עזרהקורא ממעמקים

שלום

אני בן 14 ורציתי לבקש מכם עצות בנוגע לבעיה שיש לי

הנושא מסובך אז אני אתחיל ככה:

אני לא אוהב כדורגל

אני אוהב מדעים

אני לא אוהב להזיע וצעקות ובאלגן

אני לא יודע לפתח חברויות

שלא תבינו אותי ככה

אני אוהב ספורט ואוהב צחוקים וכיף

כל זה היה הכנה לדבר האמיתי: אין לי חברים

מכיתה א' כולם צחקו עליי

ולא סתם צחקו, פגעו בי

אני אתן לכם דוגמה: מכיתה ג הייתי בתוכנית מחוננים כל יום שישי

היינו נוסעים לשם בהסעה באוטובוס

והיה ריב מי יהיה במושב האמצעי מאחורה, צחוקים

וכל פעם שאני הייתי תופס שם

הם הלכו לקדמת האוטובוס וישבו שם

רק כי אני הייתי באמצע

עכשיו שאני נזכר בכל זה אני מבין

פגעו בי

וכלם התנהגו אליי ככה

ולא היה לי אפילו בן אדם אחד שחמל עליי

ועכשיו אני רוצה להשתלב

ללכת למחנה

אבל אני מפחד

אני מפחד שיעבירו אותי עוד פעם את אותו עינוי שהעבירו אותי כל היסודי

אני מפחד שעוד פעם יאיימו עליי ויצחקו עליי 

אני מפחד שכלם יבינו ויזכירו , שאין לי חברים

אני עכשיו בישיבה תיכונית ויש לי כמה אנשים נחמדים שחברים שלי

אתם לא מסוגלים להבין את הכאב שהרגשתי כשפגעו בי

אני בקבוצת ווצאפ איתם ואני כרגע משתמש כהומור כמנגנון הגנה

אבל זה לא עובד

והשאלה שלי היא, האם לדעתכם כדאי לי 

לצאת למחנה?

(במחנה אין לי אף חבר

כל החברים שלי מעיר אחרת)

היה לי ממש קשה לכתוב את כל זה

בבקשה תתיחסו

לא יכולקורא ממעמקים

אני נהיה תלותי

 

נסה לחשוב למה.אולי בגלל חוסר בטחון עצמי? (תקרא מה שכתבתי פהאניייי
דבר ראשון מעולה שאתה מודע.
דבר שני נדה לחשוב למה? מאיפה זה נובע
אתה חייב להתגבר על זה כדי לפתח חברות אמיתית. זכור-חברות אמת קשה מאוד לפתח. זה דורש השקעה. יש כאלה שיותר זורם להם אבל אני מאמינה שגם כאלה- בשביל חברות אמיתית ויציבה צריך להשקיע. שים לב. שזה לא אומר להשקיע בחבר עצמו דווקא.
אם אתה רוצה עוד פירוט-בשמחה.

בהצלחה
מבין אותך.. קצת פחות ממך, אבל מבין..נער גבעות מצוי

גם אני הייתי כמעט במצב דומה חברתי.. וגם לי מהישיבה יש פתאום יותר חברים, לעומת בית הספר..

 

בקשר למחנה, אם אתה לא מכיר שם מישהו שהכיר אותך, יאללה סע!!

ואם כן יש שם מישהו שמכיר אותך, פשוט תבוא, תחיה נורמלי, ואל תתייחס לאלו.. בטוח יש חבר'ה שלא רואים בך "מוזר" "חנון" או כל מה שעולה לך.. 

זו סתם מחלה של הגיל הילדותי שעוברת לרוב בגיל הזה, ואין סיבה טובה שזה יקרה שוב..

 

מלא הצלחות!!!

וואוהכל מאת ה'
קודם כל זה ממש לא בעיה,כל אחד בחייו עבר משהו דומה כזה או אחר. ככה זה בדרך כלל,ובעיקר שאנחנו היינו קטנים.

וגם באמת שזה מיוחד דווקא,באמת שלא חייב להיות חלק חבר'ה שתמיד עושים רעש.

וכן תילך למחנה!פשוט תהיה מי שאתה.בלי לשנות שום דבר.תביא את עצמך.
ומי שרוצה להיות איתך יהיה איתך.
צריך לעשות השתדלות בשביל להיות עם חברים כן.
אבל לא להיות מישהוא שזה לא אתה.
וגם אם בהתחלה זה מפחיד,אז זה רק בהתחלה,ואפשר להתגבר על זה והכל תלוי בך,אם תבחר לשתף להיפתח לדבר על דברים,על תחביבים,פשוט לדבר כיאלו אתה מכיר אותם כל החיים,פשוט לבוא בגישה של יהיה טוב יהיה בסדר,אני ילד כךכך,את כל התכונות שלך תגיד לעצמך ולכל אחד יש מלא דברים טובים! ופשוט כל אחד זה שונה שזה מיוחד לא חייב להיות הכי מקובל והכי מדבר והכי הכל.
היתה משיהי בכיתה שלי שהיתה מאוד מאוד שקטה,
והאמת היא שממש התחברתי אלייה,זה היה כייף שהיא מקשיבה ומיעצת.
ופשוט לחשוב גם שכולנו אותו דבר,והולכים למחנה בשביל להנות! ולמה שלא יהיו לך חברים? בטח שיהיה לך למה לא? יהיה לך כייף,תבוא בגישה שאתה טוב הם טובים,והכל בסדר.
וכולם שונים וזה מיוחד שכל אחד מביא את התחביבים שלו והכשרונות שלו וכל אחד הוא מיוחד..
וגם תחשוב שכמו שכל אחד יכול שיהיו לו חברים גם אתה ככה!! אין סיבה שלא יהיה! הכל תלוי בך!
אם תהיה מי שאתה באמת שלא צריך לעשות הרבה!
תהיה מי שאתה תדבר תפתח תקשיב תצחק תשמח!!
תעשה שיהיה טוב ושמח וכולם ישמחו בחברתך!
אין סיבה שלא..
ואם זה יעזור לך אתה יכול להכין שאלות בראש,של מה אתה הולך לשאול,תבוא טיבעי אל אפשר גם להעזר בה כמו:איזה ביתספר אתה? מה אתה אוהב לעשות? מה אתה עושה בחופש? אתה נהנה? שאלות ואז מדברים!

וזהו שיהיה לך בהצלחה! בע"ה שתצליח!

^^^^ בהצלחה אח שלינשמה תועה
הרגע הזהרוני125
שאתה קולט מה עבר עליך, הוא מאד לא נעים.

כן לדעתי כדאי לך לנסוע, זאת ההזדמנות שלך.
לא כדאי לפספס ואחר כך להתבאס על זה.
מקסימום לא יהיה טוב- אתה לא תיפגש איתם יותר.

ההזדמנות שלך להכיר חברים חדשים, להתאמן על מיומניות חברתיות לפתח נושאי שיחה.

כדאי למצוא נושאי שיחה משותפים, לחייך ולהנות.


*עוד משהו אם יש לך עם מי לדבר מורה, יועץ וכו' כדאי מאד.

בהצלחה!
פסידונית

אתה נשמע פשוט מאוד חכם

וזה דבר טוב אבל זה הופך אותך לקצת שונה משאר החברים בכיתה.

בקשר למחנה אני לא בטוחה מה לייעץ לך, אבל באופן כללי אולי כדאי לך למצוא חברים שיותר דומים לך, עם תחומי עניין כמו שלך ותחיבים משותפים

וכבר לא יהיה לך אכפת מה חושבים עליך הבנים בכיתה

בהצלחה רבה!

אוי לא קל.... כן תלך זה יעזור לפתח חבריותשילתוש כהן

יהיה טוב בעזה בהצלחההה

שלום! (סליחה מראש על האורך..)צמאה לך נפשי!!

ממש כאב לי לקרוא את מה שכתבת.

אתה נשמע ילד בוגר וחכם, אין לי מושג למה ילדים פגעו בך. זה כל כך רע ולא צודק..

לפעמים ילדים אכזריים.

כאב לי להרגיש את הפחד והתסכול יוצאים מהשורות.

זה לא פייר.

זה לא פייר שאתה מרגיש בצד.

זה לא פייר שאתה מתלבט אם ללכת למחנה כי אולי ייפגעו בך, או אולי תיהיה בודד שם.

זה לא הוגן!

 

 

אני לא יודעת בדיוק איפה אתה עומד מבחינה חברתית ועוד כמה גורמים אחרים, ככה שאני לא יכולה לומר בבירור את דעתי אם לצאת למחנה או לא,

אבל כמה דברים אחרים אני כן יכולה לומר ולנסות מאוד להועיל ולעזור-

 

אני באופי שלי מאוד דעתנית.

ואם אני חושבת שצריך לומר משהו או להתקומם - אני לא אהסס. מאוד קשה לי לראות שפוגעים בכבודו של מישהו, לא משנה מי הוא ולא משנה מול מי אני עומדת, אם נעשה עוול - אני אתקומם! 

 

אם פוגעים בכבודי אני לעולם לא אהיה מי שאני לא רוצה להדמות לו, ולא אדרוך על אף אחד גם אם הוא פגע בי עד עמקי נשמתי - אך הגן על כבודי. גם אם הדרך היא לשתוק אך ללכת בראש מורם ללא פחד ובושה, וגם אם הדרך היא לחייך בחום ולהביט בעיניו של הפוגע. (זה מעצבן.. בדוק.קורץ

קרה לי כמה פעמים שפגעו בי והבלגתי, ולאחר מכן פניתי לפוגע והסברתי לו שהמעשה או האמירה יכולים מאוד לפגוע, ושפעם הבא ייזהר, כי לא כולם לוקחים את זה בקלות.

 

אני גם מודעת שקשה לעמוד מול הפוגע באופן ישיר, ולא כולם מסוגלים לזה. אבל אפשר להתחיל מלדעת ולהפנים כמה שאפשר שכשמישהו פוגע, אז הפגיעה אינה שייכת לנפגע. היא שייכת לפוגע. זאת אומרת, אם אני פגעתי בשושנה (סתם ממציאה שם..) והיא מאוד נפגעה, אני זו שלוקחת על זה את מלוא האחריות. לא שושנה. היא לא אשמה, היא לא טיפשה ולא מכוערת, היא לא מוזרה ולא כלום! היא מדהימה ומיוחדת, ואני צריכה לעשות תיקון רציני ולהתחנן לפניה שתסלח לי. זוהי התפיסה שלי בנושא הפגיעות שעליהן דיברת.. חשוב שתדע שהאחריות היא על הפוגעים, ולא ח"ו נופלות על הראש שלך. אתה בסדר גמור.

אתה מיוחד וטוב וחשוב - ושאף אחד לא יינסה להוריד אותך!

 

ועוד דבר: לא טוב לך בישיבה בה אתה נמצא? יש לך אופציה לעבור למקום אחר? תעוף על זה!

לא טוב לך בשבט? (אם אתה בסניף..) אתה יודע על עוד סניף באיזור? או אפילו רחוק מאוד ממך..

תנסה. תבדוק. אם קשה לנו להתאים את עצמנו לסביבה בה אנחנו נמצאים, לפעמים טוב להתאים את סביבה לנו.

 

זה נושא בטח שולי יותר ואני לא יודעת עד כמה הוא תופס, אבל כתבת שאתה מחונן ואוהב מדעים וכו'..

אתה בבית ספר שלומדים בו ברמה גבוהה יותר? שמתאים לך? אם לא, יש לך אופציה ללכת לישיבה שבה מדעים הוא חלק שיותר תופס? אני יודעת על אולפנה שיוצאים ממנה עם תואר. אולי יש ישיבה דומה.. 

כדאי לברר..

אני לדוגמא, למדתי באולפנה שלא תאמה לגמרי את מה שרציתי וחיפשתי, רציתי משהו אחר.

לא מצאתי את עצמי שם.

אז חיפשתי, ומצאתי את שחפצה נפשי! בעז"ה שנה הבאה אני עוברת לאולפנה מדהימה, שהיא כל מה שרציתי! ובעז"ה יהיו לי שם המון חברות, ואני אוציא את כל הכוחות שלי מהכוח אל הפועל.

לכל אחד מגיע להיות במקום שהוא רוצה להיות בו. גם לך מגיע! 

 

אז אני מאחלת לך, שתמצא את מקומך, שתפרח ותגדל, ולא תפחד מאף ילד מסכן עם בעיות מפה עד לשמיים..(כי רק ילדים כאלו מסוגלים להציק כל כך לילדים אחרים..)

 

מגיע לך הטוב ביותר.

 

ובקשר למחנה? מה שאתה מרגיש שיעשה לך טוב.

המטרה היא שתחזור לאחר המחנה ותרגיש טוב על הלב.

מה יעשה לך טוב? ללכת? לא ללכת?

 

עוד עצונת שעוזרת לי אישית בהרבה דברים - אם קשה לך להחליט, תעשה רשימת חסרונות-יתרונות.

יתרונות וחסרונות שיהיו אם תצא למחנה ולהפך.

 

שוב סליחה שחפרתי!

בהצלחה רבה רבה.

תצליח בעז"ה בכל.

 

תודה על הזמן ועל ההשקעה!קורא ממעמקים


וואי כתבת באמת מושלם! רציתי רק להוסיף נק קטנה וחשובהשץאניייי
נק קטנה וחשובה ממש והיאאניייי
שאתה צריך המון אמונה בעצמך וביטחון עצמי.

תאמין בעצמך. ה' מאמין בך אז מי אתה שלא,אה;)?

זו הנק שגורמת למעגל של ההצקות להמשך.
זה מ מ ש! אבל ממש לא אומר שזו אשמתך שפוגעים בך אבל אם תאמין בעצמך ותהיה עם ביטחון עצמי ותראה להם שאתה ממש לא מוכן להמשיך ככה. תוכל עם המון סיעתא דשמיא לצאת מזה. אני בטוחה בזה.

קיצור, תפתח ביטחון עצמי בסביבה שטוב לך בה וקח את הביטחון למקום שיותר קשה לך בו. למשל משפחה/עבודה/חבר/תחביב


בהצלחה רבה!!
תבטח בה' יתברך, תתפלל על זה ועוד תראה ישועות בעז"ה😁
עצה פשוטה.אנו_נימי (G+)

לא להשתמש בהומור כהגנה. זה רק הורס אותך. זה א'.

ב'- תחליף סביבה. תעשה חשבון נפש קצר,תבין מה הכיוון לאן אתה הולך ואז "קנה לך חבר" שיתאים לתוואי האמיתי.

אמממממלא נשברים!

נראה לי 

שהשאלה היא לא מה תעשה לגבי המחנה אלה איך אתה מתחבר לחברים בצורה שפעם הבא שיהיה טיול לא תיהיה לך שאלה האם לצאת למחנה כי הם היו חברים שלך

לא יודע לגבי המחנהאורח כלשהו
אבל אתה אמיץ והלוואי ותצליח.
אולי כדאי כרגע לנסות למצוא חברים 'חדשים'-לא מהחברה שגרמה לך סבל.
לא כי אתה מותר על האופציה להיות גם חבר שלהם,אלא סתם כדי שיהיה לך טוב.
ה' אוהב אותך! הוא איתך תמיד!שלוםש

קודם כל שלום לך ותודה על השיתוף! רציתי רק להוסיף על כל הנאמר פה שזה טוב שאף אחד לא מכיר אותך במחנה. ככה אתה יכול להיות מי שאתה רוצה, אף אחד לא יידע מי היית. ככה תבחר לך דמות שהיית רוצה להיות למשל חברמן ופשוט תהיה חברמן אתה בטוח יודע איך חברמן מתנהג! ועוד משהו- ה' תמיד שולח שליחים שיעזרו לך, אתה צריך רק למצוא אותם. ויכול להיות שיהיו זמנים שתיהיה בהם לבד כי כולם יהיו עם חברים שלהם. אל תתרגש מזה הכל בסדר! גם אם לא תמיד תיהיה במרכז! ומה שעוזר לפחות לי זה להזכר ברגעים טובים, במילה טובה שאמרו לי, במעשה טוב שעשיתי זה נותן תחושה טובה! וטיפ קטן שנתנו לי- לפני כל מקום שאתה נכנס אליו (במקרה שלך- מחנה)  תעשה בצד (בלי שיראו אותך כמובן..) תנועה כזאת של סופרמן זה מעלה את הביטחון העצמי ויהיה לך יותר קל. ותשכור ה' אוהב אותך תתפלל אליו תדבר איתו! מה שכן- תמיד תמיד תיהיה עם חיוך! אל תוריד אותו, תשדר לסביבה  שטוב לך, אנשים נהנים יותר להיות ליד אנשים שמחים. אז יאללה בהצלוחס

תביןעזיהו
אתה חייב לבנות "אישיות חזקה".
אתה חייב להיות גבר שעומד מאחורי העקרונות שהוא מייצג!אתה חייב לאהוב את עצמך!אתה חייב להיות שלם עם עצמך!תהיה שלם עם השם שלך!תהיה שלם עם מי שאתה!אתה חושב שאתה אדם חכם?תאמין בזה!תתנהג כך!
"אתה באמת אוהב את זה"?
"בהחלט.אני ממש נהנה".
אתה רוצה שיכבדו אותך?תתנהג כאילו אתה אדם בעל ערך
אבל אל תצעק את זה שאתה מספר אחת,אלא תתנהג כך.תשיג את היעדים שאתה מציב לעצמך.אל תפחד ליזום שיחות.אל תראה נואש או תלותי.
אנשים יכבדו אותך!ברגע שאתה לא מוכן לכבד את עצמך,למה שיכבדו אותך?תהיה גאה במי שאתה ואל תפחד מדחייה חברתית.אל תהיה גאוותן.תכבד את עצמך ותשדר שמגיע לך כבוד אבל כמובן הכל במידה.אל תרגיש מעליהם ואל תשדר את זה.
כמו כולם בערך התרגשתי מהדבריםהיום הוא היום
מזדהה עם חלק מהדברים בתור נער לשעבר.

כמה כיווני פעולה מומלצים:

א. להתעניין במה שמעניין אחרים במידת מה כמו כדורגל. גם אם זה לא מעניין אותך כן מעניין אותך להכיר אנשים אחרים וזה חלק מעולמם.

ב. לא להתבלט מידי בצד הלימודי (לענות תשובות לפעמים בכיתה גם אם אתה יודע תמיד). אפשר להתעניין גם במדעים וגם בדברים פופולריים יותר.

ג. לצערי הרב לפי מה שראיתי יש במרכזי מחוננים למיניהם הרבה לימודים בצד השכלי ומעט בצד הרגשי ולכן כדאי להשתכלל בצד הרגשי שהוא מחובר לחברתי ואז תהיה חזק בשניהם ויהיה לך יתרון על בני גילך. יש מרכז שנקרא תעצומות והם עוזרים לילדים ונוער עם קשיים חברתיים. קיבלתי עליהם המלצות טובות.

ד. יש ספר מעולה שנקרא שקט/סוזן קיין שמדבר בשבחם של אנשים מופנמים ועוזר לנו לראות את היתרונות הרבים שבנו ולא רק את החסרונות. כדאי
לקנות בחנות ספרים ולקרוא. בהצלחה!
תהיה אתהghgh

ורק אתה. 

מי שעושה דברים רק בגלל שאחרים עושים לא מעריכים אותו אבל מי שהולך עם האמת שלו עד הסוף מעריכים ומקבלים אותו כמו שהוא

 

כתבו פה דברים ממש ממש יפים ונכונים. בעז"ה תצא מזה ובגדול!אניייי
שתזכה להתחיל תהליך שיצמיח אותך

בהצלחה
טוב-כדור הארץ

הילדים שיהיו במחנה הם אלה שהציקו לך ביסודי, הם אלה שיורדים עליך עכשיו בוואצפ, ולמרות שאתה מנסה להתגוננן זה לא עובד. מה הסיכוי שיהיה לך כיף במחנה? תנסה להיזכר במפגשים חברתיים איתם בזמן האחרון, נהנית? הציקו לך?

 

תזכור שאלו אותם אנשים, אם בתקופה האחרונה עדיין סבלת, אל תלך. אתה סתם תרגיש רע.

אם נהנית ולא הציקו לך- לך על זה,לפעמים אנשים מתבגרים.

 

בהצלחה!

מנסה לעזורV.I.P

הי.. 

אתה נשמע ילד חכם ובוגר! אם זה מעודד אני גם הצלחתי להתחבר, מניחה שפחות אבל בכל זאת>>

(ואגב.. גם אני אוהבת מדעים וכו'. זה בסדר! זה טוב! זה מבורך! תעשה ובעז''ה גם תצליח!)

אני לא מבינה למה זה קורה לך, למה הם עושים אתזה, למה הם רעים ככ סתם.

זה לא הוגן.. וזה לא בסדר. אבל ילדים בסופו של דבר עם כל החן והמתיקות יכולים להיות'אכזריים בלי מודעות'

אני חושבת שהם לא משערים את גודל הפגיעה שלהם בך, כל מילה וזה יאללה בקטנה.. מספיק פוגעים בו, אנלא הראשון..

(אני בוחרת להדגיש את הנק' שמכיתה א' אתה חווה השפלה, זה אוסף אוסף של התנהגות ונורמות חברה, מיתוסים שקשה לשבור, שהצטברו עם השנים. במשך 6/7 שנים אותה הרגשה רעה. זה משהו שלא תוכל לשנות בקלות ככ.. אבל זה לא כדי לתסכל! הפוך. 

תדע שיש עוד דרך. ואם עכשיו לא הולך, או נכשלנו קצת.. זה בסדר! יהיה בסדר! ואנחנו לא נשבר.)

 

וזה רע. אבל איתם אין מה לעשות, הם יתבגרו, אולי יבקשו סליחה ואולי לא..

מה שחשוב זו ההתנהגות שלך.

אתה הכח עכשיו.

כיתה ח' עכשיו?

אני תוהה.. אולי כדאי לך לעבור ישיבה/ בית ספר. לנסות להשפיע עליהם מהצד. 
להיכנס לתבנית שונה שבה אתה מכתיב את המציאות ויוצר רושם ראשוני על עצמך. 

ואחכ לבוא. להראות שהשתנת, ליזום דברים. לפרוץ קירות. לשבר חומות.

אני חושבת שאחד הנק החשובות זה ליצור לעצמך ''משכן בטוח'' מקום שבו תמיד יהיה לך למי לפנות עם מי להתייעץ ומי שיגן עליך וירים אוותך.

למחנה?

אתה רוצה לצאת? תצא!

הם מציקים לך? אני אומרת.. אל תתעלם. (אני חוששת שניסת כבר להתעלם.. אם זה עזר? אני לא בטוחה.)

לפגוע בחזרה? זה לא פתרון..

להראות שנפגעת? זה ייתן להם ניצחון..

אתה יכול לנסות להגיב בצורה בוגרת, זה יהיה קשה.. אני מכינה מראש.

לא לתת לעלבון להתפרץ. 

נסה לזרוק לו אמירה שתגרום לאותו פוגע לחשוב עם עצמו, בפעם שנייה. מה שעשיתי לא בסדר! אני פגעתי! אני השפלתי! (לדוגמא: 'תחשוב איך היית מגיב אם היו מתנהגים אליך בצורה מבזה ככ הרבה שנים' 'אני מניח שלא היית עובר, כל אחד והנסיונות שלו, בכוחכך להפוך את הנסיון שלי לפשוט יותר..' או אפילו: אני אשמח לדבר איתך באופן בוגר בצד רגע.. אולי זה יגרום לו להרהר.. 

ואחכ.. אפשר לפרוק אצל המדריך אני מניחה, או אולי אפילו אם יהיה לנו אומץ ללכת לאותו פוגע ולומר לו:' אני צריך לדבר איתך.., זה בשבילך' (ולהסביר.. ואז גם להיות שם מהמקום היותר פגוע)

או משהו בסגנון כן? מה שזורם(:

 

והאמת.. אני לא לגמרי אוכל להגיד כלום אפעם עד שלא אגיע למצבך. תנסה לקחת את הדברי כנסיון לגמרי לעזור, לא לפגוע חלילה..

מקווה שבקרוב תצא מהמצב החברתי הלא נעים הזה, תגדל תתפתח, תשמח, תהיה משוחרר, לגמרי.

והכי הכי של עצמך בעולם. בלי לפחד מאות ילדים ש.. וכו.

 

המון הצלחה!

שא ברכה(:

 

 

 

 

היא יודעת את התשובה.תכלית הכוסף
לאלוקים פתרונים. ננסה ואולי זה יעזור.נפש חיה.אחרונה
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ח באב תשע"ז 15:26
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ח באב תשע"ז 15:24
א. צשאל את עצמך- אני טוב בעיני עצמי? מה טוב בי? בטוח תנצא דברים טובים.


זה בשביל שתדע שתבין שאצב טוב.
וטף אחד לא ייקח לך את הטוב שלך
ולאף אחד אין זכות לעאער לך את הביטחון בעצמך.
לא משנה מה אתה חושב. מרגיש, אוהב.
אתה מיוחד כפי שאצה.


אם תדע ותפנים שאתה טוב
החיוב שבך יגבר. הביטחון בעצמך ייגבר.
אז מה אם כולם אוהבים כדורגל?
אני אוהב ללמוד ! אתה יודע איזה ברכה זאת.


ואתה יודע מה? בסתר הלב כן מעריכים אותך.
רק שזה לא "מאגניב" להודות בזה
אז מה החברה עושה?- מנסה לבזות.

זה חכם?- ממש לא.
האם זה צודק?- לחלוטין לא!!!

האם הם אמורים חהשפיע עליך ? לא!


אתה היחיד שקובע איך לחשוב ומה להרגיש!

האחרים שפוגעים?-אל תשים עליהם.
למה?
כי ילד חכם יבין שמלפגוע באחר
רק הוא מפסיד.
כי הפוסל - במומו פוסל.



ויודע מה?
זה שאף אחד לא יצא איתך- הזדמנות פז בשבילך
לפתח חברויות חדשות
להתנסות במצבים חדשים
להכיר אחרים שלא מכירים אותך בכלל וטין להם דעה מוקדמת עליך. טאבולה ראסה. לוח נקי.
להביא להם צדדים באישיות שלך שאולי עכשיו תעז להוציא החוצה


יעריכו אותך כמו שאתה. ותמצא חן בעיניהם ויחתחברו אליך. ותתקדר עח אנשים חדשים בשמחה ובטוב

כי מי שמקרין טוב וביטחון - הסביבה תשדר לו את זה.

כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם.


.אל תוותר על המחנה.
חוויה חיובית לנפש ולגוף
זמן טוב להתאוורר ולהנות
בקצב ובמינון שיתאים לך כמובן!


תצא
תעשה
ותצליח בע"ה!
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך