אני בד"כ כשאני אומר כאן חרדית אני מתכוון חרדית קלאסית 

בני ברק מאה שערים וכל זה ..

אני לא בעד כל מיני הגדרות אחרות חרדי מודרני וכל זה

לדעתי מה שעושה אותך חרדי זה דווקא ההסתגרות והדרך חיים ששונה מהנורמה

אז כשאומרים מישהו שהוא חרדי שהמשמעות שלו חרד -ירא מהשם זה אומר שהדרך שלו שונה מדרך של דתי אחר ? שלא נקרא חרדי?

שהיא חברה לכל דבר- בעלת קוד לבוש למשל כמו שהזכרת (שחור-לבן לגברים +כובע וחליפה, וסגנון לבוש מסוים לנשים), מוסדות לימוד, נורמות חברתיות, וגם השקפה מסוימת.

השוני מדתי אחר-

הוא הרבה חברתי

וגם השקפתי- ביחס למדינה למשל. 

אבל האדם הוא קודם כל מי שהוא בלב..

אם תמקדי אוכל לנסות לעזור.

(חרדית)

לשים את מאה שערים ואת בני ברק תחת אותה כותרת זה די מגוחך..

רק עכשיו ראיתי שזה מה שמשיח כתב..

@משיח בן דוד

אתה באמת שואל?

@משתדלת יותר

זה מאוד תלוי איך אתן רואים ואיך אתן מגדירות חרדים קלאסים ,

שאני אומר חרדי קלאסי אני מתכוון ..כמו שפעם כתבת כאן שריקה , הליטאים ..הסגורים מאוד ..

לדעתי מאה שערים עונה על ההגדרה הזו .

מניח שאתן התכוונתן שבגלל שבמאה שערים זה קבוצה מאוד סגורה 

אז היא לא מייצגת את כלל החרדים קרי מעוז בני ברק..

אוקי..

הם לא חרדים קלאסים. הם קיצונים ולא מייצגים את החברה. 

אותי מעניין איך אני מגדיר קלאסי , והוא שכתבתי למעלה

אגב , חרדים קלאסים לדעתי נמצאים גם בבני ברק

זה לא דעות. זה עובדות
הם הקיצונים. לא מגדירים מגזר עפ''י הקיצונים שבה. אא''כ אתה מעוניין בעיוות, וזה מה שקבלת
 

הכוונה היא לכלל החרדים שהם לא מודרנים או כל סגנון אחר ..

פשוט חרדים נקודה , זה לא משנה מאיזה עדה

מ.ש.ל

ואת מאה שערים זה..

אין לי הגדרה עד כמה זה מוזר.

נתתי לך דוגמא אחת על שידוכים. אבל יש עוד.

לאידת- יחס למדינה למשל.

מאה שערים בכלל לא מצביעים- אתה יודע את זה?

אבל ההגדרה שלי נשארה אותה הגדרה..

חרדי קלאסי מבחינתי זה חרדי פשוט , שחור לבן , לומדים בישיבות כל היום ,

אישה מפרנסת וכו וכו' כל מה ששייך למהות של המגזר הזה ,

מבחינתי כל הפלוסים זה כבר משהו אחר 

מכילה בתוכה המון אנשים

ולמיטב ידיעתי לא בהכרח מכילה את מאה שערים..

אצל החסידים באופן כללי- יש פחות אברכות ויותר גברים עובדים.

ומאה שערים- זה חסידי..

מה הפלוסים שלנו לדעתך?

באמת מתענינת..

לפלוסים כלומר חרדי מודרני ..

חרדי + הגדרה משדרגת 

אם את שואלת עדין לגבי פלוסים ,

אני חושב שיש דברים חיוביים בתור דרך חיים . אישית ונפשית

אני נוטה יותר לכיוון הזה , מעשית פחות נמצא שם ..(שמת לב ..)

טוב, בהצלחה לך

(ולא, לא קשה לשים לב..)

ממליצה לך לאסוף בדרך לשם גם קצת חומר על אורח החיים החרדי היומיומי..

שלא תעשה פאדיחות..

(נוטה לשם זה אומר שאתה מתכוון לסיים כ'מזרוחניק שרוף'?)

אגב , לא סיפרת היכן את נמצאת על הסקאלה בין החרדי המודרני לבין הקלאסי

לא שאלו אותי, לא עניתי

וגם אתה לא אמרת איפה אתה היום, רק איפה תסיים. אז למה שאני אגיד..

טוב אז בכל מקרה אגיד ..

אני היום במצב שקשה לי מאוד להגדיר אותו

כלומר , אם מסתכלים על זה מהפן של מה אני שומר ועל מה אני מקפיד

אז על כשרות גבוהה (למשל לא אוכל משום מקום פרט לשחיטה מצומצמת)

תפילין כל יום . תפילות ..כמה שאני מצליח (הרבה זה לא תלוי בי)

לימוד תורה , ממ...שוב משתדל ..(לא תלוי בי ברמת המאקרו)

לבוש..פעם לבשתי רק שחור לבן ..היום פחות ..יש לי גם עוד מעורבב אבל מכופתר בלבד ומכובד..

זה מה שעולה לי עכשיו ...

או בקיצור

אל תבט אל מראהו

אני חרדית.

קלאסית? באופיי אני לא כ"כ.

סוג של חשיבה עצמאית שמגיעה גם מהבית. 

אבל כן נראה לי נראית קלאסית.

בדברים מסוימים נחשבת פתוחה, אבל לא מודרנית.

(זה הבדל של ניואנסים בציבור החרדי. אבל יש הבדל בין מודרני לפתוח. בגדול- מודרני נשמע יותר שלילי ואני לא מודרנית)

קצת קשה להגדיר, אז אכנס לפרטים טכניים.. (שהם לא כ"כ קשורים לרמה דתית נראה לי)

אינטנרנט- אתרוג בלבד

פלאפון כשר

לומדת לימודים אקדמיים- במקום חרדי, ולדעתי זה מצוין. אבל בנות ממאה שערים למשל לא ילמדו שם.

כן אפשר לומר שטיפה יותר ליברלית מהחרדי הקלאסי, ואין לי כח להיכנס לדוגמאות הקטנות.

בהלכה- משתדלת לשמור ולקיים כמה שאני יכולה אבל זה נראה לי פחות קשור למגזריות..(שאתה אגב יותר תיארת הלכה, ורק לבוש קשור למגזריות)

מממ מה עוד מגדיר אותי? לאידת. 

אני לא רואה הבדלים גדולים ביני לבינך ..

חוץ מהלימודים האקדמיים כמובן , שלזה אני פחות מתחבר בלשון המעטה.

אנחנו אפילו דומים בקטע של הדיונים העמוקים , גם לי יש קטע כזה.. (שיחות נפש ושו"ת) ..

מה...? הצחיק אותך שאמרתי שאנחנו דומים? ..אל תקחי את מה שאני כותב בפורום כתורה מסיני (שנון ..) זה לא משקף את האני האמיתי .

אז ..זה לא כל כך מופרח . אני כמוך..לא אוהב את המילה מודרני ,

אבל יש גם את הפתיחות הזו , למשל בפלאפונים אצלך זה כשר אצלי אני יסתפק בלחסום באופן ידני (כי לדעתי פלאפונים כשרים זו המצאה מוזרה ..כשאפשר לחסום בעצמך..כמובן בלי יכולת לפרוץ וכו וכו')..

ו..זהו ..ברור לי שיש ניואנסים קטנים 

וזה לדעתי גם הפחד של רוב הציבור החרדי שחושב קצת מחוץ לקופסא..

הפחד הזה שיתייגו אותך כיותר מידי ליברלי..נו שיהיה..הרעיון עבר.. 

כמה זמן את בפורום?

חסר לו רקע די בסיסי על התנהלות הציבור החרדי..

לא השעה לכתוב לי כל מיני משמעויות נסתרות..

לא בהקשר למשהו

אבל להגיד חרדי קלאסי, ולצפות שיבינו שאליהם אתה מתכוון- זו דרישה מוגזמת..

(אגב, רבקהלה היתה חרדית קלאסית ממאה שערים?? )

אבל אולי הקלאסי שלך לא מאד מאד צר, אז יש כאלה גם בבני ברק..

לרגע לא אמרתי שהם נמצאים רק במאה שערים

אתה צריך לחלק בין ליטאין לבין סגורים מאד 

ותסביר לי איך אתה מכניס אותם תחת אותו כובע

וגם- באיזה דרך אתה מעונין להכיר את רבקהלה? ליטאים שמורים? או מאה שערים?

אני לא מכניס אותם באותו כובע.. 

באיזה דרך..בורא עולם יסדר אני לא דואג 

שאלת באיזה הודעה למעלה אם רבקה היתה חרדית קלאסית ממאה שערים..

אז ממאה שערים לא נראלי..אבל היתה נראת בני ברקית..

אחותי אמרה לי אז "מה אתה מתלהב ממנה? יש מלא כאלו בבני ברק"

אני כתבת לך בזמנו על הסגורים מבין הליטאים,

שאם ניקח כדוגמא את ענין השידוכים- יפגשו 3-4 פגישות (לא מדי קצרות), אבל בהן ברור שההחלטה תהיה של הבחור\ה.

בתקופת הארוסין- קשר מתון יחסית, אבל שומרים על קשרר.

(אגב, הסגורים מאד הם לא הרוב, ולדעתי הם לא מייצגים את החרדים הקלאסים)

מאה שערים-

זה לא ליטאים, זה חסידים,

ויש שם הרבה יותר סגירות (לפחות במה שמאה שערים מייצג)

ואם נחזור לדוגמא של השידוכים-

ההורים מודיעים לבחור\ה שיש להם פגישה. עושים פגישה אחת- ומתארסים.

מאה שערים ממש פתוחים- אולי יעשו 2-3 פגישות, אבל הן יהיו קצרות. (באורך שעליו הצהרת שלא תוכל להחליט ככה מי תהיה אשתך)

ובתקופת האירוסין- לא יפגשו בכלל, או רק יגידו שלום בשמחות משפחתיות- במחיצה.

לא נכונה על כל חרדי,

אבל יותר קשורה מאשר 'מאה שערים'

(ואני מודעת גם לחסרונות של הציבור החרדי. וברור שה'מה יגדו' הוא דבר מאד חזק, אם לזה התכוונת. גם אם באופן אישי הוא לא מאפיין אותי בכלל..)

גר בדר"כ בקהילות ("בבועה"), עם תופעת העדר וה"מה יגידו".. 
כמובן הרוב לא מתגייסים, ולא מראים חיבה יתרה למדינה.

ואני חשבתי שאנשים מודעים טיפה

התנהלות לפי "מה יגידו" והקפדה על תורה ומצוות, אלו דברים שלא הולכים ביחד

בגלל הבועה התופעה יותר מרוכזת וממילא יותר מודגשת

אורח חיים קשור לפוליטיקה?

אם כבר הייתי אומרת- השתייכות חברתית לקבוצה מסוימת.

וגם- השקפת עולם מסוימת, בנוגע לכל מיני דברים.

לדעתי זה בעיקר השתיכות חברתית

לפני הפולויטקיה, ולפני השקפת עולם

כי אתה בוחר להשתיך לחברה מסוימת ולקודים החיצוניים שלך שיסמנו אותך כחלק מהחברה, גם אתה לא מאמין בלב שלך בכל מה שהחברה מייצגת (ואף אחד גם לא ידע מזה אם לא תרצה..)

באמת מתעניין ..

אין לי מושג לגבי איך זה הלך פעם

אז ..

בעצם כן .. כלומר אם יש לך על תקופות עתיקות יותר..למה לא 

אלו מושגם חדשים יחסית.

פעם פעם- או ששמרו מצוות, או שהמירו דת

אח"כ הגיעה תקופת ההשכלה והיו יהודים שומרי מצוות, ומשכילים שלא שמרו מצוות.

ואח"כ הגיעו כל מיני תנועות נוער, וציונות, וציונות דתית.

חרדים זה נראה לי בכלל מושג שנולד בארץ, וגם היום הוא בשימוש רק פה (בחו"ל יגידו אורתודוקסים)

אבל אלו מושגים חדשים יחסית.

100 שנה, לא נראה לי שיותר.

בקיצור, כל מה שבאתי להגיד לך כאן-

שהשאלה על חו"ל לא כ"כ רלוונטית לימינו

מי ששמר מצוות- שמר

והרוב שמרו

ומי שלא- עזב את העיירה

אבל הדרך חיים היתה מאד מתבדלת.

כשאתה קורא על החיים באירופה- הגבול בינם לבין הגויים היה מאד מאד ברור

(וזה היה בינם לבין הגויים, פשוט- כי בתוך היהודים לא היתה נדרשת התבדלות.)

בהמשך נהיה בלבול,

פתאם נהיו משכילים

תנועות נוער

שהיו ממש בתוכם- הילדים שלהם, השכנים, וכו'

ופתאם צריכים להתבדל לא רק מהגויים אלא גם מהיהודים.

התבדלות זו לא המצאה של הדור האחרון..

והיא לא מה שמגדריה את הציבור החרדי

הבאת כהוכחה למשהו את זה שכולם צריכים ללמוד תורה.

ועניתי לך שזה לא מה שהתחיל את הציבור החרדי, וזה לא מה שמגדיר אדם כחרדי, ולכן זו לא הוכחה.

כלומר-

תאורטית כדי להיות חרדי, אתה צריך:

*להתלבש בהתאם לחוקי החברה

*לשלוח את ילדיך למוסדות המתאימים

*לדבר ולהתנהג ביומיום בצורה תואמת תרבות.

בעיני, זה קודם כל 'החברה החרדית'.

חלק מחוקי החברה, ומערכי החברה, זה:

*לשמור על ההלכה באופן מיטבי ומקסימלי (כולל דברים שאינם חובה, אך הם כן ראויים..)

*לחיות בתוך החברה שלך, ששומרת מצוות, ולא להתערבב בתוך חברות אחרות שלא שומרות מצוות- כדי לאפשר לעצמך לקיים את הסעיף הקודם עד כמה שניתן.

*להעריך את התורה ולומדיה, ולשאוף ללימוד תורה ככל הניתן. זה לא אומר שכל החרדים צריכים להיות תלמידי חכמים. וזה גם לא ריאלי (מאלף סיבות: אופי של בנ"א, סיבות כלכליות- גם החרדים יודעים שהבעל חותם על כתובה ולא להיפך..). לכן- כל בחור ילמד תורה עד נישואיו (אלא אם הוא יהיה רווק מבוגר..), ואח"כ- לפי הענין. 

אז-

האידיאל: לימוד תורה.

במעשי: כל אחד ילמד כמה שיותר, ועד כמה שהוא יכול. והרבה חרדים אינם אברכים- והם בכל זאת חרדים. (מה שכן, האידיאל הוא בודאי להמשיך להקפיד על כמה שיותר לימוד במקביל לעבודה שלך)

חרדים מודרנים-

זה הרבה מעבר ללא ללמוד תורה.

זה לבוש אחר, מוסדות לימוד אחרים, ולצערינו גם הרבה פעמים רמה פחותה של שמירת הלכה.

אלא תורה ועבודה. עדיין מקפידים על קלה כבחמורה. מוסדות לא בהכרח שונים לגמרי
תלוי איך מגדירים מודרני. ועד כמה

הכל עניין של דקויות ותתי סעיפים כמו שאת וודאי יודעת

זה שהוא לא לומד תורה,

שימי לב לניסוח- כתבתי לו זה לא רק.. וזה לא מה שמגדיר.

התכוונתי בדברי לאנשים שמגדירים את עצמם כ'חרדים מודרנים'.

(יש חרדי, ששיך לחברה החרדית הרגילה, והוא *יחסית* נחשב מודרני (והוא גם יכול להיות אברך.). אבל אדם שמגדיר את עצמו כך, ויש היום חברה כזו- זו כבר חברה טיפה שונה.- ושם כבר תהיה פחות אברכות)

ברור שיש הרבה דקויות, ותתי סעיפים, ניסיתי להגדי כמיטב יכולתי, אבל להפוך אנשים למילים, במיוחד למי שלא מכיר, זה קצת מורכב..

ואולי זה לא הכי פוליטקלי קורקט לומר זאת, אך מהכרות קרובה עם 'חרדים מודרנים'- יכולה להיות שם הרבה אמונה, ואהבת ה'. אבל בהסתכלות על הפן ההלכתי- לפעמים יש קצת יותר ויתורים.

לא אומרת ממקום מבקר בכלל, וכל אחד יש לו את הנסיונות שלו, והדברים הקלים לו יותר והקשים לו יותר- אבל זו עובדה קיימת.

גיבוי כ"כ נלהב

מה שאני מגדיר חרד (לא אומרים חרדי) זה אדם ירא שמיים - חרד לדבר ה' 

שאף פעם לא יגיד על משהו שצדיק אמר "טוב נו, אבל אני לא מסכים איתו"

אבל לפי התגובות, נראה שכל אחד פה מתכוון למשהו אחר

*המגיב אינו משתייך לאף מגזר

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..