והדיסק של רמת גן

אני שומעת יובל דיין, נתן גושן, התקווה 6. כאלה

נתן גושן,

חלק של עידן רייכל,

של עידן עמדי,

יש עוד יפים, אכתוב אחכ.

אין ספציפים. זה מאד משתנה. - נסיונות פעילים

 

אפרט עוד מעט עוד.

בגדול כולם שם יפים; מי יותר ומי פחות. הרוב כמדומני שקטים.

מקווה שזה הסגנון המבוקש.

 

 

אברהם טל: אורות, הימים עוברים.

אדיר גץ: כמה יופי, זה עוד יקרה, ילד בשדות, הבחור הבישן על הפסנתר.

איזי: מציאות אחרת, לא הכל מן אללה.

אליעד: אור, אם ניגע (עם ריטה), אנושי, אני עף, את, חוזר הביתה, לנשום (עם שמעון בוסקילה), מה שיש, מיאמי, ממריא איתי, מקלט, מקסיקו (דיי קצבי), מראה, משהו אמיתי, מתוק כשמר לי, נוסע, סימן, פרפרים, רוחות, רוץ קדימה ילד, תמיד חלמתי.

דיקלה: ואם פרידה, שבע בערב.

הראל מויאל: סימנים, ואז תבואי, אמצע הלילה בכפר.

הראל סקעת: החול יזכור, בום, ואת, עכשיו, שיבואו עלינו, כל הצפורים.

התקווה 6: הכל עוד לפניי, בעולם שלה.

חוה אלברשטיין: החול יזכור, חופים.

חן אהרוני: זרים, משהו חסר, נשימה.

יובל דיין, אייכה, לנגב לך את הדמעות, שאריות של החיים, יותר מידי, כמו הירח, יותר מידי, לאסוף, ליבי ער, מסונוורת, עד שתחזור.

לירן דנינו: ללכת, עדיין ריק, שמלה כחולה, תמיד יחכו לך.

מירי מסיקה: מלך.

נתן גושן: דקה משגעון, כל מה שיש לי, 26, 30, אחכה ללילה, איפה את, אני כאן, את באה אליי, בואי בשלום, דברי איתי יותר, דור הסתלבט, הייתי כאן, הלילה גורם לך לחייך, המשיכו בלעדיי, זה שלנו, חורף, חיכיתי, יודע, יש עוד מה לראות, ישנים, כמה מילים, ליבי, לילות, למרות הכל, לרוץ ולצעוק, סערה, גבולות היגיון, נושבת באויר, עוד, let it go.

עומר אדם: אחי, אחרי כל השנים, מודה אני, סיפור חיי, סיפור ישן (עם לירן דנינו), אבא (עם שלומי שבת).

עידן עמדי: אלייך, בזמן האחרון, בסוף, חלק מהזמן, כאב של לוחמים, לרות את הכאב, עד שיעלה היום הבא, רץ אל האור, תשליך.

עידן רייכל: בלילה, גלגל מסתובב, לפני שיגמר, שאריות של החיים.

קובי אפללו: ים  הרחמים, מהזריחה עד השקיעה, מכתב לאחי.

רון כהן (הוא סגנון, מכירה?)

רוני דלומי: לאסוף, שלחי אותו, תן.

שי המבר: ואת, ירח שט.

אמיר דדון: לבחור נכון.

טום קשתי: אשליות.

ניב דמירל: השעות הקטנות.

נצ'י נצ': כל הזמן הזה.

רותם כהן: אל העולם שלך, כולם יגידו, לא דמיינתי.

שיילי עטרי: אצלנו בגן.

שיר קורן: הם בכלל לא יודעים, הפסיק לי לכאוב.

שלמה ארצי: מנגב לך את הדמעות

אשכרה.