מור ולבונהבס"ד
כשאישה בטוחה שגבר לא מכיר את המושג הסגברה מתוך מחשבה שבגלל שהוא גבר הוא לא ממש יודע ומבין 
️בך לי קר️
מור ולבונה️️️
מור ולבונה הרגשה טובה חשובה גם אם אף אחד לא רואה.
צריך לבדוק אם היא נכונה על פי השכל הישר - תורתינו הקדושה
מאשר להתמודד עם האמירה עצמה.
נכון גם לגבי שובניזם, או הומופוביה, או אלף דברים אחרים.
ברגע שאתה מכניס אדם תחת מטריה של קבוצה שאתה בז לה ממילא, אתה לא צריך לטרוח לחשוב על מה שהוא אמר.
נשים פמיניסטיות יש בכל הסוגים. מצמיחות שיער בכל מקום, חסידות אמריקן לייזר, לא מתאפרות וכאלה שחושבות שפנים זה קנבס והן עושות יצירות אומנות.
המשותף להן זה הרצון להיות מי שהן ולתת לעצמן אפשרות להתפתח ולדבר בחופשיות.
(הרבה דברים אנו חייבות למאבקים פמיניסטיים, בין אם אנו פמיניסטיות או לא.)
לגבי ה"הן עושות רע לגברים"- כן, יש שמתבלבלים בין פמיניזם לשנאת גברים. זה מיעוט בדיוק כמו נשים יהודיות ששמות בורקה. הבעיה היא שהן, בדיוק כמו נשים שלובשות בורקה במאה שערים- בולטות בחברה וגורמות לאנשים לחשוב שהן לא מיעוט.
ברגע שאת בת (משערת שהכותבת בת) ואת אומרת את הדעות שלך- את עושה אקט פמיניסטי. אפשר לדבר על איזה סוג פמיניסטי (ישן, לבן, חדש ועוד אלפי הגדרות) אבל כל עוד אמרת את דעתך, גם אם היא לא בול כמו הדעה המקובלת- עשית אקט פמיניסטי. וכל עוד את עדיין בחיים ולא מוכרזת כמכשפה ונשרפת או טובעת- את קיימת הודות למאבקים פמיניסטיים.
) יגידו לך דברים כמו "את היסטרית/ את מדברת מהרגש" עוד הרבה דברים כאלה.
לגבי התנועה הקיצונית, כן, זה בעייתי. אבל קיצוניים יש בכל מקום. (יותר נכון בכל קצה)
בנוגע לשנאת הגברים והניגוח- הפמיניזם שאני מגדירה כ"האמיתי" בכלל בא ואומר לגברים שיש לרגשות שלהם מקום. שלבכות זאת לא חולשה ושמותר להם לעשות דברים שלא נחשבים "גבריים" ושזה לא גורם להם להיות פחות גבריים.
מקווה שנזכה לראות יותר מהפמיניזם שמתעסק בתיקון עולם מאשר זה שמתעסק בלהחריב אותו
לקחו את זה למקומות אחרים לגמרי.. אני סולדת מהתנועה הזאת שלרוב משיגה בדיוק את התוצאות ההפוכות.
כן אנחנו נשים, אנחנו שוות זכויות, חכמות מאד ויכולות לדאוג לפרנסה של עצמינו מצוין! יש לנו דעה, יש לנו אישיות, אבל אנחנו מודעות להבדלים בין גברים לנשים ולא מנסות להיות גברים בעצמינו ע"י חיקויים עלובים... לגבר יש את המעלות שלו ואת התפקידים שלו... לאישה יש את המעלות שלה ואת התפקידים שלה, וכל צד צריך לשמוח ולהיות גאה במי שהוא.
לאורך ההיסטוריה גברים ניצלו את החוזק שלהם בשביל לדרוך על נשים, לזלזל בהם, להתייחס אליהן כאילו הם אפס ולנצל אותן. וזה לא היה רק נחלת הגויים, זה נכנס עמוק גם ליהודים בכל העדות השונות. ב"ה אנחנו ב 2017 ויש לנשים המון מקום לביטוי עצמי וזכות שווה. אמנם אסור לשכוח שהמצב שאנחנו חיות בו כיום הוא בזכות התנועה הפמיניסטית אבל לצערנו הנשים הפמיניסטיות לקחו את זה רחוק מידי, ובמקום להאדיר את המעלות הנשיות שלהן- מחפשות כל הזמן איך להידמות לגברים... (דוג' השירות המשותף שפוגע בבריאות של החיילות ומוריד את הרמה המבצעית של צה"ל. עוד דוג'- נשים שרוצות להתלבש כמו גברים, או יותר נכון לא להתלבש... ועוד המון דוגמאות נוספות)
נשים במציאות של היום יכולות לרכוש השכלה, לפתח קריירה, לממש את עצמן במה שהן רוצות, אבל עם כל זה לא להזניח את העובדה שיש להן את הזכות (וכך צריך להתייחס לזה! זכות!) לחנך ולגדל את הדור הבא, וזה התפקיד העיקרי של האישה. (כמובן שהדרך ע"י חתונה ועל ידי זה שהיא מקימה בית והיא ובעלה יודעים לכבד אחד את השנייה ולא שהגבר רודה באישה 'והיא חייבת לסור למרותו פן רע ומר יהיה גורלה..;) ' פעם היו הרבה בתים, זה ידוע בעיקר אצל הגויים אבל זה חדר אלינו, אב המשפחה ניתפס כדיקטטור, וזו מציאות עגומה. היום יש יותר מודעות לכבוד הדדי ושוויון בהנהגה של הבית. אין אחד שמחליט, שני ההורים מתייעצים בינם ושניהם מנהלים את הבית ביחד, כמובן לפעמים צריך להתפשר או לוותר. וכדי שזה יעבוד כמו שצריך צריך ששני בני הזוג יבאו בגישה הזאת לחיי הנישואים שלהם.)
הגבר צריך להיות ראש המשפחה. הדמות החזקה והדואגת, הדמות שמביאה ביטחון לבית ודוגמה אישית. למרות שהאישה יכולה לפרנס, זה התפקיד של הבעל לדאוג שלא יחסר דבר, ועם זאת דמות מכובדת, הוא מעריך את אשתו וגורם לשניהם להיות מלך ומלכה בבית (כמובן שיש את לימוד התורה וכו'.. אבל הדגשתי דברים שהם קשורים להתנהלות בבית, דברים שקשורים לנשים בחברה הכללית זה ארוך מכדי שאני אכתוב כאן, מה גם שלי בעצמי יש עדיין ספקות לגבי גבולות בדברים מסויימים...
יש כאלה שיקראו את זה ויחשבו שזה טריוויאלי לחלוטין - ואם כן אז ברוך ה'... - בכל מקרה אני נתקלתי בהרבה מקרים היום של בחורים שמחפשים להיות שליטים בעלי כבוד וזה גרם לי לעמוד על המעמד השי והלא פחות מכובד שלי.
"אב המשפחה נתפס כדיקטטור"
אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, ואם תרצי אפני אותך למעשה אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי, כשאליהו הנביא קילל אנשי עיר רעה שאינה מכניסת אורחים בכך שיהיו כולם ראשים.
הגבר הוא אב המשפחה ותפקידו להנהיג, לקבל החלטות ולומר את המילה האחרונה, גם אם הוא מתייעץ עם רעייתו.
ואם שנים אוחזים בטלית ורעייתו חושבת שיש לה זכות שווה להנהיג? מה לדעתך צריך לקרות, כשהחלום האוטופי שלך לא מתממש (כמו שקורה תמיד, במציאות)?
יש שתי אפשרויות. או שהמנהיג ינהיג בתקיפות, או שכל אחד יפנה לדרכו.
וזה מה שקורה היום, כשכולם מדברים גבוהה גבוהה על שותפים לחיים ואחרי כמה שנים השותפות מתפרקת ואיש הולך לדרכו. כי מרוב דיבורים על דיקטטורה, אין את הנכונות לקבל מנהיגות.
לאורך ההיסטוריה גברים ניצלו את כוחם כדי להגן על נשים ולשאת אותם על כפים. מאז ועד היום כל מה שמלמדים גבר מגיל צעיר זה שאסור לו לתקוף אישה והוא צריך להקריב את עצמו כדי להגן עליה.
וכל המצב הזה שבו נשים טוענות שהן יכולות להסתדר בכוחות עצמן, ללא גברים, הרי זו אשליה.
כי הגברים הם אלו שיצרו את הסביבה העירונית הבטוחה והמודרנית שבה את יכולה לבצע את רוב הפעולות היומיומיות שלך ללא מאמץ פיזי ניכר*, והם אלה ששומרים על הסביבה הזו בטוחה יחסית ונקיה מחיות טרף, על שתים או על ארבע.
את חיה בחממה שנבנתה, מתוחזקת ומתפתחת בעיקר על ידי גברים. ההתכחשות לעובדה זו היא עצימת עינים ואף כפיות טובה.
אני רוצה להוסיף ולהזכיר שהפמיניזם, כמו הקומוניזם, נראה ממבט ראשון כמו רעיון טוב ושוויוני וצודק, למרות שמבט זהיר ומעמיק יותר מגלה את ההרסנות ואת חוסר הצדק שטמונים בו.
_________
* ואלה שכן, מתבצעות על ידי גברים.
תקפה לגבי כל הבתים(ומאד משתנה מאזור לאזור), אבל היחס הכללי לגבי נשים היה זלזול. דבר שני לגבי עבודה- אני לא טוענת שלא צריך גברים בעולם, אני ממש לא מדברת ממקום כזה, אני אומרת שהיום נשים יכולות לרכוש השכלה ולפרנס את עצמן בכבוד (אפילו רב) והן לא תלויות בגבר כמו פעם- עובדה.
יש הבדל בין זלזול לבין שימוש בכוח על מנת לגזול ממך את מה שמגיע לך.
לערבב בין הדברים זהו סילוף של המציאות העובדתית.
למעשה, התמונה הפוכה. בעוד שרובם המוחלט של הגברים ישתמשו ביתרון שניתן להם על מנת להגן על נשים וידעו שזה לא בסדר להשתמש בו כדי לגרום לנשים לתת להם את מה שהם רוצים, רובן המוחלט של הנשים לא תרתענה מכל שימוש במניפולציה, סחטנות או פתיינות על מנת לקבל את מה שבא להן מגברים.
ושוב אני מזכיר לך שהיכולת של נשים לרכוש השכלה ולהתפרנס בכבוד מתאפשרת רק הודות לעמלם של גברים, ולכן זו אשליה.
יש כמה שו"תים לגבי מתי מותר להכות את האישה (לצורך חינוך כמובן). פמיניזם נותן תשובה ברורה- אף פעם.
יש הרבה מידע לגבי "מה לעשות אם היית בקרב וראית אישה יפת תואר מהאויב"...
זה לא משנה מה לדעתך היה התפקיד הגברי העולם שבו נוסד הפמיניזם- משנה מה באמת היה "התפקיד"
ולהגדיר משהו שגרם לנשים ללמוד, להביע דעות, לדעת שמותר להן להתנגד למעשים מסויימים אם זה אקט פיזי שמערב גם אותן בו ובו זמנים מעודד גברים לא להסתיר את הרגשות עד שיתפוצצו- מראה שאתה פשוט לא מבין מה זה פמיניזם.
נכון, הרבה מהקדמה בעולם היא הודות לגברים וכל החברה מודה בזה. אבל לאורך תקופה ארוכה לא באמת היתה לנשים הזדמנות להתקדם. ולכן האמירה הזאת קצת מגוחכת. משהו בסגנון "אתה מעולם לא קיבלת אמצעים להתקדם בחיים ודיכאתי כל אפשרות שתצליח אבל אתה חי פה אז תגיד לי תודה".
היכולת של נשים לרכוש השכלה היא בזכות נשים כמו שרה שנירר שהקימה את בית יעקב (בתמיכה של כמה רבנים אבל הם נתנו את תמיכתם רק כדי לגרום לילדות להבין מה זה להיות יהודיות בתקופה שבה הרבה התבוללו. ממש לא מרצון שבנות ידעו ללמוד סתם כי זאת זכות בסיסית) והיתה כולה תופרת. יש לך מושג כמה התנגדו לזה שבנות חרדיות ילמדו משהו ולא ילכו ישר להיות תופרות או מכבסות? שרה שנירר היא הפמיניסטית שאתה מנסה לדכא ולזלזל בכל העשייה שלה ותודה לאל שלא נתנה לאמירות כמו שלך לפגוע בחזון שלה.
התגובה הזאת מזכירה לי פוסטים של חילונים בפייסבוק...הדוכס מירוסלבאין שום היתר בשום מקום להכות אף אדם, קל וחומר את אשתו וילדיו.
נראה לי שקראת שו"תים של הקוראן 
קודם כל, נקדים ונאמר שההיתר ב"מכת חינוך" (שזה בכאילו) הוא רק לאשכנזים.
לשאר עדות ישראל אין שום היתר אפילו בצחוק.
עשי לעצמך ולשאר עם ישראל טובה, לפני שאת מנפיצה דברים שקריים בשם תורת ישראל וגורמת לחילול ה' (הדברים האלה פומביים, אגב), כדאי שתלמדי לפני-כן קצת את ההלכה.
השאלות האלה נשאלו באמת. כמובן שרבנים כתבו שיש איסור אבל מי ששאל אותן היו גברים, דתיים, ששאלו רבנים.
זה מראה משהו לגבי החיים של אותם גברים.
אל תנסה להוציא אותי הבעייתית בזמן שהשו"תים האלה קיימים.
אבל כשאת אומרת בשמי משהו בסגנון "אתה מעולם לא קיבלת אמצעים להתקדם בחיים ודיכאתי כל אפשרות שתצליח אבל אתה חי פה אז תגיד לי תודה"....
זה סילוף של מה שאמרתי.
מה שאמרתי הוא שנשים לא באמת מסתדרות בכוחות עצמן. הרצועה ארוכה יותר והאשליה ברורה יותר, אבל נשים עדיין זקוקות לגברים כדי להסתדר בכוחות עצמן.
ואם לא אכפת לך, בעיני עדיפה יהודיה כשרה ואישה טובה שהיא תופרת או כובסת, מאשר אקדמאית קרייריסטית שיודעת יותר טוב מהתורה וחכמיה.
אתה שוב מראה שלא הבנת את מהות הפמיניזם ונלחם בהגדרה שאתה עיוותת.
פמיניזם הוא לא לעשות משהו על חשבון הגברים אלא לתת גם לנשים מקום. ההגדרה שלך לאיך אישה צריכה להיות קצת משעשעת בהתחשב בזה שאתה לא מוכן לקבל הגדרה של נשים לאיך גברים צריכים להיות.
איש ואישה צריכים אחד את השני. זאת עובדה. אף אחד לא אומר לך שכל הגברים לא משמעותיים יותר. מה שאומרים זה שפעם היתה מציאות שנשים נרצחו בגלל שדיברו (מציאות שהיתה קיימת ומתועדת) והפמיניזם הוקם כדי להלחם בזה.
אני רוצה שתביט באמא שלך ותבין שמותר לה להגיד דעה שונה משלך גם אם היא אישה ואין לאף אחד זכות להרוג אותה בגלל זה. עכשיו מובן?
ולא, לא אכפת לי איך אתה מעדיף את האישה שלך כל עוד אתה לא פוגע בה.
לא הגדרתי את הבעיה שלך עם הפרשות בתורה כמהות הפמיניזם, אלא מאחר וציינת כבעיה את כל המידע על פרשת אשת יפת תואר.
ובכלל, לפמיניזם יש בעיה חריפה עם התורה שהיא שוביניסטית במוצהר, וצריך לעבוד קשה באמת כדי להתכחש לזה.
לנשים תמיד היה מקום. ואם כמה פעמים נשים נרצחו מסיבות כאלה ואחרות, זה לא אומר שלא היה להן מקום. הרי גם גברים נרצחו ועדיין נרצחים - באופן כללי הרבה יותר מנשים. ולא בגלל שלא היה להם מקום. זה בכלל לא הסיבה.
העניין הוא - וזה די חשוב כשמשליכים את הדיון על פמיניזם ביחס לתורה, שאין זו ההגדרה שלי לאיך אישה צריכה להיות, אלא ההגדרה של התורה ושל חז"ל.
אני חוזר: תיעוד של מקרים היוצאים מן הכלל לא הופכים את היוצא מן הכלל למציאות כללית.
שלושת השורות האחרונות בהודעה שלך הן דמגוגיה בלתי עניינית. נסי לכתוב טיעון שמתייחס למה שאמרתי, ולא לתת לי איזה טיעון רגשי בנוסח "אבל אמא שלך" או לרמז כאילו אני פוגע בנשים או מצדיק פגיעה שכזו בגלל שהעזו לדבר.
על זה בדיוק דיברתי כשכתבתי לך אתמול את הפסקה הבאה:
"כמו כל שקר אחר בפמיניזם, התביעה לקבל את הזכות לדבר, להביע דעה ולחשוב בקול רם מבלי להירצח, נועדה מראש להשתיק ולפסול בצורה החריפה והמגעילה ביותר כל ביקורת. כי לאחר שהדברים נאמרו, כל מי שיבקר את הפמיניסטית, בעצם זומם לרצוח אותה על שהעזה להביע דעה ולחשוב בקול רם."
כל דבר שיש בעולמם של בני האדם זקוק לשם ולהגדרה. וכל הגדרה או דבר בעולמם של בני האדם ניתנים ואפילו חייבים לעמוד במבחן ההשתקפות שלהם מול התורה.
זה לא משנה אם אתה מדבר על קומוניזם או פמיניזם, ההגדרה קיימת והתורה מקפת את כל אורח חייו של האדם.
או שתמחק חלקים גדולים בתורה ובשולחן ערוך וברמב"ם, כי אין צורך לערבב את התורה עם מושגים מקולקלים אלה שנידונים שם.
בסופו של דבר, הכל תורה היא, וללמוד אני צריך.
אשמח אם תגיב להודעות שנשלחו על עניין הקומוניזם ואיך הוא משתקף מול רוח התורה.
גמניזאת היתה המציאות אז והיום היא שונה. יש לך בעיה עם זה? תפנה לרבנים שדיברו על הנושא.
זה שגברים גם נרצחים זה נכון אבל אני מדברת על הסיבה. לא על הסוף.
לגבי הטיעון הריגשי- פמיניזם (היסוד שלו) אומר שמותר לגברים להתייחס גם לרגשות ולא צריך לבטל אותם.
היחס לאמא שלך נועד רק כדי לנסות לתת דוגמא לאישה שאתה מכיר שהחיים שלה (למשל זכות הצבעה) קצת השתפרו גם בזכות הפמיניזם. הכעס הזה שמדברים על אישה ספציפית ולא סתם באוויר נראה לי קצת מגוחך אבל סבבה.
והרמיזה שלך בטקסט המודגש, שכאילו אומרת שאני רומזת שאתה זומם לרצוח אותי או אחרות כי אנחנו חושבות בקול רם...אני חושבת שאולי ננסה לקרא מה כל אחד כותב ולא סתם לזרוק הנחות יסוד שגויות ולהלחם בתחנות רוח שהקמנו לבד.
אין ויכוח על כך שהמציאות שונה. השאלה היא באיזה מובנים המציאות השתנתה.
כי אם פעם היה מותר לגבר להרים יד על אשתו, התורה לא השתנתה. ואם פעם זה היה אסור, במה הועיל הפמיניזם?
את חוזרת וטוענת שהפמיניזם נועד להפוך את הגברים לרגשנים יותר. על מה את מתבססת? איפה הרעיון הזה מופיע בכלל באיזה שהוא מקום בכל מאבקי הפמיניזם?
כך או אחרת, לרגשנות אין מקום בדיון ענייני על עובדות או מקורות.
בטקסט המודגש לא רמזתי כלום. רק ציטטתי אותך.
האם עדיף בעיניך גם יהודי כשר ואיש טוב שהוא דייג או שוחט מאשר אקדמאי קרייריסטי?
אם להיות אקדמאי קרייריסט גורע מכשרותו וטובו של היהודי, ודאי שעדיף להיות דייג. על שוחט אין בכלל מה לדבר. שוחט הוא מכלי הקודש של כל קהילה יהודית מדורי דורות.
לא ענית על השאלה באופן מדויק אבל נעזוב את זה
בכל זאת ט אב עוד רגע ועדיף שישרור שלום בעולם
(זאת אגב הסיבה שלא הגבתי לרוב המוחלט של התגובות שלך עד כה.)
סבלה מפרמיטיביות והובילה או לאדישות או למלחמות.
אפשר להעזר בגוגל לקבל קצת עדויות על ההיסטוריה.
לא לחינם החברות היחידות בעולם בהווה שהן מטרכיאליות הן במדינות עולם שלישי.
יש פה רשימה מעניינת, עם תמונות
היא תנועה שנועדה להגן על נשים מפני אלימות ולעודד נשים לקבל השכלה ולהיות מסוגלות לדבר, להביע דעה ולחשוב בקול רם מבלי להירצח.
היא גם מעודדת גברים להפסיק עם ה"תהיה גבר" ולתת לרגשות שלהם, כאלה שלא רק כעס וזעם, מקום.
זוכרת את המדרש על קטרוג הלבנה? ואת זה על אשתו הראשונה של אדם?
הם היינו הך.
לגבי הסיפא של דבריך,
כמדומני שהתורה קדמה בהגנה על נשים, ומניעת הרצחן וכו'.
אין לי מושג למה נדמה לך שלנשים האלה אכפת ממה שגברים חושבים.
כמדומני שאין לך מושג איך גבר חושב, לפי המשפט האחרון שכתבת. וזה חלק משטיפת המוח הפמיניסטית שיש היום.
גבר ואישה שניהם מכובדים בתורה (והאישה יותר, כמצווה), לפמיניזם אין שום מקום בעם ישראל.
כמו כל שאר הXיזמים למיניהם.
יש לי מושג בגלל דבר קטן שלא נראה שעשית- שאלתי. בררתי מה זה הפמיניזם הזה ולמה יש כ"כ הרבה סוגים ממנו ובחרתי מה טוב בו והתנגדתי למה שרע.
כמו שאתה בטוח שאני לא יודעת איך גבר חושב- אני בטוחה שאתה לא יודע איך אישה חושבת ולכן אולי כדאי לכבד אחד את השניה במקום לטעון שהאחר עובר שטיפת מח.
אקדים ואומר שפלוני ענה לך היטב, בדרכו. רק שנדמה לי שהדיון סוטה לכיוונים אחרים.
אני התקוממתי מול הקביעה הבלתי נכונה שטענה כאילו לפני הפמיניזם גברים ניצלו את כוחם לדכא את הנשים שהיו חסרות הגנה וזכויות.
ואם התמקדתי בעניין הדיכוי, אוסיף שנשים יכלו לעבוד ולעסוק במסחר ולצבור רכוש ברוב המקרים, אבל כמו היום, היה להן קשה יותר בגלל תנאים סביבתיים.
אני רוצה להזכיר את תקנת אושא שנועדה לתת מענה למצב שבו נשים עבדו וסחרו והרוויחו, ועדיין תבעו כי הגבר יפרנס אותן וידאג לכל צרכיהן.
ולהזכיר את אותם השו"תים היוצאים מן הכלל כטענה לכך שזו המציאות הרווחת, מזכיר לי את דברי רש"י והרמב"ם על מאמר חז"ל שכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות.
בתשובה ספציפית לדבריך, הפמיניזם היא תנועה שנועדה להוציא החוצה משאלה ילדותית והרסנית של "גמני רוצה" ותו לא.
נשים לא סבלו מאלימות יותר מכל אחד אחר, אלא זכו להגנה יותר מכל אחד אחר.
נשים יכלו לדבר ולהביע דעה ולחשוב בכל רם ולא רצחו אותן יותר מכל אחד אחר.
הפוסט פמיניזם של היום חרת על דגלו את השטויות השקריות האלה על מנת להצדיק את הזוועות שהוא עושה וגורם להן. אבל האמת היא שלא דובים ולא יער.
כמו כל שקר אחר בפמיניזם, התביעה לקבל את הזכות לדבר, להביע דעה ולחשוב בקול רם מבלי להירצח, נועדה מראש להשתיק ולפסול בצורה החריפה והמגעילה ביותר כל ביקורת. כי לאחר שהדברים נאמרו, כל מי שיבקר את הפמיניסטית, בעצם זומם לרצוח אותה על שהעזה להביע דעה ולחשוב בקול רם.
סתם כי ביהדות זה לא "משפט אחד וזהו" אלא יש על כל אות מחלוקות ושיח:
האם מותר ללמד תורה לבנות? | אתר ישיבה
(האנשים בשיח הם רבנים גברים חשובים וחכמים. למקרה שתחשוש לשמוע קצת דברי חכמה מנשים. ;) )
התגובה הראשונה שלך לא הביאה שום מקור. רק כותרת מזלזלת ובלתי עניינית, ללא תוכן הודעה, בתגובה לדברים שנאמרו.
התגובה השניה שלך לא הביאה מקורות לכלום, רק קישור למאמר שדן ארוכות בשאלה האם וכמה מותר לנשים ללמוד תורה.
כלומר, לא הבאת שום מקור שסותר את הדברים שלי, רק מאמר שדן ארוכות בהערת אגב שלי.
אם את רוצה לנהל דיון, תצטרכי להתייחס עניינית לדברים שכתבתי.
אם את רוצה להצדיק את הסטריאוטיפים על פמיניסטיות ופמיניזם, גם ברוכה תהיי. את רק מוכיחה את הנקודה שלי.
משערת שלא קראת אותו. אבל לא נורא. אם אני מה שאתה מגדיר כפמיניסטית אז אני מחכה לראות מה ההגדרות שלך על שאר הדברים בחיים.
לא נראה שאתה מוכן להבין על מה אתה מדבר ולפחות הצחקת אותי מאוד בבורות ובנסיון ההצטדקות שלך. תודה.
אני אכבד את החלטתך להיות בור שמזלזל בגדולי תורה ואתרחק מהשיח לעכשיו.
משערת שהגיל המנטלי שלך יגרום לך לחשוב ש"ניצחת", תהנה, תחגוג ובעז"ה שתתנפץ לך הבועה.
כל תגובה שלך לוקה בדמגוגיה, בסילוף של דברים, ברמיזות של דיבה ובשקרים של ממש.
אבל שלא תהיה לך החוצפה לומר שאני מזלזל בגדולי תורה. הדבר היחיד שאני מזלזל בו זו העובדה שאת לא מסוגלת לדיון ענייני.
אתה הכי טוב בהכל.
אין יותר פמיניזם. רק אתה. הייל אביר הקרנפים
אני אחכה שיהיה כאן גבר לשיח מכבד ולא נסיון לתקוף כל רגע עם מילים כמו דמגוגיה ו"כל מי שיבקר את הפמיניסטית, בעצם זומם לרצוח אותה על שהעזה להביע דעה ולחשוב בקול רם"
מילא היה מביא עובדות עם מקורות, ניחא, היה דיון מעניין....
הבנאדם מביא רק סילופי מציאות ומתבל את דבריו בניסוחים לעילא ולעילא וכל זה לכדי מה? גיבובים של שטויות
סוג של טמטום שבו אני מאמינה ששיח עם אנשים בדעות שונות יכול להיות פורה ומכבד.
לימדתי זכות מהר מידי 
אם היית מבקשת פירוט, היית מקבלת.
כדי לכסות במקורות סקירה והפרכה מלאה של כל השטויות שבהן מילאו לכן את הראש, צריך לכתוב אנציקלופדיה שלמה.
לתומי חשבתי שיתנהל דיון ענייני ואוכל להרחיב בנקודות הספציפיות.
כמובן שאין נקודה ספציפית כשבמקום לענות לנקודה מסוימת שאני מעלה, אני מקבל תשובה בסגנון "וואו כמה שטויות בתגובה אחת".
ואחרי זה את טוענת שאני בא להתנגח.
ולמה שכל ישר ופמניזם סותר אחד את השני?
מה שבשבילך שכל ישר יכול להיות לאחרים פמניסטי.
ועוד יותר מכך,יכוללהיפרש כפמניסטי והגיוני
את יכולה להיות עם מלא דעות פמניסטיות ולסלוד מפמניזם, את יכולה לסלוד ממדברים שאת מסכימה איתם.
אני חושב שכמו כל תנועה חברתית ורעיון אידאולוגי - יש מן הטוב ויש מן הרע. צריך לזהות את הגרעין האידאולוגי שמעבר לסיסמאות והפולמוסים ועליו לדון "תוכו אכל ואת קליפתו זרק".
רק רציתי לומר שלא בהכרח שכל רעיון "יש בו מן הטוב ומן הרע".
העובדה שחזיר מפריס פרסה שסועה לא תגרום לך להגדיר אותו כבעל חיים ש"יש בו מן הכשרות ומן הטרפה", אלא כולו טרף.
ואדרבא - אותה הפרסה השסועה הפכה את החזיר ל"דבר אחר". לסמל הצביעות והטומאה.
הקומוניזם ה'טהור' שקורא לשיוויון מלא בין בני האדם, כל אחד הנותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכו- ניתן לראות בזה מעט דברים טובים, גם אם בראייתי זה לא באמת אפשרי ואפשר לקבל גם יותר מהצורך הבסיסי שלנו כבני אדם.
ההלכה היא לא תיאוריית הקוואנטים ,גם אם אלו ואלו דברי אלוקים חיים היא נדרשת להגיע להכרעה. קל בחומר בדינים שלא מבוססים על ויכוח הלכתי בין חכמים, לכן אין בו מן הכשרות ומן הטריפה.
כשרות כמושג הוא קיום מספר דינים, אין כזה דבר חצי כשר מכיוון שכשר לא מתייחס למרכיב אחד בדינים אלא לכולם כמקשה אחת.
דיון מעניין , תודה
ראשית, אם הרעיון בלתי אפשרי, קשה לומר שיש בו מן הטוב. בשביל שיהיה בו טוב, צריך שיהיה בו אפשרי, אחרת זה סתם חלום שאין בו ממש.
שנית, אין צדק בגישה לפיה קילו תפוזים עולה לאחד חמישה שקלים ולאחר חמש מאות שקלים. התורה הזהירה אותנו פעמים רבות מגישה כזו ולא רק כזו שבאה כמעשה רמיה והונאה, אלא כמעשה של משוא פנים - "ודל לא תהדר בריבו".
כשאדם מקבל דבר שלא הרוויח, על חשבון אדם אחר שכן הרוויח, זה לא טוב ולא צדק. זה מתקרב למידת סדום.
אך דוגמת התפוזים שנתת לדעתי לא מייצגת את הקומוניזם נאמנה, שהרי נכתב מקודם כי הקומוניזם דוגל בכך שאדם ייתן כפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו. אין זה אומר שאתה תקבל דבר שלא הרווחת ביושר, אלא אומר שתמורת עשייתך, גם אם היא מועטה- תקבל משהו.
מצחיק אותי לייצג את הקומוניזם כאשר איני מאמין בו כלל ולא רואה עצמי מצביע למפלגה קומוניסטית
נו שוין
שני אנשים צריכים תפוזים. למה שהמחיר יהיה שונה עבור כל אחד מהם?
ואם זה לא תפוזים אלא לחם? מעיל לחורף?
אתה צריך לייצג את הקומוניזם כדי לייצג את הטענה שלך שבכל רעיון יש טוב ויש רע.
נשים עובדות מצאת החמה עד צאת הנשמה. נשים הפכו להיות אבות. אבות הפכו להיות אמהות. כל הילדים בצהרונים. טוב שהם נפגשים עם ההורים שלהם פעם ביובל....
בדור הקודם גדלו יותר נורמלי.............
גם בעולם החילוני נשים לאט לאט זונחות את הפמניזם ומחליטות להיות פחות ופחות קייריסטיות.
הם מבינות שהם מפסידות את השנים היפות שלהם עם ילדיהם...... ורוצות לנצל את האמהות.
- אני חושבת שהפמניזם בא ממקום טוב, אבל הוא עשה דברים טובים. היום אנשים לא מאה אחוז יודעים מה ההבדל בין נשים לגברים.
נשים מעט אבדו את נשיותם וכן להיפך....
מה הטוב שהפמיניזם עשה לאנושות?
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אם כן אשמח לעזרה בפרטי
תודה מראש!
בעודי מחכה בתור בסופר
ילד ישמעאלי קטן טרוריסט חמוד אחז בציצית שלי ושיחק איתה
כה אמר ה' צ־באות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו א־להים עמכם
טוב אז אמנם לא 70*10*4
אבל לפחות חלק קטן
אנימהאשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)
מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...
לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ
חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש
מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני
ים זמן לשיעורי תורה בשבת
ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה
ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30
אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.
רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).
רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז
בס"ד
אין מילים! לא מה שאנחנו חושבים. משהו אחר לחלוטין:
איך להכניע את אירן. אליהו יוסיאן בראיון בערוץ טוב. מאתמול.
אני צעיר, רוצה לעשות מה שבאלי אבל המצפון לא נותן..
תנו לי עצה!!!!
אני מרגיש קרוע!!!
תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור
אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך
זה באמת מורכב.
חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.
ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-
מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.
זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!
שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";
לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך
אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך
כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו
שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי.
לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",
אבל אביא דוגמא מעצמי:
שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה
שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.
(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי
שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.
הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה
ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה
זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין
ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה
שהיתה לי.
אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,
הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל
גם מרמור וכעס והרגשת חנק.
אותו דבר לגבי ספרים;
ספריה ציבורית - יש אנשים
שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא
רוב הספרים המודרנים הם
זבל. ממש. גסים לשמה....
אבל אוהבת לקרוא אז אני
כן הולכת ונזהרת; אם זה
מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת
משתדלת ספר שאם יש
בו דבר מה לא צנוע, זה
לא יהיה לשמה... מבין?
אותו דבר לגבי ספר שכותב
על נושא שאני אוהבת.למשל,
טבע, צמחים, חיים של מישהו
בטבע.... אבל אם יש שם
אפיקורסות וליצנות מהסוג
הגרוע, אוותר.
זה הקרבן שלנו לקב"ה.
לא פשוט ללכת על גשר צר...
ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,
להשתדל להיזהר שזו לא תהיה
נחיתה קשה מדי, שאחר כך,
עלולים לשלם עליה ביוקר....
אז זורקים משהו לכלב התאב הזה
איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם
שנסתפק בזה ונרגע מזה.
בהצלחה!
