אז למה צריך את תשעה באב?
אפשר לראות את תשעה באב (וכך גם את שאר הצומות) כמעין יום מרוכז של צער על הגלות בכלל ועל בהמ"ק בפרט
ממתי יהודי צריך להיות בצער? מה עם עניין השמחה המפורסם?
תפקיד "ימי הצער המרוכזים" זהה לתפקיד השמחה. כשיהודי בשמחה הוא חי ופעיל ורק כך הוא יכול לתקן את עצמו ואת העולם. אך מידי פעם הוא צריך לתת את תשומת ליבו לאותם חסרונות שהוא מתקן. הוא צריך לשאול את עצמו: מה מקולקל במציאות הנוכחית? האם זה מפריע לי בכלל?. ע"י שאלות אלה ואחרות היהודי מעמיק אצלו את הרגשת החיסרון וממילא את המוטיבציה לתקן.
אבל אני לא כ"כ מרגיש את צער הגלות?
לכן תשעה באב זה בדיוק בשבילך. יש בחסידות מושג שנקרא התבוננות כלומר העמקת המחשבה בנושא מסוים תביא לחיזוק הרגש הקשור באותו נושא. ולענייננו, אם נרבה ללמוד ולהבין את החסרונות שבגלות גם כך יעלה הדחף לתקנם.
נו, ומה באמת כ"כ חסר לי? אני יכול ללמוד תורה ולעבוד את ה' בנחת וגם בגשמיות המצב לא רע בכלל?
קודם כל, אתה עובד את ה' טוב? אולי ביחס לתיש אבל לא ביחס ליהודי שחי בתקופה שבית האלוקים מונח לו בגאון על הר ה'. כי אז מתגלה איך ה"בלתי בעל גבול" "האין סוף" מעוניין דווקא להתגלות בתוך ה"גבול" ובעקבות כך "מלאה הארץ דעה את ה'" הקב"ה מתגלה בעולם! סוף סוף המלך שב להנהיג את ממלכתו. לעומת זאת כעת ממש אנחנו מרגישים כ"יש ודבר נפרד" מאלוקות. יש ניתוק גדול מזה?! הרי ה' יתברך הוא מקור החיים והטוב. ועכשיו הוא נסתר מתחת למעטה של גשמיות והנשמה צועקת אייכה?
וחץ מזה תחשוב במבט כללי יותר, לא היית רוצה שמדינה תתנהל ע"פ דרך התורה? שנהייה "ממלכת כהנים וגוי קדוש"?
כמובן שיש עוד הרבה דברים. מי שלא נוגע בו מה שכתבתי יכול ללמוד מאנשים רציניים באמת.
יהי רצון שכל מה שכתבתי יהיה לא רלוונטי ובמקום זה יהיה לנו חג ט' באב שמח.
אהבתי..