לכבוד ט"ו באב כתבתי מכתב לחצי השני שאני לצערי עדיין לא מכיר
לחצי השני שלי
איני יודע מה זה להיות שלם, אך אני יודע שצריך את ז. אני יושב ורואה את חבריי מתחתנים ו"לפליאתי" הם עדיין חיים, כן חיים, חיים חיים חדשים יפים שמחים ומאתגרים. הם מפרנסים את המשפחה שלהם, כן קשה להם אבל הם לא צריכים לאסוף כסף ברחוב. הם עובדים על המידות שלהם- כן קשה להם אבל הם לא מפוצצים ומפרקים את החבילה. נכון חיי נישואים הם קשים ולא כ"כ פשוטים אבל הם טובים, הכי טובם שיש. יאין לנו ממה לפחד הרי אנו עושים את רצון ה', וה' מנהיג את העולם וה' מפרנס ומכלכל.(ברור שצריך לעשות השתדלות).
מצד שני להתחתן זה אומר משפחה, משפחה זה אומר אישה,אישה שמקשיבה לך שמכילה אותך (וכן הפוך בעל שמקשיב לך ומכיל אותך). משפחה זה אומר זוג, זוג זה אומר ששרם יחד, אוכלים ביחד, משחקים ביחד, אפילו רבים ביחד ובעיקר חיים ביחד וזה הכי אומר -בונים עולמות ביחד, מחנכים ילדים לתורה , לחסידות, ליראת שמים, לאהבת ה', לקדושה, מגדלים עולם. ילדים עם כיפה גדולה ופאות אוהבים את עמ"י את א"י ואת תורת ישראל. אוהבים להנות מהחיים. ילדים שמוכנים למסור את נפשם למען התורה העם והארץ.
משפחה- זה הדבר הכי מושלם והכי יפה למרות כל הקשיים שיש בו.
אני לא יודע מי את אני יודע שאת חסרה לי למרות שאני לא תמיד מרגיש את זה(אני לא מרגיש את ז כי אני לא מכיר אותך) כשאני אכיר אותך אני ארגיש מושלם וגם את תרגישי מושלמת, כי שנינו יחד נהיה אחד.
ת'אמת גם כשאני לא תמיד מרגיש את זה אני מחפש אותך. מעניין אם את מחפשת אותי....
מצפה לאהוב
החצי השבור
