כמה סיבות לקרוא אותו:

א. הוא מותח, מעניין וכל מה שסופר צריך להיות.

ב. הוא מזכיר את הסגנון של מייקל קרייטון ז"ל.

ג. הוא רומס את הנצרות בספריו.

ד. הפרטים הטריוויאלים בספרים שלו... אי אפשר להפסיק! זה מה שאני אוהב!

זה ביקורת מתוך הנצרות על חלקים מסויימים של הנצרות, קצת כמו ביקורת של פרוטסטנטים על הקתולים, אבל עדיין הוא נוצרי (כל הדיבורים על הגביע הקדוש, והסוף בתפילה ליד הקבר - זה סיום נוצרי לחלוטין). כנ"ל מלאכים ושדים, הנצרות עצמה יוצאת בסדר (וכדבר הנכון בפשטות), ורק יש ביקורת על דברים מסוימים.

בכל מקרה זה ספרים יפים.... רק חבל שהם קצת יותר מידי סרטים, ספר צריך להיות  עם תוכן מעבר לעצם הכתוב והנראה, משהו בהרגשה, בדברים שמתרחשים בין הדמויות וכו'.

אחלה של ספרים! מעניינים!!

דן בראון=תותח! אני אוהבת ת'ספרים שלו!

בס"ד

חאלד חוסייני ודומיו?

לספרים שמדברים על דתות זרות.

אני אישית קוראת ספרים שמדברים על נצרות או כל דת אחרת, בידיעה שזה לא באמת ישפיע עליי לעזוב את היהדות. דן בראון, קל וחומר, דווקא מראה את הצביעות והשקרים של הכנסייה.

והוא היה כולו, מבפנים ומבחוץ, מלפנים ומאחור, ומכל כיוון שלא תסתכלו - רע!

גם סיפור שלמדנו לבגרות - אחרי עשרים שנה של מחפוז נג'יב, נראה לי, היה די רע.

אולי זה קשור לזה שהם ערבים ואין להם את נקודת הטוהר של היהדות.

אולי?

בס"ד

קיבלתי עליו המלצות מחצי עולם. והצטערתי כ"כ על הרגע שנגעתי בכריכה שלו...

להירגע! אחד הספרים האיכותיים!

למה שירגע? זה מה הוא מרגיש - זה מה שהוא כותב.

ובשבילו - זה ממש לא רלונטי שאנשים אחרים אמרו שזה ספר מעולה - זה לא אמור להשפיע על דעתו.

אישית - אני גם חושבת שזה ספר מעולה, וכמו אחד הגולשים כאן הרגשתי שזה ממש לא משנה בספר מה הדת שלך...

(ייתכן שהתיאורים הקשים שם גרמו לביקורת השלילית).

לענ"ד (ולא נראה לי שאני מקלקלת למישהו) זה סיפור על אדם שהתהלך עם אבנים בלב ומצא לבסוף את התיקון שלו...

בס"ד

ושל גויים!!

המעולים!!!!! שקראתי בשנה האחרונה וקראתי הרבה...

את רוצה להגיד שאת לא קוראת ספרים מתורגמים???

 את לא מתחתנת עם הסופר את בסה"כ  קוראת ספרות טובה..

חוצמיזה שמותר וטוב לקרוא ספרים של גויים (חכמה בגויים-תאמין .)

מה הבעיות איתו, ולמה זה נחשב בעיני חלק מהאנשים אחד הספרים הטובים?

אשמח להבהרה על מנת שאני אחליט אם לקרוא או לא.

על סיפור חיים קשה של בן אדם..

 וכל מה שעובר עליו ועל משפחתו. לא אפרט,כדי לא להרוס.

 (ולא חשוב אם הוא מוסלמי,נוצרי או יהודי. הספר מעניין)

ספר מאוד מענין מתעסק עם אדם שגדל באפגנסטאן, אבל קשה מאוד לקריאה ובעיתי.

יש שם ממש תיאורים של אלימות וגם תיאור 1 מאוד לא צנוע וראיונות לא צנועים.

ספר שמשפיע על הנפש לכן במידה מסוימת בעיתי לקרוא. לא הייתי ממליצה לצעיר דתי לקרוא את זה

כמנהלת ספריה עם ביקורת ספרים לא הסכמתי להכניס את "פוליאנה" שהןא ספר נוצרי מאד, יש שם נשים בשחור אשר צדות נשמות לנצרות. יש היום הרבה מה לקרוא עבור ציבור ששומר על כשרות הסרים, לילדים שלי הרחבתי במעט היריעה, הם קראו את ספריה המצוי'נים של שטרייטוורצל ועוד, העבודה כמנהלת ספריה תורנית מזה עשר'ם שנה שינה במשפחתנו הרבה לטובה. לכן כל הכבוד על האתר החשוב הזה!

גרוע מספרי מגוברים הם ספרי ילדים כי ילדים יכולים להיות יותר מושפעים

כל סדרת נרניה מלאה בסמלי נצרות וזה היה כוונת הסופר

גרוע בהרבה זה הסדרה של פיליפ פולמן שמתחיל ממצפן הזהב. זה בערך הספר היחיד בעולם שלא הייתי מסוגלת לגמור וכתוב נגד כל דת שהוא.

וכשהם גדלים, הם כבר מסוגלים להבין מה הבעיתיות בספרים אלו.

ומצפן הזהב משמיץ בעיקר את הנצרות.

ואני קראתי בתור ילדה קטנה את פוליאנה ומאוד נהניתי, והבנתי שיש שם גם דברים נוצריים שלא צריך ללמוד מהם וכו'.

החכמה היא ללמד את הילד לבקר את הספרים שהוא קורא ולהבין מה טוב ומה רע וכו', ולא לצנזר כל ספר קיים. למרות שיש ספרים שלא כדי לתת לילדים לקרוא.

פעם ראשונה ששמעתי על מסרים נוצריים בפוליאנה וקראתי את זה המון פעמים

אחזור ואקרא

כל הסיפור על המסיונרים זה סתם חומר רקע תקופתי כאשר פוליאנה (אאל"ט) מנסה לשכנע אותם שיטפלו במסכנים בבית לפני שידאגו לאנשים מרחוק.

זה פשוט כיף לקרוא ספרים!!

למה סתם לחפור ולנסות לגלות מסרים סמויים?

לא כל הספרות נוצרית יש הרבה סופרים טובים שאינם נוצרים כמו טרי פאצ'ט למשל!!!!!!!!!!!!

סתם שפר,אמנם יש עוד רבים,מה נירלך?

בעקבות זה אתה מתחיל לרחם על ישו?

לונירלי,אז כנראה שזה בסדר.

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.