אדם צריך את עצם הלימוד כמובן שחשוב שאחרי זה ידע אז צריך חזרות וברור שצריך הספק ויש עינין בגיל צעיר יותר פשוט ללמוד עם הספק כדי לקבל ניסיון ראשוני אז בגיל צעיר מומלץ ללמוד עם הספק (לגרוס פחות עיון)
 

א- ברור שאנו לומדים תורה כי ה' ציווה (אני מדבר בכל דבריי על בנים, בנות זה שונה)! ובאנו לעשות את רצון ה'. לא להינות.

אמנם אנו משיגים בזה הנאה ואדרבה- "בפיקודיך אשתעשע" ולאגלי טל היא היא גופא המצוה. ולא אומרים לחלק מהשיטות בלימוד תורה מצוות לאו להינות נתנו. אבל ברור שאנו עושים  את מצות ה' ברה ומתוך זה נהנים ולא הפוך.

לכן- צורת לימוד התורה אמורה להיות כרצונו ית' ולא לפי הנאתנו.

ב- חובת לימוד התורה היא קיימת תמיד. (איך תמיד זו שאלה יש על זה תלי תלים של סוגיות ובעיקר  מח' ח"ח ואור שמח ) אבל בעקרון- אסור לנו לבטל מדברי תורה. אדם לעמל יולד זה עמל פה בדברי תורה. ודברת בם- בם ולא  בדברים בטלים.

ג- ישנם ב' סוגי חובות הלכתיות מצד לימוד התורה-

ידיעת תורה  ולימוד תורה בפ"ע.

ידיעת תורה- הקפה (עקרונית) על כל חלקי התורה- מקרא משנה תלמוד. (אני מדבר בחלק הפשט של התורה).

לימוד תורה- חובה תדירית כל הזמן שלא לבטל מדברי  תורה.

[להקנות ידיעה בתורה זה כמובן גם קניית מושגים בעולם התורה. מושגי הלכה וכו' וכן קניית דרך לימוד שני דברים  אותם עושים במסגרת הישיבה]

ד- חובה (זה גם על בנות) לקיים מצוות ה' ומתוך חובה זו יש חובה ללמוד על המצוות בהם אנו מצווים כיצד לעשותן. קרי- יש חובה לידיעת הלכה למעשה. שלא נכשל חלילה באיסור ולא נבטל עשה חו"ח.

ה- בעניין חובת ידיעת ב' הדברים האחרונים- לא יעזור ללמוד ולדעת אם שוכחים אחרי זה. הגמ' ממשליה את זה לאישה שיולדת וקוברת את ולדיה. אין תועלת בלימוד שנשכח מיד. ולכן חובת החזרה היא חלק בלתי נפרד וידועים דברי חז"ל הלומד ואינו שונה כזורע ואינו קוצר.

אחר  ה' נקודות אלו.

קביעת יעד בלימוד והספק אמורה לבוא מתוך זירוז.

חובת ההקפה חלה תמיד (ידיעת התורה) ולכן טוב שיהיה היקף מסוים. ומכיוון  שאנו לא רוצים להתעצל במלאכה חס ושלום- אנו קובעים "דד ליין" ליעדים קרובים. אי  אפשר  ללמוד הכל בבת אחת- מתחילים עם מה שעומד מולי עכשיו.

מובן שהלימוד  לא בא מצורך הספק  אלא  הפוך- ההספק בא מצורך לימוד.

לכן צריך לדעת מה העיקר.

צריך לדעת גם את ההספקים לתכנן טוב. שלא יהיה משהו מוגזם אלא משהו מעשי. (שלא יהיה הספק שיגרום לי להיות עצלן. נגיד לא מומלץ לקחת אפי' משהו גדול למשך זמן ארוך. עדיף הלעשות יעדי ביניים. של  שבוע נגיד. וכ"ש שלא מומלץ לקחת משהו קטן למשך זמן גדול. חבל על הזמן....)

כמו כן- צריך שההספקים יהיו מתואמים, בעקבות מה שאמרנו על עיקר ותפל- לתכלית. לידיעה.

ולכן- ללמוד את כל הש"ס בחפזה ולקנות באמת בקשי פרק- זו בדיחה.

ואין עניין בזה.  הגר"א לכטנשטיין לא היה הולך לסיומי ש"ס  (כך  שמעתי) פעם אחת הוא הלך. וזה  היה לסיום של הרב יוסי הורביץ. ואני רוצה לראות מישהו בפורום שתהיה ידיעת תורה ולימוד כמו של הרב יוסי הורביץ אמן ולוואי על כולנו. ( מי שלא יודע מי זה הרב יוסי הורוביץ, שישאל את @תפוז סיני...)

צריך שגם יהיה קניין. שתהינה חזרות אין תועלת בלימוד כל הש"ס אם שוכחים את  זה ישר... וסתם חבל.

צריך לפעול מתוכנן. מתואם עם זמני הישיבה.

כששאלו את הגרש"ז אוירבאך זצ"ל איך להיות ת"ח הוא ענה להתמיד בסדרי הישיבה. ללמוד כבסדרי הישיבה (אני לא יודע איך זה בישיבות התיכוניות אולי בחלקן באמת צריך יותר מהסדרים. אם  לא בכולם... ....). ללמוד וללמוד.

השאר- לימוד עם הספק קרוב מתוכנן. אם המטרה היא לסיים את הש"ס- נסה לראות כמה זמן אתה יכול להשקיע בזה כולל זמני  הסדרים (בהם תלמד את מה שהישיבה לומדת) חשב את זה ונסה למצוא את הזמן הקרוב ביותר (שהוא גם מעשי, כי בינינו- אין כמעט אנשים שבאמת לומדים דף גפ"ת ב10 דק'....) שתוכל לגמור עד אז פרק. אם לא פרק אז 5 דפים

וכן תחשב 10 חזרות נגיד על כל פרק

(כמות החזרות משתנית בין אדם לאדם, תתייעץ עם הר"מ באופן כללי התייעץ איתו על כל זה, אני נתתי  את מה שהרב קוק אומר שהוא המינימום, לפחות לאח שלו. וכל עוד אתה לא רואה את עצמך יותר מהרב קוק. נראה לי כ"ש עלינו) וכן על זה הדרך עד בע"ה לידיעת כל התורה בקניין שכלי ונפשי להיות איש  תורה באמת תלמיד חכמים המאיר את העולם בתורתו ומהוה מאור לדור.

מקוה שעזרתי.... (וואי איזו מגילה.....)

בהצלחה רבה.

יש סדר שבו מעיינים, במסכת אחת, להעמיק ולרכוש עמל ושכל תורה ויש סדר שבו "מריצים" מסכתות בשביל להקיף את ידיעת התורה.

ממקום שלבו חפץ - לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...