זה היה מפגש מעורב וזה...

אנו רצים והם רצים!

אני גם התבלטתי.
בסוף לא הלכתי.
ואמ תכלס,מה ההבדל פה?
אפשר לשאול?

אני לא כולי זהב וגם אני צריכה להשתפר.

אבל,גם פה זה בעייתי לצחוק ולדבר.לא חושב?
ושוב פעם,גם אני צריכה להשתפר.

גם במציאות וגם פה צריך לשמר יותר מכל מיני עניינים...
אולי בגלל שהמפגש נראה לי רק כמסתכל מהצד ופה בפורום אני כבר בפנים...

אם תסתכל מהצד גם פה זה יראה בעייתי.

משהו חשוב שתקאה תמיד בכל תגובה,
שעוזרת לי:
האם הייתי מדברת ככה במציאות?
האם הייתי מסוגלת לכתוב את מה שכתבתי במציאות.

ונכון,לפעמים גם אני כותבת פה דברים שלא הייתי מעיזה במציאות.
אבל בזמן האחרון, מרגיש לי שאני צריכה להיות אמיתית.
כי פה זה מאוד שוחק אותי.
מאוד.
גם שהפורום הזה מעורב, דווקא שזה מעורב זה מביא לי להרבה קשיים.
וסתירות ביני לבין ההלכה לבין מה שאני צריכה להיות.
וכן אני טועה לפעמים
וישלי בטול במאה אחוז תגובות שלא לעניין,למרות כל תגובה שמחושבת שוב ושוב ושוב לפני השליחה.
אני בכל מקרה,כשכבר לא אהיה פה,
ארגיש יותר אמיתית יותר אני

צריך עוד לחשוב על זה...

סליחה על האורך,
תשאל רב מה הוא אומר.

אני ברגע ששאלתי רב אז יותר הרגשתי טוב.
ואם כבר פתחתם אתזה בשרשור,
אז הפורום שוחק אותי בעניין הזה.
אני לא אפרט בדיוק הכל.
אבל סתם הפורום לימד אותי
ובאמת שאין לי בעיה להגיב אתזה על גבי הפורום
לימד אותי כמה חשוב השמירת מרחק.
כמה אני צריכה להיזהר גם שזה רק "כתיבה"
כמה שאני כלכך מפחדת לפתח רגשות.
למה לי? אם אני מדברת פה עם בנות באישי ואני נקשרת אליהן,וכלכך קשה לי שאנחהו חברות רק וירטואלית. אז מה יקרה אם אני אדבר עם בן באישי? זה ישחוק אותי הכי הכי שיש.
לימד אותי מהזה גבולות.איך אני מגיעה למצב שאני עם ראש שקט.בלי בנים.ובלי כלום.
גם אם אני על גבי הפורום גם אם זה נראה שכולם רואים אין מה לפחד.
אז התשובה היא שהלב כן רואה,והלב גם מרגיש.וגם אם השתדלתי פה לא לדבר עם בנים באישי,על גבי הפורום זה גם שחק אותי.
כי זה בילבל אותי.לדעת מה הגבול.וזה לימד אותי.כמה להיזהר.כמה לדעת שגם בכתיבה אפשר להרגיש.
אני לא רוצה להיות בקשר עם אף אחד.
ואני נלחמת עלזה מחוץ לפורום.
אז למה לי להיות במקום שגורם לי לסתירה כזאת?
לימד אותי כמה,כמה לשמור על עצמי.
גם אם לא קרה לי פה דברים רעים.
כן קרה לי סתירה ביני לבין עצמי.
אתם חושבים שפה אי אפשר להתאהב?
אפשר .גם הדוסים שלא מדברים באישי,זה גורם להם להתאהב,גם על גבי הפורום.
וגם אם הם לא מתכתבים אחד עם השני.
לי זה גרם לא טוב,אבל אני שמחה,שמחה שיש לי רגשות לאנשים שאני לא מכירה! כי זה מדהים שיש פה רגשות.אבל מה יקרה אז? שיש קצת קשר? זה יותר יכאב שזה לא יכול להתממש כי זה לא הגיל.
וכששאלתי רב על הפורום הוא אמר לי שזה עושה לי מאוד רע,שאני כל הזמן חושבת על אנשים פה,שזה שוחק אותי,שאני גם בוכה בגללם. סליחה שפרקתי כאן יותר מידי.
אבל תחשבו כאלו מהזה עושה לכם.
פעם זה לא עשה לי כלום,עכשיו זה פתאום זה,כי זה התחיל להיות.לי סתירות ביני לבין עצמי.
אז למה לא להיות אמיתית פה וגם בחוץ?
ונכון,אם אני כבר כתבתי פה אז סליחה.
סליחה אם איי פעם הגבתי ומגיבה תגובות לא ענייניות.אולי לפעמעם חרגתי.אז אני מצטערת כלכך.ואני כבר מרגישה לא בנח אם אכתוב לא ענייני.אז גם אם קרה אני שלמה עם עצמי שהייתי פה.שהכרתי כאן בנות מדהימות ,שאין כמוהן בעולם.

את ממש צדיקה!! אני כל פעם רואה אותך מחדש ומפעלת ממך...
אני ממש אוהבת אותך ושמחה שפגשתי בך!
באמת זה נושא שצריך לשים לב אליו..

וואי הלוואי שאזכה!
את בעצמך!!!!!

את משהו,אין אין! אני שמחה שהכרתי אותך בן אדם כמוך!
את ילדה מדהימה,ואוהבת בחזרה!
והיה כייף! תודה שבאת ותודה לך שהייה ממש כייף איתך !

גם לי היה ממש כיף איתך ועם כולם!!!
לילה טוב לך צדיקה!

לילה טוב אהובה!

אבל נראה שלא כל הזמן...

בני מינו..

לא יודע...

במפגש שעבר,
ודיברתי רק עם הבנות.
אולי פעם אחת שאלתי זוג נשוי מה הניק שלהם.
צריך לראות עם אוירה של צחוקים בין בנים לבנות עושה לך טוב או לא.
אני מאוד התלבטתי בזה,ושאלתי רב ואמר שאם זה מעורב ואני עדיין רק עם הבנות ,אז לא ללכת.

אבל,אני חושבת שצריך לראות גם מה קורה.
כי פה יש בסיס לדיבורים,והמפגש יוצר השלמה שלזה.תראי עם זה בסדק להפעיל את הדמיון.
רק מעלה נקודה למחשבה

אשכרה.