אין שירים, אין אוכל, אסור כלום.

אין שירים, אין אוכל, אסור כלום.נקודונת.

זה מכניס אותי להרגשה מגעילה. אבל ממש בלי קשר לבית המקדש.

למה את חושבת שזה לא קשור?הלהבה והברוש.

כי אני עושה את על הדברים האלה,נקודונת.

ונהיית לי הרגשה מגעילה, אבל כשמדברים איתי על בית המקדש וכו זה לא מפריע לי בכלל.
כשמגעיל לי בגלל משהו, אז כשמדברים עליו קשה לי.
אז זה לא בגלל זה.
מגעיל לי, אבל רק בגלל ההרגשה מסביב. לא כי זה זה.

וכל המסביב, זה לא חלק מהחורבן?הלהבה והברוש.

רצוני לומר,
שיכאב באמת מביהמ"ק, לאיוע עד כמה זה משהו למדריגתנו, כמה אפשר 'להתחבר',
למקום הזה, שכואב באמת על ביהמק.

מה כן העסק שלנו?

לחורבן ביהמ"ק יש המון השלכות, חלקם עליונות, חלקם עליונות יותר.

להתחבר לחסרון השכינה באופן הטהור של זה, קשה עד כמעט בלתי אפשרי.

אבל ביהמק זה שלימות של העולם, וחורבן זה חסרון,
אז גם הרעב זה חלק מהחורבן, גם כל הצרות, כל הבלאגן והחסרון זה חלק מהחורבן.
צער על זה זה גם צער על החורבן.
מהמקום הזה יותר קל להתחבר..

מקווה שהייתי מובן.

נכון,נקודונת.

אבל אני לא מרגישה שזה קשור לחורבן.
יופי, כואב לי הראש כי נחרב בית המקדש, סיוט לי כי אני לא שומעת שירים, אבל זה ממש לא גורם לי להתחבר לזה ולהתאבל לזה. ההפך.
הבנתי את מה שאתה אומר, אבל זה לא נכון לגבי.

לא מבין למההלהבה והברוש.

ובכן, זה הרעיון.פסידונית

לא. הרעיון זה שאני אתאבל על בית המקדש.נקודונת.

אני לא מתאבלת עליו.
זה סתם, אני צמה. אבל זה לא זה. זה סתם.

אני יודעת.פסידוניתאחרונה

אבל הרעיון הוא להרגיש אבלות.

וזאת הסיבה שמוסיפים את כל הדברים מסביב.

כ שאפילו אם את לא מתאבלת על החורבן אלא סתם מרגישה רע, זה בסדר.

..זית שמן ודבש

נסיון:

https://www.facebook.com/photo/?fbid=38509233155342741&set=gm.27459571193698370&idorvanity=383152748433581&locale=he_IL

..זית שמן ודבשאחרונה