ילד קטן עם כישרון לציור נדרש ע"י הוריו ללכת לחוגים למרות שהוא רצה לשחק בחצר

בחוג הוא נדרש לצייר דווקא איש למרות שרצה לצייר פרח

אח"כ נדרש לצבוע דווקא בתוך הקווים למרות שהוא רצה לצאת מהם

אבל למרות כל ההגבלות הוא הבין שזה מה שמפתח את הכישרון העצמי שלו

כך גם תורתנו הק' מצמצמת ומגבילה את כוחותינו אבל אנחנו מאמינים שהיא בעצם מדייקת אותם 

טוב לי!!!! כי אבא רוצה שיהיה לילדים שלו טוב!

למה יש בעיה לראות סרטים בשבת?? - נלך על הסוג מצוות שביננו לאלוהים

אין דבר גדול מזה. והדרך לזה היא ע"י תורה ומצוות. לשם הכל מכוון.  

גם אם זה המטרה - לא אמרתי שלא

עדיין זה מפריע ...

אחלה!

זה אני מסכים לגמרי

פשוט היה לי וויכוח עם אחד החברים\הוא טוען שאי אפשר לומר שהמצוות מפריעות לי

כי אין כזה מצב בעולם

אני טוען בטח שיש וזה קורה!!!!

והאם לקיים או לא - זה משהו אחר...

הרבה פעמים אני רוצה לעשות דברים שכיף לי אבל לא יכול כי אסור......

מפריע, חופר....

לא חולק שבאנו לעולם ותפקידנו להדבק בה' ולעשות מה שהוא אומר

אבל שאלתי אם זה לא מפריע לכם בחיים?

לי יש פעמים שזה תנגש ומעצבן....

פשוט לא מבין כמה  מיוחדות המצוות האלה ואתה לא יודע מה הטעמים שלהם 

ולכן זה חופר לך ומעיק, ב"ה אני מרגישה טוב כשאני עושה מצוות ויכול להיות שלפעמיים זה קצת קשה אבל זה עוזר ממש כשמבינים את המשמעות...

סבבה

גם לי (נראה ליע שלכולם) יש מצוות שאין בעיה לעשות אותם וזורם

אבל יש פעמים שתכלס זה מתנגש

ואין דרך לדעת את המשמעות...

למשל דיני שבת

צניעות ועד

אתה מערבב בשר חלב עם פרווה

אין קשר בין שניהם

עשיית מצוות היא מתוך הלב

או משו שחונכנו אליו

בעייה רגשית לא אמורה לפריע לזה

לא בקטע רע אבל 98% מהעולם סובלים מבעייה רגשית

רמה גבוהה יותר או פחות?

תלוי.

אבל עדיין זה לא מונע מאף אחד לא לעשות מצוות

ובלי לפגוע...חצי מכאן גם סובלים מבעייה רגשית(זה בסדר גמני )

לא חושבת שיש קשר.

האדם הכי טוב שאני יכולה. 

הרי ה' ברא את העולם ואותי ויודע מה טוב בשבילי. 

המצוות שה' נתן לנו מכוונות אותנו להיות אנשים טובים. זה בפן הזה כמובן שיש גם את הבחינה שזה עוזר לנו להתקרב אליו שזוהי המטרה בחיים.

ודוגרי

ביומיום לא קרה לך שזה עיצבן אותך הרס לך תוכניות??

אדם ששם גדר במרפסת כדי שלא יפול וימות...
הוא לא אדם חופשי? הגדר היא לא דבר טוב?

אבל מגביל

שביומיום יחש עוד דברים שמגבילים?

לא אומר שאין 

אבל יש שאלות......

אורמר לעצמי שחרר מהשכר בהמשך 

עכשיו בא לי

שיגעוון

אני מודה..יש מצוות וכללים בתורה שאני עוברת כי לא נוח לי איתם

לפחות אני לא אומרת שהם מותרים

אבל בעין שלי אני לא רואה בהם בעייה אז אני עוברת

אם זה מקשה?

ברור שיש דברים שמקשים

ויש דברים שגם כשהם מקשים חייבים לעשות אותם כי הם מן עקרונות עצמיים כאלה...

הכוונה טוב לכם - באמת מרגישים את זה...

בזבוז של יום 

שבמובן מסוים היא מיותר וחסרת תועלת

הכל חסר תועלת?

אבל יש דברים שאני עוד לא מבין והם נראים לי חסרי תועלת

בתכלס אני כן מרגישה שזה מונע ממני הרבה וחוסם ומתנגש וסתם עול,

אבל אני מקווה שעם הזמן אני יוכל להגיד שאני באמת אוהבת את זה ומבינה את המשמעות...

זה לרוב האנשים מגיע... בגיל ההתבגרות אנחנו קצת מבולבלים, שואלים שאלות וכו, ובד"כ זה גם נעלם.

משתפר ומסתדר יותר

מקווה

אבל אני יודעת שבאמת באמת זה טוב לי אני פשוט עוד לא מצליחה ממש לראות את זה כדבר טוב...

נראה לי יש לי מה לומר

אחד הדברים שאדם לומד תוך כדי שהוא מתבגר (בדיוק כמוך) זה לדחות סיפוקים דהינו שגם אם יש לי משהו שאני ממש רוצה אחשיו אני יודע ששווה לי להתגבר בשביל להרוויח משהו אחר שיותר חשוב לי לדוגמא אדם שרוצה לעשות דיאטה הוא נלחם הרבה ברצון המידי לאכול או להתעצל מלעשות ריצות כדאי שהוא יצליח בדיאטה... תעכל ונמשיך 

אחשיו לענייננו ה' שברא את העולם ברא בו אדם שיש בו חלק גשמי וחלק אלוקי המטרה של האדם בעולם הזה היא להצליח לקדש את החלק הגשמי שבו שישרת את החלק האלוקי שבו מכיוון שכל המשימה היא להתקרב כמה שיותר לה' וליהנות מהתענוג שבזה או כמו שאומר המסילת ישרים שיעוד האדם בעולם הוא להתענג על ה'... עוד כמה לעיסות בבקשה 

כל ההקדמה נועדה שרציתי להגיד שכמובן מההסתכלות של מה בה לי אחשיו המצוות זה דבר חונק אבל אם אנחנו מסתכלים ולומדים כל הזמן מה תפקידנו בעולם אז המצוות הם בעצם הכלי שבו לימד אותנו ה' איך לממש את עצמנו באמת ואם כך אפשר לשמוח בזה שמחה עצומה... הרי זה ההבדל בננו לבין הבהמות שאנחנו מסוגלים להתגבר על הרצון האחשוי בגלל שאנחנו יודעים שאנחנו מפסידים דבר הרבה יותר גדול

ודברים סתםם

ברור שיש מגמה בחיים לעשות מצוות אבל זה קשה ומגביל...................אין לי תשובה מספיק טובה............

אתה יודע בעצמך שלא תמיד טוב לך לעשות את מה שאתה רוצה כאן ואחשו בגלל שזה לא מה שטוב לך אלא מה שבא לך וה' בא ואומר לך שים לב בן אל תוציא את הכוחות שלך בצורה בלתי מבוקרת כי אז גם לא תגיע לתכלית וגם זה יגרום לך למאוס בחיים  

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...