התחושה הקשה הזאת שמלווה אותי.
שיש עלי אות קין.
שככה מסתכלים עלי. בצורה שלילית.
שהן לא אהבו אותי ולא רצו אותי.
שאף פעם לא חיפשו אותי.
הנחיתות הזאת.
הבדידות.
הכאב.
החוסר ביטחון הזה.
במי שאני.
שיהיה לי עם מי להיות.
שם זה הכי פוגש אותי.
שם אני כבר אבלע.
שם כבר יראו מי אני באמת
חסרת קיימות.
אני פתאום לא קיימת
כי הקיום שלי זה רק בתנאים מסוימים.
אחכ אני כבר לא.
הן עם עצמן, כל אחת יש מי שמחפשת אותה ואוהבת אותה.
ואני בלי אף אחת. המקום שלי נאבד.
אני כבר לא.
שכחתן אותי
הרגלתן אותי להיבלע בין כולכן
אף פעם לא היה לי מקום אצלכן ולא אהבתן אותי
ואת, את שאמרת לי שנדבר.
איפה את?
שכחת אותי? או פשוט לא רצית?
למה?
למה??
מה נשאר ממני?
אין לי כוח שהיצירה שלי מגדירה אותי
והיא מי שאני
רק אם יצרתי יש אותי.
ואם לא, מה יש בי.
כלומר כלום.
וזה כואב. וזה חותך.
בבשר.
ואני רוצה לברוח, לברוח מהכאב.
אבל הוא פה. לא הולך לשום מקום.
ואני?
אני צריכה לבכות.
אף אחד לא עונה לי דייי
גם **** לא עונה כבר כמה ימים ואפילו לא התנצלה. וגם עכשיו היא לא תכתוב תודה או לב! חצופה ונצלנית! ופשוט לא רגישה
גם ה***** הזאת שמהבוקר אני מנסה להשיג אותה והיא מתעלמת מקיומי
די כבר נמאס להיות תלויה באנשים שלא סופרים אותך
לא צריכה אותכם רוצה רק חברות אמת שבחרו להיות חברות שלך ולא אנשים שאמורים לעזור לך אבל בכלל לא אכפת להם ממך אלא רק מעצמם
והוא לא עונה לי אוף יאלה גם כן מה כבר ביקשתי
איזה יום מעפן
עם הכאבי בטן האלה יאאאלה
אין לי כוח לקום מהמיטה
אין לי כוח לאכול לשתות
אני בפלאפון מהבוקר שקמתי
מה יהיה איתי אלוהים
ואין לי כוח לענות להודעה שלה למרות שהיא שימחה אותי כי קשה לי להגיב עכשיו ואוף
לא טוב לי
אני לא רגועה היום
כשהוא לא עונה לי אני לחוצה
ובכללי יום ברוך כזה (ככה כותבים?)
קיצור תתפללו עלי שאקום מהמיטה
למה אני לא יודעת מתי זה יקרה
אולי כשהוא יכתוב לי
עלאק שמרה לי את השעה
את אמיתית?!
בכלל לא קבעתי איתה כלום מה זה החוצפה הזאת
והיא גם לא התקשרה אלי כמו שרציתי ואמרתי לה
גם לא התקשרה כדי שנקבע שעה ואסביר לה
וגם קבעה עם עצמה שאני רציתי את השעה הזאת ואני עוד צריכה לעדכן אותה אם אני מגיעה.. פחחח
יש לה בעיה אני אומרת לכם...
זה הזיה מארץ ההזיות
מזל שניצלתי ממנה
תשאל את המים כמה הייתי שקופה
זה כואב לי לכאוב את לכתך
והרגליים מבקשות מנוחה
הלכתי מספיק בשבילך
הלכתי מספיק בשבילך
אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואייי
אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לאא
אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואיי
אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לבוא
לבואאאאאא
לבואאא
כל הלילות שהיו לי איתך
מאירים לי החשיכה
בריח שלך
אני עצבנית עליה
מבואסת
ומאוכזבת.
היא כל פעם אומרת ואז מתחרטת
אי אפשר ככה
קשה לי כל פעם חוסר וודאות
כל פעם אולי
ואז בסוף לא
ואז שניה לפני מבטלים
ואז מתחרטים
תחליטי
כאילו לא יודעת אי אפשר ככה
אז הגבתי לה יבש
ומותר לי.
עכשיו אני צכה לקום..
איך?!
כואב לי הבטן.
התקלחתי, התלבשתי, ציחצחתי.
שטפתי תכלים.
צריכה להתארגן
יאלה קומי יפה שלי קומי..
ואני לא אוהבת את זה!
יש דברים שכן אני מחכה להם אז באלי שיעבור הזמן,
אבל זה גם מעצבן ויש לזה השלכות שלא באלי לשאת.
באלי להישאר ילדה.
לנצל כל יום כל דקה.
לחיות את הרגע.
ולהתקדם!
יצאתי קצת לגינה
איזה כיף לי
נעים פה
יש שמש
שקט
אני לבושה כמו בקיץ
מרגיע
לרוב אני לא באה לכאן ..
לעיתים מתעצלת, לעיתים שוכחת
לעיתים צריכה דירבון.
אבל היום?
היום זה היום לצאת
יש שמש
חם נעים רגוע
אז לא היה לי ספק
היום בחרתי לבוא
ואני שמחה על זה
מבחינתי זה עשייה.
זה לא עוד יום שאני מעבירה
זה דרך
וואלה היה נחמד ב*****
לא ציפיתי!
הצלחתי להשתלב הרגשתי בנוח זקפתי את הגב את הכתפיים
הבאתי את עצמי, דיברתי בשוטף, צחקתי
אני אוהבת אותי ככה!
וגם בסוף הצחוקים עם *****
שלחתי לה עכשיו הודעה בוא נראה מה היא תענה..
באלי
טוב היא בהתחלה התלהבה ואז פתאום היא לא בטוחה.
וזה קשה לי..
אני צריכה וודאות מותק
ולא כל פעם לחכות למה שהיא מחליטה
תקשיבו יום הזויי מארץ ההזויים
דיברתי איתו שעות ותכלס לא היה לי כוח
ואז דיברתי איתו
ואז נפגשתי איתה
ואז היה דווקא נחמד היום הייתי יותר משוחררת.. לא דפקתי חשבון מה שנקרא.
עד גבול היכולת כן?
ואז התחיל הגלגל..
קרה משהו כזה
וזה ביאס וכזה לקחתי את זה קשה
והלכנו במיוחד ואז גילינו שלא
ואז הגענו
והתבטל..
ואז עוד משהו..
ואז עוד משהו
ואז הוא אמר לי את הבשורה ..
ועכשיו עוד אחת
ואי אפשר ככה אי אפשר
מרגישה יום מעפן עם יותר מידי שיגעונות
לא מתאים לי בכלל!
רציתי רוגע שלווה וזה התהפך בצורה לא נורמלית.
ואני דואגת לה קצת
וגם מפחדת קצת שהיא תכעס
באלי שנהיה בטוב
וגם בכלל לא הייתי אמורה לנסוע היום לרוב אני לא הולכת ופתאום דווקא היום קרה כל מה שקרה...
אוף.. אני מבואסת
משהו אחד חיובי זה שהצלחתי לתקן את מה שרציתי. וגם לנקות. אז לפחות משהו
שכבר מהכותרת רואים שוצה לקום תחייה.
בקושי את עצמי אני מצחיק. שוין
איזה חתיך הוא היה..
ונסיך כזה
רואים שיש לו מידות טובות
למה הוא לא פנה??
טוב היו ליד אנשים
אבל לא יודעת מעניין
אוף מי זה?
אני שונאת אותך
אתה נטשת אותי
וחבל שנתתי בך אמון
וחבל שהקדשתי את הלילה הזה בשבילך
שביזבזתי את הזמן שלי עבורך
לקבל ממך טיפת יחס
אני כועסת עליך
ורוצה להתאבד
לא רוצה את החיים המרים האלה
אתה לא רוצה אותי
אתה מעדיף מישהי אחרת על פניי
איבדת אותי
אני הולכת מהעולם הזה
לא מעוניינת להיות פה יותר
רע לי פה
לא מוצאת את עצמי
כולם שומעים אותי
אתה מעדיף אותה על פניי
אני סוג ב
חבל שדיברתי איתך
לא הגיוני המצב הזה
שאתה תדבר איתי על אחרות
כאילו הן יותר שוות ממני
ויותר מעניינות אותך ממני.
אני כלום בשבילך
אתה לא שווה את הכאב שלי
אתה לא שווה אותי
מי שלא רוצה אותי
שילך
שונאת אותך
ביי
כאילו היא יותר שווה ממני
יאללה מטומטם אחד
מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל
לכו שניכם
מפגרים
שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי
מטומטם!
אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!
מטומטם!
חושב שאני כלום!
די כבר להשתמש בי כצעצוע!
אני לא הצעצוע שלך
נמאס לי מהטמטום שלך
שירדתי הכי נמוך
אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי
יאלה. ת***** איתה מצידי
החיים שלי לא יתקדמו לשום מקום
הם אף פעם לא היו נורמלים
והם גם לא יהיו
לא חווה אותם נורמלי
אני לבד בזה
אבל אחד לא יבין
ואני גם לא מבינה מה עובר עלי
ואין לזה פיתרון
I need someone to hey me
קשה לייי
מרגישה לבדדד.
0מרגישה שהרסתי הכל.
אין לי כוח לזה.
לכל הסיוטים האלה.
למה הייתי חייבת להרוס
ולהגיד שהרסתי.
עכשיו באמת הרסתי.
אני לא חשובה לאף אחד.
ואני צריכה למות.
ואני ראויה רק כשאני טובה.
ונחמדה ומאמינה בטוב.
וכשלא אני גרועה.
ואי אפשר לסבול אותי.
רק כשאני בלב פתוח ובאמון יש לי מקום.
הרגשות שלי הורסים הכל.
מחריבים כל חלק טוב.
והוא לא קיבל אותי.
את ההרגשה הזאת שאמרתי לו.
וזה ציער אותי
כי מה בסה"כ רציתי. שתחבק את הרגש הזה.
ולא שזה יערער אותך גם. או יעצבן אותך. או ירחיק בנינו. את התחושה שהייתה.
והוא כבר התקדם.
וגם הוא.
ואני נשארתי לבד.
לא מעניינת אף אחד . לא מעוניינת באף אחד.
ואם רצית להזמין אז למה את עכשיו אומרת שלא?!
מעצבנתתתתתת
לא נשכח ולא נסלח!
אני כועסת על עצמי
ושונאת את עצמי
ומבולבלת
ולבד
ושונאת את כולם
ואותו
ואותו
נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.
