להיות כל היום במזגן. הרבה יותר קל.

אם הילדים יכולים לצאת לגינה לבד, כדאי שיעשו את זה שישתחררו קצת.

חוץ מזה משחקי קופסא, ספרים, יש סרטים על בית המקדש ביוטיוב, יש סרטים בילדודס פה שאפשר להראות, דפי צביעה, כל דבר אחר שהם אוהבים

אם יש היענות- לשבת איתם על תוכנית לפי שעות ולשלוח אותם לקנות חומרים.

אפשר גם להכין סיכה/ מדבקת מדריך

ככה גם הגדולים מרגישים אחריות ולא מציקים לקטנים,

והקטנים מקבלים את סמכות אחיהם הגדולים.

אם מדבר אלייך אכתוב רעיונות לפעילויות.

הכנת עוגיות- יש מתכון של קרין גורן לעוגיות שחור לבן-

מכינים בצק, חצי ממנו מערבבים בקקאו (או כל חומר אחד שיכול לצבוע בצק- אם יש לכם אומץ אפילו סלק או תיונים)

כשיש שני גושי בצק בשני צבעים (או יותר) כל חניך מקבל גוש ועושים מזה צורות- סמיילי וכל העולה על רוחם 

הבן שלי למשל הכין שעון- רק זה העסיק אותו כמעט שעה...

להשתדל שיהיה פרופורציה בין העוגיות אחרת זה בעייתי באפייה- תמיד אפשר שה"מדריך" יוסיף בסיס לעוגיה אם היא יצאה קטנה מדי.

חול צבעוני- שמים מעט מלח בצלחות חד"פ לבנות (הכי פשוטות המחוספסות) ועל זה מגרדים גירים- ויוצא חול צבעוני- אפשר לעשות ציור של ים עם שמש, דשא וכו' למרוח דבק ולפזר את החול בצבע המתאים.

(אם אין גירים אפשר לנסות בגואש או צבעי מים אבל ממש מעט מים שהמלח לא יימס)

אוריגמי

הכנת משחקי קלפים- כל משחק אפשרי- דומינו, משחק זיכרון, לוח סולמות ונחשים משפחתי (שיאספו ארגז קרטון מבחוץ לבסיס)

משחקי מים (במרפסת או בגינה בחוץ)- בלונים שממלאים אותם במים מהברז או רובי מים או שקיות סנדוויץ עם מים או כל רעיון אחר (תנו ליצירתיות לזרום)

הכנת כובעים- מציירים עיגול גדול על בריסטול או דף (אפשר לחבר שניים לגודל A3)

גוזרים על קו הרדיוס מקצה העיגול עד הנקודה המרכזית- מקפלים כמו חרוט= מהדקים/ מדביקים והנה כובע (אפשר לקשט לפני/ אחרי)

משחקי קפיצות וגלגולים- אוספים מזרונים ממיטות הילדים לסלון הבית והנה משטח לקפיצות/ גלגולים-

עושים תחרות בתורות כל פעם עם אתגר אחר- קפיצות על רגל אחת, הליכת צפרדע, גלגול על כדור, הליכה עם כפית בפה שעליה יש חפץ קטן שאסור להפיל אותו וכד'.

יצירה מגולגולים של קרפים או גזרי נייר- אם יש דפים צבעוניים- אז שיגזרו לחתיכות קטנות ויעשו ערימות לפי צבעים- ואז ידביקו על היצירה. אם אין- אז שיצבעו את הדפים קודם- זה כבר תעסוקה...

אפשר לעשות גם מעיתונים.

יצירות מבקבוקים- אם יש לכם מחזור בקבוקים שיאספו ויקשטו ויכינו באולינג או רעשן או כל קשקוש אחר

עיסת נייר- מערבבים דבק פלסטי עם מים ומרטיבים חתיכת עיתון בפנים- כשזה רטוב עוטפים משהו (בלון, בקבוק פלסטיק, כוס.

עושים שכבות על שכבות- מייבשים ויוצא עציץ/ כדור/ קישוט אחר

משחק משפחתי- טאקי/ מלחמה/ סולמות ונחשים/מונופול/ מה שיש בבית והרבה זמן לא שיחקו כולם יחד...

שעת סיפור עם שאלות בסוף (אם הילדים חרשו על הספרים שלכם אפשר להשאיל משכנים)

אפשר גם להמציא סיפור או להקריא סיפור מוכר ולהחסיר מילים והקטנים צריכים להשלים את המילה החסרה.

משחק הרכבה- אצלנו למשל ממשחק קשים או לגו אפשר לעשות המון דברים מגניבים אם רק יושבים עם הילדים- אז אם כולם בונים יחד זה ממש כיף. (שוב, אם מיצו את שלכם אפשר להחליף עם השכנים)

משחק שירים- המדריך אומר מילה וצריך לחשוב על שיר עם המילה הזאת.

משחקים משפחתיים במעגל- לשים מטפחת/ מי גנב את העוגיות מהקופסה/ משחק התנועות

בניית אוהל- בעזרת סדינים+אטבי כביסה+מקלות של מגב ומטאטא, ותסמכי על היצירתיות של הילדים- אחלה אוהל אפשר לבנות ולשחק בפנים (לאמיצים גם להרשות לאכול משהו בפנים בשביל לדרבן)

יציאה למכולת

שמרתי לי למקרה הצורך

יש ספר שמלמד איך להכין חיות מפלסטלינה, ילדים אוהבים את זה מאוד.

אפשר לבנות עולמות שלמים - משטח ועליו דשא, אגם וחיות ועצים כיד הדמיון הטובה

איכה רבה

עיבוד מאולתר לילדים עפ"י השיחה שלמטה

אתם יודעים שהמלאכים ואברהם אבינו ומשה 

באו לקב"ה וניסו לשכנע אותו שלא יכעס עלינו אחרי שהתנהגנו לא יפה 

וד' לא השתכנע כל כך. 

ואז באה אמא שלנו, רחל אמנו והיא אמרה לד' 

שאתה זוכר שויתרתי לאחותי על משהו מאד מאד חשוב לי

ולמרות שהיה מגיע לי לקבל

אני אמרתי עליה דברים טובים כל הזמן וגם בלב לא כעסתי עליה שלקחה לי

ואפילו התאמצי כדי שתקבל את החתן שלי

ואז ד' אמר לה: אל תדאגי! זה יקח קצת זמן אבל בסוף כל היהודים 

יחזרו לבית שלהם ויבנו את בית המקדש. בזכות זה שהסכמת גם 

לקבל את זה שלא תמיד הכל מושלם. ושצריך כל הזמן לדון לכף זכות 

ולהסתכל בעין טובה ולא ההפך.

ואתם יודעים חמודים גם היום יש אנשים שנקראים שומרי החומות 

והם כל הזמן רק מסתכלים על הדברים הטובים שעשינו 

ובכלל לא מסתכלים על זה שלפעמים אנחנו קצת לא מצליחים להיות טובים 

ולעשות את כל מה שד' רוצה שנעשה. 

כמו אמא טובה שרואה שעשיתי טעות אבל יודעת שבפנים אני ילד זהב 

והאנשים החשובים האלה הם יהיו כמו משה רבינו הם יקחו את עם ישראל 

ויובילו אותו לתפילה אחת גדולה כוווווולם בכותל 

ואז תהיה חגיגה גדולה ונתחיל לבנות את בית המקדש.

בשנה הבאה בירושלים הבנויה

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....