(בלי טוב ורע באמת, זה רק בשביל שלמות הכותרת.
המתסכל.)
פעם קראתי משהו על קטגוריות – הן בעצם אוסף של דברים שהחלטנו לשכן תחת גג אחד, לא תמיד עם סיבה. פשוט כי דבר אחד דומה לדבר שני ודבר שני דומה לדבר שלישי. זה לא אומר שבהכרח דבר א' דומה לדבר ג'.
אז מילים.
אנחנו מרגישים המון דברים, אבל מדברים רק מספר סופי של מילים.
אז לוקחים תחושה אחת, וגם משהו שונה לגמרי, ומכניסים את שתיהן תחת מטריה של מילה אחת שלא מסכמת כמעט כלום.
הוא לא באמת אבא. הוא המציא את האבהות
אנחנו קוראים לו מלך
הוא לא מלך. הוא המציא את המלוכה.
(אם היינו רוצים להתעדכן היינו קוראים לו נשיא או ראש ממשלה, וזה אפילו היה מסתדר יופי עם עניין הבחירה החופשית)
אנחנו פונים אליו בגוף נוכח אבל זה מוזר ואולי צריך להמציא גוף מיוחד בשבילו, ואפילו ייחדנו לו שם - אלוקים, אבל השם הזה לא אומר לנו בעצם שום דבר כי אין למה להקביל אותו. זה כמו אינסוף - אנחנו משתמשים במושג שאין לנו יכולת לקלוט כאילו אנחנו לגמרי מבינים אותו וזה מטומטם. אנחנו לא.
להשתמש במושג בלי שיש לנו איזשהו ידע לגביו.
אנחנו סתם זורקים מילה.
אם כי אני לא זוכרת איך הוא קשור ועל מה הוא מדבר בכלל 
אתה כנראה צודק באופן הגיוני
זה לא הופך את זה לפחות מתסכל 
(כי כשאתה שולל דבר אתה לא מתקרב ללדעת מהו
סך הכל ללדעת מה הוא לא
וזה די עלוב.)
אולי לא בדיוק
אנחנו מכירים דברים דרך החוויה שלנו
אבל מסבירים אותה לאחר תוך שימוש בתיאורים
במקרה פה זה שונה, כי אין לנו ההיכרות שלנו, ואנחנו צריכים להתבסס על תיאורים (או על שלילתם)
בלי קשר - אולי כדאי שנעבוד שרשור?
קצת מביך לי פה 
אבל ממש
והרגשה כזאת דפוקה
והנה כולם יגלו שבעצם אני ממש סתומה
ובאסה וזה
אבל נחשוב חיובי
2 דברים שלא הייתי מגלה בלי
קודם כל
שלא אכפת לי לספר
וחוץ מזה
שיש צרות גדולות יותר
אני לא טרול
אני פשוט נורא רוצה לדעת.
אוקיי וואט דה פאק
היא עד כדי כך סתומה?
לא אומרים דברים כאלה. פשוט לא.
זה לא יוצא לי מהראש עכשיו
אופפ.
קראתי את מה שהוא כתב
באלי לצרוח
באלי לבכות
באלי לא יודעת מה.
לא רציתי לראות אותו
אבל לא הייתה ברירה
והיה כאילו בסדר אבל אבל
האם הסיוטים יחזרו
יש מצב גדול שכן
גאד.
שונאת את המצב הזה
פשוט שונאת
היה נחמד לראות את כולן אבל גם ממש מוזר וטיפה מציף
פאק.
מקווה מאוד מאוד שהנסיעה היום תשפר לי את המצברוח
כי כרגע באלי להיכנס למיטה ולא לצאת.
אופפפ
מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר
בצהרים
מה יהיה
עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?
לאן יש לרוץ
למה לא היום
מה שבטח יבוא
כבר מחר
זה כנראה אנשים שמאחלים את זה
יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום
כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב
אפשר למשוך את שבת גם לראשון
להאריך את הסוף
שעון קיץ
מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום
גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה
לחזור מאובק הביתה בשקיעה
דמדומים
האישה מחכה לו
מכינה לו משהו לאכול
הוא נוהם משהו לא ברור
מעשן קצת
נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה
מסוכנת
מכרות היהלומים במיר
זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו
מי שמתקרב מציץ ונפגע
חושך סיבירי קפוא במינוס 40
עולמות האסוציאציה כאן מרתקים
הייתי מגלה את העולם הזה
עולם חדש
עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה
גילוי
לצעוד עליו יחף
לעבור בתוכו
לחקור ולחשוף הכל
לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל
לטעום את מה שיש להציע
זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר
87%
In two days
And I'll probably finish it today
.This is fucked up
What the fuck is wrong with me
I hate myself about it
I feel like I'm doing something forbidden
But it's not
Why am I so hard on myself about it
I hate how much I enjoy it
I feel like shit
I want to run away to the beach
I want to sleep forever
I don't know
.Fuck
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
