דבר ראשון תשני את החיצוניות, תלכי עם חצאיות ארוכות וחולצות שמכסות את המרפק, כמה שזה נשמע צבוע זה באמת עוזר, האנשים שמסביבך יראו שאת משתנה וישנו את הגישה שלהם אליך.
דבר שני לקבל על עצמך קבלות זה עוזר אומנם לאט לאט, אך עוזר אני יכולה להעיד על עצמי שקיבלתי על עצמי להגיד שמע ישראל לפני שאני הולכת לישון או לברך אשר יצר שאני יוצאת מהשירותים, וזה משנה לי משהו, שהדבר האחרון שאני אומרת לפני שאני הולכת לישון זה לדבר עם הקב"ה והרבה פעמים אחרי שמע ישראל אני פשוט חושבת על היום שהיה לי, האם התקדמתי במשהו, האם משהו ישתנה בי?. וכך גם יוצא שבמהלך היום אני חושבת על זה , שלא יקרה מצב שבו אחרי שמע ישראל אני אחשוב עם עצמי ואגיע למסקנה שלא עשיתי / התקדמתי בכלום [במיוחד עכשיו בחופש זה יותר קשה].
לי אישית זה עוזר, תמשיכי לנסות לקבל על עצמך דברים קטנים אולי זה יעזור.
עוד משהו, תנסי פעם אחת שמישהי תפגע/ תעלב אותך [חס וחלילה],לפנות אל הקב"ה ולנסות להבין למה זה קרה לך, אני שואלת אותו ממש שאלות כאילו הוא מולי, למה זה מגיע לי? [כמה שזה לא מכבד], אומנם זה קצת מוזר אבל תנסי לי זה לפעמים עוזר במיוחד שאין לי כוח לדבר עם אף אחד והוא באמת מקשיב לי, על כל הדברים שאני רוצה להגיד.[גם אם קטנוני ותינוקי]
ודבר אחרון, אף אחד לא מושלם תמיד יש לאן להתקדם ולשאוף וזה שאת יודעת מה את רוצה ולאן את שואפת זה כבר שלב בתהליך.
בהצלחה וצום מועיל!
