למה?
למה זה מגיע לי
אני יודעת שהכל ממך ושומדבר לא קורה סתם ושאתה לא תשלח לי ניסיון שלא אעמוד בו
אבל ק ש ה לי
אני אבודה אני חלשה אני מיואשת
אין לי זכות
אני יודעת את זה
אין לי זכות לבקש ממך דבר
לא מגיע לי אני נופלת ונופלת ונופלת
ואין לי כח לקום
איבדתי את הרצון ההוא שפעם פעם בי הרצון לעבוד אותך באמת מתוך אהבה
אני עדין רוצה!
אבל זה נשאר בגדר רצונות
לא מצליחה להתחבר לתפילה לברכות
לא מצליחה
אני רוצה לישון ולא לקום
לנצח
אני רוצה להתאחד איתך בחזרה
איבדתי את מקומי בעולם
ואין לי את הכוחות לחפש אותו
החיים שלי הרוסים
כן אני כולה מתבגרת
אבל אני מרגישה שנולדתי למציאות שבה אני חייבת להיות מבוגר קטן
לא קל לי איתו
לא קל לי עם אמא
אני מכבידה עליה ככ ככ אבל אני לא עושה עם זה כלום
אני מצערת אותה
אבל היא לא מנסה אפילו לתת לי מקום להפתח אליה
הבנא שאמור להיות הכי קרוב אלי
הוא הכי רחוק
ולא רק היא
גם היא
אני.. אוהבת אותה.
וקשה שכבר כמעט שבועיים אנחנו לא מדברות
ואני מתגעגעת
אני רוצה לחבק אותה שוב
לשחק לה בתלתלים
ולראות את החיוך שלה
את העיניים הגדולות והחומות שלה
יש בהן עומקים שאני הולכת בהם לאיבוד
אני רוצה אפילו רק לפעם אחת
רק אחת.
היום התקשרת
הייתי בשיחה
3 דק אחכ כשחזרתי אלייך
כבר לא ענית
ואני רק קיוויתי והתפללתי שתחזרי שתתקשרי
אני יודעת שאת כועסת עלי
אני לא יודעת למה
רק שזה שם
ואני מוכנה לעשות הכל כדי שתסלחי לי
בבקשה רק תתני לי פתח.

העולם איבד את זה סופית?

אוף, בא לי להתחתן (אולי אפילו אני רוצה)

במחנה שאלתי את הרב מה עושים במקרה שאוהבים מוקדם מדי, לא חשבתי לשאול מה עושים במקרה שמדובר רק בצד אחד..

איך הלב דופק, בדיוק כשנכנסתי גם את פה