זה אמור להיות זמן של טוב, משפחתיות.
זמן להרגע.
זמן לנשום.


אז שבת אצלי.
זמן של רע, הבנת הפירוק.
זמן לריב את המריבות שלא היה להם זמן בכל השבוע.
זמן להיחנק, להילחץ.


שבת אצלי לא יכולה להיגמר בלי מריבה אחת לפחות.
שבת מדגישה את המרחק.
כבר ארבע שבועות שלא הייתי בבית, השתדלתי להיעלם.
ועכשיו..
עכשיו שבת בבית.
כמה קושי מדבר כל כך פשוט.