אבל עם כ''כ הרבה חסרונות

ואני אומר לעצמי: חאלס! למה אני לא יכול פשוט לתפוס את עצמי בידיים ולהשתפר?!

זה מתסכל בצורה לא נורמלית

בינתיים כמה שאלות לחשיבה:


כמו מי אני רוצה להיות? למה? מה מיוחד בו? איזה תכונה הייתי רוצה לעצמי ממה שאני מעריך אצלו?


מה אני רוצה?

מה הייתי רוצה להיות?
איפה אני רואה את עצמי בעוד x זמן?


האם הייתה לי הזדמנות בחיים שהשתמשתי בתכונה הזו?
גם אם "בקטנה.."..

להצליח את האירועים האלה?

אני יודע את כל העניין הזה של למצוא את הטוב. אני מודע לזה.

אבל יש בי דברים פחות טובים. ואני מנסה להשתפר בהם. ואני פשוט לא מצליח! זה פשוט לא הולך! כמה שאני מנסה ועושה כל מיני דברים שזה לא יקרה- זה קורה שוב!

אז למה למען ה' אני פשוט לא יכול פעם אחת לתופס את עצמי ולהצליח?!

אנחנו בציפייה.
אולי גבוהה ממה שאנחנו יכולים- ואולי הגיונית למה שאנחנו יכולים.



אבל הציפייה וההבנה שאנחנו צאיכים להגיע למשהו-היא חונקת. לא מאפשרת.
תאר לך שמכריחים מישהו לאהוב מאכל חריף ובכח לאכול ולומר שהוא שינה את טעמו ואוכל את כל האוכל הזה בהנאה...

אי אפשר נכון?
כי השינוי דרסטי. חד
הוא צריך איטיות. לאט לאט לחלחל.



קודם כל הבנה- מה טוב בי עכשיו?
למה אני רוצה להישתנוצ!? אול מ טוב לי ככה בימתיי?

ואולי אנסה לאט אט לשנות לכיוון הרצוי?


כמו שמעבר מנץיב לנתיב נעשה לאט תוך בדיקת הדרך והאפשרות.

יש בי הרבה דברים טובים, אבל זה לא המצב האידיאלי

מה טוב עכשיו? בך, בסביבה?


יופי.
איך נשכפל את הטוב שבך לעוד ץחומים?

*מה אתה רוצה להיות . בשאיפה.*

כמו כולנו

או להיות שיפוטי

אלא בגלל שהוא מפחד לצעוד קדימה והוא לא מפחד מהצעד הבא כי הוא יודע שהוא מסוגל

הוא מפחד מהצעד שאחריו שהוא לא יודע אם הוא יכול





באופן כללי לא חשוב מתי אדם צריך לדעת את האמת
הרבה פעמים האדם נשאר באיזור הנוחות שלו כי עושים לו חיים קלים מדי

וטיפולית
זה לא נכון ולא תמיד עוזר.



שינוי מובילים בחכמה.
רק ככה הוא יחזיק.

ופועל כמה נחמד לעשות עליך דיונים כאילו אתה בכלל לא כאן

פועל פנה כדי חבקש עיצה.
אני מהמקום המקצועי עונה.

את פי

ולכן שוקלים כל דבר לפני

המסל"ש בחלק גדול מהמידות בונה את דרך קנייתן על בסיס ההתרחקות מהרע שהיא יסוד קיומי באדם, כמו הבריחה מאש, ופחות על המשיכה לטוב, שהיא קניינית יותר. האדם מטבעו לא אוהב מאמץ, ואת הטבע הזה יש לשנות על ידי שימוש באינסטינקט הבריחה מהרע. אם לא חווים כמה הרע הוא רע, ההתרחקות ממנו חלשה יותר. הרב באורות התשובה מסביר כך את עוצמתיות התשובה של מי שהיה בחטא.
זה טוב שאתה כואב את חסרונותיך, וטוב שאתה רואה את הפכיהם בחברים שלך, זאת מהות החברה. אמנם ודאי שבכל אחד יש גרעין טוב בלתי ניתן להיפוך (כמעט), אבל מעליו יש את הטבע האנושי החומרי כולו שיש לקלף באיטיות ובנחישות. שימוש במשיכה לטוב, "עכשיו אני קצת טוב ואני רוצה להיות הרבה טוב" לא יצליח כי זאת משיכה חלשה יותר אצל מי שהטבע החומרי עדיין בעוכריו.
תכאב את החוסר, תאצור את הכאב, עד שקיטור הקנאה האצור בך ישתחרר ויתן לך את התנופה הנדרשת. זאת עבודת האדם. בהצלחה.

דברים מאוד יפים כתבתם.

אם יהיה לי זמן הערב יותר מאוחר/ מחר אז אגיב.

תודה רבה!