מרוב שהוא דומה לדעות שהעלתי כאן בפורום המון פעמים 

לפחות ממה שקראתי... 

קראתי אומנם מהר ובריפרוף 

אבל ממה שהבנתי הוא טוען שבלי אהבה = התאהבות בלשון העם 

לא מתחתנים , אני לא יודע אם אני מסכים עם כל פיפס שהוא כתב אבל ברעיון הכללי כן

אני בכלל בשוק שמישהו כתב מאמר דעה כזה והוא עוד נשוי

אז יש לי רק משהו אחד להגיד לכל מי שלא הסכים איתי עד היום:

הינה לכם נשוי שאומר את מה שאני אומר , אהבה זה מצרך חובה לקשר רומנטי

היה כאן את מתן שטען שרק נשואים יכולים לדעת על אהבת אמת

כי הם כבר "עברו את זה"

אז טען ...

אני יודעת שזה נשמע טיפה קיצוני 

ואני רווקה חסרת נסיון, אבל!

כמו שהוא כתב, התאהבות לא תבוא אח"כ...

אהבה "תתפתח אח"כ" אבל בטח שלא תצוץ פתאום.

לא יודע עם כמה נשים העיתונאי הזה יצא עד שהתחתן, אבל יצאתי עם כמה וכמה בשלבים מתקדמים מאוד.

יכול במפורש להעיד שאהבה מתפתחת גם אם היא מכוערת, קרציה, ואולי אפילו אשת-זאב בלילות ירח מלא

דבר עם משיח 

@משיח בן דוד

תמיד טענתי שאהבה זה לא מה שאנשים מנסים לצייר לנו ,

"פרפרים" והתרגשות חולפת , בעיקר תאווה לחומר שנדמת לנו כאהבה ,

כמו שכתבת , יש בנים שמתאהבים בלי קשר למראה (למרות שהיא בכלל לא יפה)

מה שמוכיח שאהבה זה דבר רוחני ולא דבר סתמי שמבטא תאווה לחומר והתרגשות חולפת

בכתבה הוא טען שצריך את ההתאהבות הדמיונית הזאת כיביכול 

בשביל לפתח חיבור עמוק יותר בחיי הנישואין...

דרך אגב התאהבות חומרית תאווית זה אחד מהמניעים שלנו להתחתן (כן אנחנו אנשי חומר בסופו של יום מה נעשה), והוכחה לזה היא שהומואים ולסביות לא יתחתנו עם המין השני כי אין להם משיכה ותאווה למין השני. לכן כביכול אין להם את הרצון לנסות להקים בית , ואז הם נשארים ללא מענה למצוקה שלהם ...

מה שאתה מדבר עזה על קשר רוחני, הרגשה של קשר וחיבור רוחני (בלי שצד מסויים יעשה מאמץ מסויים לגרום לזה לקרות זה פשוט נמצא שם), זה יכול להיות גם עם אותו מין (וחוויתי את זה...) 

האהבה האמיתית. היא זאת שגורמת לנו להבליג על חסרונות ולרצות להתחבר למרות שבוודאי תיכף ומיד נבהל מהאדם שמולנו ונכנס לספקות.

בלעדיה, רוב האנשים לא היו מצליחים להתחתן לדעתי....

כל-כך משנה. ובכלל לאנשים שהגיעו לשלב הזה לא ממש מתאהבים.

איזה הרגשה רעה זה עושה פתאום... מקווה שזה כי אני לא מרגיש טוב

אני מדבר על אהבה - תקראי לזה התאהבות תקראי לזה פרפרים

זה לא ישנה את העובדה שהיא קיימת והיא נדירה.

כתבת "התאהבות חומרית" 

אין מושג כזה , זה גם המצאה שלך..

יש משיכה חומרית , תאווה חומרית , לא התאהבות חומרית.

וכמו שכתבתי פעם באריכות , יש עניין שאהבה נבנת ממכלול של המון דברים

למסקנה ברורה עדין לא הגעתי , אבל אני מניח שזה קשור גם לפן החומרי באופן מאוד רחוק.

לדעתי הרוב זה רגש בלתי מוסבר שלא קורה עם כל אחת.

ככה שהדוגמא שלך על מי שאוהב את בני אותו המין לא רלוונטית.

חווית התאהבות עם בת? ..

ספרי לי מה הרגשת

עצה שלי

תיקח את הרעיונות שלך ותכניס אותן לתוך ההגדרות המוכרות והידועות,

כי אחרת לא מבינים אותך ואת הרעיון שאתה בא להגיד...

בלשון העם המושגים זה בד"כ כך (אולי יש שיחלקו ונא לא לתפוס אותי על חוסר דיוק)

התאהבות/הידלקות- תחושת נעימות, הרגשת משיכה, אולי פרפרים, ועוד תחושות פיזיות שמקורן במוח (!)

(זה יכול לקרות עם אנשים זרים, עם אנשים שלא מתאימים לנו בכלל וכו' ולכן באמת מי שנופל לפח הזה יכול לשלם על כך אח"כ בחיי הנישואין. נופלים לפח אם ההתאהבות לא תואמת את המציאות. אבל אם ההתאהבות הייתה באדם שטוב לי ומתאים לי זה פלוס גדול לחיי הנישואין ובעיקר לתחילתו.. זאת דעתי בעניין )

@מור ולבונה (אני מתייגת אותך כי ראיתי שכתבת לגבי התאהבות...)

הרגשת שייכות וקשר רוחני- יכול לקרות גם עם אותו מין ועל זה דברתי שקרה לי עם חברה שלי. שעל ההתחלה שפגשתי אותה הרגשתי שאני מכירה אותה ממזמן ושאני רוצה להיות חברה שלה. והיום אנחנו חברות בלב ובנפש. אבל זה מאוד מאוד נדיר. (לא הייתי מחפשת את זה בהכרח בשידוכים)

רגש אהבה עמוק ללא רומנטיקה- יכול להיווצר גם עם אותו מין 

רגש אהבה עמוק+משיכה ורומנטיקה- השאיפה בחיי נישואים. את זה מפתחים כמובן עם נתינה ועבודה על המידות. בנייה של בית ביחד וכו'.. וחיזוק הרומנטיקה ע"י מעשים וכו'...

זאת דעתי...

ואחרי זה לחזור אלי...

ניכר שאת לא יודעת מהי הגדרת אהבת נפש ..

חבל לערבב סתם דברים לא קשורים

בקיצור:

התאהבות = תחילת אהבה שהיא היא האהבה עצמה

אהבת נפש = עוד כינוי לעוצמה של האהבה

פרפרים = כינוי שאנשים שלא יודעים מהי אהבה משתמשים בו או כדי להקטין את העוצמה של אהבה אמתית או כי סתם משעמם להם

הוליווד סרטים לבבות = כנ"ל

אהבה היא דבר נדיר , 

כל מי שאומר אחרת לא יודע מה הוא סח

מה מאפיין אותך לפי דעתך... 

אבל אפשר גם רגיש , מתחשב , מקשיב , חמוד , מצחיק , יודע להעריך 

ידעו לפרש את זה יפה יפה על אהבת נפש 

כי הם פשוט לא יודעים מהי

ואפשר בקלות לטעות

ועוד לא אמרת "במקרים יוצאי דופן", שזה גם לא נכון, אבל ניחא. התלבטת אם זה בסדר בצורה גורפת???

אני מאוד מקווה שלא הבנתי נכון

"אני באופן אישי חושבת שיש מימד מאוד חשוב בקשר שבין אישי ואישה, והוא חלק מאוד עיקרי ומשפיע במה שנקרא "התאהבות", וזה המימד הפיזי.
ולכן אני תוהה כמה נכון לומר בצורה גורפת שלא יתחתנו בלי שזה קיים לפני החתונה.
יש מי שזה חסר לו, ויש מי שיכול להסתדר עם זה, וכנראה שלא לחינם."

ראיתי את העריכה עכשיו... זה כתוב מלחיץ................ 

בד"כ זה "הורג" אותם

תלוי בכמה גורמים שלא צריך לדון בהם בפומבי

והרב מוצפי אמר עוד משהו בהקשר שהיה קשה לי להבין,

אני לא חושבת שאני בדרגה כזאת או בהבנה של זה...

הולכת עם הלב בדברים האלה עד שיתברר אחרת... 

אהבה היא רגש , רגש שלא דומה לרגשות אחרים שלנו (שמחה , עצב , )

כל העניין של אהבה היא ההתמסרות לשני ללא שום תנאי , גם אם היה לנו ריב פה ושם ,

כשאוהבים מוכרח שיבנה קשר יציב כי אם זה הדדי

אז כל אחד יכול להעניק לשני בלי גבול ולהתגבר על כל מכשול ואני מדגיש כל מכשול שיהיה בניהם

ולכן אין צורך במידות דווקא.  באהבה יש "מנגנון" שנועד מראש למנוע התנגשויות

עבודת המידות לחוד , ואהבה לחוד

להיות אדם עם מידות טובות זה ברכה בלי קשר לנישואין , 

בית כזה יכול להיות אפילו יותר טוב מחלום 

נובע בגלל שלא היתה שם אהבה , יתכן שהיתה ,

מה שטענתי שלקשר רומנטי בין בני זוג זה דבר חיובי ואמיתי .

ועוד שזה דבר נדיר ולכן יתכן שיש המון המון מקרים בהם לא היתה אהבה 

ולכן זה הוסיף למתיחות הקיימת מימלא בניהם.

לדוגמא שהבאת -

אתה אומר בעל ואישה שאוהבים באמת , מניין לנו שהם באמת אהבו?

אולי האישה אהבה את הבעל והבעל לא באמת אהב? אי אפשר באמת לדעת מה היו הסיבות

ואיפה כל אחד עמד ברגע הגירושין , אין לי שום מושג מה קורה עם האהבה אחרי נישואין.

אני לא נשוי , אבל אפשר לראות שיש מצבים כמו זוג זקנים ברחוב שעדין הולכים יד ביד

כאילו התחתנו אתמול , האם זה בגלל שרגש האהבה עוד פועם בהם? קשה לדעת , אבל בטח היה שם

בסיס חזק של אהבה , אם הם הגיעו לגיל הזה עם ידיים שלובות

הסיכוי שיפרדו קטן מאוד , במיוחד ביחס לחתונה בלי אהבה

שוב , אני לא מכיר פידבקים מאנשים שאני יודע שבוודאות היו מאוהבים לפני החתונה

כך שקשה לי לדעת 

אבל כשיש אהבה קל יותר להתמודד

גם אם אין מידות מושלמות

נראה שגם לכותב הכתבה אין כל הבנה.

הוא לא ביסס את הטענות שלו לא על עובדות, ולא על מחקרים.

אני משער שיש רבים וטובים ממנו אשר מתעסקים בנושא באופן יומיומי אשר חולקים עליו.

דעתו לא חשובה יותר משום שהוא כתב זאת באתר.

השרשור פה הוא על הרעיון שהוא מביא...

ואין לי נתונים, כך שאני לא יכול להביע עמדה.

מבחינתי התאהבות זה חלק מהמשיכה.. 

פרפרים בבטן וכל זה, זה לא חלק ממשיכה... ממש לא.    זה יותר עיוורון זמני

בתור אחד ש(לצערי) יצא עם בנות בעבר והרגיש את ההרגשה הזאת... זה לא מחזיק הרבה זמן

אולי פרפרים זה עוד צד של משיכה...

זאת תחושה פיזית וכנ"ל משיכה...

למה כולם נבהלים מפרפרים??!! יש לי חברות נשואות שאומרות לי שיש להן פרפרים בבטן מהבעל שלהן...

זה לא כזה דבר שלילי ומסנוור... צריך בסה"כ מודעות שזה חולף בשניות ויכול לקרות עם מלאאאאא אנשים...

ואם כבר פרפרים היום היו לי מ-2 אנשים לא קשורים אליי בעליל שראיתי ... 

אם הייתי נערה בגיל 14 אולי הייתי חושבת שאני מאוהבת חח 

אבל היום ב"ה אני יודעת שזה חולף....

הם דווקא חמודים

יש לי בעיה עם הקביעה שאם אין את זה, זה לא ילך.

מאיפה הוא הביא את הדבר הזה?  המציאות סותרת אותו.

הבעיה היא שלפעמים בנאדם עם פרפרים בבטן, בקטע שהוא כבר לא שם לב לחסרונות של הצד השני.

פשוט מאוהב..

שמעתי רב אחד שאומר שאם אתה אוהב את הצד השני למרות החסרונות זו אהבה

אם אתה רואה רק יתרונות.. תעצור.. אתה מאוהב

הוא לא דיבר על פרפרים ספציפית! 

הוא דיבר על מכלול של רגש,

ולכן הוא אמר שאין טעם להכנס לנישואים בלי רגשות לשני, כי זה קשה לפתח.. (ולדעתי כמעט בלתי אפשרי)

מכלול של רגש כולל מלא דברים בינהם אולי משיכה, הרגשת נעימות, חיבה, הרגשה שזה שלי, רצון להיטיב, געגוע, אכפתיות ועוד ועוד... 

תראי איך הוא מדבר על התאהבות - במשמעות החזקה של המילה.. 

"התאהבות היא רגש מסוכן מאוד, דליק ונפיץ."   קורא לזה "פרפרים בבטן" 

אני מכיר טוב מאד את ההרגשה הזאת שהוא מדבר עליה, וזה לא מה שאת אומרת.

שאגב אם לזה את מתכוונת אז כנראה שאת צודקת לענ"ד  (הוא לא! בכל אופן...)

להגיד "אם אתה לא התאהבת בבחורה בבילוי זוגי רומנטי ליד חוף הים בשקיעה, תתקשה להתאהב בה כשהיא קמה בבוקר עם שיער פרוע ובמצב רוח עייף" 

זה כזה רדוד... מאיפה הוא הביא ת'שטויות האלה?? חח

אולי הכוונה לעומק של הדברים היא שבפגישות יש פניות רגשית

כלומר הבחור במיטבו וכנ"ל הבחורה.

משתדלים שלא להיות עייפים או טרודים, נראים טוב חיצונית וכו'

זה קרקע יציבה ליצירת רגשות..

בחיי הנישואים יכול להיות שהקרקע הזאת פחות זמינה..

ולכן ,בצדק, בפגישות שהיה כביכול את הפוטנציאל הזה והוא לא התממש, למה שזה יתממש אח"כ?

על פרפרים לא יקום או יפול הבית...

אגב, זה לגמרי הפוך.  

זכור לי שבהיותי צעיר הכרתי מישהי בזמן שהיא הייתה ממש יפה וממש רציתי אותה

אח"כ ראיתי אותה בסיטואציה שהיא ממש ההפך.. והכל ירד לי.

וזה קרה גם לחברים שלי

אבל השאלה עכשיו, אם אנחנו מתדיינים על דעתך או על דעתו?  

כי נראה לי שאת מתכוונת לרגש עמוק ומשיכה וכו'  והוא מתכוון במובן הרדוד של התאהבות

פשוט שקראתי את הכתבה ישר חשבתי על אותם אלו שמתחתנים בלי רגש/משיכה

ואומרים להם או מייעצים להם שזה יבוא אח"כ.. וזה לדעתי טעות...

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.