יצא לי הרבה פעמים לחשוב על זה (עדין עולות לי מחשבות), אבל המסקנה שהגעתי אליה זה שקשה ואתה מרגיש חסר אונים עוזר לי וגורם לי להתפרק לדבר עם הקב"ה, פשוט לדבר איתו להרים את העיניים לשמים (לא חובה ) ולהתחיל לדבר איתו ולשאול אותי למה, למה זה מגיע לי, למה זה קורה לי, אותי זה מעט משחרר. אומנם זה קשה ומעיק ומגביל לפעמים כלהמצוות אבל זה מגביל בצורה שונה, אומנם זה קשה לשמור שעות בין בשר לחלב, נגיעה והכל, אבל כמו שבחופש כל אחד שם לעצמו גבולות (כל אחד והגבולות שלו) כך גם התורה/ ההלכה עושה לנו את זה רק לכל החיים, אולי תנסה לעשות לעצמך רשימה עם כל הדברים הטובים (לדוגמא שבת- האם יש עוד יום כזה בשבוע שכל המשפחה יושבת ביחד בלי טלפונים והפרעות אחרות, נגיעה-כמה שזה קשה ולפעמים מעיק זה מקדש את כל הערך של חתונה ואהבה, צניעות- לא לטמא את הנפש וללכת אחרי הרגש ולא השכל.) אלה להיות מושכלים ולהבין מדוע ולמה, אולי תנסה לקרוא ספרי אמונה אם מעניין אותך, או לנסות לרשום מכתב עידוד לעצמך וכל פעם שמתעוררות לך שאלות לפתוח אותו (במכתב יכול להיות כתוב- שהכל לטובה, שמה שקורה עכשיו הוא בסוף יסתדר לטובה) או לרשום לה' מכתב ולשאול אותו למה, אותי כתיבה זה נורא משחרר.
בהצלחה!

אז דבר ראשון אשרייך.דבר שני,הבעיה היא ההיסתכלות...היהדות היא החיים איך אדם מתנהג איך אדם חיי ...וצריך תמיד לדעת ה' לא הגביל אלה חשב עלינו והוא מבין יותר טוב מאיתנו מה נכון ומה טוב,דבר שלישי אנחנו משרתים את המלך את מי שמחייה אותנו אנחנו צריכים לאהוב אותו ממש,אם אדם היה מציל לך את החיים הית אוהב אותו?אז תחשוב שהסיבה שאתה מוגבל בגלל התורה היא גם הסיבה שאתה חיי...מקווה שעזרתי

 

זה ממש לגיטימי שזה ככה.
לכל אחד יש לפעמים שאלות באמונה, לכל אחד אין את הכוחות האלה לעבוד את ה'.
אני חושבת, שאדם שמבין את העיניין ומאמין באמונה שלמה יותר קל לו לחיות עםזה.. ולעבוד את ה' באמת!
אתה צריך פשוט להינות מיזה, להאמין, לחיות אתזה.
הקב'ה גאה בך. וזה הכי לא בושה שזה ככה! לגיטימי ביותר.
בהצלחה

ותשחרר.

 

הכל יהיה אחרת.

 

 

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן