הי..
אתה נשמע ילד חכם ובוגר! אם זה מעודד אני גם הצלחתי להתחבר, מניחה שפחות אבל בכל זאת>>
(ואגב.. גם אני אוהבת מדעים וכו'. זה בסדר! זה טוב! זה מבורך! תעשה ובעז''ה גם תצליח!)
אני לא מבינה למה זה קורה לך, למה הם עושים אתזה, למה הם רעים ככ סתם.
זה לא הוגן.. וזה לא בסדר. אבל ילדים בסופו של דבר עם כל החן והמתיקות יכולים להיות'אכזריים בלי מודעות'
אני חושבת שהם לא משערים את גודל הפגיעה שלהם בך, כל מילה וזה יאללה בקטנה.. מספיק פוגעים בו, אנלא הראשון..
(אני בוחרת להדגיש את הנק' שמכיתה א' אתה חווה השפלה, זה אוסף אוסף של התנהגות ונורמות חברה, מיתוסים שקשה לשבור, שהצטברו עם השנים. במשך 6/7 שנים אותה הרגשה רעה. זה משהו שלא תוכל לשנות בקלות ככ.. אבל זה לא כדי לתסכל! הפוך.
תדע שיש עוד דרך. ואם עכשיו לא הולך, או נכשלנו קצת.. זה בסדר! יהיה בסדר! ואנחנו לא נשבר.)
וזה רע. אבל איתם אין מה לעשות, הם יתבגרו, אולי יבקשו סליחה ואולי לא..
מה שחשוב זו ההתנהגות שלך.
אתה הכח עכשיו.
כיתה ח' עכשיו?
אני תוהה.. אולי כדאי לך לעבור ישיבה/ בית ספר. לנסות להשפיע עליהם מהצד.
להיכנס לתבנית שונה שבה אתה מכתיב את המציאות ויוצר רושם ראשוני על עצמך.
ואחכ לבוא. להראות שהשתנת, ליזום דברים. לפרוץ קירות. לשבר חומות.
אני חושבת שאחד הנק החשובות זה ליצור לעצמך ''משכן בטוח'' מקום שבו תמיד יהיה לך למי לפנות עם מי להתייעץ ומי שיגן עליך וירים אוותך.
למחנה?
אתה רוצה לצאת? תצא!
הם מציקים לך? אני אומרת.. אל תתעלם. (אני חוששת שניסת כבר להתעלם.. אם זה עזר? אני לא בטוחה.)
לפגוע בחזרה? זה לא פתרון..
להראות שנפגעת? זה ייתן להם ניצחון..
אתה יכול לנסות להגיב בצורה בוגרת, זה יהיה קשה.. אני מכינה מראש.
לא לתת לעלבון להתפרץ.
נסה לזרוק לו אמירה שתגרום לאותו פוגע לחשוב עם עצמו, בפעם שנייה. מה שעשיתי לא בסדר! אני פגעתי! אני השפלתי! (לדוגמא: 'תחשוב איך היית מגיב אם היו מתנהגים אליך בצורה מבזה ככ הרבה שנים' 'אני מניח שלא היית עובר, כל אחד והנסיונות שלו, בכוחכך להפוך את הנסיון שלי לפשוט יותר..' או אפילו: אני אשמח לדבר איתך באופן בוגר בצד רגע.. אולי זה יגרום לו להרהר..
ואחכ.. אפשר לפרוק אצל המדריך אני מניחה, או אולי אפילו אם יהיה לנו אומץ ללכת לאותו פוגע ולומר לו:' אני צריך לדבר איתך.., זה בשבילך' (ולהסביר.. ואז גם להיות שם מהמקום היותר פגוע)
או משהו בסגנון כן? מה שזורם(:
והאמת.. אני לא לגמרי אוכל להגיד כלום אפעם עד שלא אגיע למצבך. תנסה לקחת את הדברי כנסיון לגמרי לעזור, לא לפגוע חלילה..
מקווה שבקרוב תצא מהמצב החברתי הלא נעים הזה, תגדל תתפתח, תשמח, תהיה משוחרר, לגמרי.
והכי הכי של עצמך בעולם. בלי לפחד מאות ילדים ש.. וכו.
המון הצלחה!
שא ברכה(:
