סתם בשביל הכרת הטוב... 

אם אתה חושב שיש לך עניין לנסות שוב, נסה. אם לא, אין טעם להעלות את זה באוב.

השיחות האלה לא מועילות

כל מה שהיית רוצה לומר לה. 

וגם לכתוב לה שנכון שאתה לא רוצה לחזור אבל לספר לה על כל הטוב שהיה בקשר. 

יכול להיות נחמד לשתף אותה אבל אתה יכול לדמיין איך היא תקבל את זה. 

יכול להיות שהיא ממש תשמח עם הגילוי ויכול להיות שהיא לא לגמרי תבין ואז היא תגיב במין 

"מה אתה רוצה ממני". 

פעם הייתי אומרת תכתוב לה. היום אני אומרת למודעות יש ערך עצום בשבילך. 

היא הייתה מתנה שאלוקים נתן לך

ולכן את השיחה שאתה רוצה לעשות איתה תעשה עם הקב"ה כי הכל מאיתו. 

אין טעם לשתף אותה בזה.. 

אני מקבל לגמריי את ההערה שלך עם ה'אגואיסטיות' שנראה שיש ברעיון שלי... למרות שאיפושהוא, מההיכרות שלי איתה, אני כן חושב שזה יכול לחזק גם אותה, ולהראות לה שיש לה כוחות חיוביים באינטרקציה עם בנים (היא צריכה את זה...)... אבל שוב אני שואל את עצמי- מי אמר שזה התפקיד שלי?... 

אגב, כשאני 'ממצה את הדין' עם עצמי, זה נראה לי שדווקא כן יש לי איזשהוא רצון כמוס וחרישי אולי לחדש את הקשר בינינו- אבל את בטח יכולה לשער, שזה קשה לברר בדיוק ובאמת מאיפה הוא נובע הרצון הזה? האם מההבנה האמיתית שבאמת יש כאן התאמה נדירה, ששווה להשקיע בה כוחות נפש גדולים, ו'לשנות סדרי בראשית' ולכתוב לה מכתב גם אחריי שנפרדה ממני?... או פשוט בגלל שזה היה קשר משמעותי (בין הבודדים שהיו לי ברמה כזאת, אגב...), ותחושת הבדידות שאחריי- נותנת את אותותיה... ומצד האמת, בבחינה שכלית קרה- תכל'ס היא צדקה בסיבות שלה להפרד... ומי יודע איזה עוד סיבות היו לה והיא לא הרגישה נכון לשתף אותי בהם...

אין לי ספק, שמרכיב משמעותי ב'בלבול' הזה שלי- זו העובדה שבעקבות הקשר איתה השתנו לי הרבה דברים לטובה, ברמה האישית... ואולי דווקא בגלל זה- התחושה שלי היא שקשה לי לוותר על מישהי שכ"כ השפיעה, במודע או לא, על אורח החיים שלי, בדברים שנראים לי משמעותיים מאוד.

אבל זה שוב נראה כאיזה מסקנה 'אגואיסטית' משהו, שכל העניין הוא אצלי... ואין באמת סיבה מוצדקת וישרה כלפיה להכנס שוב לחייה ולעורר אצלה תהיות חדשות...

אחח, הספקות האלה...

נראה לי- שפשוט אתן לזמן לעשות את שלו, "ול-ד' הישועה...".

(אגב, כבר מזמן אני 'זומם' לשדך אותה עם איזה חבר שלי... אבל זה לא יצא לפועל בגללו... )

אשריך שאתה רוצה להכיר טובה!

זה ממש מקסים!

אבל אתה צריך להמשיך הלאה,

בשביל הנפש היקרה שלך,

ובשביל הנפש היקרה שמחכה לך...

המון הצלחות ואור!

גם אם יש בזה מימד של רגשות קטן אליה,

בכל אופן יכול להיות שזה יועיל לך להסיר לחלוטין איזה קשר אליה

וגם על הדרך באמת להכיר לה טובה,

בטוח שזה יעשה לה טוב (לי לדו' זה היה עושה טוב בוודאות ולא מבלבל או משהו כזה)

אבל יכול להיות שיש כאלה שיתנגדו לחלוטין,

אני אישית נגד השיטה שצריך למחוק את הבן אדם כאילו הוא לא נוצר וכאילו לא היה ביננו פעם קשר סתם כי החלטנו שזה לא מתאים (או שאחד הצדדים החליט שלא). לא צריך להישאר ידידים, אבל בהחלט גם לא אנשים זרים. 

(בקצרה זה אומר שאם תיהיה לי הצעה אני אנסה להציע ואשקול אם לעשות דרך גורם שלישי, אם אתארס אודיע בהודעה, וכו')

לילה טוב

קוראים לפרידה בקשר לחתוך. 
נוצר ביניכם קשר, ואפילו חזק. במיוחד אם אתה עברת שינוים משמעותיים בעקבות הקשר. 

הרצון שלך לחזור הוא מובן ומתבקש - אבל עם הצער שבדבר יכול להיות שגם אנוכי. 

לצערי כבר הייתי במקום הזה, התלבטתי בלבט דומה - אבל אני התבגרתי מאז

והבנתי שלפעמים היצר הרע מחפש לנו את האנוכיות בהצדקות מוסריות - 

לעזור לה, לחזק אותה, להודות על הטוב. 

שורה תחתונה כשקורים דברים כאלה צריך לעצור ולחשוב (ועדיף יחד עם מישהו חיצוני)

האם זה באמת ישרת את המטרות שלה? האם הפרידה הזאת לא היתה קשה עליה ואני 

במעשה ה"צדיק" הזה מחזיר אותה לתוך זה וגורם לה עוגמת נפש מיותרת. 

כמובן שזה תלוי בה, בקשר שלכם, בדרך שתגיד ואפילו במצב שלה כיום.

אבל קח בחשבון לפעמים אנחנו רוצים להטיב באמת אבל עושים שירות דוב בעצת היצר.

(כל זה נאמר בהנחה שאין לכם סיכוי לחזור, מבחינתה או מבחינתך)

בע"ה תצליח להביא את המעלות הטובות שרכשת בדרך לתחנה הסופית.  ב"הצלחה!

על כל התגובות... אין ספק שלשמוע דעות של אנשים אחרים, מזוויות שונות- עוזר לסדר את הדברים בראש... וגם הזמן עושה את שלו ב"ה.

הרוח הכללית של רוב המגיבים היא- שלא כדאי לעשות את המהלך שתיארתי... האמת היא, שגם מלכתחילה, בשיקול הגיוני וישר- זאת הייתה אמורה להיות המסקנה. אבל מה לעשות שהחיים מורכבים לא רק מ'שיקולים הגיוניים וישרים', אלא גם משיקולים נפשיים־רגשיים, וזה כנראה מה שהכניס אותי לתוך כל הדילמה הזו...

היום ב"ה, אני נמצא במקום אחר, ויש לי יותר יכולת להרפות מהדילמה הזו, ולקבל יותר בקלות את המסקנה הנ"ל, ולהמשיך הלאה ביותר נינוחות ... 

אני מקווה שבניסיון הבא- זה לא יימנע ממני לפתוח את הלב שוב... חחח- מתנצל מראש .

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד