הקשר של עבד עברי למתן תורה (חלק טז)
עה"פ 'כי תקנה עבד עברי' כותב רש"י שהכוונה בזה הוא ל'עבד שהוא עברי', ולאחרי זה מאריך 'או אינו אלא עבד של עברי' ומתרץ..
שואל הרבי: א. מדוע רש"י מעתיק את ארבעת המילים 'כי תקנה עבד עברי', הרי פירושו הוא רק על המילים עבד עברי ותו לא? ב. מהיכן הי' לרש"י הו"א שהפי' הוא 'עבד של עברי', הרי הפירוש הפשוט והמובן מאליו הוא כפשוטו עבד שהוא עברי (וע"ד מש"נ בבראשית 'ושם אתנו נער עברי' שפירושו נער שהוא עברי)!
מתרץ הרבי: כיון שפרשתנו נאמרה בסמיכות ולאחר מ"ת וקרי"ס, מסתבר לומר שהתורה תצווה על מצוות ומשפטים שנוגעים ומצויים באותו זמן – בהווה. וא"כ מסתבר לומר שהכוונה כאן על עבד של עברי, כי הרי בנ"י היו אז עשירים (כנאמר בפרשה הקודמת עה"פ 'ויסע' – הסיען בעל כורחם, שהיו עסוקים בביזת הים, קיום ההבטחה שייצאו 'ברכוש גדול'), ויותר מכך גם הי' להם עבדים ושפחות, ומובן שבמצבם לא הי' שייך מציאות שיהודי ימכר לעבד (בסיבת גניבה, שמגיע מחמת עניות וחוסר ממון). ולכן רש"י אכן כותב בתחילה 'עבד שהוא עברי' שזה הפי' בפשטות, אך מיד לאחר מכן מבהיר לנו איך זה מסתדר עם המשך וסדר הכתובים וזהו האריכות ברש"י.
ועפ"ז יובן מדוע רש"י מביא בד"ה גם את המילים 'כי תקנה', כי במילים אלו רואים שהפסוק מדבר בלשון עתיד, דהרי זהו לא דבר שבהווה (כי בהווה בנ"י עשירים היו ולא שייך שימכרו, כנ"ל). וא"כ בכך מודגש שהתורה נקטה בכוונה את תיבות 'כי תקנה' - לשון עתיד (במקום לכתוב 'עבד עברי שש שנים יעבוד' ללא הקדמת 'כי תקנה').
***
אך לפי כל זה לא מובן מדוע התורה בחרה להתחיל עם דין עבד עברי שלא מצוי בהווה. לכאו' הי' יותר מתאים להתחיל בדבר הרגיל וההווה?
וי"ל דדין עבד עברי קשור בתוכנו למ"ת (בפר' הקודמת), דהנה בשונה משאר המצוות או העבירות שהתורה לא מגלה לנו את שייכות השכר למצוה (כדוגמת השכר דכיבוד אב – למען יאריכון ימיך) או העונש לעבירה, כאן בע"ע התורה מגלה לנו שהטעם לרציעתו באוזן הוא כמ"ש רש"י (בהמשך פרשתנו) 'אוזן זו ששמעה על הר סיני.. והלך.. תרצע', כלומר העונש של 'ורצע אדוניו את אזנו' מגיע כתוצאה מכך ש'אוזן ששמעה על הר סיני'.. וא"כ מובן מדוע מתחילים עם דין ע"ע בפרשתנו, כיון שיש לו שייכות מיוחדת להר סיני, אך יחד עם זאת מוסיפה התורה 'כי תקנה' דהרי אינו מצוי בהווה.
