גם ב"קו" יש דיבור על לחיות את האמונה, גם בלי לעבור בצינור של החסידות.

איך אתה יכול לומר שבישיבות אחרות פחות חיים את האמונה שלהם ופחות מתאמצים?

האם מתוך שכל בצירוף תורת הגר"א נגשים לתורת הרב קוק כמו שעושים "ההרמורניקים" (מי שהיה בבית של מרן הרב טאו שליט"א יודע שכל הספריות שלו שם מלאים בספרים העוסקים בתורת הגר"א באגדה ובקבלה!!, ובכלל ידוע שרבנו הרצי"ה הסתייג מתורת החסידות וצידד בגר"א) ,

או מתוך הרגש בצירוף לימודי החסידות נגשים לתורת הרב קוק (כמו שמרן הרב משה צבי נריה עשה בספריו שמתוך דברי החסידות = מתוך הרגש הוא ניגש לתורת הרב קוק מורה הדורות, וכן המשיך אותו הרב יהושע שפירא ועוד)

 הצד השווה בניהם שכולם מכירים "בעבודת השם שמתחדשת בא"י" - והיא הדביקות בשכינה שהיא כוללת את כל ישראל לכדי מהות אחת רוחנית עמוקה ונשגבה! שהחלה להאיר מכששבנו לרגבי ארץ ישראל האהובה!  וכן כולם מכירים בכך שבתקומת מדינת ישראל היתה התגברות של הארת השכינה ועל כך כולם שמחים ומודים להשם ביום העצמאות הקדוש!  ומתוך כך כולם משתתפים בשיכלול של המדינה הקדושה הזו בצבא ובכלכלה כי הרי בכך מתגברת הארת השכינה!! (יש וההתשתפות שלהם בשיכלול המדינה היא בעצם זה שהם מתגדלים להיות תלמדי חכמים ולשם כך יש לנו את מסלול "הגבוהה")

רק שיש ונגשים לזה מתוך שכל ויש שנגשים לכל עבודת השם הארץ ישראלית הזאת מתוך רגש ותורת החסידות - מה שנקרא "חסידות ארץ ישראלית" כמו שקורה בישיבת רמת גן, רמת השרון, שבי שומרון, רועה ישראל ביצהר, צפת, רעותא, נחלת ישראל במגדל העמק, שירו למלך, חומש, גם קצת בישיבת רמלה ובישיבת אלון מורא

ואני חושב שר"ג יעדיפו שנגדיר אותם בתור "פנימיים"

ובשביל זה אנחנו פה- להסביר מושגים

חסידות לא נחשבת שכלית בעניין וויכוח שבין שכל ללב כקו מאוד מאוד כללי.

הגות חסידים יש המון והיא הרבה פעמים מאוד שכלית, לעתים היא גם נוגעת בעולם המעשה ולעתים לא.

ככלל בתוך החסידויות ישנן כאלה שההגות שלהן יותר שכלית וכאלה שיותר נפשית אבל לומר שחסידות היא פחות שכל זו הנחה קצת בעייתית בעייני. (לשם הדוגמא אפשר לנסות ללמוד בעיון ליקוטי תורה בחב"ד, ר' צדוק הכהן מלובלין וליקוטי מוהר"ן ולראות שעולם השכל שם מפותח בהחלט.)

אבל סימן קריאה יכול להתפרש בתור משהו החלטי,

לאו דווקא לחוץ.

אבל כנראה שאנחנו חולקים אם ר"ג רק "לומדים קצת חסידות"

או גם משתדלים ללכת בדרכה.

בסופו של דבר הכל עניין של הגדרות.

ברור שר"ג לא ישיבה חסידית כמו ישיבה של ויז'ניץ,

אבל מבין הישיבות הציוניות היא (וגם אחרות כמובן) מוגדרת חסידית,

הם לא מסתירים את זה שהם משלבים בין תורת הרב זצ"ל לחסידות.

וגם הישיבה שלך (אם הבנתי נכון) משלבת את תורת הקבלה,

ועדיין מוגדרת חסידית.

הם לא פחותים בעבודה החסידית שלהם מויז'ניץ!! מבחינת יישום כוונתו של הבעש"ט הקדוש והיא עילוי הרצון היינו גישה רגשית לכל עבודת השם לתורה, לתפילה ולהשם! אלא שאצלם יש תוספת של הכרה בהארת השכינה שזורחת בארץ ישראל וכו' 

אלא שבאמת לגבי רמת גן וגם לגבי רמת השרון הדבר קצת שונה - כי יש להם קישור מיוחד לחב"ד ואינם ממש כמו החסידות הרגילה - הקלאסית.

עצם זה שמשלבים זה כבר מראה על שוני מההגדרה הקלסית של ישיבה חסידית

(וגם רואים בהנהגות בפועל).

אתה יכול לומר שזאת דרך חדשה בחסידות.

אבל אין מה להתפלסף פה, זה בסה"כ הגדרה.

ד"א- הישיבה הגבוהה במגדל העמק נסגרה

אבל לדעתי השילוב לא ממעיט כהוא זה מכוונת הבעש"ט הקדוש - רק מגביר אותה!!!! אוקיי!!

הרב יהושע רוצה שיהיה לימוד רציני בר"ג (אולי כמו מרכז) ובשביל זה הביא את הרב אלגזי,

לא לוותר על דרך החסידות.

עם הפאות המתנפנפות ברוח  - שטובלים כמעט כל בוקר במקווה - ולובשים גרטל בתפילה - ומלאים מתורת החסידות על כל גווניה - ומתוך כך יש להם אהבה עדינה וענקית להארת ארץ ישראל - להארת השכינה - פוו מי ישווה אליהם!!!??? אני לא מכיר! אוקיי!!! 

(על רמת גן בחלט יש מקום לדון כי הם מאוד מקושרים לחב"ד שיש בהם הרבה שכל, וכמו שכבר כתב את זה משהו פה)

רמת השרון יצהר וחומש לא פחות חסידיות מר"ג

אין הרבה ישיבות תיכוניות שמוגדרות חסידיות.

יש את בני צבי בבית אל אבל בסגנון מתנחל (לא כולם).

יש את מגדל העמק, שמגיעים אליה מכל הארץ אבל היא לא במרכז.

ויש את שלום בנייך- ישיבה קטנה ציונית (וחסידית) בירושלים.

(אהה ויש את מקו"ח שהם לא ברורים כ"כ..)

לגבי גבוהה- יצהר וחומש בסגנון מתנחל.

ורמת השרון באמת סגנון קצת זרוק, אבל לאו דוקא מתנחל.

לגבי גבוהה/הסדר- יש את ר"ג וטבריה, אם את מוצאת עוד ספרי לי..

(כמובן שיש עוד ישיבות שלומדים גם חסידות, אבל לא מוגדרות "חסידיות")

בקשר ללב לדעת,

בהרבה ישיבות גבוהות והסדר יש להם נציג (אחד מהבחורים שם)

חלק מהבחורים נרשמים למבחנים שיש 3 פעמים בשנה

מקבלים ספרים ולומדים לבד.  לא יותר מזה..

וזה לא מיועד לתיכונית.

זה כבר נידון קצת (גם עם מנהלים) וזה יכול להועיל לשידוכים וגם למחפשי שבו"שים או לכאלה שמחפשים להתחזק קצת

היו פה כבר הרבה שרשורים על הבדלים בין ישיבות (בעיקר בין מרכז לקו).

אפשר בעיקרון אבל זה עלול לגרור הרבה וויכוחים ולשון הרע.

מי שרוצה לשאול על ישיבה מסויימת עושה את זה (פה או בפורום ישיבות).

ובכלל אני לא חושב שצריך לחפש בחורים לפי ישיבות (אולי סגנון כללי, לא להכנס לפירוט על כל ישיבה).

כל תגובה לשרשור הראשי תהיה אך ורק כך

נושא: "שם ישיבה"

תוכן: "ראש הישיבה. מספר תלמידים. סדר לימוד" וכו'.

וכל תגובה לתגובה כזאת תהיה בדיון אם זה נכון, לא נכון, חוויות של תלמידים.

וכמובן שכל לשון הרע ח"ו ידווח וימחק.

גם אם זה לא יועיל לשידוכים זה עשוי להועיל לבחורים שמחפשים מקום ללמוד.

אני יודע שיש אתרים כאלה כבר, אבל חסר שם את הנגיעה האישית של האנשים (וכשזה יותר מדי אנונימי ולא מפוקח (כמו אתר חרדי אחד) זה באמת גולש למלא לשון הרע)

----- שרשור הישיבות הגדול ----- - בני הישיבות

אני לא המנהל שם אבל לא חושב שיש בזה בעייה.

(אני יודע שצריך לכתוב עם א', לא מסוגל..)

בעייני לדוג' ברור שרמת גן הרבה יותר חסידי מחומש, יש הרבה יותר השקעה על לימוד חסידות ויישום חסידות

והשאלה מה אתה מגדיר כחסידות היא שאלת השאלות בדיון הזה וכאן כולם נופלים כי מתדיינים על מוג לא מוגדר.

אני אתן כמה גדרים וחלוקות כלליות, מוזמנים לחלוק עלי.

הווי חסידי מהסוג של 'אנ"ש דשכם', מקווה כל יום, פאות, גרטל, קישור לצדיק ולימוד חסידות כללי (עדיף של הצדיק שלך, במקרה הזה הרב יצחק.)

הווי חסידי מהסוג של רמה"ש, יותר התבודדות, תפילה, קישור כללי לצדיקים (מברסלב ועד לרב החלבן) והפצות

הווי חסידי מהסוג הרמתגני, יותר התוועדויות, דיבורים בנושאי אמונה, טוב ה' ואלוקות, יותר עיסוק בהגות חסידית כללית (מחב"ד ורב' צדוק ועד ברסלב כולל חסידויות פולין - שפת אמת נתיבות שלום ועוד )

הווי חסידי בסגנון מגדל העמק, קצת יותר קשה להגדיר כי זה  מקום קטן אבל נגיד שמשהו שיותר דומה לרמה"ש עם עיסוק בהגות..

אני לא מספיק מכיר את חומש אז לא רוצה לכתוב סתם..

לגבי כל השאר אני די מסכים רק שתי הערות-

"אנש דשכם" דיבר על הישיבה השנייה ביצהר (רועה ישראל של הרב דודי).

ומגדל העמק נסגרה.

וכמובן שיש עוד הבדלים בין הישיבות האלה חוץ מהסיגנון החסידי שלהם (בעיקר לגבי א"י, וגבוהה/הסדר).

לגבי רועה ישראל, הייתי אומרת שיש שם שילוב בין מה שכתבתי על עוד יוסף חי (חוץ מהקטע של הרב יצחק..) לבין רמה"ש עם תוספת של הנהגות חסידיות בסגנון חסידויות פולין (הרב דודי ויחסיו לאדמו"רים ככלל.)

שאין כאן בחלוקה שום רצון לעורר מחלוקת או משהו בסגנון,

יפה לראות כמה דרכים יש לעבוד את ה' יתברך והעיקר שיכוונו כולם לבם לשמים

(וכל החילוקים הללו הם רק בקבוצה יחסית קטנה שבעיני אנשים מהחוץ נראית כאילו כולם אותו דבר, ניתן ללמוד מכאן גם לא לשפוט חלילה וגם ליהנות מהעושר והגיוון שה' יצר בעולמנו.)

אמנם לרב דודי יש הנהגות, אך הן שוליות לעיקר שהוא לימוד אמונה, חסידות ועבודת ה'. הרבה יותר קרוב לר"ג מאשר לעוד יוסף חי.

בס"ד

"סדר צהריים כולו תנ"ך אמונה" איפה?

מתחרפן מכמות הסטיגמות בשרשור לפחות זה דו"צ (אהמ @ענבל).

בס"ד

השלב הבא יהיה ללמד אותך להגיד "ישיבת הר עציון" ולא ישיבת הגוש.

<\סוףנצלוש>

ממה שאני יודע אצל כולם התפילה באיזור 7

וקמים באחוזים כמו בכל ישיבה אחרת

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

3 שנתונים זה קלאסי

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות