אני בד"כ כשאני אומר כאן חרדית אני מתכוון חרדית קלאסית 

בני ברק מאה שערים וכל זה ..

אני לא בעד כל מיני הגדרות אחרות חרדי מודרני וכל זה

לדעתי מה שעושה אותך חרדי זה דווקא ההסתגרות והדרך חיים ששונה מהנורמה

אז כשאומרים מישהו שהוא חרדי שהמשמעות שלו חרד -ירא מהשם זה אומר שהדרך שלו שונה מדרך של דתי אחר ? שלא נקרא חרדי?

שהיא חברה לכל דבר- בעלת קוד לבוש למשל כמו שהזכרת (שחור-לבן לגברים +כובע וחליפה, וסגנון לבוש מסוים לנשים), מוסדות לימוד, נורמות חברתיות, וגם השקפה מסוימת.

השוני מדתי אחר-

הוא הרבה חברתי

וגם השקפתי- ביחס למדינה למשל. 

אבל האדם הוא קודם כל מי שהוא בלב..

אם תמקדי אוכל לנסות לעזור.

(חרדית)

לשים את מאה שערים ואת בני ברק תחת אותה כותרת זה די מגוחך..

רק עכשיו ראיתי שזה מה שמשיח כתב..

@משיח בן דוד

אתה באמת שואל?

@משתדלת יותר

זה מאוד תלוי איך אתן רואים ואיך אתן מגדירות חרדים קלאסים ,

שאני אומר חרדי קלאסי אני מתכוון ..כמו שפעם כתבת כאן שריקה , הליטאים ..הסגורים מאוד ..

לדעתי מאה שערים עונה על ההגדרה הזו .

מניח שאתן התכוונתן שבגלל שבמאה שערים זה קבוצה מאוד סגורה 

אז היא לא מייצגת את כלל החרדים קרי מעוז בני ברק..

אוקי..

הם לא חרדים קלאסים. הם קיצונים ולא מייצגים את החברה. 

אותי מעניין איך אני מגדיר קלאסי , והוא שכתבתי למעלה

אגב , חרדים קלאסים לדעתי נמצאים גם בבני ברק

זה לא דעות. זה עובדות
הם הקיצונים. לא מגדירים מגזר עפ''י הקיצונים שבה. אא''כ אתה מעוניין בעיוות, וזה מה שקבלת
 

הכוונה היא לכלל החרדים שהם לא מודרנים או כל סגנון אחר ..

פשוט חרדים נקודה , זה לא משנה מאיזה עדה

מ.ש.ל

ואת מאה שערים זה..

אין לי הגדרה עד כמה זה מוזר.

נתתי לך דוגמא אחת על שידוכים. אבל יש עוד.

לאידת- יחס למדינה למשל.

מאה שערים בכלל לא מצביעים- אתה יודע את זה?

אבל ההגדרה שלי נשארה אותה הגדרה..

חרדי קלאסי מבחינתי זה חרדי פשוט , שחור לבן , לומדים בישיבות כל היום ,

אישה מפרנסת וכו וכו' כל מה ששייך למהות של המגזר הזה ,

מבחינתי כל הפלוסים זה כבר משהו אחר 

מכילה בתוכה המון אנשים

ולמיטב ידיעתי לא בהכרח מכילה את מאה שערים..

אצל החסידים באופן כללי- יש פחות אברכות ויותר גברים עובדים.

ומאה שערים- זה חסידי..

מה הפלוסים שלנו לדעתך?

באמת מתענינת..

לפלוסים כלומר חרדי מודרני ..

חרדי + הגדרה משדרגת 

אם את שואלת עדין לגבי פלוסים ,

אני חושב שיש דברים חיוביים בתור דרך חיים . אישית ונפשית

אני נוטה יותר לכיוון הזה , מעשית פחות נמצא שם ..(שמת לב ..)

טוב, בהצלחה לך

(ולא, לא קשה לשים לב..)

ממליצה לך לאסוף בדרך לשם גם קצת חומר על אורח החיים החרדי היומיומי..

שלא תעשה פאדיחות..

(נוטה לשם זה אומר שאתה מתכוון לסיים כ'מזרוחניק שרוף'?)

אגב , לא סיפרת היכן את נמצאת על הסקאלה בין החרדי המודרני לבין הקלאסי

לא שאלו אותי, לא עניתי

וגם אתה לא אמרת איפה אתה היום, רק איפה תסיים. אז למה שאני אגיד..

טוב אז בכל מקרה אגיד ..

אני היום במצב שקשה לי מאוד להגדיר אותו

כלומר , אם מסתכלים על זה מהפן של מה אני שומר ועל מה אני מקפיד

אז על כשרות גבוהה (למשל לא אוכל משום מקום פרט לשחיטה מצומצמת)

תפילין כל יום . תפילות ..כמה שאני מצליח (הרבה זה לא תלוי בי)

לימוד תורה , ממ...שוב משתדל ..(לא תלוי בי ברמת המאקרו)

לבוש..פעם לבשתי רק שחור לבן ..היום פחות ..יש לי גם עוד מעורבב אבל מכופתר בלבד ומכובד..

זה מה שעולה לי עכשיו ...

או בקיצור

אל תבט אל מראהו

אני חרדית.

קלאסית? באופיי אני לא כ"כ.

סוג של חשיבה עצמאית שמגיעה גם מהבית. 

אבל כן נראה לי נראית קלאסית.

בדברים מסוימים נחשבת פתוחה, אבל לא מודרנית.

(זה הבדל של ניואנסים בציבור החרדי. אבל יש הבדל בין מודרני לפתוח. בגדול- מודרני נשמע יותר שלילי ואני לא מודרנית)

קצת קשה להגדיר, אז אכנס לפרטים טכניים.. (שהם לא כ"כ קשורים לרמה דתית נראה לי)

אינטנרנט- אתרוג בלבד

פלאפון כשר

לומדת לימודים אקדמיים- במקום חרדי, ולדעתי זה מצוין. אבל בנות ממאה שערים למשל לא ילמדו שם.

כן אפשר לומר שטיפה יותר ליברלית מהחרדי הקלאסי, ואין לי כח להיכנס לדוגמאות הקטנות.

בהלכה- משתדלת לשמור ולקיים כמה שאני יכולה אבל זה נראה לי פחות קשור למגזריות..(שאתה אגב יותר תיארת הלכה, ורק לבוש קשור למגזריות)

מממ מה עוד מגדיר אותי? לאידת. 

אני לא רואה הבדלים גדולים ביני לבינך ..

חוץ מהלימודים האקדמיים כמובן , שלזה אני פחות מתחבר בלשון המעטה.

אנחנו אפילו דומים בקטע של הדיונים העמוקים , גם לי יש קטע כזה.. (שיחות נפש ושו"ת) ..

מה...? הצחיק אותך שאמרתי שאנחנו דומים? ..אל תקחי את מה שאני כותב בפורום כתורה מסיני (שנון ..) זה לא משקף את האני האמיתי .

אז ..זה לא כל כך מופרח . אני כמוך..לא אוהב את המילה מודרני ,

אבל יש גם את הפתיחות הזו , למשל בפלאפונים אצלך זה כשר אצלי אני יסתפק בלחסום באופן ידני (כי לדעתי פלאפונים כשרים זו המצאה מוזרה ..כשאפשר לחסום בעצמך..כמובן בלי יכולת לפרוץ וכו וכו')..

ו..זהו ..ברור לי שיש ניואנסים קטנים 

וזה לדעתי גם הפחד של רוב הציבור החרדי שחושב קצת מחוץ לקופסא..

הפחד הזה שיתייגו אותך כיותר מידי ליברלי..נו שיהיה..הרעיון עבר.. 

כמה זמן את בפורום?

חסר לו רקע די בסיסי על התנהלות הציבור החרדי..

לא השעה לכתוב לי כל מיני משמעויות נסתרות..

לא בהקשר למשהו

אבל להגיד חרדי קלאסי, ולצפות שיבינו שאליהם אתה מתכוון- זו דרישה מוגזמת..

(אגב, רבקהלה היתה חרדית קלאסית ממאה שערים?? )

אבל אולי הקלאסי שלך לא מאד מאד צר, אז יש כאלה גם בבני ברק..

לרגע לא אמרתי שהם נמצאים רק במאה שערים

אתה צריך לחלק בין ליטאין לבין סגורים מאד 

ותסביר לי איך אתה מכניס אותם תחת אותו כובע

וגם- באיזה דרך אתה מעונין להכיר את רבקהלה? ליטאים שמורים? או מאה שערים?

אני לא מכניס אותם באותו כובע.. 

באיזה דרך..בורא עולם יסדר אני לא דואג 

שאלת באיזה הודעה למעלה אם רבקה היתה חרדית קלאסית ממאה שערים..

אז ממאה שערים לא נראלי..אבל היתה נראת בני ברקית..

אחותי אמרה לי אז "מה אתה מתלהב ממנה? יש מלא כאלו בבני ברק"

אני כתבת לך בזמנו על הסגורים מבין הליטאים,

שאם ניקח כדוגמא את ענין השידוכים- יפגשו 3-4 פגישות (לא מדי קצרות), אבל בהן ברור שההחלטה תהיה של הבחור\ה.

בתקופת הארוסין- קשר מתון יחסית, אבל שומרים על קשרר.

(אגב, הסגורים מאד הם לא הרוב, ולדעתי הם לא מייצגים את החרדים הקלאסים)

מאה שערים-

זה לא ליטאים, זה חסידים,

ויש שם הרבה יותר סגירות (לפחות במה שמאה שערים מייצג)

ואם נחזור לדוגמא של השידוכים-

ההורים מודיעים לבחור\ה שיש להם פגישה. עושים פגישה אחת- ומתארסים.

מאה שערים ממש פתוחים- אולי יעשו 2-3 פגישות, אבל הן יהיו קצרות. (באורך שעליו הצהרת שלא תוכל להחליט ככה מי תהיה אשתך)

ובתקופת האירוסין- לא יפגשו בכלל, או רק יגידו שלום בשמחות משפחתיות- במחיצה.

לא נכונה על כל חרדי,

אבל יותר קשורה מאשר 'מאה שערים'

(ואני מודעת גם לחסרונות של הציבור החרדי. וברור שה'מה יגדו' הוא דבר מאד חזק, אם לזה התכוונת. גם אם באופן אישי הוא לא מאפיין אותי בכלל..)

גר בדר"כ בקהילות ("בבועה"), עם תופעת העדר וה"מה יגידו".. 
כמובן הרוב לא מתגייסים, ולא מראים חיבה יתרה למדינה.

ואני חשבתי שאנשים מודעים טיפה

התנהלות לפי "מה יגידו" והקפדה על תורה ומצוות, אלו דברים שלא הולכים ביחד

בגלל הבועה התופעה יותר מרוכזת וממילא יותר מודגשת

אורח חיים קשור לפוליטיקה?

אם כבר הייתי אומרת- השתייכות חברתית לקבוצה מסוימת.

וגם- השקפת עולם מסוימת, בנוגע לכל מיני דברים.

לדעתי זה בעיקר השתיכות חברתית

לפני הפולויטקיה, ולפני השקפת עולם

כי אתה בוחר להשתיך לחברה מסוימת ולקודים החיצוניים שלך שיסמנו אותך כחלק מהחברה, גם אתה לא מאמין בלב שלך בכל מה שהחברה מייצגת (ואף אחד גם לא ידע מזה אם לא תרצה..)

באמת מתעניין ..

אין לי מושג לגבי איך זה הלך פעם

אז ..

בעצם כן .. כלומר אם יש לך על תקופות עתיקות יותר..למה לא 

אלו מושגם חדשים יחסית.

פעם פעם- או ששמרו מצוות, או שהמירו דת

אח"כ הגיעה תקופת ההשכלה והיו יהודים שומרי מצוות, ומשכילים שלא שמרו מצוות.

ואח"כ הגיעו כל מיני תנועות נוער, וציונות, וציונות דתית.

חרדים זה נראה לי בכלל מושג שנולד בארץ, וגם היום הוא בשימוש רק פה (בחו"ל יגידו אורתודוקסים)

אבל אלו מושגים חדשים יחסית.

100 שנה, לא נראה לי שיותר.

בקיצור, כל מה שבאתי להגיד לך כאן-

שהשאלה על חו"ל לא כ"כ רלוונטית לימינו

מי ששמר מצוות- שמר

והרוב שמרו

ומי שלא- עזב את העיירה

אבל הדרך חיים היתה מאד מתבדלת.

כשאתה קורא על החיים באירופה- הגבול בינם לבין הגויים היה מאד מאד ברור

(וזה היה בינם לבין הגויים, פשוט- כי בתוך היהודים לא היתה נדרשת התבדלות.)

בהמשך נהיה בלבול,

פתאם נהיו משכילים

תנועות נוער

שהיו ממש בתוכם- הילדים שלהם, השכנים, וכו'

ופתאם צריכים להתבדל לא רק מהגויים אלא גם מהיהודים.

התבדלות זו לא המצאה של הדור האחרון..

והיא לא מה שמגדריה את הציבור החרדי

הבאת כהוכחה למשהו את זה שכולם צריכים ללמוד תורה.

ועניתי לך שזה לא מה שהתחיל את הציבור החרדי, וזה לא מה שמגדיר אדם כחרדי, ולכן זו לא הוכחה.

כלומר-

תאורטית כדי להיות חרדי, אתה צריך:

*להתלבש בהתאם לחוקי החברה

*לשלוח את ילדיך למוסדות המתאימים

*לדבר ולהתנהג ביומיום בצורה תואמת תרבות.

בעיני, זה קודם כל 'החברה החרדית'.

חלק מחוקי החברה, ומערכי החברה, זה:

*לשמור על ההלכה באופן מיטבי ומקסימלי (כולל דברים שאינם חובה, אך הם כן ראויים..)

*לחיות בתוך החברה שלך, ששומרת מצוות, ולא להתערבב בתוך חברות אחרות שלא שומרות מצוות- כדי לאפשר לעצמך לקיים את הסעיף הקודם עד כמה שניתן.

*להעריך את התורה ולומדיה, ולשאוף ללימוד תורה ככל הניתן. זה לא אומר שכל החרדים צריכים להיות תלמידי חכמים. וזה גם לא ריאלי (מאלף סיבות: אופי של בנ"א, סיבות כלכליות- גם החרדים יודעים שהבעל חותם על כתובה ולא להיפך..). לכן- כל בחור ילמד תורה עד נישואיו (אלא אם הוא יהיה רווק מבוגר..), ואח"כ- לפי הענין. 

אז-

האידיאל: לימוד תורה.

במעשי: כל אחד ילמד כמה שיותר, ועד כמה שהוא יכול. והרבה חרדים אינם אברכים- והם בכל זאת חרדים. (מה שכן, האידיאל הוא בודאי להמשיך להקפיד על כמה שיותר לימוד במקביל לעבודה שלך)

חרדים מודרנים-

זה הרבה מעבר ללא ללמוד תורה.

זה לבוש אחר, מוסדות לימוד אחרים, ולצערינו גם הרבה פעמים רמה פחותה של שמירת הלכה.

אלא תורה ועבודה. עדיין מקפידים על קלה כבחמורה. מוסדות לא בהכרח שונים לגמרי
תלוי איך מגדירים מודרני. ועד כמה

הכל עניין של דקויות ותתי סעיפים כמו שאת וודאי יודעת

זה שהוא לא לומד תורה,

שימי לב לניסוח- כתבתי לו זה לא רק.. וזה לא מה שמגדיר.

התכוונתי בדברי לאנשים שמגדירים את עצמם כ'חרדים מודרנים'.

(יש חרדי, ששיך לחברה החרדית הרגילה, והוא *יחסית* נחשב מודרני (והוא גם יכול להיות אברך.). אבל אדם שמגדיר את עצמו כך, ויש היום חברה כזו- זו כבר חברה טיפה שונה.- ושם כבר תהיה פחות אברכות)

ברור שיש הרבה דקויות, ותתי סעיפים, ניסיתי להגדי כמיטב יכולתי, אבל להפוך אנשים למילים, במיוחד למי שלא מכיר, זה קצת מורכב..

ואולי זה לא הכי פוליטקלי קורקט לומר זאת, אך מהכרות קרובה עם 'חרדים מודרנים'- יכולה להיות שם הרבה אמונה, ואהבת ה'. אבל בהסתכלות על הפן ההלכתי- לפעמים יש קצת יותר ויתורים.

לא אומרת ממקום מבקר בכלל, וכל אחד יש לו את הנסיונות שלו, והדברים הקלים לו יותר והקשים לו יותר- אבל זו עובדה קיימת.

גיבוי כ"כ נלהב

מה שאני מגדיר חרד (לא אומרים חרדי) זה אדם ירא שמיים - חרד לדבר ה' 

שאף פעם לא יגיד על משהו שצדיק אמר "טוב נו, אבל אני לא מסכים איתו"

אבל לפי התגובות, נראה שכל אחד פה מתכוון למשהו אחר

*המגיב אינו משתייך לאף מגזר

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל