ב"ה
יעקב דאג שבנ"י 'ישאבו' נחמה בזמן הגלות (חלק לא)
בפרשתנו מסופר על ג' סוגי התרומות ובנוגע ל'תרומת המשכן' מונה התורה ט"ו חפצים (שכל אחד כפי אשר ידבנו לבו..). בהתייחס להנ"ל כתוב 'ויקחו לי תרומה'. שואל הרבי: מדוע נאמר בפסוק לשון 'לקיחה' ("ויקחו לי תרומה.. תקחו את תרומתי.. התרומה אשר תקחו מאתם") שזה קאי על הגזברים שלוקחים מבנ"י את התרומה? לכאורה הי' מתאים יותר לכתוב בלשון נתינה או הבאה שזוהי פעולת המנדבים מבנ"י ?
מתרץ הרבי: מכך שכתוב לשון 'לקיחה' צריך לומר שכל הט"ו דברים שנמנו בתורה היו בידם של בנ"י כבר לפני כן ולא הי' חסר אלא פעולת הלקיחה מהם בלבד (ז.א. באם הי' כתוב לשון נתינה וכדו' הי' פירושו שיתנו וכן שיעשו את הפעולות וההכנות לנתינה [כגון כריתת עצים או קנייתם], אך מכך שכתוב בלשון 'לקיחה' משמע שהכל מוכן וחסר רק מעשה הלקיחה של הגזבר).
ואכן רש"י שואל בנוגע לעצי שיטים 'ומאין הי' להם במדבר [עצים]?' ומתרץ "פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם, וציוה לבניו לטלם עימהם כשיֵצאו ממצרים". מכך רואים שהעצים היו בידם כבר מיציאת מצרים.
ועד"ז י"ל בנוגע לכסף וזהב שלא הי' חסר בידם של ישראל (כפי שכתוב בנוגע ליצי"מ ששאלו ממצרים 'כלי כסף וכלי זהב'..), וא"כ גם זה הי' ברשותם מן המוכן. ועד"ז במה שכתב רש"י 'ושש: הוא הפשתן', י"ל שכוונתו למה שכתב בחומש בראשית שפשתן גדֵל במצרים (וא"כ לקחו גם את זה כאשר 'וינצלו את מצרים'). ועד"ז בשאר הדברים כצמר וכו'..
***
שואל הרבי (שאלה ב): זה גופא טעון הסבר. כיון שהיו יכולים לקנות עצי שיטים מעוברי-דרכים שוכרים או מיערות הסמוכים, א"כ מדוע יעקב הוצרך להשתדל בהבאת ונטיעת ארזים במצרים יותר ממאתיים (!) שנה קודם הציווי על מלאכת המשכן?
מתרץ הרבי: אכן יכלו בנ"י להשיג עצי שיטים באופנים שונים, אך בשביל שבנ"י יוכלו 'לשאוב' נחמה ותנחומין במשך כל זמן הגלות (בנוסף להבטחה (בדיבור) 'ואנוכי אעלך גם עלה') הוצרך להיעשות דווקא באופן זה כדי שיוכלו לראות בעיניהם את הארזים שנטע יעקב במצרים על מנת שיטלום כשיצאו ממצרים, היינו שראיית עצי הארזים מזכירים ומדגישים את גאולת ישראל (ולכן מובן גם מדוע רש"י מביא זאת בשם בעל המימרא – רבי תנחומא, כי רוצה לרמוז לנו את עניין הנחמה).
***
וע"פ כל זה מובן היטב מדוע בחר רש"י בפירושו את שיטת רבי תנחומא ולא פירש כהאבן עזרא (או בעלי התוס' עה"ת, ועוד) שכרתו את העצים מיער הסמוך להר סיני, או כפי' הט"ז ועוד שקנו את העצים מתגרי האומות: דכיוון שכתוב בפסוק לשון 'לקיחה' כנ"ל, לכן מוכרח רש"י לפרש כדלעיל (שלקחו זאת עימהם).
