נודניקית שיואו *הסמיילי מהפון עם המבט נו במת את לא אמרת את זה עכשיו*

שלישי זה אחרי הבנים

טוב אז ככה

השבוע אני לא באה אליכם

שבוע הבא קבענו

אפשרות א

אני מוכנה לשקול על בריכה ברבעי לא באלי שני... (כלומר השבוע)

אפשרות ב

את באה ראשון הבא אלינו לבריכה

אפשרות ג

לא בריכה

אני צריכה שמה קוד לבוש מסויים?

סגרנו?

חוץ משלישי אני די פנויה השבוע ולשבוע הבא לא ידועות לי תוכניות

או לחלופין

ראשון

שני

שלישי

רביעי

סינג'רתי אותך לתפקיד שליח

לירון רוצה להעביר לי מכתב ()

אז אם מחר את הולכת לבריכה אז זה בסדר שהיא תביא לך אותו?

יכולתי לתת לה להיתקע איתו לנצח

סקרנות?

סביר להניח

אופ אפי אין לי כח לזה

לא באלי

גם נעמה.. היא דברה עם יהלי על זה והיא אמרה לה שהיא היתה רוצה לחדש איתי את הקשר ולדבר על מה שקרה

לא רוצה אין לי כח לזה

טוב לי ככה

גם עם אורטל וגם עם שרה שמתייחסת אלי בקרירות.)

לא באתי למפגש או אנערף מה הן רוצות מחיי

בפעם האחרונה שאמרתי לבנא שאני כועסת עליו מה אני חושבת עליו בפרצוף זה נגמר בצעקות ובהתעצבנויות מיותרות שלי לא רוצה להגיע למצב הזה

זה כאלו אני לא פועלת מהשכל ואין לי שליטה ישירה על מה שאני מוציאה מהפה

פצצה וללכת קורץ לי

על נעמה עשיתי כמה מקדמים על יהלי () הילדה למדה לא לנסות לגרום לי להשלים איתה ()

ורציני אני מרגישה שיש לי עליה ככ הרבה מטען שמהשיחה איתה אני הכי מפחדת אני פשוט אוציא עליה הכל או שאני לא אוציא כלום.

פפ

עם לירון אני יודעת שאם אני אוציא זה לא יהיה בעוצמה כמו נעמה אבל גם לה לא חסר נמאסו עלי המשחקים האלה

המכתב לא בטוחה שבאלי להגיב עליו נראה עד כמה היא תצליח לעצבן אותי שמה

אורטל דיברתי איתה במפגש הילדה אבבבן אין לי כח אליה לא בראש שלי בכלל סורי אם יש לה בעיה שתבוא בגישה של לשמוע היא אומרת מה מפריע לה והולכת. לא בשבילי.

שרה אין לי מושג מה הבעיה שלה.

עם נעמה שרה- לא

לירון ואורטל הייתי רוצה לדעת למה ולסיים

ככה לא מתנהגות חברות מבחינתי לא מעונינת כרגע לפתוח כלום וישאר ככה

אני מסוגלת לשלוט בתחושות לי

בכמות ההדחקה שלי

אם אני *רוצה* שזה לא יפריע לי זה לא יפריע.

החוסר ביטחון הזה.

במי שאני.

שיהיה לי עם מי להיות.

שם זה הכי פוגש אותי.

שם אני כבר אבלע.

שם כבר יראו מי אני באמת

חסרת קיימות.

אני פתאום לא קיימת

כי הקיום שלי זה רק בתנאים מסוימים.

אחכ אני כבר לא.

הן עם עצמן, כל אחת יש מי שמחפשת אותה ואוהבת אותה.

ואני בלי אף אחת. המקום שלי נאבד.

אני כבר לא.

שכחתן אותי

הרגלתן אותי להיבלע בין כולכן

אף פעם לא היה לי מקום אצלכן ולא אהבתן אותי

ואת, את שאמרת לי שנדבר.

איפה את?

שכחת אותי? או פשוט לא רצית?

למה?

למה??

מה נשאר ממני?

אין לי כוח שהיצירה שלי מגדירה אותי

והיא מי שאני

רק אם יצרתי יש אותי.

ואם לא, מה יש בי.

כלומר כלום.

וזה כואב. וזה חותך.

בבשר.

ואני רוצה לברוח, לברוח מהכאב.

אבל הוא פה. לא הולך לשום מקום.

ואני?

אני צריכה לבכות.

לא טוב לי

אני לא רגועה היום

כשהוא לא עונה לי אני לחוצה

ובכללי יום ברוך כזה (ככה כותבים?)

קיצור תתפללו עלי שאקום מהמיטה

למה אני לא יודעת מתי זה יקרה

אולי כשהוא יכתוב לי

עלאק שמרה לי את השעה

את אמיתית?!

בכלל לא קבעתי איתה כלום מה זה החוצפה הזאת

והיא גם לא התקשרה אלי כמו שרציתי ואמרתי לה

גם לא התקשרה כדי שנקבע שעה ואסביר לה

וגם קבעה עם עצמה שאני רציתי את השעה הזאת ואני עוד צריכה לעדכן אותה אם אני מגיעה.. פחחח

יש לה בעיה אני אומרת לכם...

זה הזיה מארץ ההזיות

מזל שניצלתי ממנה

תשאל את המים כמה הייתי שקופה

זה כואב לי לכאוב את לכתך

והרגליים מבקשות מנוחה

הלכתי מספיק בשבילך

הלכתי מספיק בשבילך

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואייי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לאא

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואיי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לבוא

לבואאאאאא

לבואאא

כל הלילות שהיו לי איתך

מאירים לי החשיכה

בריח שלך

אני עצבנית עליה

מבואסת

ומאוכזבת.

היא כל פעם אומרת ואז מתחרטת

אי אפשר ככה

קשה לי כל פעם חוסר וודאות

כל פעם אולי

ואז בסוף לא

ואז שניה לפני מבטלים

ואז מתחרטים

תחליטי

כאילו לא יודעת אי אפשר ככה

אז הגבתי לה יבש

ומותר לי.

עכשיו אני צכה לקום..

איך?!

כואב לי הבטן.

התקלחתי, התלבשתי, ציחצחתי.

שטפתי תכלים.

צריכה להתארגן

יאלה קומי יפה שלי קומי..

ואני לא אוהבת את זה!

יש דברים שכן אני מחכה להם אז באלי שיעבור הזמן,

אבל זה גם מעצבן ויש לזה השלכות שלא באלי לשאת.

באלי להישאר ילדה.

לנצל כל יום כל דקה.

לחיות את הרגע.

ולהתקדם!

יצאתי קצת לגינה

איזה כיף לי

נעים פה

יש שמש

שקט

אני לבושה כמו בקיץ

מרגיע

לרוב אני לא באה לכאן ..

לעיתים מתעצלת, לעיתים שוכחת

לעיתים צריכה דירבון.

אבל היום?

היום זה היום לצאת

יש שמש

חם נעים רגוע

אז לא היה לי ספק

היום בחרתי לבוא

ואני שמחה על זה

מבחינתי זה עשייה.

זה לא עוד יום שאני מעבירה

זה דרך

וואלה היה נחמד ב*****

לא ציפיתי!

הצלחתי להשתלב הרגשתי בנוח זקפתי את הגב את הכתפיים

הבאתי את עצמי, דיברתי בשוטף, צחקתי

אני אוהבת אותי ככה!

וגם בסוף הצחוקים עם *****

שלחתי לה עכשיו הודעה בוא נראה מה היא תענה..

באלי 

טוב היא בהתחלה התלהבה ואז פתאום היא לא בטוחה.

וזה קשה לי..

אני צריכה וודאות מותק

ולא כל פעם לחכות למה שהיא מחליטה

תקשיבו יום הזויי מארץ ההזויים

דיברתי איתו שעות ותכלס לא היה לי כוח

ואז דיברתי איתו

ואז נפגשתי איתה

ואז היה דווקא נחמד היום הייתי יותר משוחררת.. לא דפקתי חשבון מה שנקרא.

עד גבול היכולת כן?

ואז התחיל הגלגל..

קרה משהו כזה

וזה ביאס וכזה לקחתי את זה קשה

והלכנו במיוחד ואז גילינו שלא

ואז הגענו

והתבטל..

ואז עוד משהו..

ואז עוד משהו

ואז הוא אמר לי את הבשורה ..

ועכשיו עוד אחת

ואי אפשר ככה אי אפשר

מרגישה יום מעפן עם יותר מידי שיגעונות

לא מתאים לי בכלל!

רציתי רוגע שלווה וזה התהפך בצורה לא נורמלית.

ואני דואגת לה קצת

וגם מפחדת קצת שהיא תכעס

באלי שנהיה בטוב

וגם בכלל לא הייתי אמורה לנסוע היום לרוב אני לא הולכת ופתאום דווקא היום קרה כל מה שקרה...

אוף.. אני מבואסת

משהו אחד חיובי זה שהצלחתי לתקן את מה שרציתי. וגם לנקות. אז לפחות משהו

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.