כמה סיבות לקרוא אותו:

א. הוא מותח, מעניין וכל מה שסופר צריך להיות.

ב. הוא מזכיר את הסגנון של מייקל קרייטון ז"ל.

ג. הוא רומס את הנצרות בספריו.

ד. הפרטים הטריוויאלים בספרים שלו... אי אפשר להפסיק! זה מה שאני אוהב!

זה ביקורת מתוך הנצרות על חלקים מסויימים של הנצרות, קצת כמו ביקורת של פרוטסטנטים על הקתולים, אבל עדיין הוא נוצרי (כל הדיבורים על הגביע הקדוש, והסוף בתפילה ליד הקבר - זה סיום נוצרי לחלוטין). כנ"ל מלאכים ושדים, הנצרות עצמה יוצאת בסדר (וכדבר הנכון בפשטות), ורק יש ביקורת על דברים מסוימים.

בכל מקרה זה ספרים יפים.... רק חבל שהם קצת יותר מידי סרטים, ספר צריך להיות  עם תוכן מעבר לעצם הכתוב והנראה, משהו בהרגשה, בדברים שמתרחשים בין הדמויות וכו'.

אחלה של ספרים! מעניינים!!

דן בראון=תותח! אני אוהבת ת'ספרים שלו!

בס"ד

חאלד חוסייני ודומיו?

לספרים שמדברים על דתות זרות.

אני אישית קוראת ספרים שמדברים על נצרות או כל דת אחרת, בידיעה שזה לא באמת ישפיע עליי לעזוב את היהדות. דן בראון, קל וחומר, דווקא מראה את הצביעות והשקרים של הכנסייה.

והוא היה כולו, מבפנים ומבחוץ, מלפנים ומאחור, ומכל כיוון שלא תסתכלו - רע!

גם סיפור שלמדנו לבגרות - אחרי עשרים שנה של מחפוז נג'יב, נראה לי, היה די רע.

אולי זה קשור לזה שהם ערבים ואין להם את נקודת הטוהר של היהדות.

אולי?

בס"ד

קיבלתי עליו המלצות מחצי עולם. והצטערתי כ"כ על הרגע שנגעתי בכריכה שלו...

להירגע! אחד הספרים האיכותיים!

למה שירגע? זה מה הוא מרגיש - זה מה שהוא כותב.

ובשבילו - זה ממש לא רלונטי שאנשים אחרים אמרו שזה ספר מעולה - זה לא אמור להשפיע על דעתו.

אישית - אני גם חושבת שזה ספר מעולה, וכמו אחד הגולשים כאן הרגשתי שזה ממש לא משנה בספר מה הדת שלך...

(ייתכן שהתיאורים הקשים שם גרמו לביקורת השלילית).

לענ"ד (ולא נראה לי שאני מקלקלת למישהו) זה סיפור על אדם שהתהלך עם אבנים בלב ומצא לבסוף את התיקון שלו...

בס"ד

ושל גויים!!

המעולים!!!!! שקראתי בשנה האחרונה וקראתי הרבה...

את רוצה להגיד שאת לא קוראת ספרים מתורגמים???

 את לא מתחתנת עם הסופר את בסה"כ  קוראת ספרות טובה..

חוצמיזה שמותר וטוב לקרוא ספרים של גויים (חכמה בגויים-תאמין .)

מה הבעיות איתו, ולמה זה נחשב בעיני חלק מהאנשים אחד הספרים הטובים?

אשמח להבהרה על מנת שאני אחליט אם לקרוא או לא.

על סיפור חיים קשה של בן אדם..

 וכל מה שעובר עליו ועל משפחתו. לא אפרט,כדי לא להרוס.

 (ולא חשוב אם הוא מוסלמי,נוצרי או יהודי. הספר מעניין)

ספר מאוד מענין מתעסק עם אדם שגדל באפגנסטאן, אבל קשה מאוד לקריאה ובעיתי.

יש שם ממש תיאורים של אלימות וגם תיאור 1 מאוד לא צנוע וראיונות לא צנועים.

ספר שמשפיע על הנפש לכן במידה מסוימת בעיתי לקרוא. לא הייתי ממליצה לצעיר דתי לקרוא את זה

כמנהלת ספריה עם ביקורת ספרים לא הסכמתי להכניס את "פוליאנה" שהןא ספר נוצרי מאד, יש שם נשים בשחור אשר צדות נשמות לנצרות. יש היום הרבה מה לקרוא עבור ציבור ששומר על כשרות הסרים, לילדים שלי הרחבתי במעט היריעה, הם קראו את ספריה המצוי'נים של שטרייטוורצל ועוד, העבודה כמנהלת ספריה תורנית מזה עשר'ם שנה שינה במשפחתנו הרבה לטובה. לכן כל הכבוד על האתר החשוב הזה!

גרוע מספרי מגוברים הם ספרי ילדים כי ילדים יכולים להיות יותר מושפעים

כל סדרת נרניה מלאה בסמלי נצרות וזה היה כוונת הסופר

גרוע בהרבה זה הסדרה של פיליפ פולמן שמתחיל ממצפן הזהב. זה בערך הספר היחיד בעולם שלא הייתי מסוגלת לגמור וכתוב נגד כל דת שהוא.

וכשהם גדלים, הם כבר מסוגלים להבין מה הבעיתיות בספרים אלו.

ומצפן הזהב משמיץ בעיקר את הנצרות.

ואני קראתי בתור ילדה קטנה את פוליאנה ומאוד נהניתי, והבנתי שיש שם גם דברים נוצריים שלא צריך ללמוד מהם וכו'.

החכמה היא ללמד את הילד לבקר את הספרים שהוא קורא ולהבין מה טוב ומה רע וכו', ולא לצנזר כל ספר קיים. למרות שיש ספרים שלא כדי לתת לילדים לקרוא.

פעם ראשונה ששמעתי על מסרים נוצריים בפוליאנה וקראתי את זה המון פעמים

אחזור ואקרא

כל הסיפור על המסיונרים זה סתם חומר רקע תקופתי כאשר פוליאנה (אאל"ט) מנסה לשכנע אותם שיטפלו במסכנים בבית לפני שידאגו לאנשים מרחוק.

זה פשוט כיף לקרוא ספרים!!

למה סתם לחפור ולנסות לגלות מסרים סמויים?

לא כל הספרות נוצרית יש הרבה סופרים טובים שאינם נוצרים כמו טרי פאצ'ט למשל!!!!!!!!!!!!

סתם שפר,אמנם יש עוד רבים,מה נירלך?

בעקבות זה אתה מתחיל לרחם על ישו?

לונירלי,אז כנראה שזה בסדר.

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!

לפני שנים, בישיבה, מישהו סיפר לי שחבר חדר שלו מקריא לו סרנדות לפני השינה.

תנסה מקטרת.

להקריא שירה עם מקטרת נשמע מקסים.

רק בגלל הפסקות עישון....

צריך לעשות הפסקות לא עישון.

זה לא משנה.

לא כיף לצפות עם כל המעברים לקלוז־אפ קיצוני ומטריד.

עוד סיבה להעדיף חתולים על־פני אנשים.

וזכרתי את הרעיון הכללי. אז...

לא אכפת לי