על הקושי שלך עם כיסוי ראש מלא אני לא אתווכח כי אני לא מכירה אותך.
אני מסכימה עם בעלך, לדעתי, לא רק שאין טעם בפאה גם נורא צורם לי המשפט "לה' אין התנגדות שאהיה יפה... ואני מסתירה את השיער שלי"
יש כללים וחוקים. גם הרבי שהתיר פאה ככיסוי התכוון לשיער קש! לא לפאות שנשים שמות היום. בבלונדי,עם גוונים, עם מחליק, עם סלסול, עם פוני...זה שיער!!! מה ההבדל? לרוב הפאה יפה יותר מהשיער של האישה! והרי אנחנו שומרות את יופיו לאיש שלנו לא?
אז לשאלתך ולדעתי, זה לא יותר טוב ונכון מחצי כיסוי ראש...זו עבודה בעיניים, והתר על ההתר של ההתר מהרבי .

גם אם הם לא לרוחנו האישית... 

יש פוסקים, ונימוקיהם עימהם, להתינר פאות. זה שאת לא אוהבת את זה אישית לא מתיר לקבוע שבגלל שזה מטופח זה 'שיער'...

איך את מתירה לעצמך לפסוק כאן למישהי שעדיף כיסוי חלקי???? [רבנית? פוסקת??]

 

ולגבי הפותחת ידוע שזה קשה מאוד ושמדובר בניסיון של ממש לחלק מהנשים. השאלה כאן היא כלל לא הלכתית אלא בין בני הזוג והכבוד ההדדי ביניהם. אם חשוב לך דבר ד' פני לרב לבירור ההלכתי.

 

אך אם הרב יגיד שעדיף פאה? מה בעלך יאמר? מה יהיה? השאלה והדגש כאן לא הלכתיים אלא זוגיים בלבד. ברכה והצלחה!

 

 

רק אומר שלא פסקתי שום דבר ותקרא שוב ולאט ואולי תבין קצת יותר. "לא יותר טוב מכיסוי חלקי" . זו דעתי האישית בלבד. לפי איך שאני רואה את הדברים.
אתה מדבר על הלכתי והלכות ויחד גם אומר "לא הלכתיים אלא זוגיים בלבד" תעשה בירור עם עצמך. כל טוב.

כל טוב

 

[דעתי האישית בלבד כמובן...] 

כשאת קובעת בנחרצות שכיסוי של פאה יותר גרוע מכיסוי חלקי, את בעצם נכנסת לתחום הלכתי מובהק, ואת מגלה בו חוסר ידע משווע. אפילו הרב עובדיה יוסף, שהוא כמעט האוסר היחיד היום שיצא בכל תוקף נגד הפאות, אמר שפאה עדיפה מגילוי ראש (כיסוי ראש חלקי זה גילוי ראש). 

 

לשאלת השואל, "בקהילה אחת בחו"ל בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. ואמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. ענה הרב זצ"ל: "ודאי שפאה עדיף מגילוי ראש" (מעיין אומר, חלק ט').

 

ההבדל בין שיער טבעי לפאה הוא ששיער טבעי חייב בכיסוי, ופאה היא סוג של כיסוי. נכון שזה יפה, אבל אין שום איסור הלכתי על בגד יפה בגלל שהוא "יפה". אם האשה שומרת את יופייה לבעלה, אז למה שלא תלך בסחבות ברחובה של עיר ותלבש שק ואפר?

 

מדוע היא מתלבשת בחצאית יפה, חולצה יפה, מטפחת או כובע יפים (לפעמים יותר יפים מהשיער הטבעי היבש והלבן שלה) ונעלי עקב יפים, ורק כשמגיעים לפאה אז "צריך לשמור את היופי לבעל"?

גם בעלי היה מתפלץץץ. אם הייתי שמה פאה.
תבדקי הלכתית תעשי ד.ב ואחר כך תבואי אליו
דבר נוסף צרם לי מאוד האמירה כולם מסביבי בלי או עם פאה. רחמנא לצלן ממתי אנחנו עושים מה שכולם עושים בעבודת הבורא?אם הן יילכן בחצאית מכנס/לא ישמרו שבת. תירצי גם?
את צריכה להיות שלמה בדרך שלך

מאיפה הבאת את זה בפרות הרבי אומר שנשים צריכות להיות יפות יש על זה אין ספור הוראות פרטיות וכלליות ברור שזה לא אומר שאפשר לעבור את גדרי הצניעות אבל בתוך גדרי הצניעות אישה צריכה להיראות טוב!!!!

צריכות להיות מכוערות?

"והרי אנחנו שומרות את יופיו לאיש שלנו לא? "... חצי כיסוי ראש הוא מכוער יותר?

 

הרבי התיר פאות ולא רק התיר אלא היה נגד מטפחות וכובעים למיניהם בגלל הוצאת שיער אפילו לרגע קצר. 

 

אז כיצד אפשר להגיד שעדיף חצי כיסוי ראש בגל שהפאות יפות???

זה 100% שיער טבעי. אז מה הטעם תסבירי לי? הגיון פשוט.
אני שמה פה קישור שאני מסכימה עם מה שכתוב בחלקו. בסופו של דבר כל אחד עושה מה שטוב לו ובטח לא כמו שסתם 1 חושב שאני כזו משפיעה על הציבור ושפסקתי הלכות

גם שלך תתפלאי...

הוא לא רק היה בעד פאות הוא שלל מטפחות וכובעים ו... בגלל רגע קצר שיראו את שיער האשה בחלקו... אז איך את רוצה להתציר ,גם לדעתו, כיסוי חלקי???

המקדימה זה השיער של האישה ואז יש סרט ורק אחריו "שיער" הפאה

הרבי העדיף פאה כי במטפחת לרוב רואים מעט שיער לא בכונה או שכן...

 

מה שהבאת תמיד היה ותמיד יהיה מצוי- בעיות...

 

הרבי שלל כל מה שהוא לא פאה כי לפחות בפאה מי שרואה שיער יכול לתלות בפאה. 'אני רואה עכשיו פאה ולא את שיער האשה וכו...'

 

תודה על ההערה!

מה הטעם? הטעם הוא שלא יראו את שער האישה.
אף אחד מהפוסקים שדיבר על פאה לא דיבר על אלומת חציר על הראש. הפאות של פעם היו גם משיער טבעי לחלוטין. (הסינטטי דווקא היה חידוש לפני כמה עשרות שנים)

זה שאישה צריכה להיות צנועה וסולידית- זה בכל תחום. זה בחצאית, בחולצה, בתכשיטים, באיפור- וגם בכיסוי הראש.
מכירה המון נשים שהן הפוכות מכל מה שנקרא בשם צניעות- למרות שאת ראשן מפאר תרבוש מפואר.

לא בגלל זה כל הפאות הופכות להיות לא צנועות וחצי כיסוי עדיף מהן.

ולא לרווקה.

 

כי אין שום הבדל בין אשה נשואה לרווקה.

 

ההגיון הפשוט גם אומר שהגמרא, השולחן ערוך, והרמב"ם, כולם כתבו שאשה צריכה ללבוש "רדיד החופה את ראשה ורוב גופה", אז איך פתאום מותר מטפחות וכובעים יפים?

 

ההגיון הפשוט אומר ששעון שבת זה עבודה בעיניים, ומכירת חמץ זה עבודה בעיניים, ומכונת גילוח זה עבודה בעיניים (כי אם אסור להתגלח בתער אז התורה התכוונה שנגדל זקן), ופרוזבול זה עבודה בעיניים, ועוד ועוד "קומבינות הלכתיות" שחלקן נתקנו ע"י חז"ל בעצמם.

 

אז מה? עכשיו אנחנו פוסקים הלכה לפי ההגיון הפשוט?

אפשר בהחלט להבין את ההבדל בין נשואה לרווקה בזה. לא כאן המקום להיכנס לכך.

 

אע"פ שטעמי התורה המוחלטים נשגבים מאיתנו, יש בהחלט מקום להבין מה שאפשר. ולחוש מה שאפשר עפ"י דרכה של תורה.

 

אין סתירה מדברי הרמב"ם וכו' ל"כובעים יפים".

 

ההיגיון הפשוט אומר ששעון שבת אינו "עבודה בעיניים" כי מטרת התורה היתה שהאדם לא יעשה מלאכות, ולא ציוותה על שביתת כלים. ומכירת חמץ גם כן לא, כי מה שקושר את האדם אל החמץ זו הבעלות, ומותר חמץ של נכרי שלא קיבל עליו אחריות. ועל זה הקפידה התורה. אע"פ שאכן יש שמקפידים על כך כשאפשר, בגלל חששות שונים. ההיגיון הפשוט אומר שהתורה ציותה לא להתגלח בתער, ואם היתה רוצה שיגדלו זקן כחובה, היתה אומרת זאת וכו' וכו'.

 

אז גם בכיוון זה לא צריך להגזים.

 

אלא מאי? שאכן יש דברים שבהם חכמים ראו לנכון להעמיד את הדברים ממש על ה"נקודה" של האיסור של התורה, בגלל צורך השעה. ויש שלא ראו לנכון, כי לא היה צורך מיחד והניחו להלכה לזרום כיוון שלא רק לא יעבור עליה, אלא גם יופיע יותר ברחבות את הערך שרצתה התורה שיופיע.

 

אז יש מקום גם להבנת ה"היגיון" בתוך הדרכת התורה, כלומר, לעמוד על עניינה של ההלכה כמיטב יכולתנו. אע"פ שבוודאי נכון, שלא בגלל סברותינו, אנחנו נפסוק מה שלא אמרה התורה, או חלילה כנגד.

 

לגבי כיסוי ראש, שנלמד ממה שמפורט בשיר השירים לגבי דברים צנועים באשה, אז פשוט שעל דרך הפשט יש כאן ענין של צניעות - ולא סתם "גזירה לא מובנת".

אלא מאי? שאכן אם התורה הקפידה על שיער שלה, אז אם הוא לא שלה, מנא לן לאסור עפ"י דין.

כנראה, יש שאמרו, שכיוון שחזינן שהתורה הקפידה על זה בתור צניעות, אז אם עושה ממש אותו דבר בשיער אחר, יש אותה בעיה. ויש שיכולים להסכים שזה לא מצד עצם הדין, אבל טעם הצניעות, דיו כדי שזה יהיה לא ראוי.

 

אכן, הרבי מלובאוויטש, שאת דבריו אתה מביא, סבר שזה לא מה שאסרה תורה - ויש בכך מעלה של כיסוי מלא שראוי ביחוד עפ"י הסוד (וגם - כנראה לפי המציאות באמריקה - שאשה לא תסיר את זה בהיותה בחברה מה שכנראה יכל להיות שם בכיסוי אחר). 

[יש להניח שגם הוא לא "החמיר" שתהיה דווקא פאה שמושכת תשומת לב ולא ניתן להבחין שזו אשה נשואה..]

 

עם זה, אי אפשר להזחיח דעתם של לא מעטים, כנראה, שאמרו אחרת. ומסתבר היחס אל הדבר גם תלוי במנהג המקום.

וכמה מגוחך להתחיל ולהסביר מה ההבדל ביניהם (ואחרי הכל, אין הבדל).

בטעמי המצוות אתה יכול "להעמיס" מה שאתה רוצה, אבל לא להוציא מזה פסק הלכה. בפרט שאתה סותר עצמך מיניה וביה - מאידך מתייחס לזה כפריצות כשמדובר בנשואה, ומאידך הכל בסדר כשמדובר ברווקה.

כבר ציטטתי מדברי הרב עובדיה, שהרחיב שאי אפשר לפסוק הלכה ע"פ טעמי המצוות. בפרט במצווה זו שלא מפורש טעמה בתורה. ואדרבה, בתורה מובא שהכהן פורע את שערה של הסוטה ומנוול אותה, בגלל שהתנאתה לפי בועלה בכיסוי ראשה.

לגבי שעון שבת וכו': תשאל כל חילוני מצוי והוא יגיד לך ששעון שבת זאת עבודה בעיניים, כי מה ההבדל אם אני לוחץ על המתג ומדליק עכשיו לבין אם אני לוחץ על המתג ומכוון שעון שבת להדלקה בעוד חצי שעה?

אתה מסביר הסברים נחמדים, אבל הם לא "ההגיון הפשוט".

גם מכירת חמץ, החילוני הפשוט לא מבין מה זה שהתורה אומרת "בל יראה ובל ימצא" ואתה מחזיק חמץ בבית ומוכר אותו "כאילו" לגוי שאתה לא מכיר וברור לך שהוא לא יעשה בזה שום שימוש.

גם כשהתורה אומרת לא להתגלח בתער, יש המפרשים שהטעם הוא שלא יראה כאשה, אז מה אומר ההגיון הפשוט על המתגלח במכונה?

בקיצור, סתם הסתבכת עם עצמך.

ונחזור לגבי כיסוי ראש: כל עוד אתה טוען ששיער זה חוסר צניעות, אתה חוזר שוב לנקודה של רווקה, שאתה מסתבך איתה, כי אין לך שום תירוץ מדוע רווקה יכולה לנהוג בחוסר צניעות.

מלבד זאת, פוסקי ההלכה כתבו במפורש (שו"ת דת והלכה, שו"ת שמש ומגן ועוד) שלולא גזירת הכתוב, היינו יכולים להתיר לגמרי ללכת בגילוי ראש בימינו, כי רוב ככל הנשים הולכות כיום בגילוי ראש, ובשיער הגלוי אין בעיה של חוסר צניעות (כפי שכתבו הראשונים על רווקה).

לפי הרמב"ם בכלל אין בעיה של חוסר צניעות בשיער, כי הוא התיר לקרוא ק"ש גם נגד שיער אשה נשואה.

ואחרון חביב, הרבי מליובאוויטש זצ"ל. במחילה מכבודך, סילפת את דעתו, כי הוא כתב במפורש שהסיבה העיקרית היא שכיסוי הראש הסטנדרטי מחליק מהראש.

רובם ככולם פה גם אם נשותיהם אינם שמים כיסוי ראש מלא או חלקי בתוכם את האמת יודעים!
לאמת לא ניתן להתכחש שכיסוי ראש מלכתחילה היא מטפחת כובע ולא פאה.
ומי שרוצה לקבל היתרים הוא גם ימצא אותם.
אז השאלה היא מה נכון מלכתחילה ולא בדיעבד.

ולראות שהיוצאת במטפחת "צריך לגרשה ואין לה כתובה"...

אז לקרוא לזה "כיסוי לכתחילה"?? פשוט מגוחך.

האחרונים נדחקו (יביע אומר ד, ג ואור לציון א, יא) מדוע אפשר ע"פ המנהג להתיר מטפחת של ימינו, למרות ההלכה המפורשת בשו"ע ורמב"ם שצריך רדיד.

גם המטפחת וגם הפאה הם בדיעבד, בבחירה בין דיעבד לדיעבד יש הרבה כאלה שהעדיפו דוקא את הפאה, כמו הרבי מליובאוויטש, מוהרא"ש, החזון איש, הגר"ש משאש, הגר"י קאפח, ועוד רבים מכל החוגים.

וחוטאות .עובדה שאת רוצה להיות כמותן. הן עוברות עם השיער המתנפנף שלהן לברור שהן רוצות שיסתכלו עליהן איזהמשיער יפה רק השם ירחם מאיזה גויה לקחו אותו

כמו שכתב בשו"ת "שירת בן הלוי" (סי' י"ג) להרב יצחק איתן הלוי:

 

"ומה שטענו הרבה אחרונים שמנהג לבישת הפאה הונהג והשתרש ע"י קלי דעת ואפיקורסים, זה היה יציב וקיים אז. אבל מה נאמר ומה נדבר בדורינו כאשר כל מלבוש הנשים, אף היראות ביותר, הוא לבוש שהונהג ע"י פורקי עול והגרועים אף בין אומות העולם. החל מנעלי הנשים עם העקבים, המשך בגרבים הדקות והשמלה המראה מקצת החלק התחתון, וכלה בגרוע מכל בחלק העליון של השמלה המבליט את צורת האשה. כל זה לא נתיסד ע"י אנשים יראים. ואם נעמיד אשה הלבושה בדורינו בצניעות ליד נשים שהיו לבושות לפני מאתיים שנה ויותר, כפרוצה תחשב. וגם על מלבושים יותר צנועים משל היום צעקו גדולי הדור של זמנם. ואם כן לא הנחת אשה תחת בעלה. אלא יש צד להקל, אחרי שכבר נהגו במלבושים אלו החדשים הרבה שנים, הורגלה בהם העין ואינם מעוררים את היצר כמו אז, ואי אפשר עתה לכוף את כל העם ולאסור עליהם הכל מכל וכל. ואין דין הפאה שונה היום משאר המלבושים".

 

מדוע החלטת שדוקא הנשים עם הפאה "חוטאות ומחטיאות"??

 

בגלל שיש להן שיער מתנפנף? לרווקות אין שיער מתנפנף? איך התירו להן?

 

והגאון רבי שלום משאש כתב על זה (בשו"ת שמש ומגן חלק ב):

 

"לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".

נתון כאילו יצאו ממספרה עם שיער בלונד עם תלתלים חלק או מוקפץ. מה את משווה נשואה לרווקה? אנחנו גויים? וחוץ מזה אצלנו גם לרווקות אסור ללכת עם פזור, אשה נשואה ששמה פאה כזאת ולא וזה התכוונו הרבנים היא פשוט רוצה שיהתכלו על הנוצות לא לה וכן היא מחטיאה נשואים רווקים וכן גם נשואות דאחר כך רוצות להיראות כמוה

הסברתי לך שאת יכולה לומר את אותו הדבר על כל פריטי הלבוש, ואת מתמקדת דוקא בפאה. "מה אנחנו גויים"? אז איך את מתלבשת כמו גויים? רק כשמגיעים לפאה את נזכרת בגויים?

לא יודע מי זה "אצלנו", אבל הרב עובדיה יוסף (יביע אומר חלק ד,ג) כותב שלפי רוב האחרונים מותר לרווקה ללכת בשיער פזור (תלתלים, בלונד, הכל הולך). לפי תקנות בתי הספר והסמינרים הולכים עם קוקו, כי לא רוצים להסתבך עם תסרוקת של כל אחת ואחת.

פשוט מצחיק לומר שאם מדובר ברווקה אז היא לא מחטיאה אף אחד, אבל ברגע שהיא התחתנה היא מתחילה "להחטיא" עם אותו שיער.

הרבי ראה ב"חלוקת הדולרים" המפורסמת את כל סוגי הפאות הקיימות בעולם, ועם זאת התבטא פעמים רבות, בשיחות במאמרים ובמכתבים, שחובה על כל אשה ללבוש פאה דוקא.

 

ישנם הרבה כאלה המסלפים במזיד את דעתו, ולכן חשוב מאוד לקרוא את דעתו האמיתית המובאת בכתביו. הנה לפניכם קישור לקריאת כל המקורות:

 

20170806203407.pdf

 

והנה לפניכם המקורות בקצרה, עם דגש על הנקודות החשובות:

 

"לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

 

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

 

כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

 

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

 

אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

 

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

 

גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

 

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

 

הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

 

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

 

יש לבחור את הפאה היפה ביותר

 

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..." (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

אלא החמיר ודרש פאה נכרית.

פאה נכרית היא לא הקלה אלא החמרה.

הרבי מליובאוויטש הוא אחרון שיקל ויחפש היתרים בהלכות ובתורה ומצוות! !

שהמטרה של כיסוי הראש הןא לא לשמור את היופי לבעל בלבד, ובחוץ "להתכער", אלא נטו לכסות את השיער מעניינים קבליים. לפי מה שאת אומרת- שהמצווה היא לשמור את היוךי רק לבעל- כלומר להתכער בחוץ אז המצווה היא גם להתלבש לא יפה, לשים מטפחת לא יפה, לא להתאפר??

לא התכוונתי להתכער בחוץ, ואני אחת שמתאפרת ומתארגנת והכל, הרבה גברים (וגם נשים), מעידים על זה ששיער זה משהו שמסובב ראשים, נכון?
שיער זה יפה ומושך נכון? נכון, אפשר לומר את זה גם על מלא דברים אחרים כמו בושם, איפור, ביגוד שונה, (שאגב גם את אלו, אני שמה קודם כל בשביל ההרגשה שלי ואין שום ציווי להרגיש מוזנחת כשאת יוצאת מהבית, וגם בשביל הגבר שלי שיראה את אישתו מטופחת ונאה, רע??) אבל בניגוד למה שסתם 1 חושב עלי, יש נשים שזו הדרך שלהן להבין את משמעות הכיסוי. בדרך הפשוטה הזו. ככה הסברתי למישהי שהורידה את הכיסוי ואחרי תקופה מסוימת החזירה ב"ה!!

אבל עם זאת את מתעלמת מהכל ומתמקדת דוקא בפאה....

יש רש"י בפרשת ויחי שמסביר את המילה "סותה" שהאשה ע"י בגדים צבעוניים מסיתה את הגבר להסתכל בה.

יש גמרא מפורשת שבגדים צבעוניים מביאים הרהור לגבר.

ועם זאת, אין שום איסור לאשה ללבוש בגדים צבעוניים.

לפי הדעה שהתקבלה להלכה אפילו דאוריתא בתנאים מסוימים.

ולכן יש הבדל בין שיער תלוש שהוא כמו בגד, לבין שיער מחובר שהוא חייב בכיסוי מהתורה.

אם תרצה להכיר את דעת הגר"מ אליהו בזה:


http://www.harav.org/torato/ArticleDetail.asp?ID=3787

ישנם נימוקים נוספים כפי שהביאו כאן. אף על פי שהם שייכים על פניו גם בפנויה אין הכי נמי. אין להוכיח מכך שהפוסקים התירו לפנויה ללכת בגילוי ראש שטעמים אלו אינם שייכים. אתה בונה מגדל שכלל אינו מוכרח.
בכל מקרה כל אחת תנהג לפי רבותיה.

"אין להוכיח שהטעם לא שייך, ממה שהתירו לפנויה". למה לא?

אם מותר לפנויה, איזה "פריצות" יש בשיער?

בכל מקרה, ההוכחות הן אחרות לגמרי:

א. אין שום טעם בתורה למצוות כיסוי הראש

ב. אין שום טעם גם בגמרא כתובות ע"ב, המקור למצווה זו.

ג. הטעם המובא בעירובין ק' הוא משום קללה.

ד. אין שום מקור בחז"ל או בראשונים שהטעם משום פריצות.

ה. לפי הראשונים, שיער באשה ערווה תלוי ברגילות (לכסות או לא) ולכן אין ערווה בשיער של בתולה שרגילה לגלותו, ומכאן הסיקו האחרונים שגם בשיער אשה נשואה אין ערווה אם רגילה לגלותו (למרות שעדיין חייבת לכסותו).

ו. יתירה מכך, האחרונים מציינים שלולא גזירת הכתוב שאשה נשואה תכסה את ראשה, היינו מתירים כיום לגלות את הראש כי אין פריצות בדבר הנדוש כל כך.

מכיוון שרבות וכשרות הולכות עם פאה בהתר רבותהן. אף על פי כן גדולים אחרים אסרו וטעמם מבואר בסיפריהם יעיין מו"ר וירווה נחת. לכן כל אחת תנהג כרבותיה. הערתי בשרשור מכמה טעמי
1 הזכרת את הרב אליהו זצ"ל באופן שהיה משמע כאילו הוא מהמתירים ואינו כן
2 הזכרת את הבא"ח ואני בעניותי לא מכיר בדבריו כפי שטענת.
3 בחרת לתקוף בצורה שנראת לי מוגזמת את מי שאינו חושב כמוך.

בהצלחה!

אינני תוקף אף אחד, אלא פשוט מסביר את מה שנראה לי. אם אני כותב שאתה קובע עובדה ללא שום הסבר, אין כאן תקיפה.

 

לא כתבתי שהגר"מ אליהו מהמתירים אלא כתבתי שלדעתו פאה עדיפה על כיסוי ראש שאינו מכסה את כל הראש. לא אני המצאתי את זה, אלא זאת תשובה שהשיב רב בשמו:

 

"לדעת הגר"מ אליהו עדיף כיסוי ראש המכסה את כל הראש. 
במידה שהדילמה היא בין כיסוי ראש שמעט מגולה לבין פאה המכסה את הכל עדיף פאה. 
בברכה, 
צבי קוסטינר.
התשובה התקבלה מצוות בית ההוראה
בתאריך ט"ז אדר א´ תשס"ג".

 

עוד תשובה בשמו: "דעתו של מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זיע"א 
היא שניתן לשים פאה צנועה, ועל הפאה להשים כובע. 

כך שמעתי ממנו באופן אישי, וכך הולכת אשתו הרבנית הי"ו".

 

על כל פנים, לפי הנ"ל כתבתי שפאה עדיפה מחצי כיסוי ראש, שהציעה השואלת כאן. אלה דברים פשוטים שמקובלים על כל הפוסקים, אבל ראיתי לציין שלפי הרב מרדכי אליהו פאה עדיפה אפילו על כיסוי ראש שהוא מעט מגולה.

 

מה שהזכרתי את הבן איש חי הוא בפירושו לגמרא "בן יהוידע" ואתה יכול לפתוח ולראות, במסכת עירובין דף ק', שהוא מבאר שאמנם כיסוי הראש הוא קללה שהתקללה חוה, אבל יש נשים שהפכו את הקללה לברכה.

אני חושב שלשזור יחד פוסקים המעדיפים או מתירים פאה לכתחילה יחד עם אלו שמעדיפים אותה על גילוי ראש (האסור בין אם מדאורייתא ובין אם דרבנן) עלול ליצור רושם מטעה. נכון שניתן לדייק בדבריך, אבל הקורא בשטף עלול לטעות בקלות ולצרף את כל שמות הפוסקים לדעת המתחרים ואינו כן.

דעת הרב מפורסמת וכן נאמרה במדיה במקומות מספר. לדעתו אין ללכת עם פאה. מה מידת הגילוי שמעבר לו עדיפה פאה לדעתו איני יודע (וגם אינו מתברר מתשובת הרב קוסטינר שליטא).

את הבא"ח הזכרת גם בעוד הקשר אך עיתותי אינן בידי למצוא היכן בדיוק ומה בדיוק טענת.

לא טענתי שתקפת אותי. אלא שמתשובותיך בכמה מקומות עלתה תחושה של דיון שיורד לפסים אישים ועל כך הצרתי.

יהיה רצון שכולנו נעשה את רצונו יתברך.

של בעל הטוען שעדיף חצי כיסוי ראש על פאה. במקרה כזה אני יכול לשזור גם את הפוסקים האוסרים עם המתירים.... אולם בכל אופן ה"שזירה" היתה לגבי זה שכיסוי ראש של פאה עדיף על כיסוי אחר שלא מכסה היטב, ובמקרה זה יש אפילו מקור מהרב מרדכי אליהו (שלא היה בעד פאות) שגם הוא טוען כך (לפחות לפי תשובת הרב צבי הנ"ל. והוא מדבר על פאה שלמה).

 

דעת הרב מרדכי אליהו אכן מפורסמת, ועוד מאות דעות של פוסקים מתירים לא מפורסמים ולכן יש צורך לפרסם אותם אצל אלה שלא מודעים אליהם. מרן הגאון רבי שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו, כתב "מצווה רבה לפרסם ההיתר".

 

איני יודע באיזה הקשר נוסף הבאתי את הבא"ח, אך אציין כאן שיש כאלה המביאים אותו כמתיר פאה, בעקבות דבריו על אשה הטובלת בליל שבת, שאסור לה לקלוע את שערה ו"תלבש פאה נכרית הקלועה ועומדת מבעוד יום". אני אישית חושב שהוא לא עסק בהיתר הפאה (ולא כאן המקום להיכנס לביאור דבריו שם).

 

אני האחרון שיירד לפסים אישיים.

 

זה מאוד תלוי בפאה.. יכול להיות שבו מסויים של פאות הם בחזקת פריצות (ראי ערך הפוסקים השונים)
ממליץ לכם כל שאלות כמעין אלו ללמוד מהספר 'את צנועים חכמה' של הרב שמואל הבר זה ספר מקיף בכל הלכות צניעות בכלל וגם בענייני כיסויי ראש בפרט - הרב הזה הוא ממוחה בענמיני תמונות והקדיש את כל חייו לנושא

זו לא סיבה כדי לשנות סגנון חיים שכבר נבנה!
היום זה פאה מחר לבוש וכד'.
שווה לך להפר את שלום הבית ולצער את הבעל???
האם זה יושב על רק על פאה או שהרוחות מאיימות מידי פעם על יושבי הבית בדברים נוספים?
כדאי לעבוד על מידת הבטחון האמונה ומעל הכל על דימוי עצמי כדי שלא כל רוח זרה תאיים לפגוע ביסודות הבית היהודי שכבר בניתם!

הכל תלוי במדת התעמולה והפרסומים השליליים אותם זכתה האשה לקרוא. אם הלעיטו אותה שפאה זה איסור חמור לדעת כל הפוסקים והיא תישרף בגיהנום יחד עם הרבנים שלה (יש פרסומים כאלה) וכל המתים הקליניים והאוטיסטים מעידים שבית דין של מעלה מחמיר מאוד בענין, ממילא הפאה נחשבת בעיניה לעבירה חמורה ומכאן קצרה הדרך לעבירות נוספות.

אולם אם האשה נחשפה לדברים שאני כתבתי או אחרים כתבו, שפאה היא כיסוי ראש מהודר לדעת פוסקים רבים ששוללים כיסוי של מטפחת או כובע ומחייבים אך ורק פאה, ואם היא יודעת שיש ענין מיוחד שאשה תהיה יפה כדי שבעלה לא יסתכל על אחרות, וכו' וכו', אז הפאה נחשבת בעיניה למצווה גדולה והיא תגרור מצוות נוספות.

בעלך כנראה רגיל למשהו מסויים בסביבה שלו ומגיב מתוך זה. כי מבחינה הלכתית ברור שעדיף פאה על חצי כיסוי ראש. בפאה יש על מי לסמוך. ואם זה מה שיגרום לך לא להוריד כיסוי ראש אז בבדאי זה עדיף. מה עם פאה עם חצי כיסוי ראש? הבנתי שיש פאת קוקו שאת רק שמה קוקו וכל השאר כיסוי

כובע יכול להראות עליך נפלא ועדיין את צנועה
לדעתי הקושי שלך עם המטפחת הוא המראה
כי פאה חמה בהרבה וקשה לתחזק ואת מוכנה לסבול את זה.

אסדר את השתלשלות העניינים בקצרה:

 

כיסוי ראש למדים מהתורה, כאשר הכהן פורע את ראש הסוטה ואז "בדרך אגב" נמצאנו למדים שראשה היה מכוסה מלכתחילה. זה לא נכתב במפורש, זה אפילו לא נכלל ברשימת העשה ולא תעשה.

 

בגמרא (כתובות דף ע"ב) למדים מפרשה זו, שדרך בנות ישראל לכסות את ראשן (לפי פסיקת ההלכה העכשווית, יש המסבירים כי הלימוד הוא לנשואות דוקא, כיון שסוטה היא נשואה).

 

אין שום טעם לכיסוי הראש, המובא בגמרא או בראשונים. לפי רש"י על הגמרא הנ"ל, הטעם הוא משום מנהג שנהגו בנות ישראל ("אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש, וכן עיקר") או שזהו ניוול ואסור לאשה לנוול את עצמה. המנהג מוזכר כבר בתורה, ללא טעם, וזהו "גזירת הכתוב".

 

גם אם היה טעם מוזכר בתורה, לא פוסקים הלכות ע"פ טעמי המקרא. ווכן כתב הגר"ע יוסף בספר הליכות עולם (חלק ב'): "באמת טעמי המצוות האמיתיים ידועים רק לפני ה' יתברך נותן התורה. כאמור: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ואין לנו להסתמך על טעמי המצוות שכתבו המפרשים, להוציא על פיהם מסקנות להלכה... וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות מלוה ולוה הלכה א') והטור ושולחן ערוך חושן משפט".

 

יש אמנם טעם המוזכר בגמרא עירובין, דף ק', שאחת הקללות שהתקללה חווה, זה שתהיה "עטופה כאבל".

 

כמו שלאדם הראשון (שהתקלל 'בזיעת אפך תאכל לחם') אין חיוב להרבות בקללה, כך גם לאשה, אם תשיג ידה לקנות פאה יפיפיה, אין זה פסול כלל. כך כתב הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל, בעל ה"בן איש חי", בספרו "בן יהוידע" (עירובין ק, וזה לשונו: "כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל [פירוש, אחת הקללות שנתקללה חוה וכל הנשים, שעטופה כאבל ובושה לפרוע שיער ראשה]. ונראה לי בס"ד, כי הני אינם קללות גמורות, דכיסוי הראש יש כמה נשים דניחא להו ביה, כדי לעשות תכשיטין וקישוטין נאים בכיסוי הראש שלהם".

 

ויש שהביאו טעם ע"פ סוד לענין כיסוי הראש, שטעם זה שייך דוקא בשיער מחובר. וכן כתב הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל'): "וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".

 

לכן, אם בעלך לא מבין "מה הטעם בפאה", תסבירי לו שאין טעם בכלל בכיסוי ראש. כיסוי הראש לא נועד להסתיר את יופיה של האשה, או להסתיר את שיערה, כי אם שיער היה "פריצות", אז לא היה שום היתר גם לרווקות ללכת בפריצות (כדי למצוא "שידוך" אין היתר להחטיא את כל העולם). 

פשוט כי לא היה אז השאלה לא עלתה לדיון.

ולא בשיער!
ובדורות האחרונים בכל ארצות אירופה והמזרח נהגו האימהות הצדיקות שלנו לכסות את שערותיהם בבד ואם פאה אז שלא מנקרת עיניים.
מה שהיה ברור אז כמובן מאליו היום כבר לא ועל זה כל הוויכוח.
וכמו שאמרה אופטימיתת שכל אחת תחשוב ותשאל את עצמה לפני כל התלבטות.
האם מה שאני עושה זה עושה נחת רוח לה'???

ברגע שלובשים/ חובשים משהו מנקר עיניים זה בעייתי ולא משנה אם זה כובע/ פיאה/ חולצה/ שמלה.
פיאה לא חייבת לנקר עיניים.
אגב אני לא שמה פיאה הולכת עם כיסוי ראש מלא. עדיין לרב, פיאה מסתירה יותר ממטפחת בעיקר את השערות מאחורה (הכוונה לאלו שלא מוציאות עדיין רואים קצת מאחור).
לכן האמירה על האמהות הקדושות אם כבר מצדיק פיאה.
השערות לא היו מכוסות בשיער סתאם כי זה לא היה מקובל כמו שהן לא כיסו במטפחת טריקו כי הבד הזה עוד לא הומצא. זה לא עניין עקרוני.
העקרון הוא כיסוי שערות לא האביזר לכיסוי שיער.
אגב, אם ללכת לפי מנהג האמהות אז להמון נשים ששמות היום כיסוי ראש אין אמא שכיסתה את הראש או בכיסוי חלקי (גם אם לפני עשרים וחמש שנה לא קראו לכובע עם שערות בחוץ כיסוי חלקי).
כך שמנהג אבות לא ממש שייך כמו אצל חוזרים בתשובה.

לק"י

מטפחת ומעל עוד בד מכסה.

(לא כל דבר הולכים בדיוק כמו הדורות הקודמים. ואני לא מדברת בעד או נגד פיאה. רק שהטענה על האמהות פחות קשורה לטעמי).

שמו 2 כיסויים בגלל שהבד שקוף? (כמו בד שיפון שהוא שקוף)

לק"י

ולא חושבת.
פשוט היו לובשים מן בד כזה מעל הבגדים ואיתו היו מכסים גם את הראש מעל המטפחת (מקווה שאני מדייקת בפרטים).

לא יודעת אם נהגו ככה גם בתוך הבית או רק בחוץ.

אבל בכיסוי ראש כן זה הקשר

מה שנקרא רדיד.

תוספת מעל כיסוי הראש, המטפח

לק"י

בארץ סבתא שלי הלכה רק עם מטפחת אחת (והיא לא חשודה בחוסר הקפדה על מצוות בלשון המעטה).

אלו דינים שנגזרים מההגדרה של "דת יהודית"
זאת אומרת מה שהנשים היהודיות הכשרות נוהגות.
היום כשגיורת מתגיירת אומרים לה תשמרי על דת יהודית, מה זה?
לכי תראי מה הנשים הכשרות עושות ומה ההלכה.
המטפחת היום היא עיקר הדין וזה בסדר.
לא מכיר מישהי ספציפית שנוהגת ככה.

יישר כח לסבתך

מה שיפה בדור של הסבתות שלנו שהן היו נוהגות בתמימות וברגע שהיתה נשמעת תוכחה מצד גדול הדור מיד היו מקפידות לשנות מנהגן. הבן איש חי זו דוגמא טובה, גם כשהוכיח אותם עמד על כך שהוא יודע שהכל נעשה בתמימות ואין כוונה רעה.
אם יש לך אפשרות לשאול את סבתא שלך איך סבתא שלה היתה מכסה את הראש זה היה מעניין.
בכל מקרה חלילה שלא ישמע שאני מפקפקת בצדקותה של סבתך, באמת יכול להיות שמדובר בעיקר הדין כמו שאמרו כאן.

לק"י

 

מניחה שפשוט בארץ נהגו כמנהג הארץ.

אני יודעת שאמא של סבא שלי הלכה עם הרדיד מעל המטפחת.

מסכימה עם מה שאמרת גם בהמשך

לק"י

 

וזאת לא ההדרכה הרווחת פה בארץ.

לדורות הקודמים לפני כ-2 דורות בערך, שלא היתה מציאות שנשים לא כיסו את ראשם.
לצערינו ישנה ירידת הדורות וזה בא לידי ביטוי גם בלבוש הכללי ולאו דווקא בכיסוי הראש. והמלחמה שלנו בנושא הצניעות הרבה יותר קשה,
דיינו שנשים מכסות שערות ראשם גם אם רואים מעט.
"ולפגום צערא אגרא"!

דווקא באירופה יש שנהגו שלא ללכת עם כיסוי ראש כלל אבל כל הגוף היה מכוסה, הבן איש חי זצוק"ל מתייחס לכך בספר חוקי הנשים בצורה מאוד יפה הוא אומר (לא במדוייק" שיש להן מעין התנצלות שהדבר לא הושרש בקהילתן ועל כן לא גורם הרהור אצל גברים בכל מקרה הוא מדגיש ואומר שהדבר אסור מעיקר הדין.

שעל זה אמרו חז"ל "דעת בעלי בתים היפך דעת תורה".

מי שלא חזר בתשובה, יודע לפתוח את ספרי הפוסקים, להתעמק בדבריהם ולא להסתמך על שמועות שווא ו"פרסומים זרים".

נכון מאוד שהאמהות לא שמו פאה, אבל המרחק בינך לבין האמהות הוא גדול מאוד. הן לא קנו חולצה מקסטרו, לא לבשו חצאית מרנואר, ולא נעלו נעלי עקב. כל צורת הלבוש היתה שונה לגמרי. כמובן שכיסוי הראש גם הוא היה "רדיד" גדול שאינו דומה כלל למטפחת או כובע של זמננו.

מדוע רק כשמגיעים לפאה נזכרים ב"אמותנו"?

חשוב לי להתחיל ולומר שאני לוקחת בחשבון את זה שאת כבר היום עם כיסוי ראש מלא ומתייעצת לגבי שינוי המצב הקיים. במצב אחר יכול להיות שהייתי עונה אחרת.

אני מסכימה שזה מאוד מאוד לא פשוט להתמודד עם שוני בחברה אבל, לעניות דעתי האישית עלייך להיות גאה בכיסוי ראש המלא שלך ןבצניעות שלך וזו בדיוק עזות דקדושה!
מציעה לך בכל פעם שאת מרגישה חולשה או מתגנבת לך מחשבה להרים ידיים בנושא הזה לחשוב בצורה הכי אמיתית מה הקב"ה היה אומר לך, אבל להיות אמיתית בלי אינטרסים אני משתדלת בכל דילמה שיש לי לחשוב בצורה הכי מופשטת האם זה מקרב אותי לקב"ה או מרחיק אותי? לפי זה מחליטה מה הצעד הנכון, אם לא יודעת שואלת רב.
משהו נוסף, אולי כדאי לך להשקיע בכיסויי ראש מעניינים ואז תרגישי שאת לא פחות נאה ומטופחת מהסביבה ומצד שני לא מתפשרת בקודש.
אגב, נשמע שיש לכם זוגיות מקסימה שאף אחד לא כופה את דעתו על האחר ומנסים למצוא פתרונות יצירתיים כל הכבוד.

אם יש כל כך הרבה פוסקים שמתירים פאה, אז מה היה אומר הקב"ה? שאשה ההולכת לפיהם תישרף בגיהנום?

ואם נוח לה לכסות בפאה את הראש, והיא גם נראית יפה בעיני עצמה וטוב לה עם זה, למה שתתכער בעיני עצמה והסביבה? כי את קוראת לזה "עזות דקדושה"?

אין פה עזות אלא רק טפשות. כי כשמכסים את הראש בפאה לא "מתפשרים" אלא עולים בדרגה לכיסוי מהודר שמכסה היטב את כל הראש ובאופן תמידי, וכפי שכותבים גדולי ישראל.

אשתדל לענות לך,

אני מפנה אותך לתחילת התגובה שלי לכותבת שאני לוקחת בחשבון את זה שהיא היום עם כיסוי ראש מלא. מהדברים שהיא מעלה, האפשרות של פאה או חצי כיסוי ראש לא נובעת מהנחיה של רב גדול שהם נוהגים לפיו אלא מתוך השפעה סביבתית.
אני לא יודעת אם אתה פוסק אבל אני משערת שלא אז לא ברורה לי העזות שאתה פונה בה לכותבת ומצדיק את הפאה על חשבון המטפחת בכזאת קלות בזמן שענקים בתורה חלוקים בעניין.
אן היא נוהגת על פי רב שלא מתיר פאה אי אפשר ללכת לרב נוח ולבחור מתוך פסקיו הלכות שיתאימו לשרירות הלב, יש כאן פגיעה באמונה תמימה ורצון להפוך את התורה לפי הגחמות שלי כאדם או אישה, זו טעות.
אני לא אמרתי ולא יכולה לומר חס ןחלילה שמי שהולכת עם פאה תהיה לא בגן עדן, אני בטוחה שאם אותה אחת הולכת לפי פסיקותיו של צדיק מסויים ומה שחשוב לה הוא יראת שמיים והיא נוהגת כך באמת מתוך רצון להתחזק בצניעות. הקב"ה מייחס חשיבות לכוונה יותר מלמעשה.
אני לא הייתי הולכת לבחורה עם פאה שבוחרת בכך מתוך אמונה ברבי מלובביץ' זצ"ל ואומרת לה שהיא נוהגת לא נכון או לא בצניעות כי יש לה על מי לסמוך, כך גם אתה לא יכול להגיד לבחורה עם כיסוי ראש מלא שהיא לא צנועה לעומת פאה. אם יש כל כך הרבה פוסקים שהצהירו חד משמעית שמטפחת עדיפה איך אתה נכנס לדבריהם? כל אחד צריך לנהוג לפי מנהג אבותיו ועליהם לסמוך.

יופי הוא עניין אישי ואישה עם כיסוי ראש מלא לא מתכערת, אין שום סיבה לדבר בצורה שטחית כל כך.
העזות דקדושה היא להיות שונה מתוך אמונה בקב"ה. מישהי עם פאה שהולכת בדבקות לפי פסיקותיו של צדיק שכך אומר וכולן מסביבה עם מטפחות גם נוהגת בעזות דקדושה (שוב, תלוי בכוונת הלב).
בעניין "הטיפשות" ללכת עם מטפחת אשתדל להסביר לך מתוך הסיפור שלי, אצלנו נהוג שאישה הולכת עם סרט קטיפה, "כובע" מבד שמחזיק את כל השיער ומעליו עוד כיסוי ראש "סוג של מטפחת" שמכסה הכל ואפילו חצי מהאוזניים (ודאי שאת כל קו השיער). בדרך הזו מטפחת מכסה בדיוק כמו פאה ולא נוצר מצב של "מראה של שיער פזור". ויש גם כאלו שהולכות עם רדיד עליו דיברת, בוא תסביר איך זו טיפשות לעומת פאה...?

ניכר מדבריך שהעובדה שאישתך הולכת עם פאה משפיעה על שיקול הדעת שלך וכעת הוא לא אובייקטיבי

ובכן, אני בעצמי משמש בתפקיד תורני של פסיקת הלכה, רק שמטבע הדברים ככותב בפורום אני מעדיף להיות אנונימי. אז אם "לא ברורה לך העזות", הנה תשובה. אם עקבת אחרי הדיון, ואני מקווה שכן, יכולת לראות בעצמך שהיקף ידיעותיי הוא רחב מאוד, מבלי לזלזל באף אחד מהדנים כאן, כל אחד לפי כבודו ומעלתו.

 

שנית, אמנם יש גדולי תורה החלוקים בענין, אבל כבר כתב הגאון רבי שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו: "וזהו שאמרתי שהתלמידים הם תמימים... נתכוונתי לומר שעדיין לא הגיעו להכריע בעניני הלכה, וכל מה שאומרים להם קדוש. ואמרתי, שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם". הוא קרא לכל אחד ללמוד את הסוגיה (של לבישת פאה) ולא להיות תמים וללכת בעיניים עצומות אחרי הפוסקים האוסרים, כאשר הטעמים לאסור לא שייכים בימינו.

 

שלישית, לא פסקתי הלכה אלא אמרתי לאותה אשה המסתפקת בענין, שהיא בהחלט יכולה לסמוך על הפוסקים המתירים. ולידיעתך הרבה, גם אם את נוהגת בכל ההלכות כמו רב מסויים, את יכולה בהלכה אחת לנהוג שלא כמותו. המושג "עשה לך רב" הוא בדין ספציפי, שלא כל יום תחליט לנהוג כמו מישהו אחר (פירוש ברטנורא על המשנה). המושג "מקולי בית הלל ומקולי בית שמאי" נאמר על מחלוקת אחת שיש בה צד להחמיר וצד להקל (מובא בגמרא עירובין וגם ברש"י בראש השנה. לדוגמא, הכנסת השבת מאוחר כר"ת והוצאתה מוקדם כדעת הגאונים).

 

רביעית, במקרה שלפנינו שהאשה מתלבטת בין חצי כיסוי ראש לבין פאה, כל עם הארץ יודע שפאה עדיפה פי כמה וכמה. וממש אין צורך להיות פוסק הלכות כדי להמליץ לה בחום על פאה.

 

באשר לדברייך, אשה הלובשת פאה לא חייבת לעשות זאת מתוך "חיזוק בצניעות". ההמלצה שלך היא מגוחכת לאור העובדה שאף אחת לא תעשה זאת מתוך חיזוק. אולם היא בהחלט יכולה ללבוש פאה כי לדעתה זה יותר יפה (והעובדה שיש פוסקים רבים המעדיפים פאה על מטפחת, נותנת ערך מוסף).

 

ובאשר לעלילתך, מעולם לא המלצתי לאשה עם "כיסוי ראש מלא" לכסות עם פאה. אם היא מכסה ברדיד גדול, יש בזה חוסר צניעות כי זה מאוד בולט בנוף. כך לדעת גדולי הדור. ואם היא מכסה עם סרט מונע החלקה ומעליו מטפחת שמכסה את האוזניים, הרי זה מצויין אבל אסור להתעלם בצורה מהעובדה הפשוטה שרוב ככל לובשות המטפחת רחוקות מאוד מהתיאור הזה. הרי זו דמגוגיה.

 

העזות דקדושה נאמר לגבי דברים אחרים לחלוטין. אשה שמכערת את עצמה עם כיסוי (כאשר הוא לא מחמיא לה, לדעתה או לדעת בעלה) ומתאמצת לא לנהוג כדעת הפוסקים המתירים פאה, הרי זה עצת היצר הרע שמעוניין שהיא תהיה בדיכאון תמידי או תפצה את עצמה ותמשוך תשומת לב בצורה אחרת (רדיד גדול, למשל).

 

ולסיום, אני חושב שבעל שאשתו חובשת מטפחת, או אשה שבעצמה חובשת מטפחת, הם הרבה יותר סובייקטיביים כי יש להם אינטרס ענק שכולן ילבשו מטפחות ולא "יוציאו להם את העיניים" עם מראה יפה בהרבה.

 

לי אישית אין שום אינטרס להוכיח לך שאת טועה, מלבד האמת שבוערת בי, כי אשתי הולכת עם פאה כדעת המתירים ואני שלם עם זה לחלוטין וממש לא מעניין אותי כיצד אחרות ינהגו.

כשרואים שהאמת נעדרת מבינים שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים.

די לחכימא ברמיזה

יש לא מעטים פוסקי הלכה במגזר הדתי לאומי, שהתירו לנשים ללבוש פאות. החל מהגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, שהיה הרב הספרדי הראשי ראשון של המדינה, נשא בתואר הראשון לציון והיה נשיא תנועת "המזרחי", בספרו "משפטי עוזיאל", וכלה ברב מרדכי אליהו זצ"ל, שאף הוא היה ראשון לציון, ואשתו הלכה בכיסוי חלקי של פאה, שדעתו היתה להעדיף פאה על כיסוי ראש שמעט מגולה.
 
גם הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, שהיה הרב הראשי לישראל, וממנהיגי תנועת המזרחי, כתב להתיר לבישת פאה בספרו "שבט מיהודה".

 

אף הגאון הרב יוסף קאפח זצ"ל, שהיה מפוסקי ההלכה הבולטים של הציבור הדתי לאומי, ושימש כחבר בית הדין הרבני הגדול, כתב להתיר פאה. בחוברת "המשביר", שהיא אוסף תשובות מכתב ידו של הרב קאפח, מובאת תשובתו: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור (=מעצב) כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

 

גם תלמידו, בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות, ציין: "וכן כתב מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא (=וכך מובא במשנה, וזה כיסוי ראש מעולה)".

 

כך היא גם דעתו של הרב הגאון רבי אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים וראש הכולל לדיינות בפסגות.
 
גם הגאון הרב משה אלחרר שליט"א, רב העיר שלומי וראש בית המדרש שערי עוזיאל, כתב להתיר לאשה ללבוש פאה.

 

גם הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א, רב הישוב 'בית אל' וראש הישיבה שם, נשאל ב'ישיבה', בנוגע ללבישת פאה: "בעלי רוצה שאני אלך עם פאה ארוכה ולא של סבתות אבל אני חוששת שזה לא על פי ההלכה. רציתי לקבל תשובה ברורה בנושא כי אני רוצה שיהיה אצלינו שלום בית אמיתי. אז השאלה, האם יש בעיה ללכת בפאה ארוכה מעבר לאורך הכתפיים"?

 

ותשובתו היתה: "פאה שקשה לזהות שאינה השער הטבעי של האשה אינה לרוחה של ההלכה. ואולם אם את גרה במקום שכולן הולכות כך וידוע שזו פאה, אם זה יגרום לשלום בית יש מקום להקל".

 

גם הרב ש. יוסף וויצן שליט"א, רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל, כתב בתשובה ב'ישיבה', במענה לאשה ששאלה האם מותר לה ללכת עם פאה: "מותר לך ללכת עם פאה, אולם זאת בתאום ובהסכמת בעלך. אם יש לך צורך ללבוש פאה משום שרק כך את מרגישה בנוח עם עצמך, אין חסרון בצניעות".

 

וכמובן, אם רוצים להרחיב, יש ספרים שלמים בנושא שאפשר לתת לו לקרוא. מצרף אחד לדוגמא:

 

20170806205046.pdf

מה זה "המשביר"?

למי שהתעקשה הורה לשים כיסוי ראש על הפאה

וזה הובא בתשובה של אחד הרבנים למשפחת אליהו, באתר כיפה.

מותר לגלות עד טפח (כ 8 ס"מ) לפי הפשט ולפי הזוהר כלל לא. גילוי של יותר מטפח אסור בכל מקרה.

וזהו "כשתי אצבעות". וצריך להדגיש שההיתר הוא דחוק מאוד, ואין לו שום מקור בראשונים ובחז"ל. יש היתר בראשונים ל"שיער חוץ לצמתה" שאלה שערות שהיוצאות מחוץ לכיסוי, אבל אין היתר לגלות את הראש עצמו.

והמציאות העצובה היא שהרבה נשים (אם לא רוב הנשים) שמכסות במטפחת או בכובע, מגלות הרבה יותר משתי אצבעות, במזיד או בשוגג.

אגב שיטפיה...

שנקרא "לקט שכחת הפאה" , של הרב וולפא, ספר שמסביר על כיסוי ראש בכלל, ועל הפאה. עונה על כל השאלות בנוגע לפאה. הספר לא יקר בכלל.
אפשר למצוא פרטים בגוגל, וכן לקנות דרך האינטרנט.
ממליצה, ומאמינה שהוא יענה על מבוקשך.

כדאי להתבונן בענין של כיסוי הראש, להבין למה באמת לא ראוי "להתראות" כך לעיני כל העולם. דייך שבעלך יהנה ממראה שערך, ואת כמובן.

 

ב. עוד כדאי, לא להסתכל מה "כולן". אכן, זה נסיון, אבל גם בענין זה אפשר להתבונן, כמה רדודה התלות במה שאחרים עושים, בפרט שיודעים שהם עושים נגד הצניעות, נגד רצון ה'. זה בכלל טוב לחיים. עמוד שדרה..

 

ג. לגבי פאה, יש דעות לכאן ולכאן.

מה שאת אומרת, על פאה "ארוכה יפה" שלה' אין התנגדות שתהיי יפה.. זה נכון - אבל כלל לא מדויק בהקשר זה. כי "פאה ארוכה ויפה", שנראית כמו שיער רגיל, הרי היא מושכת תשומת לב כאילו מישהי לא נשואה. ולא בטוח שה' רוצה שכך תתנהל אשה נשואה. הרי את יודעת שאפשר גם להיות "נבל ברשות התורה".. ובוודאי שזה שבעלך מרגיש לא נוח שכך כולם יראו אותך - זו גם לא סיבה מבוטלת. גם התחשבות כזו היא דבר שיש לו מקור..

 

ד. אמנם נכון, שלפי אלו שמתירים פאה - ולפי אלה שאומרים שלא רק בפאה שרואים ממש שהיא רחוקה משערות, כי האיסור הוא רק על שיער מחובר - אז מסתבר שעדיפה פאה מאשר "חצי כיסוי ראש", או "סרט"... שזו המצאה שדומני כמעט אין מי שמתיר אותה.

 

ה. את ביקשת רעיונות איך "לגרום לבעלך לתמוך" ברצון הזה שלך. אבל אולי כדאי לחשוב על רעיון איך לשקול את הנושא ביחד מחדש. אולי תלכו ביחד לרב שמקובל עליכם, אפילו לא בשביל פסיקת הלכה אלא לחטוף שיחה על הנושא.

 

ויפה שאת לא מסוגלת להוריד את כיסוי הראש המלא וללכת עם חצי כי זה מרגיש לך כמו בגידה בה'. זו הרגשה עדינה, יפה. תשתדלי לא לאבד אותה.

ואצטט מדבריך: "פאה ארוכה ויפה, שנראית כמו שיער רגיל, הרי היא מושכת תשומת לב כאילו מישהי לא נשואה. ולא בטוח שה' רוצה שכך תתנהל אשה נשואה".

ראשית, אין שום הבדל בדיני הצניעות בין נשואה לרווקה. לרווקה אסור למשוך תשומת לב בדיוק כמו שלנשואה אסור. מי לנו גדול מהרב עובדיה, מבין אוסרי הפאה. אחד מהטעמים שהוא הביא ביביע אומר (חלק ה,ה) הוא שנשואה עם פאה נראית כמו רווקה ולכן אסור כי טועים בה ו"מתחילים" איתה. והוא דחה טעם זה! בטענה שאין הבדל בחומרת האיסור של רווקה נידה לנשואה (מה לי איסור סקילה, מה לי איסור כרת).

צריך לדעת שבגמרא בכלל לא מובא חילוק בין נשואה לרווקה (בדיני כיסוי ראש) וגם לשון הרמב"ם והשו"ע הוא "אחת נשואה ואחת אשת איש". האחרונים נדחקים כדי להסביר ש"פנויה" היא אלמנה או גרושה, ולהתיר לבתולה ללכת בגילוי ראש. אך מה מגוחך ומצחיק לבנות תילי תילים של הסברים על ההבדל בין נשואה לרווקה...

לפיכך, תסרוקת שנחשבת צנועה לרווקה, נחשבת גם צנועה לנשואה. ופאה שנראית "כמו שיער רגיל" אין בה שום פסול לדעת מאות הפוסקים המתירים, כי בדיוק על זה הם דיברו. אולם אם הפאה ארוכה יותר מדי, בולטת ומושכת תשומת לב, תסרוקת כזאת אסורה גם לרווקה.

לגבי משיכת תשומת הלב, בוודאי אתה צודק שגם רווקה צריכה ללכת בצניעות. אלא שמצאנו כמה וכמה הלכות לגבי רווקה, שנוגעות לשימת לב למראה שלה "כדי שיקפצו עליה", שתמצא שידוך.

 

לגבי רווקה, הלכה מפורשת בשו"ע (עה, ב): שער אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות כנגדו ("ואפילו אם מנהג אשה זו וחברותיה באותו מקום לילך בגילוי ראש כדרך הפרוצות, אסור" - לשון המשנה ברורה - "כיוון שצריכות לכסותו מצד הדין"), אבל בתולות דרכן לילך פרועות הראש מותר".

 

וכמובן, אין כל "מצחיק" בהבנת ההבדל בין הרווקות הללו למי שאינה כך, לגבי שיער של עצמה גלוי (שלכך התייחסת בתגובה להודעתי הקודמת ורמזת גם כאן כנראה). לא קשה להבין גם בחוש טבעי, אלא שלא כאן מקומו. ולא ש"בגלל זה פוסקים הלכה", אלא שזה הובא כנגד הטענה שכביכול "אין כל הסבר הגיוני" להבדל בין הציווי על נשואה לכסות ראש, לרווקה.

 

וברור גם,מעבר לנושא של שיער גלוי, שיש הבדל בין חומר אשת איש, לרווקה שיש אופציה לנשואה לאשה, עקרונית.

ואם כי, אכן, בוודאי - כמו שהבחנת בעצמך - יש הבדל בין "תסרוקת צנועה" לשאינה כזו, גם כאן וגם כאן, בלי להיכנס כרגע לשאלה לגבי ההשלכה של הנוהג-המקומי בנושא זה, בין לגבי רווקה ובין לגבי פאה לנשואה שנוהגת לחבוש פאה.

 

 

ומה שהבאת - בתגובה קודמת - לגבי שעון שבת ש"תשאל כל חילוני".. ממתי מודדים הגיון של דברי תורה לפי מי שאינו מבין כלל את יסודות הלכותיה? מה הקשר?.. (אגב, גם שעון שבת, הכוונה אם מפעילים לפני שבת. בשבת עצמה אסור גם "לעוד חצי שעה". ביו"ט יש חילוקים. ומכל מקום, מי שאינו מכיר דיני גרמא, שהם לגמרי הגיון של תורה, מה רהאה ממנו.. לא דיברנו על "הגיון" שאינו מואר מערכיה ודרכה של תורה).

 

אותו דבר לגבי מכירת חמץ. מה זה "החילוני הפשוט"?.. יש אנשים שגם לא מבינים את ההיגיון שאתה לא יכול להשתמש ברכוש לא שלך אם ממילא בכוונתך לקנותו.. יש גם, ברמה יותר נמוכה, שלא מבינים הגיון בדברים יותר בסיסיים. יש גם שאיבדו כל חושב בחס למוסר אנושי טבעי. כל זה לא קשור. וכי הוא מבין מה "ההיגיון" בכלל לא לאכול חמץ דווקא בפסח?  

כנ"ל - הגיון של דרכה של תורה. והתורה אסרה בפסח זיקה של בעלות, גם אם מישהו שלא מבין חושב שזה אותו דבר אם "רואים אותו". גם במשפט האנושי יש חומרה גדולה לזיקת בעלות, גם אם לא רואים כלום.

 

 

וכן, לגבי גילוח. התורה לא אמרה לגדל זקן, אלא לא לגלח בתער. לא באנו לפסוק עפ"י הטעם (אם כי גם לגבי שלא ייראה כמו אשה, יש הבדל בין תער ללא), זו טעות בהבנת הדברים. אלא שציננו, כנ"ל, שלא נכון להפריז ולומר ש"אי אפשר להבין" מה ההבדל בין נשואה לרווקה לגבי האיסור ללכת בגילוי ראש. וכמו כן - באופן אחר - כאילו שעון שבת, מכירת חמץ, זה "לא הגיוני". את הראשון אפשר להבין מבחינת הנושא הצניעותי, ולא פירטתי. את האחרים אפשר להבין עפ"י ההגיון ההלכתי, כשיודעים מה המבוקש של התורה בגדר איסור חמץ ואיסור הבערה בשבת.

 

ולגבי פאה, אכן ציינתי שיש צד שאומר, שזה לא השיער שלה, וממילא אינו נכלל באיסור. יש צד שאומר, שבהיות ששיער באשה וכו', נלמד ממה שכתוב לגבי צניעות, יש דמיון, אני כמובן לא באתי להכניס ראשי בין ההרים בענין נקודתי זה - אבל ברור שהשיקול ש"אחרות הולכות", אינו שיקול רלוונטי מצד האמת; ולעומת זה, השיקול של מנהג המקום שאליו שייכת, לגבי צניעות, בוודאי אצל נשואה, רלוונטי מאד.

 

 

ושוב - לגבי מה שציינת בסוף דבריך בתגובה הקודמת, שאם הבעיה של גילו ראש זה חוסר צניעות, אז אני "מסתבך" בהבדל בין נשואה לרווקה, כלל וכלל אינני מסכים עם זה. יש דברים שאצל נשואה יכולים להיות לא צנועים, יותר מאשר אצל רווקה. וגם אלו שמביאים שאם לא "גזירת הכתוב" אז כשרבות הולכות כך, היו גם נושאות יכולות, זה לא אומר שאין הבדל - אלא שהתקהה החוש המבחין, כשהלב גס בכך.

 

לגבי הרמב"ם שהזכרת, כאילו "בכלל אין בעיה של חוסר צניעות בשיער" בגלל ש"התיר" לקרוא ק"ש כנגד שער אשה נשואה - הנה, מלבד שלא "התיר" אלא לא הזכיר זאת בהלכות ק"ש, בנידון הזה, הרי בכסף משנה כותב מפורש שזה בגלל שסובר שהכתוב בא לאסור "ליהנות בקולה ולהסתכל בשערה" - אז אדרבה, ראיה לסתור. רואים מפורש מדבריו שיש בכך ענין של צניעות, אלא שלא סבר שזה לענין ק"ש.

 

 

וגם הרבי מלובאוויטש, למה אתה כותב, "סילפת את דעתו"?.. הרי מפורש אמר את שני הטעמים הללו: האחד, שפאה מכסה את כל השערות; והשני - שפאה אשה לא תוריד בחברה, בניגוד לכיסוי ראש...

ראית עוד משהו? אין בעיה.. אבל את זה אומר מפורש, אז למה לומר "סילפת"?...

 

 

ובסופו של ענין. מראש, לא רציתי להיכנס עמך לדיון. כי ברור שמי שאומר בגלל שהרבי מלובאוויטש אומר אחרת, לא יהיה קץ לדיון איתו, ואין בכך כל טעם. וגם אני כמובן מקדישו ומעריצו.

וגם אני מכיר, מקופיא, את הספר "לקט שכחת הפאה", שבא להוכיח את צדקת שיטת הרבי מלובאוויטש זצ"ל, ואני מניח שממנו לקוחים רוב דבריך (אין להכחיש שהמחבר הזה גם כתב ספר עב כרס להוכיח שהרבי מלובאוויטש הוא הוא מלך המשיח. מכל מקום הכותב הוא ת"ח חשוב בהחלט).

 

אבל, אין מקום לשלול בלהט הויכוח כל היגיון במה שאומרים בעניינים המשיקים לכך, בוודאי אין מקום לסגנון של "מגוחך" (הראיתי שלא), "בקיצור הסבכת עם עצמך" (הראיתי שלא) "מסתבך איתה כי אין לך כל תירוץ" (הסברתי בדיוק את דעתי), "סילפת את דבריו" (הראיתי שלא).

 

 

עדיף לדון, כדרכה של תורה, לגופם של דברים. ולהבחין מה נטען ומה לא. ואפילו אם מדובר על דברים שבהם הרבי מלובאוויטש זצ"ל הביע דעתו, ומאד בוער לחסידיו שלא יחשבו אחרת. 

 

 

אין שום הלכה המתירה לרווקה פרט אחד מדיני הצניעות, שאותו פרט נאסר לנשואה. ואם שיער הוא כל כך פריצות, אין שום סברה הגיונית שנתיר לרווקה ללכת בפריצות איומה ונוראה רק בשביל אותו אחד המיועד להיות חתנה (זאת אומרת, 0.003 אחוז מכלל הגברים שהיא מחטיאה כביכול).

 

נכון שלגבי רווקה הלכה מפורשת בשו"ע ש"מותר לקרות כנגדו" (עדיין אין זה אומר שמדובר ברשות הרבים, הרי אותם אלה שאוסרים פאה מנסים לומר שהרמ"א בסימן ע"ה דיבר רק בקשר לקריאת שמע ולא לרשות הרבים) אולם יש הלכה מפורשת אחרת שהוא מחייב כיסוי ראש גם לרווקה וגם לנשואה (אחת פנויה ואחת אשת איש) והאחרונים דנים ביישוב סתירה זאת.

 

וכאשר גם הגמרא וגם הרמב"ם וגם השו"ע מתייחסים לכלל בנות ישראל, והאחרונים (מחמת הסתירה הנ"ל) נדחקו להתיר לרווקות ללכת בגילוי ראש, ההסברים בחילוק בין רווקה לנשואה הם מצחיקים ותו לא. הם אולי טובים עבור חוזרים בתשובה, שרוצים להבין איפה ההגיון בכיסוי הראש לנשואה, אבל הלכתית הם עורבא פרח.

אמנם יש חומרה רבה באיסור אשת איש, אולם גם באיסור רווקה נידה יש חומרה, ואם הרב עובדיה (המחמיר הגדול בנושא זה) נאלץ לומר שאין שום הבדל בין אשת איש לרווקה בחומרת האיסור שלהם... אמנם לנשואה יש ערך מוסף שהיא נאסרת על בעלה וגם יש אופציה להוליד ממנה ממזרים, אבל עדיין אין שום הבדל בחומרת האיסור.

 

וגם מה שאתה כותב שרווקה יש אופציה להתחתן איתה, אני אומר לך ש99 אחוז מהרווקות אין לך שום אופציה להתחתן איתן. והן בשבילך "מים גנובים ימתקו", ובפרט עבור ציבור הנשואים (שיודעים כמה קשה להתגרש היום).

 

ומה שכתבתי לך לגבי שעון שבת לשאול חילוני, כי הוא מייצג את "ההגיון הפשוט" שלא מבין כלום. לכן כל ההסברים שלך הם לא במקום. אם אתה מבין גדול ולא משתמש בהגיון של עם הארץ, אז גם לגבי פאה אפשר להסביר לך יפה מדוע היא כיסוי ראש מצויין (ואגב, טעית. ישנם פוסקים כמו הגאון רבי שלום משאש, שמתירים לכוון שעון שבת שידלק בעוד חצי שעה, גם בשבת עצמה. וגם לפי הגאון רבי עובדיה יוסף, מותר לצורך מצווה. ראה שו"ת תבואות שמש סימן ד, ראה חזון עובדיה שבת).

 

איני מבין כל כך מה שכתבת להסביר את עצמך, איך אתה לא מסתבך עם גילוי ראש לרווקה. אבל אציין עובדה שאולי אינך מודע אליה - לפי הגר"ע יוסף, ובן איש חי, וערוך השולחן, ופוסקים נוספים, מותר לקרוא קריאת שמע אף מול אשה נשואה, שרגילה לגלות שערותיה, שכן הפכה כרווקה שאין בשיער שלה חוסר צניעות!

 

כך כתב הגר"ע יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

 

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".

 

יתירה מכך, כפי שציינתי, היו פוסקים שכתבו כי בזמננו, לולא גזירת הכתוב, היה מותר לגמרי לגלות את הראש, כי אין בזה חוסר צניעות אף לנשואה!

 

וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):

 

"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר. 

 

והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".

 

וכן כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):

 

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".

 

וכן כתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:

 

"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".

 

לגבי הרמב"ם, לא הבנתי איך הפכת זאת "ראיה לסתור". הוא מפרש את הרמב"ם שיש בעיה להנות בקולה. על כל פנים אם הרמב"ם סובר שמותר לקרות ק"ש כנגד שיער מגולה ואסור לקרות ק"ש כנגד טפח מגולה, ברור שלדעתו אין איסור חפצא של ערוה בשיער וגם אינו מביא לידי הרהור, ומוכרח דשיער נחשב פחות מביא לידי הרהור מאשר טפח מגולה, וע"כ איסור גילוי שיער לא הוה משום פריצות, אלא גזירת הכתוב בלא טעמא. 

 

שיהיה ברור - אם בשיער היה בעיה של צניעות, לא היה אפשר להתיר לקרות ק"ש כנגדו. נקודה.

 

לגבי הרבי מליובאוויטש, ישנם למעלה משלושים מקורות שהוא התבטא בהם על פאה. ברובם עובר כחוט השני המסר: המטפחת מחליקה מהראש, הפאה מכסה היטב את כל הראש. כשאתה מתעלם מכולם, ובוחר לקחת משפט אחד מתוך שיחה שהוא הזכיר בדרך אגב שהפאה לא יורדת מהראש גם אם נפגשים עם נשיא ארה"ב, זה סילוף. אין כאן "שני טעמים". יש טעם אחד ברור ומובהק:

 

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים" (אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה. נוסח דומה נכתב בכמה מכתבים נוספים, וכן הובא בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ז).

 

ראה כאן רשימת מקורות ארוכה:

 

20170807202943.pdf

 

ובסופו של ענין, גם כאן טעית. אין לי דרך להוכיח לך ולהמשיך להישאר אנונימי, אבל אינני חסיד חב"ד, ואני גם מאוד לא אוהב את התבטאויותיו של הרב וולפא אודות הרבי שהוא כביכול המשיח (שהרבי עצמו התנגד לכך בכל תוקף). את ידיעותי אני שואב מתוך ספרי הפוסקים, ולא מתוך "לקט שכחת הפאה". מצטער אם איכזבתי אותך...

 

ואשמח להמשיך לדון איתך עד אין קץ.

שלא נאמרו.. "ואם שיער הוא כל כך פריצות, אין שום סברה הגיונית שנתיר לרווקה ללכת בפריצות איומה ונוראה "... הרי לא אמרתי ששיער הוא "כ"כ פריצות, ולא "איומה ונוראה". למה להקצין.

 

אמרתי שניתן גם בהבנה פשוטה לתפוס את ההבדל בין שיער מגולה אצל נשואה לאצל רווקה (ביסוד הדברים. סייגתי לגבי מה שקורה כאשר גס ליבם ודברים מתעמעמים). לא שהיינו "ממציאים" מעצמנו הלכה כזו, אבל אחרי שהתורה אמרה, ניתן לגמרי להבין - וכבר אמרתי שבכוונה איני נכנס לפירוט.

 

 

לגבי שאלתך על מה שכתבתי: "לגבי משיכת תשומת הלב, בוודאי אתה צודק שגם רווקה צריכה ללכת בצניעות. אלא שמצאנו כמה וכמה הלכות לגבי רווקה, שנוגעות לשימת לב למראה שלה "כדי שיקפצו עליה", שתמצא שידוך" - 

 

התכוונתי לדוגמה, למה שנאמר בשו"ע יו"ד סי שפ"א, שאשה לא תכחול ולא תפרקס בימי אבלה. ושם נאמר ש"בוגרת שאירעה אבל, כיוון שעומדת לינשא מותרת בכיחול ופרקוס".

ומה שרציתי להראות, היה שיש הבדל בין מי שעומדת בגיל שלקראת נישואין, לבין "התראוּת" של מישהי נשואה. וזה נאמר לגבי דברים שיכולים למשוך תשומת לב, אחרי שסייגתי, שבוודאי צריכה גם כן ללכת בצניעות, כנ"ל.

 

אז לתקוף ש"אין שום הלכה המתירה לרווקה פרט אחד מדיני הצניעות, שאותו פרט נאסר לנשואה", זה פשוט לא מדבר על מה שאמרתי - מלבד שאכן, הלכה למעשה, רווקות יכולות ללכת בגילוי ראש ונשואות לא - אחרי כל הדיונים שהזכרת בנושא.

 

ולהגיד שההסברים על החילוק הזה הם "מצחיקים" ו"טובים אולי לחוזרים בתשובה", האמירה הזו עצמה אין בה ולא כלום חוץ מלהגיד אותה.. וכבר אמרתי לך שאיני דן בסגנון זה.

ומה שייך "הלכתית הם עורבא פרח".. וכי מישהו פסק הלכה עפ"י זה? ההלכה היא כי התורה אמרה. הוזכר שניתן לתפוס בקלות את החילוק בין שיער של נשואה לרווקה לענין זה, ואני אכן חושב כך ואין טעם לחזור עד בלי די.

 

 

לגבי רווקה, לא התכוונתי שכל אחד חושב שיכול לנושאה.. אלא שעקרונית היא במצב של "מועמדות לנישואין", ובדומה לשו"ע הנ"ל. ויש הבדל בין השלב הזה בחיים, לשלב של מי שכבר נישאה ויש לה בעלה. וזה לא בא להתיר כמובן כל הליכה לא צנועה, גם אצל רווקה.

 

[בוודאי שגם רווקה נידה וגם נשואה חמור. אם כי, מעבר לכך שתיאורטית יש לה האופציה של היטהרות מטומאתה, על אף שעדיין זה איסור חמור - א"א היא במיתת בי"ד]

 

 

לגבי "ההיגיון הפשוט" של מי שאינו שומר מצוות, כבר הסברתי - איני רואה טעם לחזור. אפשר לעיין שם ולהבין את כוונתי.

 

 

המקורות שהבאת (יישר כח..) מהגר"ע יוסף ועוד, לגבי הרהור היום כששיער גלוי מצוי, אין מהם סתירה לדברי. התייחסתי בדיוק לזה, במה שכתבתי שאכן בגלל ההרגל, ההבדל בין נשואה לשאינה, בנושא זה, מבחינת הרואים, התעמעם. אכן, מדברי הגר"ש משאש נראה שלא הרהר בסברא עליה אני דיברתי.. אפשר שלא חשב כך (אם כי יש להעיר, שנשואה שהולכת בשוק ונראית כרווקה, והרי לא יודעים בדווקא שהיא נשואה, בוודאי שיכולה להיות בכך בעיה צניעותית לדעתי, מבחינה מסויימת, מעבר לרווקה. כבר אמרתי שאינני נכנס לפירוט, בכוונה).

 

 

מה ששאלת לגבי הרמב"ם, הרי הכסף משנה אומר מפורש שאיסור שיער מגולה לדידו זה בגלל "להסתכל בשערה", דהיינו שייך לצניעות ולא "גזירה" בלתי מובנת בעלמא. אלא כנראה נקל להבין את החילוק במדרגות שבין זה לטפח מגולה - וע"כ לא אסר ק"ש כנגד זה. כמו שכתבת, "נחשב פחות מביא להרהור". מסתבר.

 

 

לגבי מה שהבאת מהרבי מלובאוויטש, הרי שאת הטעם של כיסוי כל שער ראשה, בפרט על פי הסוד, כטעם עיקרי, גם אני הבאתי. ציינתי גם מה שאמר שלא תוריד אותו ברבים. איני יודע מה נזעקת לומר שאין כאן שני טעמים. זה לא "סילוף" (אגב, חבדניקי"ם בירושלים, היו הולכים כמנהג המקום, עם מטפחת, גם לאחר דבריו. כך שמעתי שזה היה חריג ידוע שם)

 

 

אינני יודע מה ההתלהבות לומר לי בסוף, באותיות מודגשות, לגבי זיהויך כחסיד חב"ד, "גם כאן טעית"... אני לא מקבל את ה"גם כאן", כי אני עומד על מה שאמרתי לפני כן.

לגבי עניינך האישי, אינך צריך "להוכיח", אם אתה אומר, אני מאמין לדבריך...  ראיתי אדם שמעיר על הרבה הודעות של אנשים בענין זה ומזכיר את הרבי מלובאוויטש, הנחתי שהוא חבדני"ק (זה כמובן לא חיסרון...). אתה אומר שלא - אז לא.

 

כך גם לגבי הספר לקט שכחת הפאה, שטרחת להביא קישור אליו ולכן חשבתי שמשם דבריך.

ולמה ש"אתאכזב" אם את דבריך אינך שואב משם אלא מספרי הפוסקים?....  אדרבה, אני שמח שיהודי מעיין בכ"כ הרבה ספרי פוסקים, אשריו ואשרי חלקו; ומקוה ומניח שזה לא רק בנושא ספציפי זה.

 

 

תודה שתשמח לדון איתי עד אין קץ.. אבל מבחינתי לא שייך. אם התנצחות - בוודאי שאין טעם. ואם מדין לדבר בדברי תורה, זה מעולה. אבל דומני שלא כאן המקום, וגם נראה לי שדי מיצינו את הענין. מכיוון שהשקעת בתגובה הקודמת, ראיתי לנכון להתייחס לדברים ברצינות.

 

אז יישר כח על הציטוטים שהעשרת אותנו בהם. גם על הדיון, בניכוי ה"ריתחא דאורייתא" שפה ושם... מבחינתי דומני שסיימתי אותו (ובכוונה לא נכנסתי לעצם הנושא של פאה, שכבר היה פעם דיון ארוך כאן בעניינה, ואין לי ענין בכך. כל אחד יכול לעיין במקורות השונים. ודומני שכשם שיש לאותם המסתמכים על המתירים או ה"מעדיפים", על מה להסתמך - כך בהחלט יש למי שרואים בכך דבר שלא שייך, בפרט במקומות שלא נהגו ושמכסים כהוגן את ראשן).

 

בשו"ט. יגדיל תורה ויאדיר.

 

 

ולאחר ההקצנה אפשר לקבוע בבטחה ששיער בימינו הוא לא פריצות ולא חוסר צניעות.

שבעים פנים לתורה, אפשר להמציא הסברים שונים ומשונים לכל דבר. אבל עיניך הרואות שאנשים מסיקים מזה הלכה למעשה. ולכן חשוב להעמיד דברים על דיוקם. החילוק בין נשואה לרווקה, אם ישנו בכלל, הוא מחמת שהלימוד הוא מסוטה, ומדובר שם באשה נשואה. ואם נרצה להעמיק, יש חילוק על פי סוד.

הדוגמא שהבאת מיורה דעה, היא בהחלט לא דוגמא להבדל בדיני צניעות בין נשואה לרווקה... ולא דוגמא לשום דבר אחר. בפועל, אין הבדל ביניהן. אין שום דבר שיעלה על הדעת, שנתיר לרווקה ונאסור לנשואה. ובפשטות, כפי שהסברתי, גם הרווקה לאחר שתטהר מטומאתה היא "מים גנובים" עבור מרבית ציבור הגברים. וגם לנשואה יש את האופציה להתגרש...

לגבי מה שכתבת שתיתכן בעיה צניעותית ביחס לנשואה כרווקה, לזה לא התייחסתי ואתייחס כעת. יש חובת שמירת העיניים על הגבר. אין לו שום היתר לשוטט ברחובות, לשזוף את עיניו בכל הרווקות ולהחליט מי מתאימה. "ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה", אמר הכתוב. אם מציעים לו מישהי, מותר לו להרים עיניו ולהתבונן בה. כך שאף אחד בעולם לא יכול לבוא בטענה כזאת או אחרת, שאותה אשה נשואה "מכשילה" אותו כי חשב שהיא רווקה.

יתירה מזאת, בעולמנו שכל אחד מזהה שמדובר בפאה, והרווקות דוקא נוהגות לאסוף את השיער, הפכה גם הפאה לסימן היכר של אשה נשואה.

לגבי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, הוא כותב "מה שלא הזכיר רבינו קול ושער משום דסובר לא לענין ק"ש נאמרו אלא לענין איסור ערוה". זאת אומרת אסור להסתכל על השיער כי הוא ערוה. אולם אינו מעורר הרהור ולכן מותר לקרוא כנגדו דברי תורה. גם אצבע קטנה באשה אסור להסתכל. הרהור מסתבר שאין בזה.

לגבי הרבי מליובאוויטש - אין לי מושג איך הגעת ל"טעם על פי הסוד". צירפתי קובץ עם שלושים מקורות בערך. תקרא בכל המקורות ותראה שהוא מצביע בפשטות על השו"ע שפוסק שכל הראש צריך להיות מכוסה, ועם מטפחת או כובע קשה לעמוד בזה. הטעם של "היא לא תוריד אותו ברבים" הוא שולי לגמרי והוזכר בקושי במקור אחד. להציג זאת כטעם עיקרי, או משני, זאת דמגוגיה במקרה הטוב ורמאות במקרה הרע (כי הקורא יסיק מכך שבארץ ישראל אין חשש כזה ואין עדיפות לפאה).

למיטב ידיעתי הרבי פסק כך לכל נשות חב"ד באשר הן (והדגיש זאת) וכך נוהגות כולן עד האחרונה שבהן.

אינני חושב שלהיות חבדניק זה חיסרון, אלא זה פשוט "קיטלוג" של אדם כבעל מחשבה מקובעת ולכן חשוב לי להבהיר שאינני חסיד חב"ד כלל.

יישר כח גם למר על הדיון הפורה, אני חושב שהפאה חודרת יותר ויותר לציבור הדתי לאומי והדיון הוא מתבקש מאליו. חשוב שכולם יידעו את המקורות והסברות להתיר, ומנקודה זאת יהיה יותר שלום בית אצל זוגות נבוכים.

אותנו בשקט

רד ממנה

או אולי הם דומים ליצר הרע? או שאולי רק אני הוא יצר הרע, כי אכפת לי משלום הבית של הגברת וההרגשה הטובה שלה? מעניין לשמוע את דעתך...

 

החזון איש: "לפאה יש יתרון"!

 

מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד. 

 

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

 

ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

 

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה". 

 

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

 

מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים: 

 

בחוברת "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

 

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף. 

 

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים". 

 

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז): 

 

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה". 

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש". 

 

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה". 

 

הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'): 

 

"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא". 

 

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט: 

 

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין. 

 

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה. 

 

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים. 

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל". 

 

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל: 

 

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת". 

 

והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים". 

 

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית: 

 

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה". 

 

מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש": 

 

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות". 

 

הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז): 

 

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית". 

 

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה". 

 

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות". 

 

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

 

הגר"י קאפח: "הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה"!

 

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר': 

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית". 

 

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

 

הגאון רבי שלמה אליעזר שיק זצ"ל, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט': 

 

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ". 

 

ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה". 

ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד". 

 

"אין איסור לאשה שתיראה יפה וחסודה"!

 

וכתב עוד שם, "ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה).

 

הגרש"ז אויערבאך: "אצלנו מקובל ללבוש פאה דוקא"

 

"הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".

 

"ומה שנוגע לרב אלישיב, אני בעצמי שמעתי בהקלטה מה שהרב אלישיב דיבר בשיעור, ושם פשוט הציבור לא תפסו את הענין - הוא דיבר נגד פאות פ-ר-ו-צ-ו-ת... אבל הפאות הצנועות - הוא לא היה נגד, כמו שסיפרתי שהבת שלו הצדקת הרבנית לאה ע"ה הלכה עם פאה" (תימלול משיחת הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, עם הרב יואל שילה שליט"א).

 

הגרי"ש אלישיב: "כשר למהדרין"

 

גם הגרי"ש אלישיב, שבעלונים ובחוברות מצטטים אותו כאוסר, ומוציאים את דבריו מהקשרם, או

ממציאים בשמו וכו', אמר בוידאו שפורסם באינטרנט מפגישתו עם כמה ת"ח ("יש לנו כמה שאלות לברר"), שיש גדולים שהתעקשו על כך שנשותיהם ילבשו פאה, ומיד הביא גדול אחד לדוגמא שלא הסכים לעלות לירושלים אם אשתו תיאלץ להוריד את הפאה.

 

וכך היה סדר הדברים: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".

 

ואמנם בסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות הארוכות שאסורות לשיטתו משום פריצות, ואף הראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אריכות אותן הפאות האסורות, אבל לגבי הפאות הנורמליות ראינו שמיד ציין לאחד הגדולים שהעדיף פאה על מטפחת.

 

הגאון רבי יהודה שפירא: "יש בזה משום חיזוק הדת"

 

הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש. בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה), הובא:

 

שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת". 

תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".

 

[אמר המעתיק: שאלה זו הסתפקו העורכים אם לפרסמה, ושאלו על כך בזה הלשון:

"ב"ה, כ"א אדר ב' התשע"א, מעלת כבוד מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א.
בעידודו של מרן שליט"א אשר כתב שמצוה לפרסם, אנו עסוקים בעריכת תשובותיו של מרן הגר"י שפירא זללה"ה, ושוב נסתפקנו על כמה תשובות אם להביאן ובכדי לקצר לא פירטנו למה הסתפקנו, ונא יודיענו חוות דעתו על הדברים, אם אפשר לפרסמם". 

וענה הרב: "אפשר לפרסם הכל, וצריך לפרסם"].

 

הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

 

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

 

כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

 

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

 

אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

 

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

 

גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

 

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

 

הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

 

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

 

יש לבחור את הפאה היפה ביותר

 

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..." (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (לקט שכחת הפאה, ס"ג).

 

וכך כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, רב ואב"ד דכפר חב"ד, במכתב מיוחד שפירסם:

 

"ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה". 

 

פאה עם כיסוי חלקי?

לדוגמא, הביטוי שנאמר בשם הבבא סאלי, “האם אתן חושבות לרמות את הקב”ה בפאה וכאילו בזה אתן יוצאות ידי חובת כיסוי ראש”, מעולם לא נאמר על ידו. המקור הוא בספר "סידנא בבא סאלי" שהוציא חתנו (הרב יהודיוף) שכביכול כינס את בנות משפחתו ודרש בפניהם, לאחר שבנותיו של בבא סאלי הכחישו זאת והתפרסמו מכתבים על כך, אפילו המוציאים לאור של הספר (במהדורה שניה) השמיטו פרטים מהותיים מהסיפור הזה כדי שלא יתגלה שהוא בעצם שקר גמור.

 

הגר"א הוא מהמתירים פאה כידוע לכל מעיין בביאורו על השו"ע ואין מה להאריך בזה, ושם ציטטו את פירושו למשנה שאין לזה שום קשר להלכה.

 

הביאו שם אפילו את רש"י כפוסק הלכה, בביאורו על ישעיה (ששם מדובר על בנות רווקות שלבשו פאה כניפוח לשיער הטבעי שלהן, מה שנקרא היום תוספות שיער) שאין לזה שום קשר להלכה של פאה בימינו.

 

גם החיד"א מעולם לא פסק הלכה בנדון אלא הביא את שיטות הפוסקים ולא הכריע ביניהם (כידוע לכל מתמצא  בכללי החיד"א).

 

גם תרומת הדשן שהוזכר שם, דיבר על פריצות של היוצאת בגילוי ראש (וכידוע כל דבר המכוסה ונגלה יש בו פריצות) ואין לזה שום קשר להלכה של כיסוי הראש או פאה.

 

ויש עוד הרבה להאריך בשקרים ובכזבים שם, שקרים הגלויים לעין בצורה מגוחכת ביותר, כמו החזון איש שכביכול אמר שבפאה יש ריח של איסור דאורייתא... כאשר אשתו נהגה לכסות את ראשה בפאה, ולשיטתו פאה עדיפה על מטפחת! והובאו דבריו בספר "דינים והנהגות מהחזון איש" (חלק ב' פ"ח אות ט'): "על פאה נכרית שמענו שאמר פעם שלפעמים יש בזה גם יתרון על מטפחת, שמכסה יותר טוב את כל השיער".

 

כמו כן בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא:

 

"הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

 

גם הגר"ש וואזנר לא התנגד לפאות אלא היה נגד הפאות הלא צנועות. הוא כתב במפורש בשו"ת שבט הלוי שמותר ללבוש פאה שניכר שהיא פאה. ורוב הפאות אפשר להכיר ע"י סימנים כמו שזה מבריק יותר משיער וגבוה יותר משיער רגיל וניכר שזה לא יוצא משרשי השיער, ועוד סימנים. ואם הפאה לא עוברת חפיפה לעיתים קרובות, השיער הופך לקשה וניכר עוד יותר.

 

וכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קצט אות ד': "ובעצם המנהג של היום שהנשים שלנו יוצאות בפאה נכרית חלילה לי לתקוע עצמי בזה... היות כי מדברי הרמ"א סי' ע"ה ובד"מ סי' ש"ג ומג"א מוכח דהרבה היו מקילין בזה, וכן נהגו מדינות שלמות, אפי' לצאת לרשות הרבים כאשר העיד לנו הפמ"ג סי' ע"ה, וכבר מדורות רצו לשנות זה, ולא עלה בידם רק בחלקו אבל עדין מדינות שלמות החזיקו בזה, ע"כ אין לנו כח הכרעה בזה..." ועל כל פנים קבע סייגים: "שלא יעשו הפאה נכרית משערותיהן עצמן אלא משער נכר, וכן שתהיה הפאה נכרית עשויה שלא תראה ממש כהולכת בשערה אלא ניכר שהוא גוף זר עליה".

 

גם הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית. כן העיד הגר"ח קניבסקי שליט"א בשם אביו, בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב):

 

"סיפר לי הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א, שאביו מו"ר זצוק"ל סיפר לו: הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל עלה לירושלים עם זוגתו הרבנית ע"ה בזיווג שני, היא לבשה פאה נכרית. בירושלים לא לבשו פאה נכרית, ודיברו איתו שזוגתו תפשוט את הפאה הנכרית. בא הגה"צ ר"י בלאזר לרבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, ואמר לו שיגיד לו אם פאה נכרית אסור מהדין או רק תקנה בירושלים, שאם אסור מהדין אז יגיד לה להפשיט את הפאה, אבל אם רק תקנה אז לא יגיד לה. ואמר לו הגאון רבי שמואל סלנט, שאין זה מהדין, רק תקנה, ולא אמר לה, ולא הפשיטה והלכה בפאה נכרית בירושלים, ולא שם הגה"צ ר' יצחק בלאזר לב ללועזים עליו".

 

והציטוט מהסטייפלר הוא ללא מקור (כמו הרבה ציטוטים אחרים שם) והוא שקר גמור. אשתו לבשה פאה, וכפי שהעיד בנו הגר"ח קניבסקי: "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית (כמדומה שלבשו את הפאה בשבתות ימים טובים ובשמחות)" (אורחות רבנו הקה"י).

 

עוד שקר גס הוא בשם הגר"י אבולעפיא, שהתיר פאה במפורש, בספרו שו"ת פני יצחק חלק ו': "כיון דאיכא סברא זו דהרב שלטי הגיבורים, ודאי יש ללמד זכות גם כן בנדון דידן להני נשי דנהגו לצאת בפאה נכרית, אפי' שיוצאים בה גם לרשות הרבים".

 

עוד שקר הוא בשם הגרש"ז אויערבאך, שדעתו פשוטה להתיר פאה. בספר "שולחן שלמה" (חלק א' סי' ש"ג אות י"ב) כתב: "פאה נכרית שבזמנינו חשיבא כעין כובע לצניעות ומותר לצאת בו לרשות הרבים".

 

וכן סילפו את דעת הגרי"ש אלישיב, עם ציטוט שלא נאמר מעולם. יש וידאו מפורסם ממנו שכל אחד יכול לראות, לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין". זאת אומרת, לשיטתו זה מותר לכתחילה. 

 

אך הסיפור של בבא סאלי הוא ללא ספק מיוחד במינו, שכן הוא הובא בספר ע"י חתנו (ולכן נכנס פעמיים לרשימת המקורות הנ"ל...) וסיפור זה אף סופר כמה פעמים בשיעור הלווין ע"י הרב עובדיה, ואם כזה סיפור התברר כשקר מוחלט - ניתן רק לתאר לעצמנו כמה שקרים אחרים מסתובבים בינינו. 

 

אני מצרף את מכתבי חתני הבבא סאלי, ועוד:

 

 

 

 

 

זה עבודת ה' וזה קשה כמו המון מצוות.


ואם חשוב לך מה יותר נכון מבחינה הלכתית, או ליתר דיוק, מה פחות גרוע מבחינה הלכתית, אז תפנו לרב *שמקובל על שניכם* ותקבלו ממנו עצה מה עדיף.






לדעתי האישית, עדיף פאה מאשר חצי כיסוי ראש. כמה שזה יפה, זה לא השיער שלך... ולפחות יש דעה שסוברת ככה. לעומת חצי כיסוי ראש שאין דעה שסוברת שזה תקין, רק שזה עדיף מללא כיסוש בכלל.

ומזה הוא נחרד
לא הבעיה ההלכתית מטרידה אותו.

מצטער אבל עדיף להבין את סיבת ההתנגדות

מהו הקריטריון לקבלת נכות מביטוח לאומי על בעל פצוע חרדה מנפנוף בשיער?

סיבת ההתנגדות היא קריאה של הרבה חומר תעמולה המופץ חינם בעשרות אלפי עותקים, ומבוסס על שקרים והפחדות. הבעל קורא את זה ומסיק מסקנה שאפילו הרב עובדיה לא חלם עליה: "עדיף חצי כיסוי ראש על פאה". האשה המסכנה מתקשה לשכנע את בעלה שמוחו נשטף היטב בחומר תעמולתי (ויש גם מקרים הפוכים). התוצאה? שלום בית מעורער, ובני זוג מתוסכלים.

שהוא דווקא לא קרא, אלא מרגיש שאשתו תמשוך כך תשומת לב, ואפילו יחשבו שהיא רווקה, בלי "כיסוי ראש" ניכר.

 

אפשר לגמרי להבין הרגשה אנושית כזו. 

 

[לעניינים ה"עיוניים", התייחסתי למעלה. וכבר כתבתי שם שדומני שמוצה, לפחות מבחינתי]

שהפך לסוג של היכר שאשה זו נשואה. לא משנה איזה כיסוי היא תשים, אם יכסה מחצה שליש או רבע, והעיקר שיידעו שהיא נשואה. האם זאת כוונת הבורא שציווה על האשה לכסות ראשה? לא ולא.

מכיוון שיש לך "חוכמה וידע רב ועצום בנושא" אודה אם תעזור לי למצוא שיטה כיצד להצליח.😥
כנראה ולפי כמות התגובות הלא *נורמלית* שהצגת כאן הנושא אצלך נמצא במקום הראשון בחיים.
מעניין מה השורש ומה מביא אותך לכך❗❗❗
יש לי לא מעט השערות לגבי מצבך האישי ואת זה אשאיר לפורום כיד הדמיון עליהם.
יש לא מעט הקלטות ברשת של פוסקים כמו הרב אלישיב זצ'ל והרב שלום שבדרון זצ' ל שמדברים מגרונם עם הרבה כאב על הנושא.
מאחלת לך הרבה בריאות והצלחה בזוגיות ובחיים בכלל.

אומרים שבגיהנום שורפים אותה מהשיער שלא נדע. קחו בחשבון

כשאתה קורא לעצמך "דע מה למעלה ממך", והאם יראת שמים מדברת מגרונך או משהו אחר...

 

לפי כמות התגובות אתה יכול כמובן להסיק שאני מתמצא בנושא הזה יותר מאחרים שהגיבו כאן. ביום יום אין לי מה לעשות עם הנושא הזה, ואני מתעסק בנושאים אחרים.

 

לגבי מצבי האישי אני נשוי באושר + 4. אשתי חובשת פאה ונראית מאוד טוב ואני מאוד מרוצה מהמראה החיצוני שלה. 

 

לגבי "הקלטות ברשת" אכן מסתובבות ברשת הרבה הקלטות מדברי הגרי"ש אלישיב, ערוכות ומבושלות. אתה יכול לראות כאן בכתבה את הוידאו המקורי, ואולי גם תציץ בתגובות. תלמד משם גם איך "מוציאים" דברים מגדולי הדור ואיך עושים את הכותרות שרוצים מלכתחילה.

 

הגר"ש שבדרון היה דרשן ולא פוסק הלכה. אפשר למצוא הרבה דרשנים מהדור הקודם שמדברים בכאב על כל סגנון הלבוש שהתקבל היום אצל כל הנשים.

הכי מתאים לך

באובססיה בנחרצות ובהתקפה אישית.
תבדוק עם עצמך למה נפגעת ומה זה עורר בך!
לאנשים פה מותר ורצוי שיביעו את דעתם ולכך ולצורך זה הוקם הפורום.
בעיניך זה טוב בעיניהם זה מוקצה ועבודה בעיניים להחליף שיער בשיער שמתנופף לו ברוח... .
קשוט את עצמך ואל תתקוף אחרים ותתיחס לגופו של עניין.
מקווה בשבילך שבחיים ובסביבה שלך אתה פחות נוקשה.( ואם את שאר המצוות אתה מקיים בכזו דבקות אשרייך!!)
מכיון שאין לנו מושג מי אתה הייתי מציעה פה לאנשים להתייחס לדבריך *בחשדנות*!
כי כנראה כל מגמתך להכשיר את הפאה...
ובכל מחיר!!!
ראו הוזהרתם!

וזה בדיוק מה שאני עושה כאן. למה שאת קוראת "אובססיה" הוא קורא מצווה. מה דעתך על זה?

 

אני רואה כאן מצווה נוספת, לעשות שלום בית בין איש לאשתו, ולגרום לאותה אשה שפתחה את השרשור, להיות שמחה בקיום מצוות כיסוי הראש. מה דעתך על זה?

 

אני מסכים איתך בכל לבי, שצריך להתייחס לדבריי בחשדנות מופלגת. לבדוק כל דבר במקור, לראות בפנים את דברי הפוסקים... ולא להסתמך על פשקווילים ומודעות רחוב או חוברות צבעוניות שמחולקות לציבור הרחב.

 

אני מציע לך להרים את הכפפה ולבדוק כל מילה שכתבתי כאן. אם תמצאי ציטוט לא נכון, או שהוצא מהקשרו, או הסבר מוטעה שהמצאתי, את מוזמנת לתלות אותי בכיכר העיר.

 

שום אינטרס לא יכול להיות לי "להכשיר פאה". אני בעצמי גם לא מכשיר כלום, לכל היותר אני מציין לגדולי עולם שהכשירו את הפאה. לא אני. האינטרס היחיד הוא הקנאה העזה לאמת, וחוסר היכולת לעכל שקרים או הסברים מוטעים שהשתרשו בציבור. מכאן מגיעה האמביציה לכתוב תגובות, והניסיון לשנות את דעתם של אחרים.

 

לסיום אני מאוד ממליץ לך (וגם לאחרים) לקיים את מה שכתבת "קשוט את עצמך ואל תתקוף אחרים ותתיחס לגופו של עניין". אני אישית לא תוקף אף אחד ולא תקפתי אף אחד.

שאתה מתחרפן רק כדי לגרום לאחרים ללכת נגד ההלכה . לך תשתה זירו לפני שייגמר

יש עשרות פוסקים המתירים פאה. לדעתך הם הולכים נגד ההלכה? אולי נרגיע אותם עם זירו, שלא "יתחרפנו"?

 

כשאת מתקיפה אישית, בכזאת בוטות, את מביישת רק את עצמך.

אבל שאלה

בת כמה את????

כי לפי התגובות את בכלל לא בגיל שאמורים ללבוש בו כיסוי ראש מסוג כלשהו

ואין לי שום קשר למגיב העניני שאותו תקפת אישית בצורה דבילית כל כך

מחילה ממך

באמת

ואני מצפה גם משאר המתווכחים - משני הצדדים למחות כנגד תרבות (אי - תרבות) ויכוח מהסוג של אני לי

 

מילכה יקרה, עלייך בהחלט אפשר לומר שהשם גאה בך...

התגובה לא היתה בעדך אלא בעד תרבות הדיון האנושית והבוגרת שנעדרה ממספר תגובות כאן

לעומת חלק מהתגובות כאן שירדו לפסים אישיים - באופן די מביש לדעתי

וחבל שאני היחידה שמעירה את זה 

זה לא דקויות,

זה בוטות לשמה

תסתכלי על התגובות המבישות את גדולי ישראל שחברך ארל'ה הביא קודם- אם יהיה לך כח וזמן לקרוא...

 

@אני לי לא אמרה כלום ולא ביישה אף אחד. פאה זהו פיתרון בעייתי הלכתית וזו מחלוקת מה את רוצה עכשיו להסיט את הנושא לתרבות דיון?

 

תרבות הדיון שלך ושל ארל'ה היא המבישה כאן ועליה יש להביע מחאה!

 

אני לא מאמין בכלל שאת אמיתית אולי אתם מכירים או שאתם אותו אחד... וד"ל...

שנימצא פה הוא זה ששנוי במחלוקת.
חז"ל כבר הזהירו אותנו שבדור האחרון יקומו "חכמים" כמוהו שינסו לרמוס את קודשי ישראל וישתמשו בתורה קרדום לחפור בה.
ושהאמת תעדר בגלל אנשים מסוגו ושדומים לו - לכן הזהרתי!
סתם 1 - מסכימה איתך ישר כוח!

כנראה בגלל שאיני מקלל את כל מי שלא חושב כמוני.... ולא מכנה אותו בשמות גנאי...

אשריך שהאמת נמצאת אצלך.

מניפולטיבית!!!
מה נראה לך שהצלחת להוליך שולל ולהשפיע על מישהו בפורום?!
טעית אם חשבת שתביא הוכחות
עם *אמת חלקית* ומישהו יקנה.
נהפכו השגת תוצאה הפוכה בדרך ההוכחות המניפולטיבית.
ספק אם מישהו קרא 80%.
מציעה לך להחליף את *השיטה* מי יודע אולי בפעם הבאה יצליח לך.

את הבאת לינק לאתר עם "רשימת פוסקים" שכביכול אוסרים את הפאה, הוכחתי שחלק מהרשימה הם שקרים גסים במיוחד (את מוזמנת למצוא לי מקור בספרי החזו"א או בספרי תלמידיו, למשפט "נודף מהפאה ריח של איסור דאורייתא")

 

ואת מדברת על "אמת חלקית"?

 

אני לא מנסה להשפיע על אף אחד כאן, מי שמחפש את האמת ימצא אותה.

 

וכל כינויי הגנאי שלך והביטויים המכוערים כלפיי, מלמדים על העובדה שפשוט אין לך מה לענות על מה שכתבתי.

אני לא יודע אפילו מה לומר...

 

תראה הדבר שנוי במחלוקת ומי אתה שתגיע ותכניס את ראשך בין ההרים?

 

אז הבנו מהמגילות שלך את הכיוון שלך ושאתה בעד פאה ואשתך וכו'... יכולת לכתוב את זה קצר יותר... אבל להציג את האוסרים כמו שהצגת אותם או להתעלם מהם?

 

לתת ציונים על עבודת ד' ? מה קורה איתך בן אדם? 

מה קורה איתך בעצמך?

תרבות הדיון שלי עד עכשיו היתה עניינית לחלוטין. בכל התגובות שלי, לאורך כל הדיון. אתה, "דע מה למעלה ממך", ו"אני לי", ירדתם לפסים אישיים, בצורה מכוערת במיוחד, מה שמוכיח שנגמרו לכם הטיעונים העניינים (לא נורא).

אבל להאשים אותי בצורה שממחישה יותר מכל את "הפוסל במומו פוסל"?

וכשמישהי לא יכולה להתאפק ומעירה לכם, להאשים גם אותה שיש לה קשר אליי?

הלא תבושו?

הבה נציץ ברשימת הטיעונים המוצקים שלכם:

א. "כותב תגובות שמביישות את גדולי ישראל" (מי? מה? לא ברור)

ב. אני ומילקה זה אותו אחד (כן בטח).

ג. "אני לי לא ביישה אף אחד" (כן, רק כתבה לי שאני מתחרפן, וגורם לאחרים ללכת נגד ההלכה שלה, ורפורמי, והיצר הרע, ועוד ועוד ועוד...)

ד. "מכניס ראשו בין ההרים" (לא זכור לי שכתבתי שאלה שאסרו פאה טועים והמתירים צודקים)

ה. "מנסה לרמוס את קודשי ישראל" (כנראה קודשי ישראל זהו האיסור על לבישת פאה, כל עשרות המתירים הם טמאים)

ו. "משתמש בתורה כקרדום לחפור בה" (לא ברור)

ז. "תרבות דיון מבישה" (בוודאי, מאוד מביש לנהל דיון ענייני בלי לחרף ולגדף)

פשוט מדהים.

נחלקו בכך הפוסקים, בנושא הפאה. 

 

ובוודאי שלהציג כאילו מוסכם שיש בעצם כיסוי הראש לנשואה, איזו גזירת הכתוב, נוסח פרה-אדומה, "חוקה חקקתי".. זה דבר לא נכון. בפשט הדברים, זה שייך לענין של צניעות, כמו עוד דברים המנויים בשיר השירים, שחכמים סמכו עליהם לומר שאסורים.

 

אלא בשיער, החמירו להלכה דווקא בנשואה, וכבר כתבתי - לא קשה להבין את ההבדל לגבי זה, בהתבוננות קלה, גם אם היו שלא התייחסו לכך, כי התייחסו יותר ל"הלכה למעשה" במציאות שכיסוי ראש נעשה הפקר, האם זה בכלל מעורר משהו, משגס הלב בכך.

 

 

ולגבי הפאה, גם אם לא נדרוש "טעמא דקרא" - ונאמר שהתורה לא רצתה מראה כזה באשה נשואה, ולכן שיער שהוא "אותו דבר" אע"פ שאינו שלה אסור - הרי שבהיות שמדובר בענין שיסודו צניעות, לחלוטין ניתן להבין את ההרגשה אצל מי שלא נהגו כך במקומם, שזו "התחכמות". זו לא הרגשה "עם-ארצית", אלא ההיפך, הרגשה יהודית בריאה. 

ומי שמנסה להחליש הרגשה כזו אצל נשים שהולכות במטפחת הגונה, או אצל בעליהן, חוששני שיצא שכרו בהפסדו.

 

אמנם, הובאו כאן דברים שכתב הרב משאש זצ"ל, אבל כנגדם יש גם דברים אחרים. 

 

הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שסבר שאין הפאה אסורה מעצם דין-תורה, כתב: 

"פאה נכרית, אע"פ שהתירו לצאת בה, מכל מקום חלק ניכר מהפאות המצויות היום, המשונות בצורתן ובבליטתן, אין היתר ללובשן כי הן נוגדות לגמרי את רוח הצניעות. וכללא דמילתא שאין זה מדרך הצניעות שיהא המראה דומה לפנויה, אלא צריך שיהא ניכר בקלות שאין זה שיער טבעי".

 

כלומר, בראש שלו, הסברא שלא יהא המראה דומה לפנויה (רווקה) - גם במה שאצל רווקה זה "בסדר" - היתה פשוטה לחלוטין.

ודי בכך כדי לדחות כל מחשבה כאילו אלו "סברות מומצאות", גם אם נמצא מי שלא אמרו כך. 

ומי שחשה כך, היא ובעלה, זו הרגשה בריאה.

 

עוד כתב: "ומה שנתפשט ההיתר של פאה נכרית, חושבני שסומכין על זה שרוב אנשים יודעים בזה להבחין, אף שהרבה פעמים אני אינני יודע להבדיל".

 

ואמר בשמו הרב אליהו אבא שאול, שאין זה נחשב פריעת ראש, אבל דומה לאוכל בשר כשר ועושה עצמו כאילו אוכל דבר אחר. וכן העיד הרב דן סגל שכך אמר לו, "שבאים לקיים מצות כיסוי ראש ובמקום זה עושות הכל שייראה מגולה" (בספר "חכו ממתקים" מהרב אליהו נאה, עובדות והנהגות מהגרש"ז זצ"ל - ששמע ישירות מהם).

 

אמנם אמר, "איך אפשר לאסור.. הרי הרבה אנשים יראים ושלמים, נוהגים בזה היתר" וסירב לחתום על איסור בזה. והבהיר שכוונתו לקצרות שנועדו לכיסוי, ולא לארוכות, שהיה ראוי לאסור.

 

 

את הדברים הללו כתבתי, לצורך אותן נשים שהולכות בכיסוי ראש רגיל, וחשות התקוממות נגד הנסיון להראות כאילו "אדרבה".. בשעה שהן ובעליהן רואים איך מושכת כך תשומת לב כאילו אינה נשואה כלל.  כמובן, בפרט במקום שאין המנהג המקובל כך, שאז יש לומר ש"מבחינים" ומתייחסים לכך כאל סוג של כובע. אם כי, כנ"ל, כבר כתב הגרש"ז שלגבי פאות רבות הנוהגות היום, אין זה נכון.

 

[ולא מדבר, בכללות, על מי שכך הורו רבותיהם, כמו רוב החבדניקי"ם, שבוודאי אין להם אלא דעת רבם, אם כי איני יודע מה היה אומר על צורות כאלה. ואולי שם כולם מבחינים, אינני יודע]

 

 

ובכוונה לא הגבתי למי שכתב כאן הרבה הודעת לכיוון השני, ויצא מיידית נגד כל הודעה אחרת, כי כבר ציינתי לעיל שאחרי שהדברים מוצו ובעצם חוזרים על עצמם, איני רואה בכך טעם - מה גם שהעיד על עצמו שאשתו הולכת כך, ולכן הוא "חם" להראות שזה הנכון.

 

אני לא חושב שזו צורה נכונה של שרשור, ולענ"ד דומני, שאדרבה, אם היה כותב את דעתו במרוכז בכמה הודעות ולא מיידית "מעלים" כל הודעה נגדית ע"י תגובה חוזרת, היתה דעתו משמשת יותר כחומר רציני לדיון אצל הקוראים.

 

אבל זה דבר שקורה לפעמים. מכל מקום, כבר אמרתי - מה שכתבתי כאן לא היה לצורך התנצחות, אלא לטובת נשים כנ"ל. ועל כן, גם אם איענה ע"י "אהרל'ה", עם כל החביבות, אתאפק לא לענות, וגם לא לעיין בתגובה שלא אתפתה להימשך בכך עד בלי די....

 

 

והאמת והשלום אהבו.

 

האישור שלך או. שלו אני בעד השם וכל הדרכים כשרות . א ף אחד לא יעשה צחוק מההלכה . אל תידאגי לכיסוי ראש שלי הוא כשר ומהודר

באמת מוזר....

הבעייתיות בחצי כיסוי ראש שרואים את השיער. ככה יש פיאה ולא רואים שיער.

לגבי הפאה, יש דיעות שונות וזו מחלוקת עתיקה.
בכל מקרה הבעיה העיקרית בסוג הפיאה שהצעת שהיא דומה לשיער רגיל ומושכת מאד ויש חשש שלא ידעו אם זה כיסוי ראש או שיער. אגב, זו הסיבה שחסידות שמות על הפיאה כובע קטן.

עקרונית, הבעיה מלכתחילה בפיאה זה לא שהיא יפה יותר מהשיער הרגיל אלא הדימיון לשיער רגיל ובפיאות מסוימות שהן מושכות את העין.

אולי תשלבי (במקומות מסוימים זה שילוב נפוץ). תשימי כיסוי ראש חלקי+ פיאה שלא מושכת אלא פאת סרט פשוטה.

כי שיער רגיל הותר לבנות רווקות, כבר בזמן הראשונים, וכתבו ששיער הפך לדבר נדוש שלא מעורר אף אחד להרהור. ממילא אין שום סיבה שנשואה לא תלך עם פאה "הדומה לשיער רגיל" שהיא הלכה איתו אתמול שלשום.

גם משיכת העין קיימת בכל פריטי הלבוש הצבעוני (גמרא מפורשת) ולא נאסר מעולם. אדרבה יש שפע של מקורות על המעלה שיש לאשה להתקשט ולהתייפות. לא מביא כאן כדי לא להלאות.

מעולם לא מצינו איסור בפרט לבוש מסיבה שהוא "יפה". אם כאן, נאסור לאשה יפה לצאת לרחוב כדי שלא תמשוך את העין (טיעון שהובא בדברי הגאון רבי שלום משאש).

הדבר היחיד שהוא בעייתי זה פאות יוצאות דופן באורכן או בנפחן, ובהתאם לכלל הבסיסי בהלכות צניעות, שאסור לאשה להיות יוצאת דופן ולמשוך תשומת לב מיוחדת.

נ.ב. גם אם לא יודעים שמדובר בפאה, אין בעיה הלכתית כי כיום נפוץ השימוש בפאה. ולדוגמא, מותר להתגלח במכונת גילוח כי הרואים את האדם מגולח "משערים" שהוא התגלח במכונה ולא בתער.

מסגנון תגובותיך לכלל האנשים ונשים.
אתה תוקף אותם ומבקש לא לתקוף.
אתה מדבר בבוטות ודורש מהם לדבר יפה.
אתה מבקש לדבר עיניינית ואתה מדבר לגופו של איש/ה.
התוכחה שלך מתאימה לגיל שההורומונים מדברים.
אני מעט מזועזע לאן ולאיזה רמה של שיח זה הגיע.
פעם ראשונה שאני נתקל בתופעה הזו בפורום.
צריך פה מורה שיחזיר את הסדר.. ולרמת שיח מכובדת יותר...
ואז אולי יהיה אפשר להמשיך פה את הדיון מה שלא נראה לי שיקרה...
אני מידי פעם נכנס פה ומגיב היכן שמוצא לנכון, יש פה אנשים נפלאים ואינטילגנטים והם ראויים למעט כבוד.
אז כאיש תורני אני מצפה ממך שתתנצל.

להאשמות שלך שאני תוקף אנשים, מדבר בבוטות, מדבר לגופו של אדם. קדימה!

בינתיים עד שתמצא דוגמאות, אזכיר לך כמה פנינים אקראיים שכתבו לי אנשים נפלאים ואינטלגנטיים שראויים למעט כבוד:

א. אני כותב תגובות שמביישות את גדולי ישראל.

ב. אני ומילקה זה אותו אחד.

ג. אני מתחרפן, וגורם לאחרים ללכת נגד ההלכה.

ד. אני רפורמי שצריך לכתוב בפורום של רפורמים

ה. אני זה היצר הרע.

ו. אני עז מצח שמכניס ראשו בין ההרים ומכריע ביניהם.

ה. אני מנסה לרמוס את קודשי ישראל.

ו. אני משתמש בתורה כקרדום לחפור בה.

ז. יש לי תרבות דיון מבישה.

ח. אני תוקף אישית את כולם ומדבר בבוטות.

ט. אני כותב דברים שמתאימים לגיל הילדות (הורמונים).

י. אני מניפולטיבי.

יא. אני שנוי במחלוקת.

יב. המצב האישי שלי על הפנים (עם רמז עבה לזוגיות).

יג. אני אובססיבי....

כל זה כאשר הגבתי עניינית על דברים שנכתבו כאן, ולא התייחסתי לאף אחד באופן אישי!

אכן אנשים נפלאים ואינטלגנטיים (וסליחה מאלה שהם באמת נפלאים, כמו דן שחלק עלי עם תרבות דיון מדהימה, ומילכה שגם היא לא ממש הסכימה איתי אבל ידעה להעריך דיון ענייני ולהעיר לאלה שהתנהגו בצורה מזעזעת).

אבל אני גם מסכימה עם כל מילה

לא לדאוג

אבל זה לא הנקודה 

ממש לא

מבחינתי אין על זה ויכוח

יש ויכוח על אנשים שמי שלא זורם איתם הוא רפורמי מחורפן ושילך לאכול שלוק ולשתות זירו

ואני ממש לא מרגישה אפילו שמץ של צורך להוכיח לאי מי מבין המתווכחים האינטלגנטים למה הטענה שאני ואהרל'ה אותו אחד מגוחכת

 

לוויכוח, מציע לך לשבת עם עצמך ולשאול את עצמך... מה לא היה בסדר בי שהותקפתי לאורך כל השרשור.

רציתי לחזק את ידיך, על התנהלות עניינית למרות תגובות לא ראויות, על הבקיאות בנושא כה משמעותי, נהניתי לקרא!

נאלץ לנעול.