(תעברי לסופ.. לא נראלי תעניין אותך המגילה הזו יותר מידי..)
משו עובר עלי.
אני משתנה.
אנו נסגרת ויורד לי החשק לדבר.
לי
זה מעיד על משו.
(לשניונות היה לי דחף לכתוב משהו. רשמית אני משתנה.)
שיחה נכנסת.
לענות?
אין לי כח
אני לא יכולה לדבר זה משפט נחמד. במיוחד כשהוא בשימוש.
מחר אין פלאפון.
הממ
פקק תנועה. אני רוצה לשמוע אותו. לא לקרוא.
הרצון לדייק במילים
תכונה מרגיזה מאוד
במיוחד שבסוף אני
עומד ושותק
כמו פקק תנועה
כשהלב נשבר
זורח אור גדול כשהכל טוב
אני מרגיש שאני שוכח
הלב מבין הלב מדבר
הלב שומע הלב יודע הלב הולך
הלב עומד הלב נופל
הלב צועק הלב שמח הלב מתנחם
כמו פקק תנועה
כשהלב נשבר
זורח אור גדול כשהכל טוב
אני מרגיש שאני שוכח
דיבור לוקח אותך
לאן שתבקש
דבר לאן אתה רוצה
אני חושבת שבזמן האחרון נהייתי אנוכית.
אני חושבת רק על עצמי
זה נשמע רע
אבל טוב לי ככה
אני בנא מרצה ובשביל לא להיות כזו אני צריכה ללכת לקיצון השני ואז זה יתאזן. אז עכשיו אני טיפה אנוכית.
אני רוצה לומר ולכתוב ולכתוב ולכתוב
אבל לא יוצא ממני כלום.
אני רוצה לצעוק ש
די
תעזבו אותי כבר בשקט תשאירו לי זמן לבד
אבל אני שותקת
אני רוצה לחזור לפעם
למי שהייתי פעם
נמאס לי ממני של היום
אני שונה מתחילת שנה
אבל עדין יש בי את הכתמים האלה של המעבר מו לז יותר מתחילת ז לסוף ז.
אני שונה אבל לא בהרבה.
עשיתי טעות.
שוב.
מסוג הטעויות האלה שאני שונאת. שאני לא מבינה איך אני עושה אותן כי דקה אחרי אני מתחרטת על המילים שיוצאות ממני
אני שונאת לפעול מהבטן.
אני עושה את זה בלי לחשוב. וזה מעצבן אותי.
אני טיפוס שאוהב להיות בשליטה
אבל חוסר שליטה מסויים
מושך אותי
וזה לא עושה לי טוב.
אבל האתגר הזה
זה שואב
פפפ
מוזרה שכמותי
מוזר זו מילת קישור אם חושבים על זה.
אם אני אומר למישהו יש להוא שיער מוזר הוא לא באמת ידע איזה שיער יש להוא.
יום נחמד
פחח
אני אוהבת לעבוד על עצמי
עליתי על זה
יש מחשבה אחת שמנקרת לי בראש ולא יוצאת לי
אני כבר אוציא אותה מתישהו
יש לי נבואות זעם זה משו.
יותר תחושות בטן מדוייקות הייתי אומרת.
וגם הפעם התחושה הזו התממשה 2:0 השבוע הזה.
לי.
רק שהפעם הניצחון בשקל הזה לא עוזר לי בלשון המעטה.
אני
העולם
ומה שבינינו
היתי אומרת שמכתש יהיה קטן מידי לכרגע
אני מרגישה מנותקת.
בבועה
רק אני והמחשבות שלי.
אפי
אני חושבת שגם את טעמת טיפה.. מהאנוכיות שלי להשבוע
אני מקווה שלא
למרות שמשו אומר לי שכן
קבלי את סליחתי הכנה
זה יעבור מתישהו.. הבועה הזאת.
משו עובר עלי.
אני משתנה.
אנו נסגרת ויורד לי החשק לדבר.
לי
זה מעיד על משו.
(לשניונות היה לי דחף לכתוב משהו. רשמית אני משתנה.)
שיחה נכנסת.
לענות?
אין לי כח
אני לא יכולה לדבר זה משפט נחמד. במיוחד כשהוא בשימוש.
מחר אין פלאפון.
הממ
פקק תנועה. אני רוצה לשמוע אותו. לא לקרוא.
הרצון לדייק במילים
תכונה מרגיזה מאוד
במיוחד שבסוף אני
עומד ושותק
כמו פקק תנועה
כשהלב נשבר
זורח אור גדול כשהכל טוב
אני מרגיש שאני שוכח
הלב מבין הלב מדבר
הלב שומע הלב יודע הלב הולך
הלב עומד הלב נופל
הלב צועק הלב שמח הלב מתנחם
כמו פקק תנועה
כשהלב נשבר
זורח אור גדול כשהכל טוב
אני מרגיש שאני שוכח
דיבור לוקח אותך
לאן שתבקש
דבר לאן אתה רוצה
אני חושבת שבזמן האחרון נהייתי אנוכית.
אני חושבת רק על עצמי
זה נשמע רע
אבל טוב לי ככה
אני בנא מרצה ובשביל לא להיות כזו אני צריכה ללכת לקיצון השני ואז זה יתאזן. אז עכשיו אני טיפה אנוכית.
אני רוצה לומר ולכתוב ולכתוב ולכתוב
אבל לא יוצא ממני כלום.
אני רוצה לצעוק ש
די
תעזבו אותי כבר בשקט תשאירו לי זמן לבד
אבל אני שותקת
אני רוצה לחזור לפעם
למי שהייתי פעם
נמאס לי ממני של היום
אני שונה מתחילת שנה
אבל עדין יש בי את הכתמים האלה של המעבר מו לז יותר מתחילת ז לסוף ז.
אני שונה אבל לא בהרבה.
עשיתי טעות.
שוב.
מסוג הטעויות האלה שאני שונאת. שאני לא מבינה איך אני עושה אותן כי דקה אחרי אני מתחרטת על המילים שיוצאות ממני
אני שונאת לפעול מהבטן.
אני עושה את זה בלי לחשוב. וזה מעצבן אותי.
אני טיפוס שאוהב להיות בשליטה
אבל חוסר שליטה מסויים
מושך אותי
וזה לא עושה לי טוב.
אבל האתגר הזה
זה שואב
פפפ
מוזרה שכמותי
מוזר זו מילת קישור אם חושבים על זה.
אם אני אומר למישהו יש להוא שיער מוזר הוא לא באמת ידע איזה שיער יש להוא.
יום נחמד
פחח
אני אוהבת לעבוד על עצמי
עליתי על זה
יש מחשבה אחת שמנקרת לי בראש ולא יוצאת לי
אני כבר אוציא אותה מתישהו
יש לי נבואות זעם זה משו.
יותר תחושות בטן מדוייקות הייתי אומרת.
וגם הפעם התחושה הזו התממשה 2:0 השבוע הזה.
לי.
רק שהפעם הניצחון בשקל הזה לא עוזר לי בלשון המעטה.
אני
העולם
ומה שבינינו
היתי אומרת שמכתש יהיה קטן מידי לכרגע
אני מרגישה מנותקת.
בבועה
רק אני והמחשבות שלי.
אפי
אני חושבת שגם את טעמת טיפה.. מהאנוכיות שלי להשבוע
אני מקווה שלא
למרות שמשו אומר לי שכן
קבלי את סליחתי הכנה
זה יעבור מתישהו.. הבועה הזאת.
