השבת היתה מטורפת. כולם נהנו, היה פשוט טוב.
ואז מגיע מוצאי שבת.
פותחת את הפלאפון, רואה את ההודעה ההיא.
ההודעה שמחקה לי את החיוך מהפנים, ההודעה שזיעזעה לי את הנשמה.
היה פיגוע, שלושה נרצחו. סב, בן ובת.
איך אפשר להמשיך אחרי שרואים דבר כזה?
לי היה קשה.
היה לי כואב. הנשמה שלי הזדעזעה.
חלק מהעם שלי חסר עכשיו. נשמות טהורות שנגדעו במהלך היום הכי קדוש, באמצע סעודת שבת. באמצע שלום זכר לנכד ובן של הנרצחים.
כן, עכשיו נשתדל יותר. נעשה יותר מצוות. והכל כדי לקרב את הגאולה.
כי אנחנו רוצים גאולה. כל כך כל כך רוצים!!!
רוצים את משיח בן דוד!!!! את בית המקדש!!!!
שכולם יבינו שעל עם ישראל לא דורכים, שעם ישראל הם אור לגויים. שיבינו שדם יהודי אינו הפקר.
שכולם יבואו לבית המקדש שלנו כדי להתפלל. כי הם יבינו שה' יתברך הוא הא-ל של העולם. הוא ברא אותו ומשגיח עליו.
כל הערבים יבינו שאם הם נמצאים פה בארץ ישראל, הם צריכים להיות איתנו בשלום.
כשתהיה גאולה, הם לא ירצחו בנו. הם לא יגדעו איבר חי מהגוף השלם.
וכן, נמאס לי.
נמאס לי שכל שבועיים נרצחים פה אחים שלי.
נמאס לי גם שאף אחד לא עושה עם זה כלום.
שאין הרתעה מספיקה, שלא מענישים בצורה שתגרום שזה לא יחזור על עצמו.
מתי המנהיגים של המדינה הזאת יתעוררו?
מתי הם יבינו שלא כך נוהגים?
זה כל כך פשוט.
הבא להורגך- השכם להורגו.
אין יותר פשוט מזה.
מי שבא כדי לרצוח, הוא בן מוות. נקודה.
אין פה שאלה. ציך שיהיה ברור שכל מחבל ימות.
שיהיה ברור לכל מחבל שאם הוא בא לעשות פיגוע, הוא ימות. פשוט כל כך.
אבל המנהיגים של המדינה הזאת לא מבינים.
הם עוצמים עיניים. אז בואו, כל פעם מחדש, כל פיגוע יש לכם הזדמנות לפקוח אותן.
וכל פעם אתם מפספסים את ההזדמנות.
מתי תבינו?
בא לי לצעוק. לזעוק אליכם מעומק ליבי.
שרק תבינו!!!! מה כל כך קשה?!
תפקחו את העיניים לשניה ותבינו משהו שכל ילד בגן יודע.
וכן, לשנוא ערבים זו לא גזענות.
כי הם אויבים שלנו.
נכון, הם בני אדם, אבל הם אויבים שלנו.
אז זה צריך להסתיים כמו אויבים.
כל נסיונות ה"שלום", הם פשוט לשווא.
ערבים לא מקבלים שום הסכמים לשלום, כי הם פשוט לא רוצים בזה.
כי הם אויבים שלנו.
אז בואו לא נהיה אוהבים שלהם, כי זה לא יעזור אלא רק יפגע. בנו. כמו בומרנג יחזור אלינו חזרה.
אז בואו נפקח עיניים, נראה את המציאות, נפעל לתיקונה, ונתפלל מעומק הלב, נזעק לה' יתברך- אבא!!! רוצים גאולה!!! רוצים משיח בן דוד!!! רוצים בית מקדש!!!
רוצים מצב מתוקן שבו עם ישראל הוא אור לגויים ואף אחד לא ירגיש צורך לרצוח בנו.
אבא יקר!!! אתה לימדת אותי לקרוא לך דווקא מן המיצר. עכשיו אני עומד כאן, קורא לפניך- ענני במרחב!!!!
תתן אחרית לעמך, תשיב מקדש לתוכינו.
תרומם הר מרום הרים, תקומם קרן גדועה.
תצהיר מחשכי איווי, תפאר יושבת בדד.
תעטה בה מלוכה לבדך, תסיר חרפה מעיר.
תנער זדים מזבולך, תמציא צדקה לעדתך.
תלבב את רעייתך, תכרות לה ברית חדשה.
תיקר נפשה בעיניך, תטהרנה במים טהורים.
תחנה בעיר חנה דוד, תזקוף קומת תמרה.
תודיע לכל אהבתנו, תהלך בקרב מחנותינו.
תדרוש גאולה לגלותנו, תגלה קץ לקנותנו.
תבוא מהרה לרחמנו, תאמירנו לך ונאמירך לנו!
ואז מגיע מוצאי שבת.
פותחת את הפלאפון, רואה את ההודעה ההיא.
ההודעה שמחקה לי את החיוך מהפנים, ההודעה שזיעזעה לי את הנשמה.
היה פיגוע, שלושה נרצחו. סב, בן ובת.
איך אפשר להמשיך אחרי שרואים דבר כזה?
לי היה קשה.
היה לי כואב. הנשמה שלי הזדעזעה.
חלק מהעם שלי חסר עכשיו. נשמות טהורות שנגדעו במהלך היום הכי קדוש, באמצע סעודת שבת. באמצע שלום זכר לנכד ובן של הנרצחים.
כן, עכשיו נשתדל יותר. נעשה יותר מצוות. והכל כדי לקרב את הגאולה.
כי אנחנו רוצים גאולה. כל כך כל כך רוצים!!!
רוצים את משיח בן דוד!!!! את בית המקדש!!!!
שכולם יבינו שעל עם ישראל לא דורכים, שעם ישראל הם אור לגויים. שיבינו שדם יהודי אינו הפקר.
שכולם יבואו לבית המקדש שלנו כדי להתפלל. כי הם יבינו שה' יתברך הוא הא-ל של העולם. הוא ברא אותו ומשגיח עליו.
כל הערבים יבינו שאם הם נמצאים פה בארץ ישראל, הם צריכים להיות איתנו בשלום.
כשתהיה גאולה, הם לא ירצחו בנו. הם לא יגדעו איבר חי מהגוף השלם.
וכן, נמאס לי.
נמאס לי שכל שבועיים נרצחים פה אחים שלי.
נמאס לי גם שאף אחד לא עושה עם זה כלום.
שאין הרתעה מספיקה, שלא מענישים בצורה שתגרום שזה לא יחזור על עצמו.
מתי המנהיגים של המדינה הזאת יתעוררו?
מתי הם יבינו שלא כך נוהגים?
זה כל כך פשוט.
הבא להורגך- השכם להורגו.
אין יותר פשוט מזה.
מי שבא כדי לרצוח, הוא בן מוות. נקודה.
אין פה שאלה. ציך שיהיה ברור שכל מחבל ימות.
שיהיה ברור לכל מחבל שאם הוא בא לעשות פיגוע, הוא ימות. פשוט כל כך.
אבל המנהיגים של המדינה הזאת לא מבינים.
הם עוצמים עיניים. אז בואו, כל פעם מחדש, כל פיגוע יש לכם הזדמנות לפקוח אותן.
וכל פעם אתם מפספסים את ההזדמנות.
מתי תבינו?
בא לי לצעוק. לזעוק אליכם מעומק ליבי.
שרק תבינו!!!! מה כל כך קשה?!
תפקחו את העיניים לשניה ותבינו משהו שכל ילד בגן יודע.
וכן, לשנוא ערבים זו לא גזענות.
כי הם אויבים שלנו.
נכון, הם בני אדם, אבל הם אויבים שלנו.
אז זה צריך להסתיים כמו אויבים.
כל נסיונות ה"שלום", הם פשוט לשווא.
ערבים לא מקבלים שום הסכמים לשלום, כי הם פשוט לא רוצים בזה.
כי הם אויבים שלנו.
אז בואו לא נהיה אוהבים שלהם, כי זה לא יעזור אלא רק יפגע. בנו. כמו בומרנג יחזור אלינו חזרה.
אז בואו נפקח עיניים, נראה את המציאות, נפעל לתיקונה, ונתפלל מעומק הלב, נזעק לה' יתברך- אבא!!! רוצים גאולה!!! רוצים משיח בן דוד!!! רוצים בית מקדש!!!
רוצים מצב מתוקן שבו עם ישראל הוא אור לגויים ואף אחד לא ירגיש צורך לרצוח בנו.
אבא יקר!!! אתה לימדת אותי לקרוא לך דווקא מן המיצר. עכשיו אני עומד כאן, קורא לפניך- ענני במרחב!!!!
תתן אחרית לעמך, תשיב מקדש לתוכינו.
תרומם הר מרום הרים, תקומם קרן גדועה.
תצהיר מחשכי איווי, תפאר יושבת בדד.
תעטה בה מלוכה לבדך, תסיר חרפה מעיר.
תנער זדים מזבולך, תמציא צדקה לעדתך.
תלבב את רעייתך, תכרות לה ברית חדשה.
תיקר נפשה בעיניך, תטהרנה במים טהורים.
תחנה בעיר חנה דוד, תזקוף קומת תמרה.
תודיע לכל אהבתנו, תהלך בקרב מחנותינו.
תדרוש גאולה לגלותנו, תגלה קץ לקנותנו.
תבוא מהרה לרחמנו, תאמירנו לך ונאמירך לנו!
