מרוב שהוא דומה לדעות שהעלתי כאן בפורום המון פעמים 

לפחות ממה שקראתי... 

קראתי אומנם מהר ובריפרוף 

אבל ממה שהבנתי הוא טוען שבלי אהבה = התאהבות בלשון העם 

לא מתחתנים , אני לא יודע אם אני מסכים עם כל פיפס שהוא כתב אבל ברעיון הכללי כן

אני בכלל בשוק שמישהו כתב מאמר דעה כזה והוא עוד נשוי

אז יש לי רק משהו אחד להגיד לכל מי שלא הסכים איתי עד היום:

הינה לכם נשוי שאומר את מה שאני אומר , אהבה זה מצרך חובה לקשר רומנטי

היה כאן את מתן שטען שרק נשואים יכולים לדעת על אהבת אמת

כי הם כבר "עברו את זה"

אז טען ...

אני יודעת שזה נשמע טיפה קיצוני 

ואני רווקה חסרת נסיון, אבל!

כמו שהוא כתב, התאהבות לא תבוא אח"כ...

אהבה "תתפתח אח"כ" אבל בטח שלא תצוץ פתאום.

לא יודע עם כמה נשים העיתונאי הזה יצא עד שהתחתן, אבל יצאתי עם כמה וכמה בשלבים מתקדמים מאוד.

יכול במפורש להעיד שאהבה מתפתחת גם אם היא מכוערת, קרציה, ואולי אפילו אשת-זאב בלילות ירח מלא

דבר עם משיח 

@משיח בן דוד

תמיד טענתי שאהבה זה לא מה שאנשים מנסים לצייר לנו ,

"פרפרים" והתרגשות חולפת , בעיקר תאווה לחומר שנדמת לנו כאהבה ,

כמו שכתבת , יש בנים שמתאהבים בלי קשר למראה (למרות שהיא בכלל לא יפה)

מה שמוכיח שאהבה זה דבר רוחני ולא דבר סתמי שמבטא תאווה לחומר והתרגשות חולפת

בכתבה הוא טען שצריך את ההתאהבות הדמיונית הזאת כיביכול 

בשביל לפתח חיבור עמוק יותר בחיי הנישואין...

דרך אגב התאהבות חומרית תאווית זה אחד מהמניעים שלנו להתחתן (כן אנחנו אנשי חומר בסופו של יום מה נעשה), והוכחה לזה היא שהומואים ולסביות לא יתחתנו עם המין השני כי אין להם משיכה ותאווה למין השני. לכן כביכול אין להם את הרצון לנסות להקים בית , ואז הם נשארים ללא מענה למצוקה שלהם ...

מה שאתה מדבר עזה על קשר רוחני, הרגשה של קשר וחיבור רוחני (בלי שצד מסויים יעשה מאמץ מסויים לגרום לזה לקרות זה פשוט נמצא שם), זה יכול להיות גם עם אותו מין (וחוויתי את זה...) 

האהבה האמיתית. היא זאת שגורמת לנו להבליג על חסרונות ולרצות להתחבר למרות שבוודאי תיכף ומיד נבהל מהאדם שמולנו ונכנס לספקות.

בלעדיה, רוב האנשים לא היו מצליחים להתחתן לדעתי....

כל-כך משנה. ובכלל לאנשים שהגיעו לשלב הזה לא ממש מתאהבים.

איזה הרגשה רעה זה עושה פתאום... מקווה שזה כי אני לא מרגיש טוב

אני מדבר על אהבה - תקראי לזה התאהבות תקראי לזה פרפרים

זה לא ישנה את העובדה שהיא קיימת והיא נדירה.

כתבת "התאהבות חומרית" 

אין מושג כזה , זה גם המצאה שלך..

יש משיכה חומרית , תאווה חומרית , לא התאהבות חומרית.

וכמו שכתבתי פעם באריכות , יש עניין שאהבה נבנת ממכלול של המון דברים

למסקנה ברורה עדין לא הגעתי , אבל אני מניח שזה קשור גם לפן החומרי באופן מאוד רחוק.

לדעתי הרוב זה רגש בלתי מוסבר שלא קורה עם כל אחת.

ככה שהדוגמא שלך על מי שאוהב את בני אותו המין לא רלוונטית.

חווית התאהבות עם בת? ..

ספרי לי מה הרגשת

עצה שלי

תיקח את הרעיונות שלך ותכניס אותן לתוך ההגדרות המוכרות והידועות,

כי אחרת לא מבינים אותך ואת הרעיון שאתה בא להגיד...

בלשון העם המושגים זה בד"כ כך (אולי יש שיחלקו ונא לא לתפוס אותי על חוסר דיוק)

התאהבות/הידלקות- תחושת נעימות, הרגשת משיכה, אולי פרפרים, ועוד תחושות פיזיות שמקורן במוח (!)

(זה יכול לקרות עם אנשים זרים, עם אנשים שלא מתאימים לנו בכלל וכו' ולכן באמת מי שנופל לפח הזה יכול לשלם על כך אח"כ בחיי הנישואין. נופלים לפח אם ההתאהבות לא תואמת את המציאות. אבל אם ההתאהבות הייתה באדם שטוב לי ומתאים לי זה פלוס גדול לחיי הנישואין ובעיקר לתחילתו.. זאת דעתי בעניין )

@מור ולבונה (אני מתייגת אותך כי ראיתי שכתבת לגבי התאהבות...)

הרגשת שייכות וקשר רוחני- יכול לקרות גם עם אותו מין ועל זה דברתי שקרה לי עם חברה שלי. שעל ההתחלה שפגשתי אותה הרגשתי שאני מכירה אותה ממזמן ושאני רוצה להיות חברה שלה. והיום אנחנו חברות בלב ובנפש. אבל זה מאוד מאוד נדיר. (לא הייתי מחפשת את זה בהכרח בשידוכים)

רגש אהבה עמוק ללא רומנטיקה- יכול להיווצר גם עם אותו מין 

רגש אהבה עמוק+משיכה ורומנטיקה- השאיפה בחיי נישואים. את זה מפתחים כמובן עם נתינה ועבודה על המידות. בנייה של בית ביחד וכו'.. וחיזוק הרומנטיקה ע"י מעשים וכו'...

זאת דעתי...

ואחרי זה לחזור אלי...

ניכר שאת לא יודעת מהי הגדרת אהבת נפש ..

חבל לערבב סתם דברים לא קשורים

בקיצור:

התאהבות = תחילת אהבה שהיא היא האהבה עצמה

אהבת נפש = עוד כינוי לעוצמה של האהבה

פרפרים = כינוי שאנשים שלא יודעים מהי אהבה משתמשים בו או כדי להקטין את העוצמה של אהבה אמתית או כי סתם משעמם להם

הוליווד סרטים לבבות = כנ"ל

אהבה היא דבר נדיר , 

כל מי שאומר אחרת לא יודע מה הוא סח

מה מאפיין אותך לפי דעתך... 

אבל אפשר גם רגיש , מתחשב , מקשיב , חמוד , מצחיק , יודע להעריך 

ידעו לפרש את זה יפה יפה על אהבת נפש 

כי הם פשוט לא יודעים מהי

ואפשר בקלות לטעות

ועוד לא אמרת "במקרים יוצאי דופן", שזה גם לא נכון, אבל ניחא. התלבטת אם זה בסדר בצורה גורפת???

אני מאוד מקווה שלא הבנתי נכון

"אני באופן אישי חושבת שיש מימד מאוד חשוב בקשר שבין אישי ואישה, והוא חלק מאוד עיקרי ומשפיע במה שנקרא "התאהבות", וזה המימד הפיזי.
ולכן אני תוהה כמה נכון לומר בצורה גורפת שלא יתחתנו בלי שזה קיים לפני החתונה.
יש מי שזה חסר לו, ויש מי שיכול להסתדר עם זה, וכנראה שלא לחינם."

ראיתי את העריכה עכשיו... זה כתוב מלחיץ................ 

בד"כ זה "הורג" אותם

תלוי בכמה גורמים שלא צריך לדון בהם בפומבי

והרב מוצפי אמר עוד משהו בהקשר שהיה קשה לי להבין,

אני לא חושבת שאני בדרגה כזאת או בהבנה של זה...

הולכת עם הלב בדברים האלה עד שיתברר אחרת... 

אהבה היא רגש , רגש שלא דומה לרגשות אחרים שלנו (שמחה , עצב , )

כל העניין של אהבה היא ההתמסרות לשני ללא שום תנאי , גם אם היה לנו ריב פה ושם ,

כשאוהבים מוכרח שיבנה קשר יציב כי אם זה הדדי

אז כל אחד יכול להעניק לשני בלי גבול ולהתגבר על כל מכשול ואני מדגיש כל מכשול שיהיה בניהם

ולכן אין צורך במידות דווקא.  באהבה יש "מנגנון" שנועד מראש למנוע התנגשויות

עבודת המידות לחוד , ואהבה לחוד

להיות אדם עם מידות טובות זה ברכה בלי קשר לנישואין , 

בית כזה יכול להיות אפילו יותר טוב מחלום 

נובע בגלל שלא היתה שם אהבה , יתכן שהיתה ,

מה שטענתי שלקשר רומנטי בין בני זוג זה דבר חיובי ואמיתי .

ועוד שזה דבר נדיר ולכן יתכן שיש המון המון מקרים בהם לא היתה אהבה 

ולכן זה הוסיף למתיחות הקיימת מימלא בניהם.

לדוגמא שהבאת -

אתה אומר בעל ואישה שאוהבים באמת , מניין לנו שהם באמת אהבו?

אולי האישה אהבה את הבעל והבעל לא באמת אהב? אי אפשר באמת לדעת מה היו הסיבות

ואיפה כל אחד עמד ברגע הגירושין , אין לי שום מושג מה קורה עם האהבה אחרי נישואין.

אני לא נשוי , אבל אפשר לראות שיש מצבים כמו זוג זקנים ברחוב שעדין הולכים יד ביד

כאילו התחתנו אתמול , האם זה בגלל שרגש האהבה עוד פועם בהם? קשה לדעת , אבל בטח היה שם

בסיס חזק של אהבה , אם הם הגיעו לגיל הזה עם ידיים שלובות

הסיכוי שיפרדו קטן מאוד , במיוחד ביחס לחתונה בלי אהבה

שוב , אני לא מכיר פידבקים מאנשים שאני יודע שבוודאות היו מאוהבים לפני החתונה

כך שקשה לי לדעת 

אבל כשיש אהבה קל יותר להתמודד

גם אם אין מידות מושלמות

נראה שגם לכותב הכתבה אין כל הבנה.

הוא לא ביסס את הטענות שלו לא על עובדות, ולא על מחקרים.

אני משער שיש רבים וטובים ממנו אשר מתעסקים בנושא באופן יומיומי אשר חולקים עליו.

דעתו לא חשובה יותר משום שהוא כתב זאת באתר.

השרשור פה הוא על הרעיון שהוא מביא...

ואין לי נתונים, כך שאני לא יכול להביע עמדה.

מבחינתי התאהבות זה חלק מהמשיכה.. 

פרפרים בבטן וכל זה, זה לא חלק ממשיכה... ממש לא.    זה יותר עיוורון זמני

בתור אחד ש(לצערי) יצא עם בנות בעבר והרגיש את ההרגשה הזאת... זה לא מחזיק הרבה זמן

אולי פרפרים זה עוד צד של משיכה...

זאת תחושה פיזית וכנ"ל משיכה...

למה כולם נבהלים מפרפרים??!! יש לי חברות נשואות שאומרות לי שיש להן פרפרים בבטן מהבעל שלהן...

זה לא כזה דבר שלילי ומסנוור... צריך בסה"כ מודעות שזה חולף בשניות ויכול לקרות עם מלאאאאא אנשים...

ואם כבר פרפרים היום היו לי מ-2 אנשים לא קשורים אליי בעליל שראיתי ... 

אם הייתי נערה בגיל 14 אולי הייתי חושבת שאני מאוהבת חח 

אבל היום ב"ה אני יודעת שזה חולף....

הם דווקא חמודים

יש לי בעיה עם הקביעה שאם אין את זה, זה לא ילך.

מאיפה הוא הביא את הדבר הזה?  המציאות סותרת אותו.

הבעיה היא שלפעמים בנאדם עם פרפרים בבטן, בקטע שהוא כבר לא שם לב לחסרונות של הצד השני.

פשוט מאוהב..

שמעתי רב אחד שאומר שאם אתה אוהב את הצד השני למרות החסרונות זו אהבה

אם אתה רואה רק יתרונות.. תעצור.. אתה מאוהב

הוא לא דיבר על פרפרים ספציפית! 

הוא דיבר על מכלול של רגש,

ולכן הוא אמר שאין טעם להכנס לנישואים בלי רגשות לשני, כי זה קשה לפתח.. (ולדעתי כמעט בלתי אפשרי)

מכלול של רגש כולל מלא דברים בינהם אולי משיכה, הרגשת נעימות, חיבה, הרגשה שזה שלי, רצון להיטיב, געגוע, אכפתיות ועוד ועוד... 

תראי איך הוא מדבר על התאהבות - במשמעות החזקה של המילה.. 

"התאהבות היא רגש מסוכן מאוד, דליק ונפיץ."   קורא לזה "פרפרים בבטן" 

אני מכיר טוב מאד את ההרגשה הזאת שהוא מדבר עליה, וזה לא מה שאת אומרת.

שאגב אם לזה את מתכוונת אז כנראה שאת צודקת לענ"ד  (הוא לא! בכל אופן...)

להגיד "אם אתה לא התאהבת בבחורה בבילוי זוגי רומנטי ליד חוף הים בשקיעה, תתקשה להתאהב בה כשהיא קמה בבוקר עם שיער פרוע ובמצב רוח עייף" 

זה כזה רדוד... מאיפה הוא הביא ת'שטויות האלה?? חח

אולי הכוונה לעומק של הדברים היא שבפגישות יש פניות רגשית

כלומר הבחור במיטבו וכנ"ל הבחורה.

משתדלים שלא להיות עייפים או טרודים, נראים טוב חיצונית וכו'

זה קרקע יציבה ליצירת רגשות..

בחיי הנישואים יכול להיות שהקרקע הזאת פחות זמינה..

ולכן ,בצדק, בפגישות שהיה כביכול את הפוטנציאל הזה והוא לא התממש, למה שזה יתממש אח"כ?

על פרפרים לא יקום או יפול הבית...

אגב, זה לגמרי הפוך.  

זכור לי שבהיותי צעיר הכרתי מישהי בזמן שהיא הייתה ממש יפה וממש רציתי אותה

אח"כ ראיתי אותה בסיטואציה שהיא ממש ההפך.. והכל ירד לי.

וזה קרה גם לחברים שלי

אבל השאלה עכשיו, אם אנחנו מתדיינים על דעתך או על דעתו?  

כי נראה לי שאת מתכוונת לרגש עמוק ומשיכה וכו'  והוא מתכוון במובן הרדוד של התאהבות

פשוט שקראתי את הכתבה ישר חשבתי על אותם אלו שמתחתנים בלי רגש/משיכה

ואומרים להם או מייעצים להם שזה יבוא אח"כ.. וזה לדעתי טעות...

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך