תסבירי לו שיהיו עוד חוקים בישיבה (נוכחות בשעורים, בתפילות, למידה טובה) ואין מה לעשות. לחוקים האלה יש מטרה ואם הוא בחר ללכת לישיבה הזאת כנראה שהוא רוצה לעלות בתורה וכו' ובדרך החינוכית של הישיבה עושים את זה עם החוקים האלה. אם הוא לא מוכן הוא יכול לעזוב, הוא בתחילת דרכו בישיבה. אבל אני לא חושב שזה פתרון טוב

אני חושב שברוב הישיבות ככה זה. אצלנו בישיבה בערך לחצי אין סמרטפונים ולחצי השני הישיבה מחייבת להתקין תוכנת סינון-ההתקנה מתבצעת בצורה מרוכזת ע"י הישיבה וברמת הסינון שהנהלת הישיבה החליטה.

את צריכה להסביר לו שככה זה בישיבה. יש חוקים. כמו שהוא חייב להיכנס לשיעורים וכו' כך גם הוא חייב להתקין תוכנת סינון על המכשיר שלו וזה אחד מהתנאים של הלימוד בישיבה.

אני גם חושב שכדאי להסביר לו את החשיבות של הדבר מעבר לחובה מצד הישיבה, כלומר להסביר לו כמה זה חשוב ובמיוחד בגיל כזה...לאט לאט הוא יבין בעז"ה. אבל העיקר שהכל יהיה בנחת ובאהבה.

בהצלחה רבה 

כמו שהוא מקבל את זה שיש פנימייה גם אם הוא לא רוצה ויש סדר, ככה הוא גם צריך להבין את דרישות הישיבה.

אצלנו בכלל, אסור ווצאפ או אינטרנט, ובכלל פלאפון חכם.

בהצלחה גדולה!

לדעתי כדי להתגבר ביראת שמים צריך פלאפון אפילו פחות חכם מאלו.

אצלנו האופציות הן רק פלאפונים מסדרות של נוקיה ללא אינטרנט באופן הרשמי.

איזו ישיבה אם אפשר לשאול.

א. הוא מבואס מזה שיש סינון/ מזה שאן גלישה/ משתיהם?

ב. את אמרת כבר את הנהלים למעלה...

לגבי עצם הימצאות של סינון, אז כמו שכבר אמרו לפני זה באמת דבר ממש חשוב ומבורך.

לגבי זה שאין אינטרנט, האמת שלפי מה שהבנתי (בשבת מחזור שהיתה לנו בתחילת השנה) זה גם בגלל ההשפעה החברתית של הפלאפון. ואני יכול לספר לך שאני זוכר שכשאני הייתי בכיתה ט', היינו כל הזמן כל החבר'ה ביחד, ואפילו אם היה למישהו סמארטפון- אז היינו עשרה על סמארטפון אחד, ככה שנשארנו ביחד... ולעומת זאת בכיתות מתחתינו מי שהיו יותר צעירים כבר היו יותר "עסוקים". (אני גם חושב שזה מה שהתחיל בישיבה את הענין עם ההוצאה של הפלאפונים. זה התחיל כשהייתי שמיניסט ועבר כמה שלבים.)

גם שמעתי מאחד מאנשי הצוות שהיו אפילו כמה תלמידים בשנה שעברה שהודו על זה שהגבילו את הפלאפונים, כי זה גרם למצב החברתי להשתפר.

אה, וסתם ככה- אחלה ישיבה והרבה בהצלחה!

היה מותר רק "כשר" זה אומר בלי SMS אפי' וכולם שם חיים ב"ה. זה עניין של הרגל עכשיו אני עם SMS והגדרים בישיבה שלי עכשיו- בלי סרטונים ובלי אפשרות גישה לאינטרנט.

אני לא אדבר על תרבות בישיבה, שזה עניין אחר, קצת. אבל אני חושב שאם כחברה בישיבה מכבדים את זה - אין בזה שום רע ושום הרגשת חוסר.

שוב, זה עניין של הרגל.

ושל קוד חברתי...

אני אישית גאה במדבקה שיש לי על הפלא' (עזים בקדושה)

וזה דבר מאוד מובן.

אצלנו בישיבה אסור .בקושיc2.

בכל זאת איך להתיחס לזה ...לדעתי הדבר הכי חשוב הוא להבין למה הישיבה הספציפית נותנת גבולות מסוימות .אם אני מבין למה אז יהיה לי יותר קל עם זה ...חוץ מזה צריך לסמוך על הישיבה ,היא המקום שלו בעבודת ה' ואם הישיבה אומרת אז יש בזה עינין ...זה בידיוק כמו גבולות של שיחרורים מהישיבה יש יותר ויש פחות אבל בסוף הישיבה היא חבילה שלמה ודרך מסוימת בעבודת ה' שאם הוא החליט שזה הדרך אז צריך ללכת על הכל כי זה הדרך

מקווה שעזרתי...בהצלחה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....