הוא יצר הרע הוא השטן הוא מלאך המות..

מה שאתה קורא יצה"ר  הוא בעצם אתה אחרת לא היית מרגיש שאתה רוצה בזה

בעצם זה לא עלי זו שיטיה בעמ"י אבל נראה לי שהדבר ברור- אם הרגש הטבעי שלי זה ההפך מרצון ה' ואני צריך לכפות את עצמי לעשות הפוך זה אומר בברור שאני זה החלק הבהמי שבי

משקפת את הרצון האמיתי.

אם הבחירה שלי בטוב היא קשה ולא טבעית לי זה מוכיח שהטוב הוא לא אני אלא משהו שהבנתי והסכמתי איתו 

אבל אכפת לי מגיהינום (אם חשבתי על זה)...

לא יצא לי שרציתי לעשות משהו ואז אמרתי: לא עזבי, את תלכי לגהינום. ממש לא.

אני מקיימת מצוות מתוך אהבה והכרת הטוב לה'.(משתדלת..)

אני שונאת עונשים ואיומים על עונשים. למרות שאני מבינה שיש כאלה שזו הדרך הנכונה להם.

אז ממש לא מתחברת לכפיה של המצוות ניראלי אני מקיימת רק בשביל ההורים שלי ובגלל שאני לא מתה ללכת לגהנו

אני מקווה להבין אם זו הדרך הנכונה ואם כן אז אני ימשיך לישמור

גם אני

אני יותר מתחבר לזה שזה יגיע ממני - ולאט לאט לומדים להתחבר ולמה

בקשר לשמירה בגלל ההורים - כל אחד עובר את הקטע הזה באיזה שהוא שלב זה  כבר ידרוש מעצמו הסברים....

והקע של הגיהנום - יראת הענוש (נראה לי)

אני לא יודע אם זה באמת הדרך הנכונה

אבל את עוד תגלי תדרך שלך ותעשי מה שאת מרגישה נכון.....

בהצלחה!!!!

אם את רוצה עוד אפשר באישי בכיף

אנחנו שומרים מצוות כי אנחנו מאמינים ב-ד' ובזה שהוא ציוה אותנו... אנחנו יודעים שזה הדבר הכי טוב בעולם...

לא נראה לך קצת רדוד לשמור מצוות בשביל ההורים/גיהנום?

לדעתי- תמיד תוכלי להפסיק, בקלות.

להמשיך אחרי שהפסקת הרבה יותר קשה.

ממליצה לך בינתיים להמשיך ולקיים, ועדיין לברר למה וכו. זה חשוב!

רק זה לא אומר שאם את לא מצליחה לגלות אז מתייאשים.

תבררי, תחקרי, תלמדי. ורק אם את מגלה שזו לא הדרך הנכונה- תפסיקי.

ז"א- לדעתי כל עוד לא הוכחת אחרת, תמשיכי בדרך שחונכת עליה שהיא נכונה.

זאת דעתי

וממליצה לך ללמוד חסידות, יכול לעזור..

בהצלחה נשמה, והלווואי שאני אצליח לעמוד במה שכתבתי למעלה(:

אני לא זוכר פעם שאמרתי לעצמי "אבל זה יגרום לי להגיע לגיהנום" ממש לא, מה שכן קרה (וקורה) זה האמירה ש " אני מוכן להישפט על זה"

קצת מסובך להסביר את זה אבל אני כן מאמין שהקב"ה דן דין צדק ושאם אני צריך להגיע לגיהנום בגלל משהו שעשיתי אז אני אגיע לשם וזה יגיע לי. אבל אני גם מאמין שבית המשפט מתחשב בנסיבות, ואני מוכן "לקחת אחריות" על חלק גדול מהטעויות שלי כי אני יודע שאני משתדל לא לוותר לעצמי, ואם נפלתי, כנראה הייתה לזה סיבה. ברור שזה לא בכל המקרים, אבל ככל שאני לומד יותר ומבין יותר אז אני משתדל יותר (ומצליח יותר)

בהצלחה!

ואז הכל ברור.


הצער שנוצר מהריחוק, לא שווה את ההנאה הרגעית בעבירה.

ולפעמים אני אומרת שאני יעשה חטאים כדי שאני ימות מהר..

את הכול הטובים לוקח

|שוויצר|

סתם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....