אני שומעת יובל דיין, נתן גושן, התקווה 6. כאלה

נתן גושן,

חלק של עידן רייכל,

של עידן עמדי,

יש עוד יפים, אכתוב אחכ.

אין ספציפים. זה מאד משתנה. - נסיונות פעילים

אפרט עוד מעט עוד.

בגדול כולם שם יפים; מי יותר ומי פחות. הרוב כמדומני שקטים.

מקווה שזה הסגנון המבוקש.

אברהם טל: אורות, הימים עוברים.

אדיר גץ: כמה יופי, זה עוד יקרה, ילד בשדות, הבחור הבישן על הפסנתר.

איזי: מציאות אחרת, לא הכל מן אללה.

אליעד: אור, אם ניגע (עם ריטה), אנושי, אני עף, את, חוזר הביתה, לנשום (עם שמעון בוסקילה), מה שיש, מיאמי, ממריא איתי, מקלט, מקסיקו (דיי קצבי), מראה, משהו אמיתי, מתוק כשמר לי, נוסע, סימן, פרפרים, רוחות, רוץ קדימה ילד, תמיד חלמתי.

דיקלה: ואם פרידה, שבע בערב.

הראל מויאל: סימנים, ואז תבואי, אמצע הלילה בכפר.

הראל סקעת: החול יזכור, בום, ואת, עכשיו, שיבואו עלינו, כל הצפורים.

התקווה 6: הכל עוד לפניי, בעולם שלה.

חוה אלברשטיין: החול יזכור, חופים.

חן אהרוני: זרים, משהו חסר, נשימה.

יובל דיין, אייכה, לנגב לך את הדמעות, שאריות של החיים, יותר מידי, כמו הירח, יותר מידי, לאסוף, ליבי ער, מסונוורת, עד שתחזור.

לירן דנינו: ללכת, עדיין ריק, שמלה כחולה, תמיד יחכו לך.

מירי מסיקה: מלך.

נתן גושן: דקה משגעון, כל מה שיש לי, 26, 30, אחכה ללילה, איפה את, אני כאן, את באה אליי, בואי בשלום, דברי איתי יותר, דור הסתלבט, הייתי כאן, הלילה גורם לך לחייך, המשיכו בלעדיי, זה שלנו, חורף, חיכיתי, יודע, יש עוד מה לראות, ישנים, כמה מילים, ליבי, לילות, למרות הכל, לרוץ ולצעוק, סערה, גבולות היגיון, נושבת באויר, עוד, let it go.

עומר אדם: אחי, אחרי כל השנים, מודה אני, סיפור חיי, סיפור ישן (עם לירן דנינו), אבא (עם שלומי שבת).

עידן עמדי: אלייך, בזמן האחרון, בסוף, חלק מהזמן, כאב של לוחמים, לרות את הכאב, עד שיעלה היום הבא, רץ אל האור, תשליך.

עידן רייכל: בלילה, גלגל מסתובב, לפני שיגמר, שאריות של החיים.

קובי אפללו: ים  הרחמים, מהזריחה עד השקיעה, מכתב לאחי.

רון כהן (הוא סגנון, מכירה?)

רוני דלומי: לאסוף, שלחי אותו, תן.

שי המבר: ואת, ירח שט.

אמיר דדון: לבחור נכון.

טום קשתי: אשליות.

ניב דמירל: השעות הקטנות.

נצ'י נצ': כל הזמן הזה.

רותם כהן: אל העולם שלך, כולם יגידו, לא דמיינתי.

שיילי עטרי: אצלנו בגן.

שיר קורן: הם בכלל לא יודעים, הפסיק לי לכאוב.

שלמה ארצי: מנגב לך את הדמעות

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.