אהבה מתבטאת בנתינה, כל אחד יש לו בגיל ההתבגרות כוח של אהבה, אבל הוא לא יכול לממש אותה עדיין כי הוא לא יכול להתחתן , אז את הכוח הזה הוא יכול להפנות ליצירה לעשייה חיובית להתנדבות לחסד לעזרה לזולת לאהוב את הזולת וכך הוא מנצל את כוח האהבה שלו  

אם יחלוף...אז לא אמיתי. אם לא יחלוף אז מצויין!! אל תפחדי להתקדם עם זה...

וזה לא היה אמיתי בכלללללל

ולהבין שכרע את צריכה לחיות..

ושזה לא אמור להעסיק אותך.

תכלס, פשוט להבין אתזה.. כי אחרת זה יכול להתגלגל ולהתגלגל סתם ככה וחבל.. אומרת לך מניסיון.

פשוט עזבי אתזה בצד, שכחי מהעיניין.. תחיי את הרגע.

ושבע'ה יגיע הגיל.. אז את תמצאי בע'ה!!!

מלחמת עשר השנים

(הרב יוני לביא)

"מה אתה רוצה מאיתנו ריבונו של עולם?! שנבלום את עצמנו בכוח עשר שנים?! שנתנהג כאילו כלום לא קורה איתנו?! ובכלל, כל הכוחות, התחושות, המשיכה הזו שאנחנו מרגישים – איך להתייחס אליהם? זה טמא, מלוכלך, מזיק, כמו שאומרים לנו?! האם התורה לא עושקת מאיתנו את הדבר הנפלא ששמו אהבה?!"

המחסום הגדול ביותר אצל צעירים רבים מלהתחבר ולהזדהות עם דרך החיים של התורה נמצא דווקא (ואני לא מפתיע אתכם, נכון?) בתחום שבינו לבינה. אצל בנים ובנות רבים זהו פצע פתוח שמניב  מתחים, כאבים ותסכולים. יש שאוזרים את האומץ לדבר על זה גלויות, אך רבים עוד יותר שומרים הכול בפנים ו'מתבשלים במיץ' של עצמם. לפעמים נדמה שריבונו של עולם מבקש מאיתנו דבר בלתי אפשרי. ובאמת, מתרחש בדור הזה משהו שלא היה כמותו מעולם. תופעה ששוברת את השיאים של כל הזמנים. מעולם לא היה הפער בין ההתבגרות הגופנית ובין היכולת לממש אותה בצורה כשרה במסגרת של נישואין כדת משה וישראל, גדול יותר. כבר בגיל 11 או 12 מתחיל הנער/ה לחוש שמשהו מיוחד קורה איתו. הגוף משתנה, כוחות חדשים מתגלים, ותחושות כלפי המין השני מתחילות להתעורר.

 מה שקרה בדורות עברו בגילאי 15-16, נעשה מוקדם יותר ויותר מדור לדור, והיום עוד לפני הבר/ת מצווה נושא היחס בין המינים הפך להיות מרכזי כל כך. ומצד שני, גיל הנישואין רק הולך ומתאחר. עד שהצעיר/ה מסיים תיכון, צבא/ישיבה/שירות לאומי/מדרשה, מתחיל ללמוד איזה מקצוע שיוכל לפרנס אותו בחיים ומרגיש בשל לנישואין, הוא כבר דורך עמוק בתוך שנות העשרים שלו. אלא שהתסבוכת עוד לא נגמרה - מצד שלישי, לא היה עוד דור בו אנו מופצצים בכל כך הרבה גירויים ופיתויים כמו הדור שלנו. כבר לא תוכל להימלט מן הרחוב אל הבית כי שם הניסיון קשה עוד יותר. שבע מאות ערוצי כבלים שמרתקים אותך בעבותות של ברזל, ועולה על כולם – האִינְטֶרְחֱטְא, שבהקלקת עכבר עשוי לדרדר אותך למקומות האפלים ביותר. וכולם צועקים ומדברים ושוטפים את המוח ואת הלב רק בדבר אחד – אהבה, תשוקה, מין, יחסים. איך נער נורמאלי יוכל לחיות בעולם כזה, כשמצד רביעי הוא לומד  וקורא ושומע ממחנכיו – "אסור, לא טוב, לא כרגע, תתאפק, זה מזיק". קול פנימי זועק מבפנים: "מה לכל הרוחות רוצה מאיתנו ריבונו של עולם?! שנבלום את עצמנו בכוח עשר שנים?! שנתנהג כאילו כלום לא קורה איתנו?! ובכלל, כל הכוחות, התחושות, המשיכה הזו שאנחנו מרגישים – איך להתייחס אליהם? זה טמא, מלוכלך, מזיק, כמו שאומרים לנו?! האם התורה לא עושקת מאיתנו את הדבר הנפלא הזה – אהבה?!"

מן הפנים אל החוץ

בכישרון מיוחד יודע הסיטרא אחרא לנעוץ את ציפורניו הטמאות דווקא בדבר הקדוש בעולם. החטא הגדול ביותר שלוקה בו התרבות המערבית הוא חילול, השחתה ועיוות של המושג הנעלה מכולם. אהבה! היא הפכה גירוי יצרים שטחי וזול לשיטה ולדרך חיים וגרמה לכולנו להקשר של חטא, טומאה וגסות כשעוסקים בקשר שבין המינים. אתם יכולים לצפות במאות סצנות לוהטות בסרטים, לשמוע שירים ולקרוא קטעים מסוימים בספרים ובעיתונים. תמצאו שם הרבה רומנים, התאהבויות, תשוקות ויחסים. דבר אחד קטן לא תראו אפילו לרגע. מה זו באמת אהבה. האש האדירה שבוערת מבפנים, מתוך השתוקקות של שני חלקי הנשמה הפרודים לחזור ולהתאחד ולהיות שוב לאדם שלם. רק מתוך זה היא הולכת ומתגלה גם ברבדים החיצוניים של הנפש והגוף.

כשאלוקים השקיף על העולם שברא בתום ששת ימי בראשית הוא סיכם את המלאכה במילים "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". אל תתבלבלו - המשיכה המינית, יופי הגוף, התשוקה והרומנטיקה, כולם הם בריאה אלוקית מופלאה שנועדה לבנות את העולם. ובתנאי - שנותנים להם את המקום וההקשר הנכון. הרגישות למין השני היא מתת אלוקים. דבק מיוחד במינו שבבוא היום יוסיף עוצמה וצבע מיוחדים לקשר בין איש לאשתו. לאבד אותם – זו נכות נפשית. לומר שהם שליליים וטמאים – זה בעצמו החטא היותר גדול. התורה לא נגד אהבה. היא בעד. אבל עד הסוף! משחקי האהבה של גיל הנעורים, החברויות, השחנ"שים אל תוככי הלילה, הצחוקים והחלפות המבטים, לא נשקר, יש בהם עונג מיוחד. אבל הם לא הדבר האמיתי. וממילא - הם פוגעים בו. הם מבזבזים כוחות נפשיים חשובים ומקהים את הרגישות הטבעית היקרה שיש בנו למין השני. הם משאירים אנשים שחוקים, מצולקים נפשית שהסיכוי שלהם לפתח אהבה אמיתית בהמשך נעשה קטן יותר ויותר. לוקחים כוח אדיר ומפזרים אותו לרסיסים במקום למקד אותו למטרה האמיתית. יש לכם ספק בזה?! תראו איך נראים אהבה ונישואים בעולם המערבי. על הפנים! גירושין וגירושין אמוציונאליים, בגידות וחוסר אמון בסיסי בתוך הבית, משפחות חד הוריות וזה לא הכול.

כל אחד יודע שבחברה בה נמצאים שני המינים יש מתח מיוחד שמשפיע על האווירה. אנחנו לא לגמרי אנחנו ומשהו בטבעיות הזורמת נפגע בגלל הנוכחות של המין האחר. ההשקעה באיך אני נראה/ית והמחשבות על איך יגיבו למה שאגיד תופסת מקום גדול הרבה יותר מהראוי. החשיפה למודלים של קשר, יחסים ומין שאנו סופגים בתקשורת לכל סוגיה מרעילה אותנו, גורמת לנו לחפש ריגושים, התלהבות, משיכה גופנית, לתת מקום מוגזם לחיצונית.  להתחיל את בניית הקשר מהדברים החיצוניים (היופי, המשיכה הגופנית, הרומנטיקה, הכיף שבביחד) עם סיכוי קלוש להגיע לבפנים, במקום לעשות את זה באופן הנכון. הפוך בדיוק.

לגאול את האהבה         

כולנו נמצאים במלחמה ארוכה וקשה. 'מלחמת עשר השנים'. במלחמה הזו אין צל"שים, עיטורי גבורה וקריאות קרב. היא מתחוללת בשקט ובסתר, בעיקר בתוך הראש והלב של כל אחד ואחת מאיתנו.

איך ייראו בוגרי המלחמה הזו? מה יהיו פניו של הדור שנועד לגאול את האהבה? להכניס חזרה למחוזות הקדושה את הכוח העוצמתי ביותר ביקום? להציל את הדמיון, התשוקה, הרגש והמשיכה המינית מידי הטומאה? איך תיראה הזוגיות העתידית שלהם? איך ייראה כוח האהבה שלהם זה כלפי זו, כלפי הסובבים אותם, וכלפי ריבונו של עולם?

קשה לענות על השאלה הזו. לא נוכל על רגל אחת לתת כלים או להציע כיוונים להתמודדות, אבל ברור שצריכים להתגלות כאן כוחות של גבורה, התאפקות, שליטה, סבלנות ובעיקר מבט עמוק פנימי, אתגר אדיר שלא היו בדורות קודמים. נדרשת התעלות אמיצה מעל שטף החיצוניות במטרה לקדש גם אותה, בסופו של דבר. השאיפה שלנו איננה אהבה ממבט ראשון (שבהכרח מתחילה את הקשר ממקום נמוך), אלא אהבה שתלווה אותנו באש ובמים עד המבט האחרון. עד שהמוות יפריד בינינו. והפעם לא כקלישאה הוליוודית אלא באמת.

פורסם ב"עולם קטן"

כשאבה מתלקחת המוח מתבלבל. וזה תקוע חזק וזה קשה.

אבל קודם כל צריך להתנתק לגמרי. ממש.

יש עוד המוווווון זמן עד שיתחיל להיות משהו אמיתי.

וחבל לכבול את עצמך למישהו חמוד ככול שיהיה.

ולכן קודם כל להחליט בצורה קיצונית לא ליצור קשר.

ואחר כך למצוא משהוא שאת מאוד אוהבת ולהשקיע ולהתפתח בו.

נגינה ציור למודים - חידון תנך העולמי.

ותפילה. כי אין שלם מלב שבור. ואין לב שבור מאהבה שאי אפשר לממש.

3 שנים לא עבר לי אני לא יודעת מה  לעשות ומשגע אותי

גם אני מאוהבת במישהו כבר זמן מה, אחרים אומרים לי שהוא גם מאוהב בי..

אבל בתכל'ס הוא גר בקיבוץ אחד ואני גרה במושב אחר, עד כה נפגשנו רק בבית הספר.

(יש לנו בית ספר מעורב, ו--לא. אני לא חילונית. אני דתייה שומרת מצוות ) 

אני יודעת ששנה הבאה אין לנו סיבה להיפגש סתם בפומבי, כי סיימנו כבר את הביה"ס.

הוא נשאר בביה"ס הזה ואני עברתי לביה"ס אחר. באותו אזור, אבל שונה.

 אני לא יספר כדי  לא להביך את עצמי יותר 

אבל אם הוא גר באותו ישוב שלך, אז זה בסדר איכשהו..

כי את רואה אותו הרבה ואת יודעת אם עדיין שווה לך לאהוב אותו או לא.

אם יש לו כבר חברה ואם לאו.

לי למשל זה יותר קשה.

כי אני לא אמורה לראות אותו, ולכן אני כבר לא יודעת אם לאהוב או לא..

וממש רוצה להכיר יותר ואין לו חברה 

אם את גרה באותו יישוב זה הרבה יותר קשה, כי כאילו כל יום יש לך את האפשרות, וכל יום את צריכה להתגבר מחדש...

כן אבל אני מעסיקה את עצמי והוא שם אז קשה לא לחשוב עליו כשהוא מול העניים נגיד בסניף או כאלה

כשאני רואה אותו לא ממש חושבת על ה ושהוא גאה בי

ממרום היותי איש בעל משפחה ונשוי באושר לאשה שאיננה אחת מחמשת (!) הבנות בהן הייתי מאוהב (בחלקן כמה שנים) בימי בחרותי בלי להביא לידי ביטוי כמעט כלום מתוקף "דוסותי" הרשי לי לעוץ כמה עצות:

1. לא בטוח שזה הוא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

2. אולי כן...

3. אין טעם לפתח את זה, זה לא בריא לא לך, ובטח לא לו. אצל בנים תמיד נוכח מאוד הממד הפיזי.

4. הרגשות האלה הם נפלאים, אמיתיים, סוד החיים נעוץ בהם, חבל שילכו לאיבוד אז: קחי מחברת קטנה ועט ותתחילי לכתוב מכתבי אהבה למי שזה יהיה באמת... ספרי לו על מה שאת עוברת... על מה את חולמת בעתיד... מה את חושבת על אהבה, ועוד ועוד הכל הכל תביעי בלי שום סייג במחברת אבל לא למישהו  מסויים, אלא למי שזה יהיה באמת, הוא או לא הוא, יהיה כיף אחרי  זה לקרוא את זה עם בעלך.

5. תני את ההתגברות קרבן מתנה להשם יתברך.

6. תצעקי להשם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

7. יש לי קובץ של סיפור שכתבתי בעקבות הנסיונות הנ"ל שלי אבל אני לא יודע איך לשלוח את בלי שכל הפורום יראה. אם את רוצה תשלחי מייל ל  asafgurarie@gmail.com   ואני אשלח בלי נדר את הסיפור בקובץ

השם גאה בך ואוהב אותך

עם כל הגועל נפש ששוטף את העולם בכל הקשור למשיכה בין (ובתוך) המינים. הקדוש ברוך הוא מחבק ושומר באהבה את הכאב שלך והרצון שלך לעשות הכל בטוב ונכון ולא להתבזבז לתוך הבור האפל של היצרים

איך אפשר לדעת שזה לא אמתי או כן אמיתי

אני מתאר לעצמי שיש הבדל בין בנים לבנות בהרגשה הזאת אני מקווה שאוכל לעזור בכל זאת, 

אני חוויתי זאת גם בגיל הזה, וזה באמת היה קשה אלו מחשבות שהמשיכו איתי כמה שנים קדימה, אך למרות זאת הזמן בכל זאת עושה את שלו וגם תתפלאי או לא שיהיה בעיתו ובזמנו אחרי שתתחתני את בכלל תצחקי על כל הרומנטיקה הזאת 

שנכתב עד עכשיו  לא עוזר. לשתף מישהו קרוב שאפשר ממש לשתף בכל גל...

אני פשוט לא יודעת איך עושים סימן שאלה 

(לא חריג)

אם את במחשב...

ממש מסכימה 

רק להתגבר איזה 10 שנים...

מה הוא חושב

והיא- שהיות וכפי שאמרו פה-

קשה לפעמים בזמן אמת לחשוב- על ה'-

ועל זה שהוא גאה בנו, וכו'.

לפעמים הכוח להתמודד- זה פשוט יראת העונש פשוטה.

[כן, כן, באמת...] להבין שיש משמעות לכל דבר קטן-

שאני עושה, מרגיש וחושב- ושאני עתיד לתת על זה דין וחשבון.

גם אם נמצאים בקטנות המוחין-

ולא מצליחים ברגע הנתון להתחבר לכל האורות-

הדבר הזה יכול להציל.

"וכל מעשייך בספר נכתבים"...

לפעמים כשאתה חושב שכל מחשבה ושכל הסתכלות קטנה נרשמת -זה פשוט מייאש . אני לא חושב שזה  עוזר לסילוק מחשבות כי מחשבות זה מחשבות! ולכן דרך של הסתכלות על הצד החיובי אולי יכולה לעזור יותר

מה זה אהבה אפלטונית.

לי יש הרגשה שזה הסיפור.

מה שאומר שלו יצויר שיציעו לו והוא יסכים לקשר אמיתי, זה יתמוסס תוך זמן קצר...

זה לא אומר שאני ממליצה לנסות בגיל כזה, אבל תקחי בחשבון שזה כנראה הסיפור האמיתי שלך - שהוא בעצם כולו דמיון!!

שנדלקים על מישהי וזה עובר זה בהחלט קורה...

וזה לא הדבר הכי קשה בעולם, אבל זה לא קל בכלל. (ומישהו אמר לי שהגיוני שאצל נשים זה יותר קשה...)

אני בת 12 וקצת, ועדיין אני נלחמת באהבה.

כלומר, אני מנסה שלא להתמכר אליה, למרות שאני כבר מכורה..

בוא נאמר ככה: אני אוהבת מישהו.

הוא לא יודע את זה. כנראה הוא אוהב גם אותי, אבל זה בספק.

זה ממש לא קשור לגיל נראלי.

זה שאני צעירה זה לא אומר שדבר כמו אהבה לא יכול לקרות אצלנו.

"הספורט היחיד שאני עושה הוא נשיאת ארונות הקבורה בהלוויה של חברים שאמרו לי שאני חייב לעשות ספורט" - וינסטון צ'רצ'יל

"אל תיקח ללב, תיקח לריאות- ותיחנק!!"

"עדיף לאבד רגע בחיים- מאשר לאבד חיים ברגע"

"קיצור דרך-קיצור חיים"

ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר חזק!!!

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.