באמת מגילת איכה מלאה במטפורות והרצף עלילתי לא כ"כ ברור או קיים. מקורת: מקראות גדולות, תורה תמימה (פחות פשט)

וכן במדרשים.

בלי נדר אכתוב. תזכירי לי בבקשה.

ברך בן נריה כתב.

פעם ראשונה את פרקים א-ב-ד

ואחרי שיהויקים שרף אותה

כתב עוד שני פרקים.

(ירמיהו לז, אאל"ט).

איכה זה לא סיפור על מישהי...זה קינה (יותר כמו שיר) שירמיהו הנביא כתב על החורבן ובו תיאור של החורבן ושל המצב בעם ישראל לאחריו. 

איכה זו הטייה לנקבה של המילה העברית "איך" או יותר נכון "איך???".

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם = איך העיר הגדולה הפכה לנטושה?

וכו' וכו'

מגילת איכה היא ספר קינות שכתב ירמיהו הנביא על חורבן ירושלים - על פי חז"ל, אפילו לפני שנחרבה בפועל.

חז"ל מתארים במסכת מועד-קטן איך הגיבו העם והמלך בירושלים למגילה, על פי פרק לו' בספר ירמיהו. אביא אותו כאן:

א וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה', לֵאמֹר: ב קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר, וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם, מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. ג אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם, לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְסָלַחְתִּי לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם.    ד וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר. ה וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ לֵאמֹר: אֲנִי עָצוּר, לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית ה'. ו וּבָאתָ אַתָּה, וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי אֶת דִּבְרֵי ה' בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית ה' בְּיוֹם צוֹם, וְגַם בְּאָזְנֵי כָל יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם. ז אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי ה', וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, כִּי גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל הָעָם הַזֶּה. ח וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא - לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי ה' בֵּית ה'.    ט וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי, קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי ה' כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְכָל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלָ‍ִם. י וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית ה', בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר, בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן, פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' הֶחָדָשׁ, בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם. יא וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן אֶת כָּל דִּבְרֵי ה' מֵעַל הַסֵּפֶר. יב וַיֵּרֶד בֵּית הַמֶּלֶךְ עַל לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר, וְהִנֵּה שָׁם כָּל הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים: אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר, וּדְלָיָהוּ בֶן שְׁמַעְיָהוּ, וְאֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר, וּגְמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן, וְצִדְקִיָּהוּ בֶן חֲנַנְיָהוּ, וְכָל הַשָּׂרִים. יג וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם. יד וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי, לֵאמֹר: הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם - קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ; וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ, וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם. טו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: שֵׁב נָא וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ, וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם. טז וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים - פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיֹּאמְרוּ אֶל בָּרוּךְ: הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יז וְאֶת בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר: הַגֶּד נָא לָנוּ - אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו? יח וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ: מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ.

יט וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ: לֵךְ הִסָּתֵר, אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ, וְאִישׁ אַל יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם. כ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה, וְאֶת הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר, וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים. כא וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יְהוּדִי לָקַחַת אֶת הַמְּגִלָּה, וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר, וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי כָּל הַשָּׂרִים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ. כב וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. כג וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה - יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר, וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח, עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. כד וְלֹא פָחֲדוּ, וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כה וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ, לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת הַמְּגִלָּה--- וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. כו וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל, וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל, לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא; וַיַּסְתִּרֵם ה'.    כז וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ, אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר: כח שׁוּב, קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת, וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה. כט וְעַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹּאמַר: כֹּה אָמַר ה' - אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, לֵאמֹר: מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר, בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהִשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה?!    ל לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה: לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד, וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה. לא וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֶת עֲו‍ֹנָם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ.    לב וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת, וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר, וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ; וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה.

התיאור של חז"ל במסכת מועד-קטן הוא כך (מתורגם ומפורט):

אמרו לו ליהויקים: כתב ירמיה ספר קינות. 
- אמר להם: מה כתוב בו?
- אמרו לו הפסוק הראשון: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה...? - רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת, הָיְתָה לָמַס...? 
- אמר להם: גם אם כך יהיה, עדיין אהיה המלך.
- אמרו לו הפסוק השני: בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ... כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים... 
- אמר להם: גם אם כך יהיה, עדיין אהיה המלך.
- אמרו לו הפסוק השלישי: גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ... כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים...
- אמר להם: גם אם כך יהיה, עדיין אהיה המלך.
- אמרו לו הפסוק הרביעי: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד, כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין, כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים... בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר לָהּ...
- אמר להם: גם אם כך יהיה, עדיין אהיה המלך.
- התחילו לפניו הפסוק החמישי: הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ, אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ ---
- אמר להם: מי אמר כך, שאויבינו ימשלו בנו, ולא אהיה מלך?!
- אמרו לו: כִּי ה' הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ...
מיד קרע יהויקים את כל שמות ה' מן המגילה ושרפם באש...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....