סתם בשביל הכרת הטוב... 

אם אתה חושב שיש לך עניין לנסות שוב, נסה. אם לא, אין טעם להעלות את זה באוב.

השיחות האלה לא מועילות

כל מה שהיית רוצה לומר לה. 

וגם לכתוב לה שנכון שאתה לא רוצה לחזור אבל לספר לה על כל הטוב שהיה בקשר. 

יכול להיות נחמד לשתף אותה אבל אתה יכול לדמיין איך היא תקבל את זה. 

יכול להיות שהיא ממש תשמח עם הגילוי ויכול להיות שהיא לא לגמרי תבין ואז היא תגיב במין 

"מה אתה רוצה ממני". 

פעם הייתי אומרת תכתוב לה. היום אני אומרת למודעות יש ערך עצום בשבילך. 

היא הייתה מתנה שאלוקים נתן לך

ולכן את השיחה שאתה רוצה לעשות איתה תעשה עם הקב"ה כי הכל מאיתו. 

אין טעם לשתף אותה בזה.. 

אני מקבל לגמריי את ההערה שלך עם ה'אגואיסטיות' שנראה שיש ברעיון שלי... למרות שאיפושהוא, מההיכרות שלי איתה, אני כן חושב שזה יכול לחזק גם אותה, ולהראות לה שיש לה כוחות חיוביים באינטרקציה עם בנים (היא צריכה את זה...)... אבל שוב אני שואל את עצמי- מי אמר שזה התפקיד שלי?... 

אגב, כשאני 'ממצה את הדין' עם עצמי, זה נראה לי שדווקא כן יש לי איזשהוא רצון כמוס וחרישי אולי לחדש את הקשר בינינו- אבל את בטח יכולה לשער, שזה קשה לברר בדיוק ובאמת מאיפה הוא נובע הרצון הזה? האם מההבנה האמיתית שבאמת יש כאן התאמה נדירה, ששווה להשקיע בה כוחות נפש גדולים, ו'לשנות סדרי בראשית' ולכתוב לה מכתב גם אחריי שנפרדה ממני?... או פשוט בגלל שזה היה קשר משמעותי (בין הבודדים שהיו לי ברמה כזאת, אגב...), ותחושת הבדידות שאחריי- נותנת את אותותיה... ומצד האמת, בבחינה שכלית קרה- תכל'ס היא צדקה בסיבות שלה להפרד... ומי יודע איזה עוד סיבות היו לה והיא לא הרגישה נכון לשתף אותי בהם...

אין לי ספק, שמרכיב משמעותי ב'בלבול' הזה שלי- זו העובדה שבעקבות הקשר איתה השתנו לי הרבה דברים לטובה, ברמה האישית... ואולי דווקא בגלל זה- התחושה שלי היא שקשה לי לוותר על מישהי שכ"כ השפיעה, במודע או לא, על אורח החיים שלי, בדברים שנראים לי משמעותיים מאוד.

אבל זה שוב נראה כאיזה מסקנה 'אגואיסטית' משהו, שכל העניין הוא אצלי... ואין באמת סיבה מוצדקת וישרה כלפיה להכנס שוב לחייה ולעורר אצלה תהיות חדשות...

אחח, הספקות האלה...

נראה לי- שפשוט אתן לזמן לעשות את שלו, "ול-ד' הישועה...".

(אגב, כבר מזמן אני 'זומם' לשדך אותה עם איזה חבר שלי... אבל זה לא יצא לפועל בגללו... )

אשריך שאתה רוצה להכיר טובה!

זה ממש מקסים!

אבל אתה צריך להמשיך הלאה,

בשביל הנפש היקרה שלך,

ובשביל הנפש היקרה שמחכה לך...

המון הצלחות ואור!

גם אם יש בזה מימד של רגשות קטן אליה,

בכל אופן יכול להיות שזה יועיל לך להסיר לחלוטין איזה קשר אליה

וגם על הדרך באמת להכיר לה טובה,

בטוח שזה יעשה לה טוב (לי לדו' זה היה עושה טוב בוודאות ולא מבלבל או משהו כזה)

אבל יכול להיות שיש כאלה שיתנגדו לחלוטין,

אני אישית נגד השיטה שצריך למחוק את הבן אדם כאילו הוא לא נוצר וכאילו לא היה ביננו פעם קשר סתם כי החלטנו שזה לא מתאים (או שאחד הצדדים החליט שלא). לא צריך להישאר ידידים, אבל בהחלט גם לא אנשים זרים. 

(בקצרה זה אומר שאם תיהיה לי הצעה אני אנסה להציע ואשקול אם לעשות דרך גורם שלישי, אם אתארס אודיע בהודעה, וכו')

לילה טוב

קוראים לפרידה בקשר לחתוך. 
נוצר ביניכם קשר, ואפילו חזק. במיוחד אם אתה עברת שינוים משמעותיים בעקבות הקשר. 

הרצון שלך לחזור הוא מובן ומתבקש - אבל עם הצער שבדבר יכול להיות שגם אנוכי. 

לצערי כבר הייתי במקום הזה, התלבטתי בלבט דומה - אבל אני התבגרתי מאז

והבנתי שלפעמים היצר הרע מחפש לנו את האנוכיות בהצדקות מוסריות - 

לעזור לה, לחזק אותה, להודות על הטוב. 

שורה תחתונה כשקורים דברים כאלה צריך לעצור ולחשוב (ועדיף יחד עם מישהו חיצוני)

האם זה באמת ישרת את המטרות שלה? האם הפרידה הזאת לא היתה קשה עליה ואני 

במעשה ה"צדיק" הזה מחזיר אותה לתוך זה וגורם לה עוגמת נפש מיותרת. 

כמובן שזה תלוי בה, בקשר שלכם, בדרך שתגיד ואפילו במצב שלה כיום.

אבל קח בחשבון לפעמים אנחנו רוצים להטיב באמת אבל עושים שירות דוב בעצת היצר.

(כל זה נאמר בהנחה שאין לכם סיכוי לחזור, מבחינתה או מבחינתך)

בע"ה תצליח להביא את המעלות הטובות שרכשת בדרך לתחנה הסופית.  ב"הצלחה!

על כל התגובות... אין ספק שלשמוע דעות של אנשים אחרים, מזוויות שונות- עוזר לסדר את הדברים בראש... וגם הזמן עושה את שלו ב"ה.

הרוח הכללית של רוב המגיבים היא- שלא כדאי לעשות את המהלך שתיארתי... האמת היא, שגם מלכתחילה, בשיקול הגיוני וישר- זאת הייתה אמורה להיות המסקנה. אבל מה לעשות שהחיים מורכבים לא רק מ'שיקולים הגיוניים וישרים', אלא גם משיקולים נפשיים־רגשיים, וזה כנראה מה שהכניס אותי לתוך כל הדילמה הזו...

היום ב"ה, אני נמצא במקום אחר, ויש לי יותר יכולת להרפות מהדילמה הזו, ולקבל יותר בקלות את המסקנה הנ"ל, ולהמשיך הלאה ביותר נינוחות ... 

אני מקווה שבניסיון הבא- זה לא יימנע ממני לפתוח את הלב שוב... חחח- מתנצל מראש .

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.