אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
ראש הישיבה: הרב יהושע מרדכי שמידט.
עיר מיקום: שבי שומרון
גבוה/הסדר: גבוה והסדר
אחראי שבוש"ים: אושר גורלשוילי, 052-5950230.
אתר הישיבה: http://torabashomron.org/
כמה מילים על הישיבה:
הישיבה שואפת לגדל תלמידים שידעו ש"ס והלכה, אם זה על ידי לימוד עיון ברמה גבוה תוך הגעה להלכה עצמה, אליבא דהלכתא, ואם זה על ידי הקפת מסכתות על מנת לדעת אותם. דגש חזק שמים בישיבה על לימודי א"י על מנת להבין את חשיבותה של ארץ ישראל ושל ההמצאות שלנו כאן. לימודי הארץ ישראל נמצאים לצד שיעורים באמונה, מוסר, חסידות, תורת הרב קוק ועוד.
הישיבה משלבת בתוכה גם מסלול הסדר וגם מסלול גבוה וכל תלמיד הולך למסלול המתאים לו, כאשר ראש הישיבה והצוות החינוכי מלווים את התלמיד בבחירתו ומסייעים לו במידת הצורך. בישיבה יש יועץ חינוכי שמטרתו היא לעזור לבחורים ולהוות אוזן קשבת לבעיותיהם.
הישיבה היא ישיבה באווירה משפחתית חמה ותומכת.
לשאלות ופרטים נוספים, אשמח לענות פה או באישי למי שמעוניין.
כי זה משנה מאוד את אופי המקום.

מלאה מלאה שמחת חיים ואווירה פנימית מרעננת, רה"י גדול.
אניוהואשל דבר להשקפה חרדית - וברור שזה לא מתאים לדת"ל שחפצים בתי מדרש עמוקים ובהירים לפי הדרך שהתוו להם ריבותיהם הקדושים. כל טוב
הרב שלי אומר שהשקפה של יהודי זה תורה ומצוות.
צריך לחפש מקום ללמוד תורה ולהתעלות בעבודת ה' השקפה זה דבר לא חשוב וזניח
אם יש למישהו ישיבה שמתאימה לו בעבודת ה' ובלימוד תורה חבל שיפסיד את זה בגלל השקפה אדם צריך ללמוד במקום שלבו חפץ במקום שיוכל להתעלות בו השקפה זה לא דבר שאמור לחסום
לדוגמה, "ההשקפה החסידית" זה להיות מקושר בתורת החסידות , ובכך להעלות את מדריגת העבודה שלך ממדריגת עבד (ליטאים) למדריגת בן (חסידים) וכך כותב במפורש האדמו"ר מפיסצנא בתחיל קונטרס בני מחשבה טובה שהעיקר החידוש של הבעש"ט זה להעלות אותנו ממדריגת עבד למדריגת בן, ויש לזה התפרטויות רבות במחשבות, בהרגשים ובמעשים שהחסידות מחנכת אליהם.
וכעין זה היחס ל"השקפה הדתית לאומית" ההולכת לאורה של תורת הרב קוק הארץ ישראלית, שהיא באה להעלות אותנו מדריגה נוספת, למדריגת "כנסת ישראל" (יש מקור בזוהר ויקרא, שיש שלושה מדריגות בקשר של האדם עם השם, מדריגת עבד, מדריגת בן ומדריגת כנסת ישראל בת זוגיה), וההשקפה הדת"ל גורסת שיש צורך להיות מקושר באורה הבהיר של תורת הרב קוק, ולצעוד לאור ההבנות השכליות שהוא מסביר לנו, ולצעוד לאור ההדרכות המעשיות שהוא מדריך אותנו וכו', אלא שיש להעיר שהרב קוק בגלל שתורתו היא כללית, אז הוא עצמו הדריך אותנו שמתוך העיסוק בתורתו הארץ ישראלית יש לעסוק גם בחסידויות בסיגנונות השונים, ובכך להזריח עליהם אור ארץ ישראלי בהיר, ולתת להם פנים חדשות - פנים של "חסידות ארץ ישראלית".
תמצית דבריי - שההשקפה על העולם ועל האדם, כל אחד לפי ריבותיו, היא היא עבודת השם שלנו, ויש ממנה השלכות עצומות על לימוד תורתו ועל קיום מצוותיו ועל כל חיי האדם!, ולא שייך לומר שאין חשיבות להשקפה במובן שאני התכוונתי אליו, וכנראה הרב שלך התכווין להשקפה במובן אחר.
כמובן שמיותר לומר שתמיד חייבים לכבד כל אחד, גם אם הוא חושב אחרת ממנו, וצריך גם להתשדל לאהוב כל אחד. בעזרת השם.
ראש הישיבה: הרב גרינברג, ועוזריו הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן
עיר מיקום: כרם ביבנה (בין צומת אשדוד לכנות, ליד קיבוץ קבוצת יבנה וגבעת וושינגטון)
גבוה/הסדר: גם וגם
אחראי שבוש"ים: נתנאל שושן
אתר הישיבה: KBY.ORG.IL
כמה מילים על הישיבה: ישיבה שבה באים כדי ללמוד תורה, להתגדל בתורה ויראת שמיים ולדעת לצאת לחיים כמו שיהודי צריך לצאת.
מוממלץ בחום חום חום!!! ישיבה מדהימה עם צוות מהמם!
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אביה סלוק - 054-6704860
ראש הישיבה: הרב ברוך וידר
עיר מיקום: הרובע היהודי
גבוה/הסדר: הסדר, אפשרות לגבוה למי שמעוניין
אחראי שבוש"ים: אליאל אידלשטיין 0504739321
אתר הישיבה: https://www.hakotel.org.il/
כמה מילים על הישיבה:
ישיבת הכותל היא מהישיבות הציוניות הוותיקות, כשהיא חוגגת השנה יובל שנים להקמתה מאז שחרור הרובע
היהודי במלחמת ששת הימים. ישיבה שחורטת על דגלה גדלות של תלמידי החכמים שבה- הרב אביגדור נבנצאל,
והרב חיים ישעיהו הדרי שמעבירים שיעורים אך גם דורשת מתלמידיה גדלות מבחינת השקעה ועבודה
עצמית. הישיבה רואה בעצמה כמקום שנועד לאפשר ללומד בה לגדול בתורה, לא משנה מאיפה הוא מגיע או
כמה קשה לו הלימוד, כל עוד הוא משקיע ולומד ברצינות הוא יהנה מ100% תמיכה, עזרה וסיוע של הצוות.
מעבר לשקידת התורה שהישיבה מחנכת אליה- העיר העתיקה ומזרח ירושלים הם מקומות מרכזיים באחיזתנו
בארץ אבותינו, הישיבה מחזיקה מניין של בחורי הישיבה שמתפללים מנחה בכותל הקטן, רבנים
ואברכים שגרים בהר הזיתים ושמעון הצדיק.
בנוסף לכך היא הישיבה עם אחוזי גיוס מח"ל(מתנדבי חוץ לארץ) ועליה הגבוהים ביותר, בעיקר בגלל הקשר
והיחס בין תלמידים מחוץ לארץ למערכת הישראלית, שבה אמנם אין קשר לימודי בהכרח(למי שלא מעוניין)
אבל החיים בפנימיות הם משותפים.
אז אם אתה רוצה מקום שכל מה שהוא מציע זה פשטות של גדילה בתורה, מתוך חזון בניין ירושלים
השלמה- זה מקום טוב לבדוק בו.
ובנימה אישית- ישיבה מדהימה עם כוחות אדירים ות"ח נפלאים שנותנים המון לכל תלמיד. למרות
שהישיבה לא קטנה, יש בה יחס אישי ופרטני לכל תלמיד ותלמיד. מומלץ בחום גדול לבוא ולבדוק.
נכון, יש שם הרבה סגנונות ורמות, וזה מבורך לדעתי, כי מקום שיכול להכיל מגוון הוא מקום שיש לו אמת גדולה.
האמת היא, שאפשר למצוא שם מכל וכל, כמעט.
אז אם כן בא לך לבדוק אני מוכן לנסות לעזור. אולי תמצאי שם מישהו?
אני יודע איך זה ומה הסטיגמות, גם אישתי סיפרה לי שאמרו עליי "את רוצה בחור מישיבת הכותל, אחד שלא
קם לשחרית?" וזה בסדר, כי יש גם כאלו. ויש לי חבר שמתחתן עם מישהי שכל החתנים שם הם הר-המור או מרכז, והוא לא נופל מהם בשום בחינה.
אז במקום לפחד מהדברים- מוזמנת לבדוק.
יש חברה שלא נופלים מאף הר-המורניק, ויש חברה שהסגנון הדתי שלהם שונה.
אני לא אומר שישיבת הכותל היא הר-המור במסווה, אלא שבאמת יש מגוון מיוחד מאוד של אנשים
וסגנונות בתוך הישיבה. אז אולי את פגשת כמה עם רמה לא גבוהה(אני מניח שזה פשוט סגנון תורני,
שאני מאוד מבין אותך בקטע הזה, אבל עדיין זה סגנון ותפיסה שמשתנים לאיטם בישיבה), אבל יש
עוד הרבה, במיוחד בחבר'ה של שיעורים ה-ו כרגע(שאני מכיר באופן אישי) שהם חזקים מאוד מבחינה
דתית.
אם כן מתאים לך לברר עם מישהו מתוך הישיבה, כי באמת יש כאלו ויש כאלו.
הישיבה מאמינה שכל יהודי צריך ויכול ללמוד ולהתקדם בעבודת ה'- ושמי שמוכן לעבוד הישיבה שם בשבילו.
זה אומר שיש הרבה רמות וסגנונות, ובד"כ רואים את התוצאות העיקריות באזור שיעורים ה-ו, אבל זו לא ישיבה
של "חלשים" שיש בה גם כמה חזקים וזו לא ישיבה של "חזקים" שיש בה גם כמה חלשים. זו ישיבה שמסתכלת
על כל תלמיד במימד של התקדמות ולא של מקום ספציפי. כלומר- השמחה של הישיבה היא לא בלהגיד יש לי
בחור שיודע X תורה ומתפלל Y דקות עמידה, אלא- יש בחור שלא העז לפתוח גמרא רגילה והיום לומד לבד,
יש לי בחור שהתפלל 2 דקות עמידה והיום מתפלל 7 וכן על זו הדרך בכל מדד של התקדמות.
ביניכם אחרי שתסיימו אותו
א. השרשור מתמלא "סתם"
ב. על כל דבר בפרט ישיבה ניתן להגיד כך או כך אז אין כאן אמת אחת
מה גם שפרצופיהן שונים ומעולם לא הבנתי את הקטלוג עפ"י מוסד
איך אפשר להכניס 100 או 300 אנשים תחת אותם שני משפטים.
היא ביררה ועכשיו היא יודעת שכולם ככה.
הוא יודע שזה לא ככה וכו'.
אפשר לכתוב "אוכל למסור פרטים ממה שאני מכיר אישית - בפרטי. כי אף אחד לא יוצא מזה טוב "
לגבייך, את אמנם לא רוצה שיובן אחרת אבל בדקת וחקרת אז הקוראת התמימה הבינה את המסר..
וגם השבושניק התמים. וגם החתן של ההיא לעתיד.
לא?
ומחוברת לתלמידיו הקדושים. בד בבד כחלק מתורת הראי"ה, הם עוסקים גם בחסידות על גוניהם השונים,
הישיבה מושפעת מהעיר עתיקה - בקיצור ישיבה מדהימה בחורים תורניים, טובים ועמוקים, כיף לראות אותם.
ראש הישיבה: הרב שמואל טל שליט"א
עיר מיקום: יד בנימין
גבוה/הסדר: גבוהה
אחראי שבוש"ים: נתן בן דוד 054-2215283
אתר הישיבה: http://www.thc.org.il/
ועוד אתר שקשור: http://www.talchaim.org.il/
כמה מילים על הישיבה: מי שיעיז קצת לצאת מהשבלונות המוכרות בציבור הדתי לאומי ויבוא לשבו"ש - יזכה להכיר עולם שלם של עבודת ה' שמחה באוירה חסידית ודיבוק חברים, לימוד עיון מעמיק אליבא דהלכתא, ושיטה סדורה (עם תמיכה מערכתית) של התקדמות בעבודת המידות, והכל מתוך חיבור עמוק לעם ישראל ומצב הדור.
פרטים נוספים אפשר למצוא בוויקיפדיה.
השקפה אנטי ציונית חריפה שאינה מקדמת את עם ישראל בדרכו אל הגאולה

קרב נפח'
בוגרי הישיבה ומשפחותיהם באחד מהמפגשים אצל מו"ר הרב אלחנן
ראש הישיבה: הרב דוד דודקביץ'
עיר מיקום: יצהר
גבוה/הסדר: גבוהה
אחראי שבוש"ים: יוסף גלברד 0527710815
אתר הישיבה: אין
כמה מילים על הישיבה: ישיבה חסידית ארץ ישראלית המשלבת בין תורת מאורות החסידות ובית מדרשו של הרב קוק.
אחלה ישיבה, ב"ה צוות מקסים, לימוד תורה באיכות, אווירה טובה ומשפחתית ויחס אישי לכל אחד.
הישיבה מונה כ50 חבר'ה עם אברכים. מסלול גבוהה או הסדר-שילובים.
יש התנדבות פעמיים בשבוע אחר הצהריים עם ילדים נוער ועוד התנדבויות.
אם אתם רוצים פרטים נוספים, כנסו לאתר הישיבה: ישיבת אורות נתניה
![]()
![]()
עף על עצמו
ישיבת גבעת אולגה.
רה"י הרב אפרים ג'יאמי.
נמצאת בגבעת אולגה(שכונה מערבית של חדרה).
הסדר/גבוהה אפשר את שני המסלולים, אמנם ההסדר הוא "שילובים" שמתגייסים בנוב' ג' למניינם.
אחראי שבושים: מאור קוסשווילי 0543138225
הישיבה שמה דגש מרכזי על חינוך לתורה ויראת שמיים ולא לאוסף הידיעות, ואני אפרט בקצרה..
בישיבה מחנכים אותנו שעצם הלימוד זה מה שחשוב ולא ההספק( כמובן שמשתדלים גם להקיף אבל אני חושב שזה לא הדגש). והכוונה שרוצים לבנות עולם פנימי ורצון של כל אחד ואחד לאהוב את התורה ולהבין את ערכה וחשיבותה בכל פרטי החיים. הקו החינוכי המנחה את הישיבה זה תורת הרב קוק עם שילוב קטן של חסידי. ההרגשה בישיבה היא שיש חיות ואש בישיבה.. כולם מוזמנים בשמחה!
עכשיו הישיבה מונת 6 שנים להקמתה בהם כ120 תלמידים ואברכים ושנה הבאה יצטרפו בסביבות 60 חברה
וברוך השם מאד מאד טוב להם! הם התחזקו מאד!
ראש הישיבה: הרב אייל גריינר.
עיר מיקום:טפחות. (נמצא בגליל לי הכפר הדרוזי מר'אר)
גבוה/הסדר: הסדר
אחראי שבוש"ים: יניב בלליס - 0522348915
אתר הישיבה: ישיבת הסדר טפחות - הדרך שלך בתורה
כמה מילים על הישיבה: ישיבה קטנה ומשפחתית (אין סיכוי שאתה לא מכיר מישהו משיעור אחר), ישנו גיוון מאוד גדול באוכלוסיית הישיבה, ישיבה לחוצת הסדר, וממש כיף סך הכל קצת חור המיקום, אבל לא מתחרטים לרגע!
ראש הישיבה: הרב דוד אביחיל
עיר מיקום: שכונת רמות בירושלים
גבוה/הסדר: ישיבה גבוהה
אחראי שבוש"ים: יהונתן פרץ - 0546478919, אור נחמיה - 0535297806.
אתר הישיבה: ישיבת רמות | בית מדרש קהילתי
כמה מילים על הישיבה:
הנחת היסוד העומדת בבסיס הלימוד בישיבה היא שאין התורה מנותקת מהמציאות, אין התורה אוסף של טקסטים עתיקים אשר יש לפענחם וללמדם, אלא התורה היא דבר ד' אלינו דרך כתבי הקודש תורה שבכתב ושבע"פ, ומדריכה אותנו בחיי היום יום, תוך התבוננות מעמיקה על המציאות כולה האישית החברתית והכללית.
הלימוד בישיבה הינו בדגש על פיתוחו האישי של כל תלמיד ותלמיד. לכל תלמיד ניתנת האפשרות ללמוד בחברותא עם ראש הישיבה ועם כל אחד מהרמי"ם בישיבה, תוך ליווי אישי בבניין האישיות ובניין המידות. במקביל לתכנית הכללית של השיעורים הקיימת בישיבה כל תלמיד יכול להיעזר בצוות על מנת לבנות תכנית המתאימה לו באופן אישי.
ובאופן אישי
- הישיבה איננה ישיבה גדולה, יש אוירה טובה, מצד אחד אין לחץ באוויר, אבל מצד שני אין תחושת בטלנות, כל אחד לומד בדרך הכי נכונה והכי מתאימה לו מתוך שמחה, סיפוק והתקדמות.
החבר'ה בישיבה חבר'ה ממש טובים, רציניים, נחמדים, שמחים, מלאי חיים.
בישיבה ישנו עיסוק בתיקון המידות והסתכלות יהודית על הסביבה בלימוד עצמאי ובשיעורים של ראש הישיבה, הרב דוד אביחיל.
נשמע מעניין, נכון?
מוזמנים לראות ולקרוא עוד באתר של הישיבה וכן לבוא לבקר אותנו! 
מקום הישיבה: רעננה
גבוה\הסדר: גבוה
אתר הישיבה: הישיבה הגבוהה ערשנו רעננה
כמה מילים על הישיבה: ישיבת ערשנו רעננה הוקמה על ידי הרב מרדכי אליהו זצ"ל והייתה בהכוונתו עד פטירתו. בישיבה לומדים את כל חלקי התורה מתוך חיבור לעם ישראל. העבודת ה' בישיבה היא עבודה חסידית למשתוקקים להגיע לעבוד את ה' לשם שמיים באמת! העבודה נעשית מתוך אהבת חברים, לא כמושג אלא כעבודה.. בישיבה עובדים על אהבת חברים! בישיבה יש קשר ישיר לראש ישיבה המדריך כל תלמיד ותלמיד למחוץ חפצו ומעביר מגוון שיעורים בעבודת ה' במהלך השבוע ברב קוק, חב"ד, ברסלב, ועוד.. צפו בסרט תדמית:
אחראי שבושי"ם: אוריאל סטריק 0525253767
ראש ישיבה: הרב דוד תורג'מן שליט"א
עיר: דימונה
גבוה/הסדר: גם ישיבה הסדר וגם ישיבה גבוהה לבחורים
אחראי שבושים: יצחק חברוני 0505962756
כמה מילים על הישיבה: ישיבה לא גדולה מידי ולא קטנה מידי, 70 חבר'ה. בעז"ה לשנה הבא ישנה קבוצה של 20 חברה ממגון ישיבות בארץ.
הישיבה באווירה משפחתית עם דגש, ומתוך כך קיים קשר אישי בן הרבנים לתלמידם (וישנו קשר מיוחד בין תלמידם לאברכים..)
לעוד פרטים ניתן לפנות למס של אחראי שבושים
מוזמנים לשבוש בשמחה!!
תצלחיו
ראשי הישיבה: הרב ישעיהו מייטליס שליט"א והרב משה אדלר שליט"א
עיר מיקום: נהריה
גבוה/הסדר: הסדר
אחראי שבוש"ים: אושרי גנון- 054-5762626
אתר הישיבה: ישיבת ההסדר נהריה
כמה מילים על הישיבה:
ישיבה משפחתית וחמה , לימוד חוויתי, בנייה אישית באווירה מיוחדת, לעזור לזולת ולחזק את האחר.
במיאח"ה
נשיא הישיבה: הרב דניאל סטבסקי שליט"א
ראש הישיבה: הרב ראובן טיליס
עיר מיקום: ירושלים
גבוה/הסדר: גבוהה
אתר הישיבה: safravesaifa.org.il
כמה מילים על הישיבה: ספרא וסייפא היא ישיבה גבוהה בהקמה לחסידות, פנימיות ואמנויות לחימה, בנשיאות הרב דניאל סטבסקי שליט"א. הישיבה מתאימה למי שרוצה להעמיק בעבודת החסידות, דבקות, תפילה, התבודדות, דיבוק חברים, עבודת השמחה וכן חיבור קומת הגוף לקדושה. הישיבה עומדת לפתוח שעריה בעז"ה בשכונת רמות ירושלים בצמידות הדוקה לישיבת רמות
שם הישיבה: ישיבת אורות התורה והחסד בעיר אשקלון.
ראש הישיבה: הרב אביהוא פישפדר והרב יגאל הדאיה.
עיר מיקום: אשקלון.
גבוה/הסדר: שילובים.
אחראי שבוש"ים: אבישי 0503882224
כמה מילים על הישיבה: ישיבה חמימה ומשפחתית ברמה גבוהה - משלבים לימוד תורה בעוצמה ועשיית גדול חסד בקהילה.
התלמידים בישיבה מתגייסים למסלול שילובים ובכך זוכים לשלב בין מצוות ישוב ארץ ישראל ולימוד תורת ישראל.
לפרטים והרשמה ניתן לפנות בשמחה.
אף אחד לא דיבר פה עליה?
ראש הישיבה: הרב נחמיה טאו שליטא
עיר מיקום: בני דקלים
גבוה/הסדר: גבוהה
אחראי שבוש"ים: 0542217040 יאיר
אתר הישיבה: אין
כמה מילים על הישיבה: אין
או עכ"פ קצת לאחריו לשאול פה מעט שאלות למדניות, וכיוון שאני לומד ב"ב עכשיו אשאל עליה:
המשנה בב"ב ב. קובעת שהשותפין שרצו לעשות מחיצה בונין את הכותל באמצע.
ולאחר מכן מפרטת: 'מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין, בונין - הכל כמנהג המדינה'
לאחר מכן מרחיבה על שיעורי הכתלים: 'בגויל זה נותן ג' טפחים וכן זה, בגזית שני טפחים ומחצה וכו''
אתמקד ב'הכל כמנהג המדינה' - ישנה מחלוקת האם גם עובי הכתלים תלוי במנהג המדינה או רק סוגם.
רוב הראשונים (רש"י, רא"ש, רמב"ן, רבנו יונה ועוד) אומרים ששיעורי המשנה מדוייקים, ומנהג המדינה משפיע רק ביחס לאיזה סוג כותל יבנו.
ישנו דיון מעניין בראשונים מה הפרמטר הקובע למנהג המדינה, ועל זה ארצה לדון:
הרא"ש (ב"ב, פרק א', סי' א) כותב כך: 'מקום שנהגו לבנות. פי' לבנות כותלי חצירות דומיא דקתני וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. ואינו תלוי במנהג שאר בנייני העיר שאף אם נהגו לבנות בנייני הבתים בגזית אין צריך כל כך בנין חזק למחיצה החולקת ודי בכפיסים או בלבינים'
כלומר הרא"ש מבין שמה שיקבע את מנהג המדינה הוא מה ששותפים בונים בין שניהם.
ומה הסברא? פשוט - זה הכותל הרלוונטי.
לעומתו רמב"ן כותב כך: 'ופירוש מקום שנהגו של מנהג בני המדינה. שאם מנהגם לבנות כל אחד ואחד בשל עצמו גויל אף השותפי' כופין זה את זה לבנות גויל ואם שאר כותלי העיר שיש לכל אחד בשלו גזית השותפ' בוני' גזית וכל אחד ואחד נותן כפי השיעור הקצוב במשנתנו' - כלומר, הולכים לפי כותלי הבתים! מה שאנשים בונים לעצמם בביתם, וקשה מה הקשר?
ויש לי גם שאלה יותר חזקה - לפי זה לא תיתכן מציאות של מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא; נתאר לעצמנו עיר עם 100 בתים, שהכתלים עשויים גזית, בעשרים מהבתים יש חצרות בהם בנו השכנים מחיצת הוצא ודפנא, לכאורה ע"פ הרמב"ן, שמתחשבים גם בכותלי הבתים, מנהג המדינה יהיה לבנות גזית - שיש 100 בנייני גזית ורק 20 של הוצא ודפנא! ולכאורה ע"פ זה לעולם לא יהיה מנהג לבנות בהוצא ודפנא - שהרי תמיד בתים לא יהיו מהוצא ודפנא, ותמיד יהיו יותר בתים מחצרות!
יש פה מישהו שמזדהה? מה אתם חושבים שבאמת אפשר לעשות?
הרב בניה מינצר: לשנות את היחס לרווקים
הטענה שלו בגדול היא שרווקים תורניים מבוגרים לא מוצאים את עצמם בין הסטטוס של בחורים לסטטוס של אברכים, ובכללי במסגרת הישיבתית, ושצריך למצוא להם פתרונות מתאימים. הוא הציע בעיקר להתייחס אליהם באופן מכבד ומותאם יותר, ולא להתייחס לרווקות שלהם ככתם. בתכלס אני בכלל לא בטוח שזה מספק. אני חושב שעיקר המצוקה נמצאת בענייני השתייכות חברתית-קהילתית, וצריך להרהר איך את זה פותרים. אולי הגיעה העת להקים ישיבות קיבוץ כפי שקורה במגזר החרדי? (אצלנו יש ישיבות לבוגר"צים, אבל זה בדר"כ לא משהו שנותן מענה ממש להתגדלות בתורה לטווח רחוק, אלא יותר כמו המשך של ישיבות הסדר, פשוט בלי זאטוטים. אולי אני טועה ואני פשוט לא מכיר מספיק את המציאות)
הפוסט המקורי-
אולי בלנ"ו יגיבו יותר אנשים, אבל רוב הסיכויים שתוך רגע זה יהפוך לויכוח על לימוד תוררה ופרנסה.
שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.
רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.
כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.
אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?
נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?
האם זה דומה ליחס בשנתון?
זה טוב או לא?
אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם
היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).
הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.
או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.
לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.
שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..
לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.
וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..
לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.
לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?
כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.
מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?
זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.
יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.
אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.
כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.
גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.
לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.
את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.
ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.
ממילא, כל הטענה שלו שגויה
אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.
אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.
ממילא, היא קיימת.
והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.
יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים
בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.
בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.
ומלגות טכניות.
אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.
מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.
כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.
שמונה חודשים, אני בשבושים
חבל סתם למשוך כך הרב אמר, כך גם הצווים בדואר זורמים,
אמרו לי תבין, אם לא תתיצב אצלנו יהיה פה לא נעים.
אבל מה לעשות שיש הרבה הבדל
כי אופי של מרכז לא כמו של בית אל
לא לא לא אין לי פחד מסטיגמות אבל
אני עם קצרים והם מכופתר
אני עירוניסט הם אביתר
מה מצפים משמיניסט שהרגע סיים י"ב, לא פלא שאני מתלבט
חלפה לה תקופה עוד שבוש בחיפה
כי בכרם הכל אנגלית, ואנלא מבין ת'שפה
חשבתי עלי, זה לא בשבילי, קרבי זה נחמד אבל יותר נחמד בלי
חשבתי כבר ללכת שוב להר המור
אבל אני רוצה את כל השס לגמור
אגב כדאי עכשיו לקבוע את צבע הסטנדר
זה לא תירוצים פשוט צריכים לנסות
כי אני עם חצי טאץ' והם עם כוסות
אולי עוד שבוש אחד וודאי יעזור לי לא להשטמת
לכן אני עוד מתלבט
אני איסטניס ולכם אין חימום
תגיד לי מה נראה לך נו אי אפשר כך תתקינו כבר אחחחח
לא לומדים פה ריף זה קצת קריטי
ועם ספרדים כבר די מיציתי
תגידו איפה יש נייר טואלט
ואין שירותים בחדרים
איפה בכלל החדרים
חכה עוד שניה אסגור עוד מעט
עוד אחת עוד אחת עוד אחת
אני חייב עוד שבוש אחרון
כל עוד האוכל על חשבון הברון
בטוח נמצאת עוד ישיבה שאי שם מתחבאת
ואז אפסיק להתלבט
הלחן הוא של מתלבט של אנדרוס נ.ב של חבר לא שלי.
ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.
העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.
לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.
השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות
אבל תגובה מעניית תודה רבה
איפה אפשר לשמוע את השיר?
בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?
בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?
הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?
החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס
מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?
בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.
וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!
האם יש הבדל חוקי ביניהן?
מי שידחה כל שנה
בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.
אני לא באמת מבין בחוקים...
יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?
בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!
מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.
הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.
כשהיה צורך
לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)
ושום ניסיון כפייה לא הצליח.
ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.
אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר
המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול
כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות
אבל זה לא שהמכינות התנדבו
הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…
יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס.
אלא הוראה
אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות
הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.
אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.
נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.
אבל זהו.
כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.
רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)
כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס
ודוחים את השירות
ועכשיו זה לא אפשרי
כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.
אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.
ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.
אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך
מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,
מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,
מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,
מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,
מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.
זה מגעיל. זה באמת מגעיל.
אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.
וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.
עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".
בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.
לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.
בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...
דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.
צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.
צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.
וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".
צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.
בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".
מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.
אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.
איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.
אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.
הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!
אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.
כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)
היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך
מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס
בפסק דין
אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות
מאז שפג תוקף החוק הקודם
הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג
הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס
(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)
ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית
לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא
אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.
אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל
והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר
קצת כמו שהיה לפני
נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)
ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.
יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.
חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.
מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.
כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.
בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.
מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד.
רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.
בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא?
בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים
אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה
אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא
הם ממש לא חנונים
אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים
בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...
בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון
האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם
תודה לכל העונים
שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?
היי
מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!
אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח
לק"י
וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.
לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.