אני מאוד רוצה להתחבר.
לתשעה באב, לכאב.
לכאב של עם ישראל, לכאב של ריבונו של עולם.
לכאב שלי.
רוצה להתחבר לחוסר,
רוצה להרגיש באמת.
אני רוצה למלא את היום הזה בכאב אמיתי, מוחשי.
אני רוצה ללמוד, להעמיק.
אני כל כך רוצה לבכות!
לבכות מעמקי הנשמה,לבכות כל כולי, בלי הפסקה. כל היום.
אני רוצה להבין באמת.
לפחות לנסות..!
אני רוצה לזעוק באמת.. וקשה.
אני רוצה להיות קרובה.
קרובה לקב"ה, לשורשים, לעם ישראל, לתורה, לעצמי.
אז חיפשתי ביוטיוב שיעורים על תשעה באב, ומצאתי את השיעור שחיפשתי.
של הרב פנגר,
כמעט כל השיעור בכיתי! פשוט בכיתי!
אמנם זהו יום שאין שמחים בו, אבל שמחתי שהצלחתי לחוש את הכאב. חד וכואב כמו שהוא.
אבל כמובן שלא מספיק.. בדרגתי השפלה והנמוכה לעולם לא אצליח לחוש את בית המקדש שחרב כמו שבאמת צריך לכאוב,
אבל בזכות ששמעתי את השיעור המדהים הזה, הצלחתי להרגיש קצת יותר..
מאחלת לכם שתצליחו לחוש כמו שאני חשתי, והרבה יותר מזה..
השיעור מתחיל בדקה הזו- 2:35
