אני בד"כ כשאני אומר כאן חרדית אני מתכוון חרדית קלאסית 

בני ברק מאה שערים וכל זה ..

אני לא בעד כל מיני הגדרות אחרות חרדי מודרני וכל זה

לדעתי מה שעושה אותך חרדי זה דווקא ההסתגרות והדרך חיים ששונה מהנורמה

אז כשאומרים מישהו שהוא חרדי שהמשמעות שלו חרד -ירא מהשם זה אומר שהדרך שלו שונה מדרך של דתי אחר ? שלא נקרא חרדי?

שהיא חברה לכל דבר- בעלת קוד לבוש למשל כמו שהזכרת (שחור-לבן לגברים +כובע וחליפה, וסגנון לבוש מסוים לנשים), מוסדות לימוד, נורמות חברתיות, וגם השקפה מסוימת.

השוני מדתי אחר-

הוא הרבה חברתי

וגם השקפתי- ביחס למדינה למשל. 

אבל האדם הוא קודם כל מי שהוא בלב..

אם תמקדי אוכל לנסות לעזור.

(חרדית)

לשים את מאה שערים ואת בני ברק תחת אותה כותרת זה די מגוחך..

רק עכשיו ראיתי שזה מה שמשיח כתב..

@משיח בן דוד

אתה באמת שואל?

@משתדלת יותר

זה מאוד תלוי איך אתן רואים ואיך אתן מגדירות חרדים קלאסים ,

שאני אומר חרדי קלאסי אני מתכוון ..כמו שפעם כתבת כאן שריקה , הליטאים ..הסגורים מאוד ..

לדעתי מאה שערים עונה על ההגדרה הזו .

מניח שאתן התכוונתן שבגלל שבמאה שערים זה קבוצה מאוד סגורה 

אז היא לא מייצגת את כלל החרדים קרי מעוז בני ברק..

אוקי..

הם לא חרדים קלאסים. הם קיצונים ולא מייצגים את החברה. 

אותי מעניין איך אני מגדיר קלאסי , והוא שכתבתי למעלה

אגב , חרדים קלאסים לדעתי נמצאים גם בבני ברק

זה לא דעות. זה עובדות
הם הקיצונים. לא מגדירים מגזר עפ''י הקיצונים שבה. אא''כ אתה מעוניין בעיוות, וזה מה שקבלת
 

הכוונה היא לכלל החרדים שהם לא מודרנים או כל סגנון אחר ..

פשוט חרדים נקודה , זה לא משנה מאיזה עדה

מ.ש.ל

ואת מאה שערים זה..

אין לי הגדרה עד כמה זה מוזר.

נתתי לך דוגמא אחת על שידוכים. אבל יש עוד.

לאידת- יחס למדינה למשל.

מאה שערים בכלל לא מצביעים- אתה יודע את זה?

אבל ההגדרה שלי נשארה אותה הגדרה..

חרדי קלאסי מבחינתי זה חרדי פשוט , שחור לבן , לומדים בישיבות כל היום ,

אישה מפרנסת וכו וכו' כל מה ששייך למהות של המגזר הזה ,

מבחינתי כל הפלוסים זה כבר משהו אחר 

מכילה בתוכה המון אנשים

ולמיטב ידיעתי לא בהכרח מכילה את מאה שערים..

אצל החסידים באופן כללי- יש פחות אברכות ויותר גברים עובדים.

ומאה שערים- זה חסידי..

מה הפלוסים שלנו לדעתך?

באמת מתענינת..

לפלוסים כלומר חרדי מודרני ..

חרדי + הגדרה משדרגת 

אם את שואלת עדין לגבי פלוסים ,

אני חושב שיש דברים חיוביים בתור דרך חיים . אישית ונפשית

אני נוטה יותר לכיוון הזה , מעשית פחות נמצא שם ..(שמת לב ..)

טוב, בהצלחה לך

(ולא, לא קשה לשים לב..)

ממליצה לך לאסוף בדרך לשם גם קצת חומר על אורח החיים החרדי היומיומי..

שלא תעשה פאדיחות..

(נוטה לשם זה אומר שאתה מתכוון לסיים כ'מזרוחניק שרוף'?)

אגב , לא סיפרת היכן את נמצאת על הסקאלה בין החרדי המודרני לבין הקלאסי

לא שאלו אותי, לא עניתי

וגם אתה לא אמרת איפה אתה היום, רק איפה תסיים. אז למה שאני אגיד..

טוב אז בכל מקרה אגיד ..

אני היום במצב שקשה לי מאוד להגדיר אותו

כלומר , אם מסתכלים על זה מהפן של מה אני שומר ועל מה אני מקפיד

אז על כשרות גבוהה (למשל לא אוכל משום מקום פרט לשחיטה מצומצמת)

תפילין כל יום . תפילות ..כמה שאני מצליח (הרבה זה לא תלוי בי)

לימוד תורה , ממ...שוב משתדל ..(לא תלוי בי ברמת המאקרו)

לבוש..פעם לבשתי רק שחור לבן ..היום פחות ..יש לי גם עוד מעורבב אבל מכופתר בלבד ומכובד..

זה מה שעולה לי עכשיו ...

או בקיצור

אל תבט אל מראהו

אני חרדית.

קלאסית? באופיי אני לא כ"כ.

סוג של חשיבה עצמאית שמגיעה גם מהבית. 

אבל כן נראה לי נראית קלאסית.

בדברים מסוימים נחשבת פתוחה, אבל לא מודרנית.

(זה הבדל של ניואנסים בציבור החרדי. אבל יש הבדל בין מודרני לפתוח. בגדול- מודרני נשמע יותר שלילי ואני לא מודרנית)

קצת קשה להגדיר, אז אכנס לפרטים טכניים.. (שהם לא כ"כ קשורים לרמה דתית נראה לי)

אינטנרנט- אתרוג בלבד

פלאפון כשר

לומדת לימודים אקדמיים- במקום חרדי, ולדעתי זה מצוין. אבל בנות ממאה שערים למשל לא ילמדו שם.

כן אפשר לומר שטיפה יותר ליברלית מהחרדי הקלאסי, ואין לי כח להיכנס לדוגמאות הקטנות.

בהלכה- משתדלת לשמור ולקיים כמה שאני יכולה אבל זה נראה לי פחות קשור למגזריות..(שאתה אגב יותר תיארת הלכה, ורק לבוש קשור למגזריות)

מממ מה עוד מגדיר אותי? לאידת. 

אני לא רואה הבדלים גדולים ביני לבינך ..

חוץ מהלימודים האקדמיים כמובן , שלזה אני פחות מתחבר בלשון המעטה.

אנחנו אפילו דומים בקטע של הדיונים העמוקים , גם לי יש קטע כזה.. (שיחות נפש ושו"ת) ..

מה...? הצחיק אותך שאמרתי שאנחנו דומים? ..אל תקחי את מה שאני כותב בפורום כתורה מסיני (שנון ..) זה לא משקף את האני האמיתי .

אז ..זה לא כל כך מופרח . אני כמוך..לא אוהב את המילה מודרני ,

אבל יש גם את הפתיחות הזו , למשל בפלאפונים אצלך זה כשר אצלי אני יסתפק בלחסום באופן ידני (כי לדעתי פלאפונים כשרים זו המצאה מוזרה ..כשאפשר לחסום בעצמך..כמובן בלי יכולת לפרוץ וכו וכו')..

ו..זהו ..ברור לי שיש ניואנסים קטנים 

וזה לדעתי גם הפחד של רוב הציבור החרדי שחושב קצת מחוץ לקופסא..

הפחד הזה שיתייגו אותך כיותר מידי ליברלי..נו שיהיה..הרעיון עבר.. 

כמה זמן את בפורום?

חסר לו רקע די בסיסי על התנהלות הציבור החרדי..

לא השעה לכתוב לי כל מיני משמעויות נסתרות..

לא בהקשר למשהו

אבל להגיד חרדי קלאסי, ולצפות שיבינו שאליהם אתה מתכוון- זו דרישה מוגזמת..

(אגב, רבקהלה היתה חרדית קלאסית ממאה שערים?? )

אבל אולי הקלאסי שלך לא מאד מאד צר, אז יש כאלה גם בבני ברק..

לרגע לא אמרתי שהם נמצאים רק במאה שערים

אתה צריך לחלק בין ליטאין לבין סגורים מאד 

ותסביר לי איך אתה מכניס אותם תחת אותו כובע

וגם- באיזה דרך אתה מעונין להכיר את רבקהלה? ליטאים שמורים? או מאה שערים?

אני לא מכניס אותם באותו כובע.. 

באיזה דרך..בורא עולם יסדר אני לא דואג 

שאלת באיזה הודעה למעלה אם רבקה היתה חרדית קלאסית ממאה שערים..

אז ממאה שערים לא נראלי..אבל היתה נראת בני ברקית..

אחותי אמרה לי אז "מה אתה מתלהב ממנה? יש מלא כאלו בבני ברק"

אני כתבת לך בזמנו על הסגורים מבין הליטאים,

שאם ניקח כדוגמא את ענין השידוכים- יפגשו 3-4 פגישות (לא מדי קצרות), אבל בהן ברור שההחלטה תהיה של הבחור\ה.

בתקופת הארוסין- קשר מתון יחסית, אבל שומרים על קשרר.

(אגב, הסגורים מאד הם לא הרוב, ולדעתי הם לא מייצגים את החרדים הקלאסים)

מאה שערים-

זה לא ליטאים, זה חסידים,

ויש שם הרבה יותר סגירות (לפחות במה שמאה שערים מייצג)

ואם נחזור לדוגמא של השידוכים-

ההורים מודיעים לבחור\ה שיש להם פגישה. עושים פגישה אחת- ומתארסים.

מאה שערים ממש פתוחים- אולי יעשו 2-3 פגישות, אבל הן יהיו קצרות. (באורך שעליו הצהרת שלא תוכל להחליט ככה מי תהיה אשתך)

ובתקופת האירוסין- לא יפגשו בכלל, או רק יגידו שלום בשמחות משפחתיות- במחיצה.

לא נכונה על כל חרדי,

אבל יותר קשורה מאשר 'מאה שערים'

(ואני מודעת גם לחסרונות של הציבור החרדי. וברור שה'מה יגדו' הוא דבר מאד חזק, אם לזה התכוונת. גם אם באופן אישי הוא לא מאפיין אותי בכלל..)

גר בדר"כ בקהילות ("בבועה"), עם תופעת העדר וה"מה יגידו".. 
כמובן הרוב לא מתגייסים, ולא מראים חיבה יתרה למדינה.

ואני חשבתי שאנשים מודעים טיפה

התנהלות לפי "מה יגידו" והקפדה על תורה ומצוות, אלו דברים שלא הולכים ביחד

בגלל הבועה התופעה יותר מרוכזת וממילא יותר מודגשת

אורח חיים קשור לפוליטיקה?

אם כבר הייתי אומרת- השתייכות חברתית לקבוצה מסוימת.

וגם- השקפת עולם מסוימת, בנוגע לכל מיני דברים.

לדעתי זה בעיקר השתיכות חברתית

לפני הפולויטקיה, ולפני השקפת עולם

כי אתה בוחר להשתיך לחברה מסוימת ולקודים החיצוניים שלך שיסמנו אותך כחלק מהחברה, גם אתה לא מאמין בלב שלך בכל מה שהחברה מייצגת (ואף אחד גם לא ידע מזה אם לא תרצה..)

באמת מתעניין ..

אין לי מושג לגבי איך זה הלך פעם

אז ..

בעצם כן .. כלומר אם יש לך על תקופות עתיקות יותר..למה לא 

אלו מושגם חדשים יחסית.

פעם פעם- או ששמרו מצוות, או שהמירו דת

אח"כ הגיעה תקופת ההשכלה והיו יהודים שומרי מצוות, ומשכילים שלא שמרו מצוות.

ואח"כ הגיעו כל מיני תנועות נוער, וציונות, וציונות דתית.

חרדים זה נראה לי בכלל מושג שנולד בארץ, וגם היום הוא בשימוש רק פה (בחו"ל יגידו אורתודוקסים)

אבל אלו מושגים חדשים יחסית.

100 שנה, לא נראה לי שיותר.

בקיצור, כל מה שבאתי להגיד לך כאן-

שהשאלה על חו"ל לא כ"כ רלוונטית לימינו

מי ששמר מצוות- שמר

והרוב שמרו

ומי שלא- עזב את העיירה

אבל הדרך חיים היתה מאד מתבדלת.

כשאתה קורא על החיים באירופה- הגבול בינם לבין הגויים היה מאד מאד ברור

(וזה היה בינם לבין הגויים, פשוט- כי בתוך היהודים לא היתה נדרשת התבדלות.)

בהמשך נהיה בלבול,

פתאם נהיו משכילים

תנועות נוער

שהיו ממש בתוכם- הילדים שלהם, השכנים, וכו'

ופתאם צריכים להתבדל לא רק מהגויים אלא גם מהיהודים.

התבדלות זו לא המצאה של הדור האחרון..

והיא לא מה שמגדריה את הציבור החרדי

הבאת כהוכחה למשהו את זה שכולם צריכים ללמוד תורה.

ועניתי לך שזה לא מה שהתחיל את הציבור החרדי, וזה לא מה שמגדיר אדם כחרדי, ולכן זו לא הוכחה.

כלומר-

תאורטית כדי להיות חרדי, אתה צריך:

*להתלבש בהתאם לחוקי החברה

*לשלוח את ילדיך למוסדות המתאימים

*לדבר ולהתנהג ביומיום בצורה תואמת תרבות.

בעיני, זה קודם כל 'החברה החרדית'.

חלק מחוקי החברה, ומערכי החברה, זה:

*לשמור על ההלכה באופן מיטבי ומקסימלי (כולל דברים שאינם חובה, אך הם כן ראויים..)

*לחיות בתוך החברה שלך, ששומרת מצוות, ולא להתערבב בתוך חברות אחרות שלא שומרות מצוות- כדי לאפשר לעצמך לקיים את הסעיף הקודם עד כמה שניתן.

*להעריך את התורה ולומדיה, ולשאוף ללימוד תורה ככל הניתן. זה לא אומר שכל החרדים צריכים להיות תלמידי חכמים. וזה גם לא ריאלי (מאלף סיבות: אופי של בנ"א, סיבות כלכליות- גם החרדים יודעים שהבעל חותם על כתובה ולא להיפך..). לכן- כל בחור ילמד תורה עד נישואיו (אלא אם הוא יהיה רווק מבוגר..), ואח"כ- לפי הענין. 

אז-

האידיאל: לימוד תורה.

במעשי: כל אחד ילמד כמה שיותר, ועד כמה שהוא יכול. והרבה חרדים אינם אברכים- והם בכל זאת חרדים. (מה שכן, האידיאל הוא בודאי להמשיך להקפיד על כמה שיותר לימוד במקביל לעבודה שלך)

חרדים מודרנים-

זה הרבה מעבר ללא ללמוד תורה.

זה לבוש אחר, מוסדות לימוד אחרים, ולצערינו גם הרבה פעמים רמה פחותה של שמירת הלכה.

אלא תורה ועבודה. עדיין מקפידים על קלה כבחמורה. מוסדות לא בהכרח שונים לגמרי
תלוי איך מגדירים מודרני. ועד כמה

הכל עניין של דקויות ותתי סעיפים כמו שאת וודאי יודעת

זה שהוא לא לומד תורה,

שימי לב לניסוח- כתבתי לו זה לא רק.. וזה לא מה שמגדיר.

התכוונתי בדברי לאנשים שמגדירים את עצמם כ'חרדים מודרנים'.

(יש חרדי, ששיך לחברה החרדית הרגילה, והוא *יחסית* נחשב מודרני (והוא גם יכול להיות אברך.). אבל אדם שמגדיר את עצמו כך, ויש היום חברה כזו- זו כבר חברה טיפה שונה.- ושם כבר תהיה פחות אברכות)

ברור שיש הרבה דקויות, ותתי סעיפים, ניסיתי להגדי כמיטב יכולתי, אבל להפוך אנשים למילים, במיוחד למי שלא מכיר, זה קצת מורכב..

ואולי זה לא הכי פוליטקלי קורקט לומר זאת, אך מהכרות קרובה עם 'חרדים מודרנים'- יכולה להיות שם הרבה אמונה, ואהבת ה'. אבל בהסתכלות על הפן ההלכתי- לפעמים יש קצת יותר ויתורים.

לא אומרת ממקום מבקר בכלל, וכל אחד יש לו את הנסיונות שלו, והדברים הקלים לו יותר והקשים לו יותר- אבל זו עובדה קיימת.

גיבוי כ"כ נלהב

מה שאני מגדיר חרד (לא אומרים חרדי) זה אדם ירא שמיים - חרד לדבר ה' 

שאף פעם לא יגיד על משהו שצדיק אמר "טוב נו, אבל אני לא מסכים איתו"

אבל לפי התגובות, נראה שכל אחד פה מתכוון למשהו אחר

*המגיב אינו משתייך לאף מגזר

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍