אני לומד בישיבה תיכונית,אז כל מה שאני כותב תקף לפחות לבנים, אבל אני די בטוח שגם לבנות.

אז היתרונות שאני מרגיש-

קודם כל, העולם האישי נבנה ברמה מטורפת. גם מידות, גם בגרות וגם הרגלים טובים.

שמעתי גם בשיעור של הרב אבינר ואני מסכים עם זה לגמרי שללמוד בפנימיה זה בי"ס לחיים- מי שלומד בפנימייה הרבה יותר מוכן לחתונה גם כי הוא מתרגל להסתדר יחסית לבד, וגם ובעיקר כי הוא לומד לחיות עם אנשים אחרים ועם החסרונות שלהם .

דבר שלישי,הצד הלימודי- כשלומדים בפנימיה גם  בד"כ יש יותר שעות לימודים וגם (אני לפחות) משקיעים יותר בש"ב כי עושים עם חברים בערב וכל אחד דוחף את השני. 

כנ"ל גם בקודש- הבניין הרוחני גדל הרבה יותר בפנימייה.

בקשר לתשלומים- אם העניין הכספי גם מפריע (כמעט כולם ככה..) יש את עליית הנוער שנותנת הנחות משמעותיות ביותר (יכול להיות שמאוחר מדי להגיש בקשה לשנה הבאה, אבל לפחות שיהיה לשנה הבאה. וגם אם נענים בשלילה, כדאי שנה הבאה לפנות אליהם באמצע שנה - יש יותר סיכויים להתקבל.).

בנוגע לקבלה- בישיבה שלי מאוד קשה להתקבל בד"כ אבל בכ"ז, אם מישהו בא באמצע שנה הרבה פעמים מקבלים אותו כי רואים כמה זה חשוב לו וכו'. אצלנו נכנס מישהו אפילו באמצע שנה!

בהצלחה!!

עברתי שנה פנימיה וזה בנה אותי ברמות !

שלום צדיקה !

אני מציעה לך לדבר עם רב (שלא קשור למוסד ממנו את רוצה לעזוב) כגון רב הישוב שלך וכולי.. שישב איתך ועם הורים שלך ותנסו לפתור את הבעיה. במידה ולא תצליחי לשכנע את ההורים , תנסי להביא להם הוכחות מהלכה והתנ"ך והיהודות , כמו : " חנוך לנער על פי דרכו " ..

בנוסף, את יכולה בעצמך לדבר עם מישהי שלומדת באולפנא שאלייה את רוצה להתקבל , ותכירו ותביאי אותה שתדבר עם הוריך

קודם כל זה מקסים שאת רוצה פנימיה לא כל ילד בגילך חושב על זה .

אני אישית בחיים לא חשבתי על זה פשוט שנאתי ונגעלתי מזה (לא כי יצא לי להיות בפנימיות אלא ראיתי סדרות והבנתי שזה לא מקום בשבילי)

כשגדלתי והייתי צריכה להיכנס בגלל הריחוק בין הבית למוסד הלימודים הכרחתי את עצמי ההורים לא רצו העדיפו שאסע באוטובוסים אבל אני ילדה מאד מפונקת אז נכנסתי לשם כי אנלא סובלת נסיעות ..

בקיצור ולסיום אני רוצה להגיד לך למרות שאנלא יודעת אם הפנימיה הזאת טובה לך מבחינה רוחנית גשמית ועוד אבל מה שאני כן יכולה להגיד לך זה שפנימיה בונה אותך מאד !

תמיד אני אומרת שפנימיה זה בית לעבודת מידות .

זה לא קל בכלל אבל אם החברה שלך שם טובה זה עוזר . והצוות כמובן .

תסבירי להורים בצורה רכה אפילו לניסיון שתיכנסי ואז תתפללי שלא תיהיה בעיה ותישארי .

במיוחד בגילאים שלך זה כיף ומהנה .

אני נכנסתי לפנימיה בגיל 19 גיל לא קל בכלל . אם כל זה שהוא גדול.

מקוה שעזרתי לך במשו קטן ואשמח לעזור בעתיד ושבאמת אם זה טוב בשבילך שזה יקרה .

בהצלחה

תסבירי להורים שלך עד כמה קשה לך איפה שאת לומדת עכשיו.

דבר שני- יש סיכוי שיקבלו אותך עכשיו. ואם לא, עדיף להצטרף באמצע חמישית מאשר בתחילת שישית. בחמישית עדיין הכיתה מתגבשת ובנות עוזבות ונכנסות, בשישית את מצטרפת לכיתה מגובשת, עם אופי משלה וקצת קשה להשתלב בקלות...

עם יעזור לך המקרה שלי-

הייתי באולפנה שהיה לי בה זוועה מבחינה חברתית, התייחסו אלי כמו אל עציץ רוב הזמן ולמרות שבאמת ניסיתי לא היו לי ממש חברות, ויותר מזה אחת החברות שכבר היו לי החליטה לעזוב אותי באמצע ולהפסיק להתייחס אלי ולא היה לי מה לעשות בהפסקות. בקיצור, קושי חברתי רציני.

אצלי מכל מיני סיבות לא עברתי (היו בעיות כלשהן וגם בכיתה ח' היה פחות גרוע מאח"כ)

ובמבט לאחור אני מתחרטת ממש שלא עברתי לאולפנה אחרת בכל זאת. 

אמנם תמיד הייתי ביישנית ויחסית שקטה בחברה, אבל השנים באולפנה ריסקו אותי מבחינה חברתית ואישית, הורידו לי את הביטחון העצמי והקשו עלי מבחינה חברתית גם להמשך.

ולמרות שאחרי האולפנה הייתי בקבוצות נורמליות יותר ובמצב חברתי סביר פלוס, השנים באולפנה השאירו את חותמן ועד היום קשה לי בחברה חדשה, קשה לי לשמור על קשרים ועוד הרבה קשיים רציניים בגלל זה.

השנים באולפנה קריטיות מבחינה חברתית (כך גם מובא בפסיכולוגיה), אז בונים את המצב החברתי והבין אישי בכלל ואם נמצאים במקום שלא מאפשר את זה או מכריח אותך להאבק על המעמד שלך קשה מאד להשלים, במיוחד שכשנאבקים על מעמד בחברה אין פניות לעבוד על האישיות- לפתח מידות והרגלים טובים, להשקיע בלימודים, וחבל, כי ככל שמתבגרים קשה יותר לשנות הרגלים קשים.

אז היו דברים שבהרבה קושי הצלחתי לשפר (אבל ממש לא הכל), אבל הכי טוב היה אם מלכתחילה לא הייתי נכנסת לבעיה הזאת, כי לתקן הרבה יותר קשה מאשר לא לקלקל מלכתחילה.

יעזור אם תביאי לאמא שלך לקרוא את מה שכתבתי? 

ובקשר לג'- שוה לנסות כבר עכשיו, יש סיכוי קטן שהתפנה מקום הרגע האחרון ואז תהיה לך אפשרות ללמוד שם

כתבו פה דברים ממש יפים בעקרון.. אני אוסיף קצת..

א. הייתרונות- איכות. בפנימיה(אפילו חלקית) יש לרוב יותר שיעורי רשות, יותר אפשרויות להתפתח מכל הבחינות.

בפנימייה את גם קצת לומדת להיות עצמאית, לדאוג לעצמך, משמעת עצמית.

החיים ביחד עם בנות משמעותיים.

ואין מה לדאוג לגבי קשר עם הבית אפשר לשמור על קשר חזק.

וכמובן- הבחינה התורנית, זה ממש חשוב.

ב. כתבו פה דברים יפים

ג. יש מלא סיכויים. תנסי עכשיו, יגידו שלא מקסימום תחכי למתי שיהיה מקום(יש מצב שאצלנו- בתפארת- יקבלו עכשיו. תנסי..)

מוזמנת בכיפ לאישי!

קודם כל קשרים חברתיים הרבה יותר עמוקים, כי את מכירה בנות בהרבה יותר סוגים של מצבים מאשר בית ספר רגיל, את רואה אותם מתות מעייפות באחת בלילה, מתות מרעב לפני הארוחת צהריים, מתות מעצבים כשהן עושות שיעורי בית, לחוצות להגיע לכיתה כי קמו רבע שעה לפני הבי"ס,ואת נמצאת איתן הרבה יותר זמן.

בהרבה אולפנות עם פנימיה יש שיעורי רשות בצהריים(תורה וכאלה)

בונים ממש את האישיות ויש הווי חברתי מעבר לרבע שעה הפסקה.

לומדים הסתדר יותר טוב עם אנשים, איך לחיות ביחד, כי בבית, את יכולה לריב עם האחות שאיתך בחדר, ולצעוק אחת על השנייה.. אבל מול חברות לא, וזה ממש עוזר אחר כך בחיים.

לדעתי את אפילו יכולה לדבר עם האולפנא שאת רוצה לעבור אליה  ולשאול אם נשאר מקום ןכולי וזה יראה להורים שלך שאת רציניית בקטע, בהצלחה!

ואני עדיין טרמחית,

אבל אולי אני וכל לעזור..

א.אני הולכת לפנימיה,נראלי שזה טוב כי יש יותר קשר עם החברות והצוות...

ג.ברור שיש!!!!ביחוד אם את לא עולה לט'(כי לזה ממש קשה היה להתקבל השנה)

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!

אני ממליצה ללכת למעלה אדומים תנסי לבדוק עם את יכולה ללכת עדיין או שתעברי שנה הבאה או באמבע שנה יש  שם פניימיה זה אולפנה דוסית ממליצה לך

בתור מישהי שגרה בפנימיה מלאה.

א. זה מטורף. זה מגלה בך אוצרות וכוחות שלא חשבת שקיימים בך. ולא תגלי אותם ללא פנימיה. למשל כוח הישרדותי- לקחת אחריות על עצמך ועל החברות. למשל- האם ללכת לישון עכשו או לחכות ל4 לפנות בוקר ואז יהיה לי ממש קשה לקום. ללמוד להתחשב בחברות- לנקות אחרי המקלחת, לא להפריע כשהן רוצות שקט. כל מיני דברים שאח"כ את אומרת- וואו. איזה תותחית אני שעשיתי את זה.

עוד דבר, בעניין החברתי שציינת- אין קשרים יותר טובים מקשרים שנעשים ע"י דיבור של שעות על גבי שעות, בשעות לא נורמאליות של הלילה ובמצבים שאת או החברה חייבות יד חמה ועוטפת. שהיא לא באה מההורים. שכל השיחות שמדברים לא קשורות לחומר הלימודי דווקא.

לגבי הקטע הרוחני- שוב, כל אולפנה עם השיעורים והשיחות ערב שלה, ברמה רוחנית שונה, אבל בגלל שיש זמן אחה"צ אז ההנהלה מארגנת משהו. זה ענה לי על מלא שאלות מהחיים.

ב. אולי שתבטיחי להם שאת רוצה אולפנה דתית יותר. שאת רומה להתקדם בפן הזה בדרגות שלא תקבלי מהאולפנית. אם ההורים שלך מספיק דוסים זה יכול לשכנע

ג. לא  יודעת. באולפנה שלי רוב הסיכויים שלא אבל אם יש לך תרוץ מספיק טוב ותנדנדי להם מספיק אולי.

בהצלחה

גם לי היה סיפור דומה , ההורים שלי לא רצו שאני אלך לפנימייה ואני מאור רציתי, היה לי על זה וויכוחים ארוכים איתם עד שבסוף הלכתי לאולפנה שרציתי... ובאמת שהיה קשה לשכנעה אותם! ועד היום אפילו הם מזכירים לי שהלכתי בניגוד לרצונם...

אבל למרות זאת עכשיו אחרי כמה שנים באולפנה אני מאוד שמחה שעשיתי את הצעד הזה והלכתי ובחרתי את המקום שטוב בשבילי למרות שהורים התנגדו, אין מה לעשות בסופו של דבר אני זאת  שלומדת באולפנה ולא ההורים שלי...

וגם בדרך כלל האדם יודע ומכיר את עצמו יותר מכל דבר אחר אפילו יותר מההורים שלו שרוצים רק בטובתו...

  לא הייתי ממליצה לך לוותר, ובאמת כדאי להתעקש אל זה....

היה לי בדיוק כמו שהיה לך אני עולה לכיתה י' וכל השנה שהייתה לי הייתה בשבילי פשוט סבל הרגשתי שם פשוט תקוע.. הייתי היחידה בערך שקמה בבוקר להתפלל בבקרים כל הזמן בנות דיברו על דברים דוחים יש לי מלא בנות שמעשנות בשכבה... ורק בסוף שנה התחיל להיות לי יותר טוב כי גם חברה שלי שעברה אולפנה בגלל זה חזרה אז היה לי קצת יותר טוב... והחלטתי להישאר באמת שאין לי מושג אם זה החלטה טובה  או לא... אבל אני באמת אומרת שכדי לך לנסות לחפש אולפנה יותר טובה מלא אולפנות ישמחו לקבל אותך!! תסברי להורים שלך מה באמת המצב תנסי להגיד להם את מה שכתבת פה..!! בהצלחה נשמה!!

אני מבינה לליבך שאת לא מעוניינת באולפנה אבל תקחי בחשבון שלהיות במקום אחר עם רוחניות יותר גבוהה זה קשה מאוד וצריך ללמוד הרגלים חדשים ולקבל אותן כמובן מאליו אני עברתי מהחיים של אולפנה לחיים רוחניים יותר וזה עולם אחר עולם כמו שקוראים לזה "דוסים" עכשיו אם את מעוניינת להתחזק את צריכה פשוט לעבור לסמינר ויש המון סמינרים אני יכולה לברר לך במקום מגוריך ולאו דווקא פנימיה מפני שההורים שלך צודקים 100 אחוז הפנימיה לא לבנות הבנות צריכות להיות קרובות לבית וזה נושא אחר לנושא שלנו זה שבסמינר את תקבלי את מבוקשך רק אם תתחזקי ותקבלי על עצמך דברים רבים נוספים בהצלחה לך מתוקה יקרה

יש המון בנות שזה מתאים וטוב להם.  אפשר להתחזק גם באולפנה וגם בסמינר, זה פשוט סגנונות שונים והשקפת עולם שונה לגמרי... כל אחת מה שמתאים לה

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אני בעיקרון בבית אל, אבל כל מקום אפשרי,

מעלה לבונה פחות מתאים לי נראלי, אולפנה מדהימה.. אבל נראלי קצת יותר מידי פתוח בשבילי...

את כבר באולפנה?

הבנתי אז באלך משו יותר דוס

ישלי כמה רעיונות

אני יכתוב לך בפרטי(:

יש את אולפנת ראשית בירושלים

יש אולפנה רגבים בגולן, ויש בעוד מקומות בארץ, היא משפחתית ודוסית לא חנוקה מידיי. ממליץ לבדוק

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

בהצלחה