כואב לי הראש. סיכום יום.בוחרת.
6:40 צלצול.. עליזה ביטלה הגעה שזא שגם הדיל מבוטל. לפחות עכשיו לא יהיו לי יסורי מצפון ששברתי תמילה שלי.
8:00 יצאתי לתחנה לחכות לאביטל היא היתה בלי טלפון. והאוטובוס שלה איחר ב18 דקות שזא שאני אחרי ריצה מאומצת שמא היא תגיע ואני לא אהיה שם עומדת! כי לא היה מקום לשבת ומחכה
9:40 יצאנו לתחנה קופיקס יבוש טיפה וקו 10 בא
10:02 הינו בבריכה התארגנו וכו ונכמסים למים העברנו שעה וחצי בסבבה היה ממש נחמד דברנו ברוגע ואני ישבתי על החבל מצוף ההוא במשך כ5 דקות בלי להחזיק ובלי ליפול!!
11:30 לערך בתש שרה אחות של בתש ושחר באו פה התחילו הצחוקים שרה ילדה אחלה אנחנו ממש זורמות ביחד די השתגענו שם זו לא היתה השתוללות לא התנהגנו מטומטם לא פרקנו גבולות פשוט להנות.
מתישו שם הפסקתי ציפס עם קטשופ בתש הכינה היה חביב חסר מלח אפוי ולא מטוגן ולא קריספי! אבל טעים! ואז אבטיח ואז מייק אנד לייק שוקולד שנמס והפך לנוזל כייפי לצד דגדגים חטיפים למיניהם לא נגעתי יש גבול לכמה אפשר להתעלל בקיבה אחת מצוקמקת! ולקינוח שלוקים.
תמונות תמונות תמונות אה כן ותמונות
אביטל יודעת לסרק מעולה לאחר סיום הקורס איך להתעלל באפרת זה הפך לטוב יותר וכואב יותר יצאת בניקוי של שליש מהשערות על התנהגות טובה.
עליתי על שיטה שיטתית במיוחד להכניס כסא לתוך המים זה לא חדש ולא דנדש אבל לא נוצל עד יום זה ולכן אני מרשה לעצמי לנכס את זה
הבעיה שלי היתה משקל או יותר נכון חוסר במשקל. חצי התהפכתי עם הכסא עד שפשוט הצמדתי אותו לסף הבריכה האחח זה היה טוב. היה בלשון עבר כי המציל החביב שבכלל לא הראה את נוכחותו נזכר שהוא קיים.
ילדה תוציאי את הכסא מהמים.
בוזז משבית שמחות.
טוב נו לא רוצה כסא נכניס שרפרף הוא היה נמוך והיה שם זרם כזה כי זה היה הקצה של הבריכה אז הוא צף ואביטל שמה עלי רגלים שאני לא יצוף..
15:50 יצאנו מהבריכה אחרונות! שם נפש לא נראתה באופק מלבדינו
תחנה
ישבתי על שרה כי לא היה מקום אני תוהה עד כמה הרגלים שלה יצאו שלמות מזה
לא נזק רציני כמה דקות והאוטובוס המיוחל בא בתחנה לפני שאנחנו יורדות מה גיליתי
את הקו של אביטל חולף לו
ירדנו טוב מה עושים חצי שעה בחום לא נורמלי
נכנסים למקסטוק
יומנים.. כוסות.. כלי מטבח.. היו שם דברים נחמדים
התלהבתי שם כמו ילדה קטנה אבל שוין
16:30 יצאנו החוצה לתחנה על השלט הזה שמשדר לחיזרים היה כתוב שעוד שמונה דקות מה עושים? חוזרים לחנות!
אחרי חמש דקות שבהן מיצינו עד תום את נפלאות החנות ויצאנו צמד משועממות שרשמית לא מתכננות לקנות כלום יצאנו לתחנה על השלט היה כתוב שאוטובוסנו החביב מגיע עוד 28 דקות! זה השלב שבו צנחתי באפיסת מעלות מתחת ל40 בגוף וישבתי על הספסל
ואז גילינו תאוטובוס עומד מולנו פיו..
עד כאן החלק הראשון של היום פרטים נוספים יבואו בהמשך.
גם לי כואב הראששקד.


הוא קצת עבר לי אבל עכשיו אני במצבר מוזר. חלק ב.בוחרת.אחרונה
16:41 שיחת טלפון ועד שקלטתי תצלצול נתקו. שיחה שלא נענתה. אוראל. הי היתה בתחנה וראתה אותי ואת אביטל.. התלהבתי היא באזור רגע ואיפה את עכשיו? במרכזית. רבע שעה הליכה. מסתבר שהיא התקשרה לפני אבל לא עניתי. דקה ושמונה עשרה שניות. מספיק זמן בשביל לגרום לי לצוף בזכרונות.
~צונזר~
16:50 לערך אני מגיעה הביתה חצי מדרך הסתמסתי איתה וטוב שפתחתי איתה על זה. עזר. לי מאוד. ואוראל נדחקה אי שם לתת מודע.
בית.
אמא.
המממ!
18:00+ אני נרדמת.
20:35 הרטט של הטלפון מעיר אותי
כמה וכמה שיחות שלא נענו כאב ראש עיפות ועצבים.
לפרק תתיק ולהתקלח
21:15 לערך יצאתי מהמקלחת הראש עדין כואב.
21:20 פותחת תטלפון כמות די מפחידה של שיחות שלא נענו. אביטל התקשרה בטח להודיע לי שהיא הגיעה כן צדקתי בדיקה קטנה מעלה שהיא שלחה לי מסר באזור 17
עליזה.
מפה לשם אני בתוך ועידה עם אביטל ועליזה
סימתי.
עוברת שוב על השיחות שלא נענו ומחליטה שבהתאם למצבי המסכן מיטה לא תזיק
הממ שיחה שלא נענתה ממנה.
שוב צפות לי מחשבות והרצון למחוק אותן נאבק בזה שרוצה להשאיר. הלהשאיר ניצח. ואיתו הסקרנות. אני חוזרת אליה. היא פותחת רגיל גם מדברת רגיל ותחושת הצביעות גואה בי. נו היא כועסת. תוציאי למה את מדברת איתי רגיל למה התקשרת בכלל? ממתי? הא ודא ובלה בלה ניתקנו
שיחה נכנסת.
אופ.
אני עונה.
שיחת כאב ראש. תרמש.
השגתי תמטרה בשיחה הזו ואני פוזלת אל המקש האדום בכליון עיניים וציפיה.
גננת. אני מעולה בזה בהתחשב 'בשיחות המוסר' שאני צריכה לעשות לבנות.
טיפים, מסקנה, חזרה על הפרטים, הצגונת וניתוק.
לסמס לה שלא יכולתי לחזור וסורי ושקט.
עכשיו השלב שבו עובר לי היום בסרט נע.
מסקנות. תיסכול עמוק שמחלחל
1:00 אני עולה לחדר. מזגן שמיכה ערוץ שבע. סיכום.
עכשיו לישון.
שלום פורום נטושמקפיצים נטושים

שכבר מהכותרת רואים שוצה לקום תחייה.
בקושי את עצמי אני מצחיק. שוין

אף אחד?מקפיצים נטושיםאחרונה
וואיאיזה טוב השם!

איזה חתיך הוא היה..

ונסיך כזה

רואים שיש לו מידות טובות

למה הוא לא פנה??

...איזה טוב השם!אחרונה

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

מהזה הפורום הזה? יש פה מישהו?אנונימי (פותח)
..איזה טוב השם!

אני שונאת אותך

אתה נטשת אותי

וחבל שנתתי בך אמון

וחבל שהקדשתי את הלילה הזה בשבילך

שביזבזתי את הזמן שלי עבורך

לקבל ממך טיפת יחס

אני כועסת עליך

ורוצה להתאבד

לא רוצה את החיים המרים האלה

אתה לא רוצה אותי

אתה מעדיף מישהי אחרת על פניי

איבדת אותי

אני הולכת מהעולם הזה

לא מעוניינת להיות פה יותר

רע לי פה

לא מוצאת את עצמי

כולם שומעים אותי

אתה מעדיף אותה על פניי

אני סוג ב

חבל שדיברתי איתך

לא הגיוני המצב הזה

שאתה תדבר איתי על אחרות

כאילו הן יותר שוות ממני

ויותר מעניינות אותך ממני.

אני כלום בשבילך

אתה לא שווה את הכאב שלי

אתה לא שווה אותי

מי שלא רוצה אותי

שילך

שונאת אותך

ביי

איכסאיזה טוב השם!

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

משחק ביאיזה טוב השם!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

מרגישהאיזה טוב השם!אחרונה

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

..איזה טוב השם!

החיים שלי לא יתקדמו לשום מקום

הם אף פעם לא היו נורמלים

והם גם לא יהיו

לא חווה אותם נורמלי

אני לבד בזה

אבל אחד לא יבין

ואני גם לא מבינה מה עובר עלי

ואין לזה פיתרון

I need someone to hey me

 

..איזה טוב השם!

קשה לייי

 

מרגישה לבדדד.

 

0מרגישה שהרסתי הכל.

 

אין לי כוח לזה.

לכל הסיוטים האלה.

למה הייתי חייבת להרוס

ולהגיד שהרסתי.

עכשיו באמת הרסתי.

אני לא חשובה לאף אחד.

ואני צריכה למות.

ואני ראויה רק כשאני טובה.

ונחמדה ומאמינה בטוב.

וכשלא אני גרועה.

ואי אפשר לסבול אותי.

רק כשאני בלב פתוח ובאמון יש לי מקום.

הרגשות שלי הורסים הכל.

מחריבים כל חלק טוב.

והוא לא קיבל אותי.

את ההרגשה הזאת שאמרתי לו.

וזה ציער אותי

כי מה בסה"כ רציתי. שתחבק את הרגש הזה.

ולא שזה יערער אותך גם. או יעצבן אותך. או ירחיק בנינו. את התחושה שהייתה.

 

והוא כבר התקדם.

וגם הוא.

ואני נשארתי לבד.

לא מעניינת אף אחד . לא מעוניינת באף אחד.


ואם רצית להזמין אז למה את עכשיו אומרת שלא?!
מעצבנתתתתתת

לא נשכח ולא נסלח!

..איזה טוב השם!אחרונה

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.

..איזה טוב השם!

ספונטניות


 

באלי מרחב בטוח.


 

מה יעזור לזה?


 

מלכתחילה להגיע עם ביטחון

לדעת מה זה חברה

ואיך קורים ההתנהלויות. ולאחרים.

ליצור לעצמי זמן לעשות דברים..

איך לפרש דברים בלי לקחת קשה.

איך לא לבוא מפוחדת.

למה מגיעה מפוחדת?

להבין

שיקופים

איך לדעת איפה הוא נמצא?

אני מבינה שכן אבל גם מבינה שלא...

ואני משליכה את זה לכל דבר

שזה לא יהיה החיים היחיד..

הבעיה שבכל מקום זה יפגוש אותי בסוף

ונמאס לי ככה

זה באמת בלתי נסבל עבורי

כל הזמן בודקת מה כתבתי

ולא שלמה עם זה

באמת התעייפתי..

איך העולם עובד

הדברים האלה לא ברורים לי


 

מרחב בטוח.

מקום לרגשות שלי.


 

הימנעות

חוסר השלמה

התחרטות

הכל יבש ותקוע

לא מרוצה

חוסר שליטה

חוסר ידיעה איך עושים את זה

..איזה טוב השם!אחרונה

איכס איזה חרא של בנאדם

ודי אני עוזבת את הבית החרא הזה

לא מוכנה עוד לחיות עם הזבלים האלה

אנשים רעים 

מפלצות

עושים רע

לא שווים את הכאב שלי

ה**** הזה הוא רע

חושב רק על עצמו

לא מספיק רגיש

..איזה טוב השם!

איפה המקום שהיה לי אצלו..?

תמיד חיפשתי מקום

ומצאתי אצלו

ואיפה הוא עכשיו?

למה אחרי כל מה שהיה בנינו שכחתי?

שכחתי מה היה?

אולי נלקח ממני היכולת להרגיש חופשיה?

היכולת הכל כך בסיסית הזאת

שהייתי זקוקה לה כמו מים

וכשזה נלקח, נשמטת לי הקרקע

ואני מנסה , באמת מנסה

להיאחז במה שיש

להתקרב ..

אבל איפה אתה?

אתה כאן?

חסרה לי כל כך ההרגשה הבטוחה

שאתה איתי

ויש לי מקום.

אצלך.

ואני לא צריכה לרדוף אחריו, זה מגיע אלי.. בשעה קבועה.. זה בידיים גם שלך..

ועכשיו זה די בידיים שלי

ואני לבד לא מצליחה

קודם כל כי לא יודעת מה אתה מרגיש ורוצה ומונח

וגם לא רוצה לאבד הכל

אז לא משתפת

כדי שלא תתעשת ותבין את סדר הגודל.

ואני תלויה באוויר

מחכה שמישהו ייתן לי להיות לקרקע

לעמוד יציבה ובטוחה

כי קשה ככה

לא לדעת איפה את מונחת

ואת כל כך רוצה להיות מונחת אצלו

זה קשה ככה

בלי לדעת

ואת מנסה

אבל על מה זה נופל

לאן החץ מגיע

כל פעם מחדש 

אולי יעניין אותך