זה קרה לפני כמה חודשים ביומולדת שלי-מאז אני לא מפסיק לחשוב על זה
בשחרית בין הפרקים העפילו למושבי קבצנים.
אחר התפילה חולה אלמן עם 10 ילדים דפק על הבמה
אבל טוב אמרתי לעצמי לזה אני כבר רגיל המשכתי והתעלמתי
התקדמתי לבית והנה גיבן רכון על מקל
פניתי לקניות בשכונת גאולה ולידי פיסח נעזר בעוברי אורח
ירדתי מהאוטובוס בתקווה להיפטר מאותם הקשים שבמראות
את שם השכונה לקחתי כסימנא טבא ולבי תפילה ובקשה שגם הם יזכו לגאולה
ירדתי ובמעלה הרחוב הלכתי ומול עניי משפחה וילדים יושבים ולנדבות נזקקים, בלבי דקירה חזקה ופשוט כאב
הסטתי פני לשמאלי באופן מיידי גבר עם זקן מלוחך עם בגדים מלאי רפש וטיט פשוט מלוכלך שוכב על הארץ מגולגל ולצידו צלוחית ריקה ומכתב לבקשת עזרה, זעקה מתוכי בוקעת ועולה אך מיד נעצרת-
מימיני אישה יושבת בהבעה נטולה פשוט מסכנה ואמללה
זהו החלטתי סופית לברוח מהעולם חיברתי אוזניות הדלקתי בטעות רדיו במקום שירים ושוב נשמעו באוזני רק צרות
אמא שרפה את חמשת ילדיה, אב התעלל בעולליו. ברגע זה ניתקתי ופשוט צרחתי ד-י
נכנסתי לפיצה אפוף מחשבות עגומות עם לב מפורר ומספר דמעות זולגות התחלתי לאכול, מסלק כל תחושה דוחה בכח כל מחשבה
עד שבפתע צדו עניי מראה איומה זקנה חסרת שיניים בלבוש מימות הבניים אוספת בקבוקים מהפח........
די איזה עולם!
מה אתם ההיתם חושבים באותו רגע?