מיומנו של הרבי הריי"צ בביקורו בירושלים בט' באב תרפ"ט
כבשנה זו כך בשנה ההיא, לפני שמונים שנה, יום ט' באב חל ביום החמישי בשבוע. לא היה זה ט' באב רגיל כבכל השנים, הפעם הרבי נמצא בתוככי ירושלים, סמוך ונראה למקום הקודש והמקדש; מוחשיותו של מקום הקודש הזה כמו מעצימה את החורבן והגלות הנוראה זה דורות רבים כל כך.
בשמונה בערב של יום רביעי, פתח הרבי ואמר את קינות 'איכה' בחדרו שבמלון אמדורסקי, כשבטווח שמיעה נמצא מניין תפילה שהתפלל ערבית ואמר את הקינות.
החורבן הינו לא רק מקום המקדש הרחב, אלא גם היותו של העם היהודי, הכלל והפרט, נמצאים בו, והרבי מביע את כאב החורבן דווקא כפי שהוא משתקף ביהודי ירושלים, אותם יהודים שלא מצאו לנכון ביום זה להתאבל. גלות בתוך גלות. יש יהודים שצריך להוציא מהגלות ויש גלות שצריך להוציאה מן היהודי – וכפי שאמר אחד מגדולי הצדיקים "איזו קשה מביניהם"…
וכך כותב הרבי במר לבו את מר החורבן כפי שחווה באותו לילה:
"מאוד צר לי אשר מעוני הוא ברחוב כזה שאינני רואה את בני ירושלים היראים והחרדים לדבר ה', כי ברחוב הזה מושב הצעירים בני הישוב החדש ומנהגיהם רע.
"רושם רע ומדאיב עשה עלי לילה זה, הטיול של צעירים וצעירות בקול רעש של שמחה והמולה, רבים קונים מים ופירות, אוכלים ושותים ומטיילים וכו' וכו'.
"נזכרתי אשר בהיותי ילד קטן בן שש או שבע היה אז בליובאוויטש ר' לוי יצחק סלאנים ז"ל מחברון. שאלתיו איך הוא ט' באב בירושלים, וענה לי: ט' באב בירושלים כמו י"ט כסלו בליובאוויטש". לפי הבנתי הקטנה [חשבתי] כי כשם שי"ט כסלו בליובאוויטש הוא שמחה גדולה, כן ט' באב בירושלים הוא אבילות גדולה, ינחמנו ה' בגואל צדק במהרה בימינו אמן. אבל עתה הנני רואה כי טעיתי, כי ט' באב בירושלים הוא ר"ל כמו י"ט כסלו בליובאוויטש כפשוטו, ואוי לעינים שרואות כך, והשי"ת ינחמנו וישלח לנו גואל צדק במהרה בימינו אמן ויהפוך לשמחה של תורה ומצוה".
את יום ט' באב, לאחר התפילה ואמירת הקינות כנהוג, הקדיש הרבי לפקוד את המקומות הקודשים, קברים קדמוניים הנמצאים בירושלים ובסביבותיה. כך הגיע הרבי להר הזיתים, מול מקום הקודש והמקדש החרב. כך ביקר הרבי בקברי זכריה הנביא, רבי חיים בן עטר בעל ה'אור החיים' הקדוש, בקבר ה'פרי חדש', במערת שמעון הצדיק, חצר כלבא שבוע, במערכת סנהדרין הקטנה ובמערת סנהדרין הגדולה, ובקברי מלכי בית דוד שעל הר ציון, סמוך ונראה למקום המקדש.
הרבי הריי"צ גילה התעניינות רבה בצורת הכוכים בהן נטמנו חברי הסנהדרין. כשאחד המלווים העיר כי "מערות שכאלו הן דבר יקר המציאות ומעניינות מאוד", הגיב הרבי "מעניין יהיה אז, בשעה ששוכניהן יקומו ויקיצו לחיי עולם" – ושוב הביע הרבי את כמיהתו הגדולה שמלאה את לבו בכל רגע ובכל שעה – גאולתן של ישראל.
ליומן המלא - כולל הביקור במערת המכפלה קבר רחל הכותל וקברי הקדמונים בירושלים
