אם לא, זה לא נחשב 

בס"ד

@רחפת.. הוא הורס לנו את ההפתעה.....!!

בס"ד

זה סיפור אהבה שהחל לפני שנה..!!

וזו הייתה אהבה ממבט ראשון..!

ועכשיו ברצינות רגע- @רחפת.. יקירתי!

עכשיו זה בדיוק שנה לחברות שלנו!!

אנחנו חייבות לחגוג בגדול!!

בס"ד

מגניב ממש!!!

אני מתרגשת אחותי!!!

בס"ד

הכל מאת ה'!

אין מה לדאוג בכלל....!

למצוא רב שיתיר ויערוך את החופה 🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥🤥

בס"ד

וגם התחלת להתרגש...

האמת אתמול קראתי איזו תגובה שלי שכתבתי.. לא ארוכה במיוחד

וכתבתי 7 פעמים את המילה ממש.....

|

בס"ד

אנחנו לא נוותר על הצעד התימני!!

וכיאה לתמניות השגנו זמר בחינם......

בס"ד

אנחנו מסתדרות מצוין ב"ה!

אל דאגה..!

בס"ד

לא קלטתי מקודם...

ועכשיו קצת רצינות..

אני יודעת שהיית ציני,

אבל אני בכל זאת רוצה להגיד לך משהו ברצינות.

לך, ולכל שאר גברברי הפורום, בעיקר הממורמרים מבינהם..

אני כבר כמה שבועות מרגישה כאילו יש פה כמה בחורים שמיואשים מבנות באופן כללי.

שמדברים על הבנות הפמינסטיות, הנצלניות, המצפות מהגברים, השוברות לבבות, הלא נחמדות, הלא נותנות צ'אנס..

(מוזמנים לבחור כל אחד את המתאים עבורו)

וזה כל כך חבל.

תדברו על האחת הלא נחמדה, המעצבנת, הנצלנית, האני לא יודעת מה.

אבל אל תסתכלו על עולם הנשים כולו באופן שלילי.

אל תחשבו שהאישה שתמצאו תהיה יחידת סגולה או הרע במיעוטו.

אני גם נפגשתי עם מוזרים, עם לא נחמדים, עם מאחרים, עם חסרי טקט או חסרי מידות טובות, ובטח עם כאלה שלא נתנו צ'אנס

יש לי סיפורים מענינים למדי על דייטים (ולא במובן החיובי של המילה)

ואני עדיין לא חושבת שגברים הם עם רע.

אני חושבת שעם הבחורים הוא מקסים, מלא טוב לב, חכמה, יראת שמיים, חשיבה ישרה, ג'נטלמיות.

ולא אתם מרויחים מזה שאני חושבת עליכם דברים טובים, אני מרויחה מזה..

אז בשבילכם,

בבקשה בבקשה כשאתם מדברים רע- דברו נקודתית. כשאתם מדברים טוב- דברו בכלליות.

נ.ב.1. סליחה אם הייתי חריפה מדי, כמו שכתבתי זה לא אישי, מיועד לכלל הגברים כאן.

נ.ב.2. התופעה הנ"ל נצפתה בעיקר ע"י גברים ולכן פניתי אליכם, אך הדברים נכונים גם לגבי נשים

נ.ב.3. סליחה על הניצלוש

מרגיש לי שנרמזתי גם שם בין השיטים, אבל הגישה שלי היא מחנכת.

ב"ה אני מקבל הצעות טובות ויודע להתרחק מבנות מסוג מסויים. לא נתקלתי בבחורה מהסוג השלילי כבר הרבה זמן, מניח שזה בעיקר בזכות התפילות.

העניין הוא שיש התנהגויות שמצביעות על אופי בעייתי בעולם השידוכים והייתי מאוד רוצה לחסוך לאותה בחורה (ועל אותו משקל בחור) את הצער לעצמו ולצד השני... לכן אני משתדל להצביע על דברים שהצד השני יראה כבעייתיים.

קחו בחשבון שהבחורים פה באמת מנסים להסביר לבנות איך גבר חושב.

נראה לי שזה מאוד מפוספס בסוג הקהל פה בפורום.

אני ממש נוטה להאמין שגם הכי מיואשים פה לא סתם מביעים מרמור, אלא תקוות לב שהמצב ישתנה

דברתי על אוירה שאני מרגישה שקיימת כאן,

אם אתה מרגיש שנוגע לך- מוזמן לשנות

להסביר לבנות איך גבר חושב זה מצוין, זה אחד הדברים שהפורום ממש עוזר.

להסביר לבנות איך *בנות* חושבות ומתנהגות, ובמיוחד איך *כל* הבנות חושבות ומתנהגות- זה ביקורתי וקצת מיותר.

נחמד יותר לומר שראית בחורה שמתנהגת X ולא היה לך נעים, והיית מעדיף שהיא תתנהג Y, מאשר להודיע לנו שעלינו לעבור מהתנהגות X לY..

כי נראה לי שאפשר להגיד שהבעיה בקוראות...

בכל אופן, לא רואה בעיה בלהגיד לבנות איך הן מתנהגות. ולא זכור לי שמישהו פה דיבר על המחשבות של הנשים.

וכן הרגיש לי שאני בכלל שהתכוונת אליו, אולי לחינם, אבל הבעתי את דעתי

אם אני אגיד שכולם, אני חוטאת בעצמי בחטא ההכללה..

לא אמרתי שתמיד זה המצב,

אלא יש *גם* הודעות כאלה, וחבל.

ושוב אגיד-

אתה יכול לומר שפגשת מישהי שמתנהגת X

קצת פחות נכון לומר ש*בנות* מתנהגות X

מזמינה אותך לקרא את מה שכתבתי לבך לי קר, אולי אהיה יותר מובנת..

ההקדמה היתה נצרכת, כמעט הצלחת.. - לקראת נישואין וזוגיות

לא יודע כנראה הדחף שלי להגן גם על אלה שהתכוונת אליהם בלבל

וברצינות,

לא התכוונתי לשרשורי פריקה שמגיעים אחרי פגישה מבאסת, או פרידה לא מכובדת.

הם הגיוניים ומתבקשים (ולרוב גם מאד נקודתיים ומדברים באופן ספציפי על האדם שאיתו יצאו)

בד"כ דווקא בשרשורים שהם לא שרשורי פריקה,

מתגנבות להן הודעות בסגנון של: למה אתן הבנות חושבות ש...

ההמשך הרבה פעמים יהיה למה אתן חושבות שגבר צריך להתנהג בצורה X, ורוח ההודעה היא שהכותב טוען ש*כל* הבנות, או לפחות כל בנות הפורום חושבות כך, וזוהי חשיבה שעושקת ומנצלת גברים. (למרות שבשרשור אחר הם יכתבו בעצמם שכך גבר צריך להתנהג..)

וזה גם יכול להיות הודעות שמשתמע מהן שסיוט לצאת עם הבנות הלא נחמדות האלה וכו'

ואלה תגובות ממש מכלילות.

בחורה עצבנה אותך?

תתעצבן.

תבוא לפרוק כאן- זה המקום.

אבל אל תבוא ותגיד ש*כל* הבנות מעצבנות, וזה היה המסר המרכזי שלי.

(כמו שכתבתי, נכון גם לגבי בנות)

ואגב,

המילה האחרונה בהודעה שלך מעליבה משהו.

אנחנו לא 'ג'נטלמניות' ולא מתימרות להיות.. היית אמור להחליף את זה ברכות, ענוגות ונשיות.

הוא לא של מור, הוא שלי!!

הוא כתוב בסוף ההודעה שהגבת אליה!! ואתה העתקת בלי לכבד זכויות יוצרים!! תוך התכחשות ברוטאלית למקור!

הגברים האלה, |דומע|

כ-ל כ-ל כ-ל הגברים, כאלה חסרי רגישות, לא שמים לב מה הם מדברים או כותבים, חסרי טקט, לא אחראים, לא יכולים לפרגן, לא שמים לב לפרטים חשובים, לא מקשיבים כשמדברים איתם.. |משתנק מבכי|

איך בכלל הם רוצים להתחתן עם התנהגות כזאת? איך??

נו, אז מה המילים שלך?

שכוייח

(תלמידה חרוצה שכמותי)

זהו, נשבר לי האמון במיו הגברי!!

התחלק לחלקים

התרסס לרסיסים..

@בך לי קר

אתה נדרש בזאת ל---

חרטה
ווידוי
קבלה לעתיד

ובלי האשמות!

(אם נמאס לך, אתה לא באמת חייב להגיב. במקום זה אתה מוזמן לכאן:  אנשים, אנשות, לכאן לכאן!! - לקראת נישואין וזוגיות)

פתחתי והלכתי

לא כזה כללי,

אני באמת חושבת שאם אנשים יענו ברצינות יהיה אפשר ללמוד מזה המון, לא?

יאללה את גם מוזמנת..

לא התכוונתי שיפרקו שם את חויותיהם השליליות מהדייטים

או מה הם מצפים בדייטים..

השאלה היא מה מצפים ב*קשר*

מה אנחנו מחפשם בבן זוג

(וכנראה שלכולנו\רובינו אין כזה בינתיים..)

לכי תעלי שם את דמיונותיך על הכתב..

זה המקום להתפרע רחפת!!

לסדר את מחשבותיך,

לגלות בעצמך מה את מחפשת..

תהני!!

(רק בשחורות קטיפה, וגם זה לא ממש)

אז לא יודעת כמה המעשה שלי חמור

אבל ברור שאני אשמה

ואתה-

לא יודע לקחת אחריות (למרות שזה תפקיד גברי)

ובמקום להיות גבר ולהתנצל, אתה עובר להאשים אותי במשהו אחר

אנשים, אנשות, לכאן לכאן!! - לקראת נישואין וזוגיות

ותוכל לכתוב בדיוק מה תפקיד של גבר ומה של אישה, אוקי?

תתפרע שם כאוות נפשך בנושא..

(הכל ברוח טובה, בלי לקחת אישי ולהתמסכן, אוקי?)

אני לא מאמין בכללים כשזה נוגע לבני אדם, אני כן מאמין בקשב. אין מה תפקיד של גבר ומה של אישה, יש מה מתאים לאדם הפרטי. מה נעשה שבד"כ לגברים ולנשים יש יסודות די דומים...

ובאריכות!

כמו שאתה יודע!

אני לא מרגיש טובבבבבב!~

לא באמת,

ככה מרגיעים גברים ומוציאים מהם מה שרוצים.

אבל בטח שאני מקסימה

(גם את, וכל הכבוד שעמדת באתגר וענית לי בשרשור שלי )

ביג לייק!  

רק כדי שאבין איך הגעת כ"כ מהר,

את מקבלת התראה גם כשמזכירים אותך בלי תיוג?..

בשרשור חדש ומענין?

נראה שאת ממש זקוקה לזה עכשיו,

אז יאללה לכי על זה

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך