ונשכח מתשעה באב
ובית המקדש כבר לא כזה יענין אותנו..
אז מה עשינו בזה???
גם אחרי שקמים מאבל על אדם אהוב חוזרים לחיים רגילים.
בשאר הימים צריכים להיות מעשיים יותר.
לבנות את בית המקדש.
בתודעה שלנו...
בנדם שנגיד ח"ו לא עלינו אח שלו נפטר
הוא ממש זוכר את זה
ובוכה עליו
הםם
הלוואי שניהיה ככה גם בבית המקדש
אישיותאני מגלה שבאמת לא ממש הייתי עצובה
וגם עכשיו לא כל רגע אני חושבת על בית המקדש
אז מה עשיתי בזה??
לא חבל??
חז"ל קבעו את היום הזה לזכר לחורבן!
ביום הזה אנחנו מתאבלים על החורבן, על הגלות וכולי.
ועכשיו... אנחנו מפסיקים להיות בעצב ולוקחים את המרירות שהיינו בה ומתקדמים לבנות את בית המקדש ולקרב את ביאת המשיח!
סליחה!
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)