אני לומד בישיבה תיכונית,אז כל מה שאני כותב תקף לפחות לבנים, אבל אני די בטוח שגם לבנות.

אז היתרונות שאני מרגיש-

קודם כל, העולם האישי נבנה ברמה מטורפת. גם מידות, גם בגרות וגם הרגלים טובים.

שמעתי גם בשיעור של הרב אבינר ואני מסכים עם זה לגמרי שללמוד בפנימיה זה בי"ס לחיים- מי שלומד בפנימייה הרבה יותר מוכן לחתונה גם כי הוא מתרגל להסתדר יחסית לבד, וגם ובעיקר כי הוא לומד לחיות עם אנשים אחרים ועם החסרונות שלהם .

דבר שלישי,הצד הלימודי- כשלומדים בפנימיה גם  בד"כ יש יותר שעות לימודים וגם (אני לפחות) משקיעים יותר בש"ב כי עושים עם חברים בערב וכל אחד דוחף את השני. 

כנ"ל גם בקודש- הבניין הרוחני גדל הרבה יותר בפנימייה.

בקשר לתשלומים- אם העניין הכספי גם מפריע (כמעט כולם ככה..) יש את עליית הנוער שנותנת הנחות משמעותיות ביותר (יכול להיות שמאוחר מדי להגיש בקשה לשנה הבאה, אבל לפחות שיהיה לשנה הבאה. וגם אם נענים בשלילה, כדאי שנה הבאה לפנות אליהם באמצע שנה - יש יותר סיכויים להתקבל.).

בנוגע לקבלה- בישיבה שלי מאוד קשה להתקבל בד"כ אבל בכ"ז, אם מישהו בא באמצע שנה הרבה פעמים מקבלים אותו כי רואים כמה זה חשוב לו וכו'. אצלנו נכנס מישהו אפילו באמצע שנה!

בהצלחה!!

עברתי שנה פנימיה וזה בנה אותי ברמות !

שלום צדיקה !

אני מציעה לך לדבר עם רב (שלא קשור למוסד ממנו את רוצה לעזוב) כגון רב הישוב שלך וכולי.. שישב איתך ועם הורים שלך ותנסו לפתור את הבעיה. במידה ולא תצליחי לשכנע את ההורים , תנסי להביא להם הוכחות מהלכה והתנ"ך והיהודות , כמו : " חנוך לנער על פי דרכו " ..

בנוסף, את יכולה בעצמך לדבר עם מישהי שלומדת באולפנא שאלייה את רוצה להתקבל , ותכירו ותביאי אותה שתדבר עם הוריך

קודם כל זה מקסים שאת רוצה פנימיה לא כל ילד בגילך חושב על זה .

אני אישית בחיים לא חשבתי על זה פשוט שנאתי ונגעלתי מזה (לא כי יצא לי להיות בפנימיות אלא ראיתי סדרות והבנתי שזה לא מקום בשבילי)

כשגדלתי והייתי צריכה להיכנס בגלל הריחוק בין הבית למוסד הלימודים הכרחתי את עצמי ההורים לא רצו העדיפו שאסע באוטובוסים אבל אני ילדה מאד מפונקת אז נכנסתי לשם כי אנלא סובלת נסיעות ..

בקיצור ולסיום אני רוצה להגיד לך למרות שאנלא יודעת אם הפנימיה הזאת טובה לך מבחינה רוחנית גשמית ועוד אבל מה שאני כן יכולה להגיד לך זה שפנימיה בונה אותך מאד !

תמיד אני אומרת שפנימיה זה בית לעבודת מידות .

זה לא קל בכלל אבל אם החברה שלך שם טובה זה עוזר . והצוות כמובן .

תסבירי להורים בצורה רכה אפילו לניסיון שתיכנסי ואז תתפללי שלא תיהיה בעיה ותישארי .

במיוחד בגילאים שלך זה כיף ומהנה .

אני נכנסתי לפנימיה בגיל 19 גיל לא קל בכלל . אם כל זה שהוא גדול.

מקוה שעזרתי לך במשו קטן ואשמח לעזור בעתיד ושבאמת אם זה טוב בשבילך שזה יקרה .

בהצלחה

תסבירי להורים שלך עד כמה קשה לך איפה שאת לומדת עכשיו.

דבר שני- יש סיכוי שיקבלו אותך עכשיו. ואם לא, עדיף להצטרף באמצע חמישית מאשר בתחילת שישית. בחמישית עדיין הכיתה מתגבשת ובנות עוזבות ונכנסות, בשישית את מצטרפת לכיתה מגובשת, עם אופי משלה וקצת קשה להשתלב בקלות...

עם יעזור לך המקרה שלי-

הייתי באולפנה שהיה לי בה זוועה מבחינה חברתית, התייחסו אלי כמו אל עציץ רוב הזמן ולמרות שבאמת ניסיתי לא היו לי ממש חברות, ויותר מזה אחת החברות שכבר היו לי החליטה לעזוב אותי באמצע ולהפסיק להתייחס אלי ולא היה לי מה לעשות בהפסקות. בקיצור, קושי חברתי רציני.

אצלי מכל מיני סיבות לא עברתי (היו בעיות כלשהן וגם בכיתה ח' היה פחות גרוע מאח"כ)

ובמבט לאחור אני מתחרטת ממש שלא עברתי לאולפנה אחרת בכל זאת. 

אמנם תמיד הייתי ביישנית ויחסית שקטה בחברה, אבל השנים באולפנה ריסקו אותי מבחינה חברתית ואישית, הורידו לי את הביטחון העצמי והקשו עלי מבחינה חברתית גם להמשך.

ולמרות שאחרי האולפנה הייתי בקבוצות נורמליות יותר ובמצב חברתי סביר פלוס, השנים באולפנה השאירו את חותמן ועד היום קשה לי בחברה חדשה, קשה לי לשמור על קשרים ועוד הרבה קשיים רציניים בגלל זה.

השנים באולפנה קריטיות מבחינה חברתית (כך גם מובא בפסיכולוגיה), אז בונים את המצב החברתי והבין אישי בכלל ואם נמצאים במקום שלא מאפשר את זה או מכריח אותך להאבק על המעמד שלך קשה מאד להשלים, במיוחד שכשנאבקים על מעמד בחברה אין פניות לעבוד על האישיות- לפתח מידות והרגלים טובים, להשקיע בלימודים, וחבל, כי ככל שמתבגרים קשה יותר לשנות הרגלים קשים.

אז היו דברים שבהרבה קושי הצלחתי לשפר (אבל ממש לא הכל), אבל הכי טוב היה אם מלכתחילה לא הייתי נכנסת לבעיה הזאת, כי לתקן הרבה יותר קשה מאשר לא לקלקל מלכתחילה.

יעזור אם תביאי לאמא שלך לקרוא את מה שכתבתי? 

ובקשר לג'- שוה לנסות כבר עכשיו, יש סיכוי קטן שהתפנה מקום הרגע האחרון ואז תהיה לך אפשרות ללמוד שם

כתבו פה דברים ממש יפים בעקרון.. אני אוסיף קצת..

א. הייתרונות- איכות. בפנימיה(אפילו חלקית) יש לרוב יותר שיעורי רשות, יותר אפשרויות להתפתח מכל הבחינות.

בפנימייה את גם קצת לומדת להיות עצמאית, לדאוג לעצמך, משמעת עצמית.

החיים ביחד עם בנות משמעותיים.

ואין מה לדאוג לגבי קשר עם הבית אפשר לשמור על קשר חזק.

וכמובן- הבחינה התורנית, זה ממש חשוב.

ב. כתבו פה דברים יפים

ג. יש מלא סיכויים. תנסי עכשיו, יגידו שלא מקסימום תחכי למתי שיהיה מקום(יש מצב שאצלנו- בתפארת- יקבלו עכשיו. תנסי..)

מוזמנת בכיפ לאישי!

קודם כל קשרים חברתיים הרבה יותר עמוקים, כי את מכירה בנות בהרבה יותר סוגים של מצבים מאשר בית ספר רגיל, את רואה אותם מתות מעייפות באחת בלילה, מתות מרעב לפני הארוחת צהריים, מתות מעצבים כשהן עושות שיעורי בית, לחוצות להגיע לכיתה כי קמו רבע שעה לפני הבי"ס,ואת נמצאת איתן הרבה יותר זמן.

בהרבה אולפנות עם פנימיה יש שיעורי רשות בצהריים(תורה וכאלה)

בונים ממש את האישיות ויש הווי חברתי מעבר לרבע שעה הפסקה.

לומדים הסתדר יותר טוב עם אנשים, איך לחיות ביחד, כי בבית, את יכולה לריב עם האחות שאיתך בחדר, ולצעוק אחת על השנייה.. אבל מול חברות לא, וזה ממש עוזר אחר כך בחיים.

לדעתי את אפילו יכולה לדבר עם האולפנא שאת רוצה לעבור אליה  ולשאול אם נשאר מקום ןכולי וזה יראה להורים שלך שאת רציניית בקטע, בהצלחה!

ואני עדיין טרמחית,

אבל אולי אני וכל לעזור..

א.אני הולכת לפנימיה,נראלי שזה טוב כי יש יותר קשר עם החברות והצוות...

ג.ברור שיש!!!!ביחוד אם את לא עולה לט'(כי לזה ממש קשה היה להתקבל השנה)

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!

אני ממליצה ללכת למעלה אדומים תנסי לבדוק עם את יכולה ללכת עדיין או שתעברי שנה הבאה או באמבע שנה יש  שם פניימיה זה אולפנה דוסית ממליצה לך

בתור מישהי שגרה בפנימיה מלאה.

א. זה מטורף. זה מגלה בך אוצרות וכוחות שלא חשבת שקיימים בך. ולא תגלי אותם ללא פנימיה. למשל כוח הישרדותי- לקחת אחריות על עצמך ועל החברות. למשל- האם ללכת לישון עכשו או לחכות ל4 לפנות בוקר ואז יהיה לי ממש קשה לקום. ללמוד להתחשב בחברות- לנקות אחרי המקלחת, לא להפריע כשהן רוצות שקט. כל מיני דברים שאח"כ את אומרת- וואו. איזה תותחית אני שעשיתי את זה.

עוד דבר, בעניין החברתי שציינת- אין קשרים יותר טובים מקשרים שנעשים ע"י דיבור של שעות על גבי שעות, בשעות לא נורמאליות של הלילה ובמצבים שאת או החברה חייבות יד חמה ועוטפת. שהיא לא באה מההורים. שכל השיחות שמדברים לא קשורות לחומר הלימודי דווקא.

לגבי הקטע הרוחני- שוב, כל אולפנה עם השיעורים והשיחות ערב שלה, ברמה רוחנית שונה, אבל בגלל שיש זמן אחה"צ אז ההנהלה מארגנת משהו. זה ענה לי על מלא שאלות מהחיים.

ב. אולי שתבטיחי להם שאת רוצה אולפנה דתית יותר. שאת רומה להתקדם בפן הזה בדרגות שלא תקבלי מהאולפנית. אם ההורים שלך מספיק דוסים זה יכול לשכנע

ג. לא  יודעת. באולפנה שלי רוב הסיכויים שלא אבל אם יש לך תרוץ מספיק טוב ותנדנדי להם מספיק אולי.

בהצלחה

 וואי אני ממש מבינה אותך... למדתי בז'-ח' בחטיבה בב''ס שהוא לא אולפנה (נראלי שבסגנון האולפנית שלך לפי התאור...) וההיתי הכי דוסית בשכבה, היחידה שלא היה לה פלאפון והרגשתי ממש מנותקת מבחינה חברתית והשקפתית מהמקום שלמדתי בו...

בכיתה ח' הלכתי לבדוק אולפנה אחת (חצי פנימיה) וב''ה התקבלתי אליה... בהתחלה ההורים שלי היו פחות בקטע של פנימיה ומרחק וכו' (בדיעבד אני מבינה שאצל אחד ההורים שלי גם הפריע ה"ההתנשאות " כמו שתיארת...) ואחרי שדיברתי עם ההורים שלי והבנתי מה מפריע להם  הגענו לסוג של הסכמה (נגיד לאמא שלי הפריע שאני לא אהיה בבית, אז סיכמנו שאני לא אשאר יותר מיומיים בשבוע בפנימיה ואשתדל להיות בבית ועם המשפחה בשבתות וכו')

ובסוף הלכתי לאולפנה ואני שם כבר 3 שנים וב''ה ממש טוב לי שם ואני מבינה שזה באמת המקום שלי ושזה בונה אותי בצורה מטורפת! ובמבט לאחור אני מבינה כמה לא היה לי טוב במקום ההוא וכמה אני שמחה שעברתי... 

קיצר, נראלי כדי שתדברי עם ההורים שלך, ותבינו מה מפריע להם באולפנה ותנסו להגיע לפתרון( חצי פנימיה? להישאר בסניף בעיר וככה עדיין להיות מחוברת לחברה הפחות "דוסית"? מקום יחסית קרוב לבית?) תסבירי להם את היתרונות שבאולפנה וכמה זה חשוב לך, תגידי להם שאולפנה זה באמת מקום שונה מאד מבחינה חברתית ותורנית ושזה באמת במטרה להיבנות ולחוות את השנים האלה בצורה קצת יותר משמעותית מרק לימדים ולא בקטע של התנשאות...

כמה הצעות: להראות להורים שלך את השירשור הזה, אולי דווקא לערב את אחיך שהיו בישיבות שידברו עם ההורים שלך על המשמעות של זה..., לדבר עם רב/מדריכה /מחכנת / כל דמות אחרת שאת (ורצוי גם ההורים) מעריכה שתנסה לעזור..., לבדוק על אולפנות ולהגיע להורים שלך כבר עם אולפנה/ות שאת רוצה ללכת אליה/ן ולא סתם לדבר באוויר על מעבר לאולפנה...

ולגבי הקבלה לאולפנה, אם באמת תרצי ותראי את זה ותחפרי לאולפנה על זה יקבלו אותך גם באמצע שנה, ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר...( וכמעט בכל מקום יש כנה שעוזבות מהלך החמישית אז גם אם אומרים לך שאין מקום תבקשי להיכנס לרשימת המתנה...) 

ותמיד תבואי בגישה  שההורים שלך הכי אוהבים אותך ו רוצים שיהיה לך הכי טוב שבעולם!!

בהצלחה אהובה, מוזמנת תמיד להתעייץ

גם לי היה סיפור דומה , ההורים שלי לא רצו שאני אלך לפנימייה ואני מאור רציתי, היה לי על זה וויכוחים ארוכים איתם עד שבסוף הלכתי לאולפנה שרציתי... ובאמת שהיה קשה לשכנעה אותם! ועד היום אפילו הם מזכירים לי שהלכתי בניגוד לרצונם...

אבל למרות זאת עכשיו אחרי כמה שנים באולפנה אני מאוד שמחה שעשיתי את הצעד הזה והלכתי ובחרתי את המקום שטוב בשבילי למרות שהורים התנגדו, אין מה לעשות בסופו של דבר אני זאת  שלומדת באולפנה ולא ההורים שלי...

וגם בדרך כלל האדם יודע ומכיר את עצמו יותר מכל דבר אחר אפילו יותר מההורים שלו שרוצים רק בטובתו...

  לא הייתי ממליצה לך לוותר, ובאמת כדאי להתעקש אל זה....

היה לי בדיוק כמו שהיה לך אני עולה לכיתה י' וכל השנה שהייתה לי הייתה בשבילי פשוט סבל הרגשתי שם פשוט תקוע.. הייתי היחידה בערך שקמה בבוקר להתפלל בבקרים כל הזמן בנות דיברו על דברים דוחים יש לי מלא בנות שמעשנות בשכבה... ורק בסוף שנה התחיל להיות לי יותר טוב כי גם חברה שלי שעברה אולפנה בגלל זה חזרה אז היה לי קצת יותר טוב... והחלטתי להישאר באמת שאין לי מושג אם זה החלטה טובה  או לא... אבל אני באמת אומרת שכדי לך לנסות לחפש אולפנה יותר טובה מלא אולפנות ישמחו לקבל אותך!! תסברי להורים שלך מה באמת המצב תנסי להגיד להם את מה שכתבת פה..!! בהצלחה נשמה!!

אני מבינה לליבך שאת לא מעוניינת באולפנה אבל תקחי בחשבון שלהיות במקום אחר עם רוחניות יותר גבוהה זה קשה מאוד וצריך ללמוד הרגלים חדשים ולקבל אותן כמובן מאליו אני עברתי מהחיים של אולפנה לחיים רוחניים יותר וזה עולם אחר עולם כמו שקוראים לזה "דוסים" עכשיו אם את מעוניינת להתחזק את צריכה פשוט לעבור לסמינר ויש המון סמינרים אני יכולה לברר לך במקום מגוריך ולאו דווקא פנימיה מפני שההורים שלך צודקים 100 אחוז הפנימיה לא לבנות הבנות צריכות להיות קרובות לבית וזה נושא אחר לנושא שלנו זה שבסמינר את תקבלי את מבוקשך רק אם תתחזקי ותקבלי על עצמך דברים רבים נוספים בהצלחה לך מתוקה יקרה

יש המון בנות שזה מתאים וטוב להם.  אפשר להתחזק גם באולפנה וגם בסמינר, זה פשוט סגנונות שונים והשקפת עולם שונה לגמרי... כל אחת מה שמתאים לה

נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.

אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.

(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)

למה את רוצה ללמוד שם?

מה הדברים שחשובים לך?

בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל 

חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות 

לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה 

בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..

מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה 

וצוות טוב 

חחח זהו בעיקרון 

אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום

יש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים

ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק

יש פרטים בגוגל תחפשי..

בהצלחה 😇

לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל

אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה