מישהי קשובה, נינוחה, חיובית, משפחתית ואוהבת ילדים. אני רוצה בית שיהיה מרחב בטוח מכל הבלאגן בחוץ. אתגרים ותחרותיות יש מספיק בחוץ. הבית הוא הזדמנות לחזור לנורמליות וליציבות.

(יש סיפור כזה, על גבר שחזר בגשם הביתה ולא הניד עפעף, אבל התרתח כשגילה שהגג שלו דולף).

למה דווקא במין השני?

כי קשר זוגי הוא טוטאלי, לעומת חברים שזה קשר יותר רופף, ואני ארגיש שם יותר חופשי לשתף.

כתבתי על זה יותר בפירוט באיזו תכתובת אישית,

אבל, טוב, זה היה די אישי...

ׁעושה זאת מתוך דוגמאות, וקל לי יותר על תשובות של בנות..

מקוה שזה בסדר מבחינתכן

@מור ולבונה כתבת הרבה דברים יפים על *זוגיות*, אני התמקדתי במה את מחפשת ב*גבר*..

המשפט הזה: "אני מצפה שהוא ישרה ביטחון" הוא מצוין,

וכמובן ניתן להרחיב אותו..

@רחפת..

א. שמחה שהיה לך כיף לכתוב תמיד כאן כדי לאפשר לך, אזמין אותך למשימה שבועית עם ציונים והכל

אה, וכתבת פשוט מקסים!!

ב. כמו מה שכתבתי למור. המשפט הזה: "איש שיודע לקחת אחריות." הוא בול מה ששאלתי..

אז-

אנשים,

מקוה שחידדתי,

מוזמנים לספר לנו על החלומות שלכם והציפיות שלכם,

לתאר אותם באריכות,

לשאול אחד את השני למה הם חושבים שזה מה שגבר\אישה צריכים להיות.. לזרוק קצת עגבנייות...

(בקיצור, מור ביקשה שרשור מענין. זה מוקדש לה)

באמת כתבת יפה!!

ולא התכוונתי להעיר משהו על ענין הלקיחת אחריות,

אני באמת חושבת שזו תכונה שאישה מחפשת בגבר.. (יכנס לתגובה שלי בעז"ה לשאלה של הפותחת..)

(ועכשיו @פלוני מפונפן יאכל אותי..)

לרצות גבר שיודע לקחת אחריות זה לא פרזיטי,

זה הגיוני..

והתכונה שהוספת-

יואווו

כמה זה חשוב!!

(למרות שראיתי שיש בחורים שמרתיע אותם שאומרים להם את זה.. למה?? זה לא בייסיק?)

אבל אם בזכות השרשור הזה יצא לדרך עוד זוג פורום- מה טוב

אני לא בטוח שאוכל להסביר נכון,  ובנוסף גם מתבייש לכתוב 

@משיח בן דוד   

שהעיקר העיקר מה שמושך גבר לבחורה, זה הרצון לדאוג למישהי שצריכה אותו.

ומה שמושך בחורה לגבר , זה הרצון שמישהו ינהיג

מכאן זה כבר נפרד לכל מיני תכונות פרטיות, איך שכל אחד יגדיר את זה

תודה שכתבת בסוף,

באמת משמח..

וממש אהבתי מה שכתבת..

מקוה שלא דרש ממך מדי הרבה כוחות נפש

לא, זה בסדר...

דווקא בגלל שהתביישתי חשבתי איך אפשר לקצר שישמע טוב, והצלחתי 

למה התביישת בדברים טובים כאלו?

אגב, הגבתי לך בצמ"ע. ראית?

יופי, עכשיו תגיב שם..

(שאני אדע שלא כתבתי לשווא)

זה היה יותר סינון מאשר קיצור...  היו כמה דברים שעלו לי שהתביישתי לכתוב (ועדיין)

וחשבתי מה בעצם העיקר וזה מה שיצא.

כן, ראיתי שהגבת.. אני אקרא

(לא בטוח שאני אגיב עכשיו )

אז עכשיו מענין לשמוע מה סיננת, נשמע שיהיה שווה,

אבל לא נלחץ עליך..

(קראת? השתכנעת?..)

קראתי את מה שכתבת בשרשור ההוא.. אבל.. אמממ...

לא יודע, נראה לי שיש אי הבנה בינינו ואני מתעצל לכתוב.

אז אני מודיע פה 

אז אתה יכול לנצלש בענינים הקשורים אלי..

וכן, שיערתי שתהיה אי הבנה

אם יהיה לך כח מתישהו, אז אתה מוזמן לכתוב,

רק תודיע איפשהו... שאוכל לקרא ולחלוק עליך..

קצת מייאש את לא חושבת? 

אם תצליח לשנות אותו- סבבה..

בכיף

וזה לא צריך ליאש,

זה בסדר שלא מגיעים להסכמה,

החיים יפים, אל תתיאש כ"כ מהר

ואגב, זה פועל גם בכיוון ההפוך כמובן.. וזה טוב!

מה האישה עושה שגורם לי להרגיש נצרך  

הכוונה להרגיש צורך לדאוג לה? או נצרך ממש?

(מובן? חח)

סורי

נשמח לתשובה..

(אם זה לא מביך אותך או משו..)

הכל אני כותב בגדול כי אני כזה גרוע בלנסח

משום מה יצאתי עם הרבה בנים שלא חשבו שיש עניין שלגבר יהיו תכונות כמו מנהיגות הובלה ויוזמה..

העניין זה לא שהם עצמם לא מנהיגים, אלא שחשבו שאין כלל צורך בזה בקרב המין הגברי..

עכשיו זה אפילו מסקרן, אז מוזמן לכתוב שוב

הייתי בטוחה שהתשובה שלך תלמד אותי כ"כ הרבה..

(הרי מטרת השרשור מבחינתי זה התשובות של הגברים, ושאלתי גם את הבנות כדי לא לקפח אתכם..)

לכוון אותך?

מה זה אומר מבחינתך רגישות? (נפגעת מכל דבר?.. <צ>)

למה חשוב שהיא תהיה לאישה?

@פלוני מפונפן 

"בת שהיא לא רגישה זה נורה אדומה" (©הגולש האחרון)

קנס...

נו באמת, גברים,

מה זה התשובות התמציתיות האלה?

כשאתם רוצים את יודעים להרחיב..

אל תבכו אחרי זה שאנחנו לא יודעות מה גברים חושבים!

ניתנה לכם הבמה לספר לנו,

לא תנצלו? בעיה שלכם!

(וההפסד שלנו)

אישה שתכבד אותם, שתרגיש להם כמו בית שחוזרים אליו. זה הכי יסודי וחשוב.

לצערנו נשים כאלה הן נדירות היום...

אבל זה לא ממש שייך לדרישות שלי, מעבר לדברים הסטנדרטיים הם לא ממש מייצגות את המין הגברי

ומי אמר שזה לא שייך גם לגברים?

וזאת ההכללה הכי פשוטה והכי מדוייקת שיש.

אין כמעט אנשים בעולם שיסכימו שיזלזלו בהם

נראה לי אפשר לומר בהכללה גסה שגבר רוצה אישה שתכבד ותעריך, ואישה רוצה גבר שיאהב ויתמוך

(ברור שכולם רוצים וצריכים גם וגם, אלו צרכים אנושיים בסיסיים, אבל אם רוצים לדייק על הבדלי גברים-נשים)

וגם לגבר לא פחות חשוב להרגיש נאהב.

הטבע הגברי (השפוי) פשוט מכבד נשים אז מה שחסר לה זה תחושת האהבה.

הטבע הנשי (השפוי) בד"כ שופע אהבה ולכן אוהב את הגברים שצריכים לאהוב, לכן נשאר לכבד...

ככה אני רואה את זה

אבל האמת שאני לא מספיק מסכימה איתה..

כי בגדול-

גברים צריכים כבוד, לא רק מנשותיהם, גם מגברים. 

ונשים צריכות אהבה- לא רק מבעליהן, גם מנשים אחרות למשל

ורואים את בחברויות בין גבר לגבר ובין אשיה לאישה.

לכן אני חושבת,

שלמרות שזה צורך אנושי בסיסי של אדם- לקבל גם אהבה וגם הערכה

יש משהו בנפש הגברית שצריך לחוש מוערך

ויש לאישה צורך להרגיש נאהבת

וכמובן שאם הצורך הזה מסופק ע"י בן הזוג, זה הכי טוב..

ואולי, מה שאתה אמרת,

גברים מכבדים- כי זה מה שהם צריכים וזה גם מה שקל להם לתת

ונשים אוהבות- כי זה מה שהן צריכות, וזה מה שקל להן לתת

מה אומר?

בעיקרון גבר פשוט לא רוצה שיפלשו לו לטריטוריה ו/או יערערו על סמכותו.

אם מישהו יעליב אותו הוא לא יקח את זה כל-כך קשה.

האינטריגות שבקשרים בין נשים מתחת לשולחן יעידו שגם בין נשים לכבוד יש מקום יותר רציני.

עם השאר נראה לי שאני מסכים

אתה אומר לי שגבר לא יקח קשה אם יעליבו אותו.

אני חושבת שכבוד = הערכה לדעותיו ותכונותיו ומעשיו.

ולדעתי (לא הייתי גבר, אז לא בטוחה ) גבר צריך להרגיש *מוערך*

ומה שאני כן יודעת בוודאות, זה שאישה מחפשת גבר להעריך אותו.

וברור שגם נשים צריכות כבוד, וגם גברים צריכים אהבה.

השאלה מה נקודת התורפה של כל אחד..

לא הבנתי עם מה אתה כן מסכים,

כי כתבת דברים לא כ"כ מסכימים עם הרעיון הכללי..

בעיקרון נקודת התורפה של האישה היא הכבוד לכן חז"ל ציוו "אוהב את האישה כגופו ומכבדה יותר מגופו".

כלומר שהכבוד לה צריך להיות יותר מהאהבה אליה

נשמע מענין..

פחות מסתדר לי עם מה שאני מרגישה..

צכה לחשוב על זה

אישה שלא מרגישה נאהבת יכולה לשרוד שנים.

אישה שמזלזלים בה או שתתפוצץ מהר או שתהפוך לפרח נבול...

גברים שורדים הרבה יותר שנים בקשרים רעילים. גבר שנשוי ל"אישה רעה" יכול להגיע ל120 ולא ירצה לפרק את החבילה...

לאידת,

אתה הורס לי משנת חיים..

אפפם לא שמעת על מישהי שרוצה להתחתן כדי שיכבדו אותה

שמעתי על הרבה שרוצות כדי שיאהבו אותן..

והבחורים שיצאתי איתם עד כה, לא ממש ידעו לומר למה הם רוצים להתחתן..

והפכו מאנשים רציניים בפוטנציאל לצללים חסרי חשק... מיותר לציין שהם לא הגשימו את עצמם ולא רבע מעצמם, ועל זה נאמר "אישה בונה אישה הורסת".

לצערנו הרב זה נפוץ. וגברים לא מתלוננים בכלל, וזאת גם גישת התורה... "די לנו שמגדלות את בנינו" וכו'...

לא התכוונתי להגיד שזאת מטרת העל, פשוט שזאת נקודה יותר רגישה.

כלומר הן רוצות שיאהבו. אבל יתפשרו על קשר מכבד ולא אוהב ולא יתפשרו על קשר אוהב ולא מכבד

אם כך גבר צריך כבוד כדי לממש את יכולותיו.

ונשים מוכות (גם מוכות מילולית), זו הוכחת נגד למה שכתבת בסוף.

כי בעל מכה (פיזית או מילולית) יכול להביע הרבה אהבה, אבל מכבד הוא בטוח לא..

וגם באים ביחד בד"כ, אבל לדעתי יש ביניהם הפרש

ומה שכתבת לא ממש ענה על דברי..

אני עדיין לא מרגיש מספיק טוב לסמנטיקות האלה

כנראה שאנחנו לא ממש מסכימים,

אבל נתת לי חומר שאני צריכה לעבד,

אז תודה

והחלמה מהירה..

גבר שסובל והופך לצל מן הראוי שיתגרש.

וכן אישה אשר סובלת וחושבת שבחוץ יהיה לה טוב יותר שתתגרש. אין שום עניין לסבול, ובוודאי לא לפי התורה.

אין מביאים ראיה ממעשיות אישיות.

וכבר כתב הרמב"ם ז"ל אפילו הקדיחה תבשילו או מצא נאה הימנה.

ואל תשכח שלמרות שמותר לו לגרש אותה אם הקדיחה תבשילו (וכמדומני שאפילו בשוגג) זה לא אומר שזאת המלצה.

שלום בית קודם לכל גם בבתי הדין

גבר שהולך שבור ורצוץ?

צללים חסרי חשק?

נשמע קצת הפוך..

זה עדיף? לכן לחיות עם אישה כזאת זה הרע במיעוטו... הבית שלם, הגבר שבור

ותאמין לי זה מצב יותר גרוע

לא תמיד האידיאל הוא לא להתגרש..

גבר שבור או אשיה שבורה לא יכולים להיות חלק מבית שלם באמת..

אבל זה כבר ממש לא קשור לנושא הדיון..

לגבר שבור ימליצו לשתוק ולסבול וזה מצב נפוץ בהרבה ממה שאת חושבת לצערנו הרב

מהחברה. וגם בד"כ לא יקבל גיבוי מבתי הדין כי לא יהיה מי שיצדיק אותו שם...

ההפך זה אוטומטית כלא וגירושים... ועורכי דין אומרים לנשים בהליכי גירושים אוטומטית להגיש תלונה כדי להוציא אותן יותר טובות. מכיר הרבה יותר מדי מקרים כאלה מקרוב

לאישה לא אומרים לסבול, לגבר אומרים תמות העיקר תשאר בבית.

ואם הוא מעז ומפרק את הבית משליכים את זה על האחריות שלו כלפי הילדים שלו.

אבל האמת שאין לי מספיק ידע בנושא,

וכרגע פחות מתענינת לדון בו

(שונה מנושא הדיון הקודם שהיה יותר רלוונטי)

אבל אם אתה מוצא לך עם מי לדון פה- תהנה

מזעזעים... יש גם מקרים יותר קיצוניים שהוקלטו ואפילו היו בחדשות ה' ירחם.

אני לא רוצה לדון בזה האמת, עושה לי צער

אכן שלום בית הוא עניין חשוב בייהדות וביה"ד תמיד ינסה לעשות שלום בית.

אך מכאן ועד לומר כי דעת תורה כי על הבעל להפוך ל"צל אדם" "חסרי חשק" ו"לא הגשימו עצמם" ובלבד שלא להתגרש  הדרך רחוקה.

ואף הפוך, לדעתי אם אדם רואה כי חיי הנישואין מגבילים אותו ומונעים ממנו את מימושו העצמי, ואת התקדמותו בתורה וירא"ש מן הראוי שיתגרש.

ושוב אתה צודק כי על אף שמותר לו לגרשה אין זו המלצה, אך מכאן אתה למד כי התורה מכירה בערך איכות החיים על פני שלמות הנישואין, ואף מהווה עילה לגירושין.

לגבי הסיפורים בגמרא, אלו מעשיות על אישים פרטיים שאין ללמוד מהם, כנראה מדובר באנשים בדרגה גבוהה שלא ראו בכך כל צער, וככל הנראה לא הסתובבו כצל וללא נמנעו מהגשמה עצמית. וליהפך, אף כיבדו את נשותיהם על כך שמצילות עצמם מן החטא.

מי שבדרגה זו, קדוש יאמר לו. אך לומר כי דעת תורה היא להסתובב כצל ולבד שלא להתגרש, נראה לי כטעות יסודית.

לא אמרתי את זה (גם אם זה השתמע).

אבל המצב בשטח הוא כזה, לך תשמע ותקרא ספרי זוגיות מודרניים.

הם הולכים בערך ככה: "תעשה הכל בשבילה לא משנה מה היא עושה עד שתמות מצער וזהו".

ככה אפשר לתמצת אותם בערך...

שמעתי רבנים רציניים וחשובים ממליצים לבחורים את ההעניינים האלה בגמרא שאתה קורא להם "מעשיות על אנשים פרטיים" מלא פעמים.

ברור שיש אנשים שזאת הדרך היחידה בה הם יתחתנו, כי הם יצורים שה' יודע מאיפה באו.

אבל ב"ה הדור החדש מלא בבחורים עם לב, ורגש שסובלים. הרבה. וגם בדורות קודמים היו כאלה, הם אמנם היו מיעוט, אבל הם סובלים עוד יותר כי לא מכירים בקיומם בכלל.

אם לא התכוונת לכך  אני לוקח את דברי חזרה.

לגבי המצב בשטח אכן אתה צודק כי ישנה גישה כזו אם כי נראה לי כי קצת הקצנת אותה.

ישנם "רבנים" הממליצים כל מיני המלצות כשאין להם כל מושג בנושא עליו הם מייעצים, תוך שהם מסתמכים כביכול על "דעת תורה" וסיפורים למינהם שאין להם כל רלוונתיות, וזה לאו דווקא בנושא זוגיות.

לא תופתע לשמוע כי דעתי היא כי אין ללכת כלל לאותם רבנים ואני מאמין אף כי הם יתנו את הדין על כך.

א"כ אצל רבנים בדרגה גבוהה לא תשמע שטויות אלו.

ובכלל מן הראוי היה שאנשים יטלו עצה מן אנשים יראים ושלמים המבינים בתחום.

ואני מכיר כמה זוגות שניזקו מהדברים האלה. אבל ב"ה הם עוד שורדים. ובע"ה הם יצליחו.

נ.ב.

אני קצת נבוך משתי דברים.

א, הגישה שלך היום פייסנית משהו.

ב, נשמע היום מדבריך נימת ביקורת כלפי רבנים "רציניים וחשובים", דבר שאתה לא רגיל בו.

רבים ניסו וכשלו 

האמת שאם יש משהו שאני ידוע בו זאת ביקורת על "רבנים" "רציניים" ו"חשובים".

אך נראה שאתה מוביל קו מאוד ברור ועקבי, הן בסגנונך והן בדעותיך.

עד שכיום הוזקקתי לבדוק כמה פעמים בחתימתך ובשמך כי לא מדובר בכפיל.

ואז הקו נהיה אחיד כאן וכאן.

משום מה זה בלט היום באופן מיוחד, אין לי מושג למה.

הסברתי את זה קצת כאן

אתם לא קוראים אותי נכון אף פעם 😞 - צעירים מעל עשרים

אך בכל אופן, תתחדש.

וחשפתי טפח

מה רצית שיאמרו לך כי הם אוהבים נשים, ובא להם אחת אחת כזו?

שאני לא בטוחה שיש לי כח לפתוח אותו

אבל כן ציפיתי מבחור בן 23 יוצא לדייט שיהיו לו איזשהם ציפיות מזוגיות..

וקצת מוזר לי שהוא לא יודע מה הציפיות שלו ואיך הוא מגדיר אותם

והתשובה שכתבת היא מאד מאד פשטנית

(ולא דברתי על דייט ראשון, אלא על שלב מתקדם יותר)

לא יודע, זה קצת שיעשע אותי הסיטואציה שאת שואלת בחור למה הוא רוצה להתחתן, והתשובה פשוטה והוא לא יכול להשיב.

ובאמת התשובה מאוד פשוטה.

דרך אגב. נראה לי שאת קצת מערבת שני דברים

א, מהו המניע לרצון להתתן.

ב, כיצד הוא רואה את הזוגיות לאחר החתונה/מהם הציפיות שלו מהזוגיות.

ובפן האישי, נראה לי כי אם בחורה הייתה שואלת אותי שאלה כזו הייתי מערבב אותה.

למה הוא רוצה להתחתן..

זה יותר כדיון בנושא, ולא כשאלה ממוקדת..

ואתה צודק שיש פה 2 נקודות,

אבל אני חושבת שאין מניע אחד פשוט להתחתן (כמו שאתה סובר), אלא כמה גורמים,

ואחד מהם זה הרצון לזוגיות- שעד כמה שידוע לי אמור להיות גם לגברים..

ונראה לי מוזר שבדיוק בסיטואציה שבה באים לדבר על זוגיות (שוב, לא מדברת על שלב התחלתי) בחור לא יודע לענות לי בנושא..

אמת. הרצון לזוגיות/אהבה או כל מילה אחרת, זהו היסוד הבסיסי.

לא יודע עד כמה הוא מצוי בבן 23, ואם מצוי לא יודע עד כמה הוא יוכל לפרוט אותו למילים, או בכלל שירצה לדבר עליו.

בעיניי זה לא נראה מוזר כלל, אך לא הייתי נוכח בסיטואציה.

(בכלל אי לא מבין מה התועלת לדבר על זה, אך אין זה מענייני)

חבל לבזבז את זמנו ואת זמני..

למרות שנראה לי שהוא כן קיים בגיל הזה אצל רוב הגברים..

(היה פעם בחור בגיל הזה שהודיע לי ברוב חגיגיות שאם יובטח לו שעוד 3 שנים הוא יהיה נשוי, והוא מתכוון נשוי באושר למישהי שטוב לו איתה, אז הוא מפסיק עכשיו לחפש., כי הוא עוד לא באמת רוצה להיכנס לעול של זוגיות..

ובאמת קשה לי להאמין שבמצב הזה הוא יצליח לבנות מערכת כזו..

אבל רוב הבחורים שראיתי בהחלט רצו להתחתן..)

אין לי כח לפרט את מהלך השיחה, וזה גם באמת לא העניין פה,

אבל זה לא היה מוזר בכלל..

מה שיש לאנשים בראש זה בדיוק התשובות הרצויות,

וברור שברצינות.

זה שרשור רציני למי שלא הבין

(למרות שאני במצב רוח טוב ומוציאה לכם לשון מדי פעם..)

לא מבולבל בכלל ולא חופר

ואיזשהי עשירה?

באמת אני שואלת..

גם על זה כתוב משהו?

או שצריך להסיק שמי שיש בעל נאה במעשים?

אם היית אומר שזה דומה- הדיון היה נגמר פה.

אבל כיון שאמרת שלא- אתה חייב לי תשובה אחרת..

יש תשובה?

באמת מענין אותי...

תודה רבה,

הבחנה יפה ומענינת..

(אחת התגובות שמשמחות אותי שאכן פתחתי את השרשור הזה..)

שתהיה אישה, ולא תתרפס מול החברה שמנסה להכתיב לה להיות יצור כלאיים...

מעבר לזה הדרישות שלי די סטנדרטיות

אישה זה מושג פרטני, פשוט שתהיה קשובה ומחוברת לעצמה.

שאר התכונות סטנדרטיות לגמרי. מעבר לעובדה שחשוב שתהיה יראת שמים, שתהיה רגישה אבל לא "פראיירית".

האמת שלפני שנים כתבתי רשימה מלאה של הדברים, אבל זה יותר מדי מפורט

מה זה טבעית?

מה זה אישה?

אלו תכונות?

להגיד "להיות אישה" זה משתנה לחלוטין בין אדם לאדם.. כל אחד יגדיר אחרת ויראה דברים אחרים שמאפיינים אישה. זה כללי מאוד.

ואתה- לך תענה בעצמך, טוב?

ותמימה כי החברה לא מקבלת את זה. אם היא שתקנית, שלא תנסה להעמיד פנים שהיא בחורה רועשת ומסמר המסיבה רק כי זה נראה לה מגניב.

אנשים כאלה דוחים אותי, לא רק נשים.

כבר כתבתי, שתתנהג כמו שהיא מבפנים, ושלא תעמיד פנים שהיא משהו שהיא לא (עצה טובה גם לגברים, אגב).

לגבי העודף בחולשה, אני לא מתחבר בכלל לאנשים כאלה שנותנים לאחרים לרמוס אותם. צריך יכולת לכבד את אישתי, אבל זה עניין אישי שלי.

למה דווקא יצירת קשר עם אישה תגרום לך למשהו אחר מאשר סתם חבר נפש?

מה מיוחד באישה שעושה לך טוב איתה? להיות איתה? שמושך אותך אצלה (בפן האישיותי)?

די לדיבובים

מה זה בכלל תכונות נשיות?

משלימים (לעומת הפכים סותרים).

גבר קשה ירצה אישה שהיא רכה, כדי שיהיה מי שיכיל את המורכבות שלו בלי לגרור את הקשר למלחמות אינסופיות. גבר כזה נורמלי ירצה מישהי שגם תדע מתי להגיד לו די. יש כאלה שירצו מישהי שאפשר לנגב איתה את הרצפה רח"ל.

גבר רגיש מאוד ירצה אישה פרופורציונלית, שכלית, שתגרום לו להפסיק להפליג במחוזות הרומנטיקה והחלומות ותחבר אותו לקרקע.

גבר מאוד שכלי, יצטרך אישה שלא תהרוג אותו משעמום. למרות שפה יש קצת מקרה יוצא דופן כי הפכים משלימים לא תמיד תואמים פה (עניינים של שכל לעומת נפש).

גבר עם לב ענקי של חסד צריך אישה שתתאים לו ותהנה מזה ולא תסתכל על כל שקל שיוצא מצד אחד ומצד שני שלא יחיו כתפרנים שכל הכסף שלהם בחוץ. כלומר הפך, אבל הפך משלים.

שימו לב שזה תמיד החלק השני שמתחבר בהרמוניה, ולא הפך גמור. ומאידך לא זהה גמור.

גם לנשים זה בערך ככה, אישה לא עצמאית שמסתמכת על ההורים שלה בהכל וחוששת הרבה, תצטרך גבר-גבר שיודע להזיז עניינים ולסגור פינות.

אישה ממוצעת, תרצה גבר שירשה עליה ביטחון, שתרגיש שהיא לא מפחדת להסתובב איתו ברחוב.

אישה שאוהבת אישורים וצריכה חיבה, תרצה גבר מפרגן וכזה שלא שותק יותר מדי ויודע מתי לתת טפיחה על השכם.

אישה שכלית, תרצה גבר יותר שכלי ממנה, הטבע הנשי הוא להיות מושפע והיא מעדיפה שישמיעו לה מאשר שישמעו אותה (לא מילולית, אלא היא רוצה להיות בקשר בצד הלומד לעומת ההפך בצד השני).

אלה כמובן דוגמאות מאוד נקודתיות**, צריך להכיר את נפש האדם המסויים כדי לדעת אם יש התאמה עם האדם שמולו.

אבל בסופו של דבר, אפשר גם לדחוף בכח שני חלקים שונים של פזל, רק שהעבודה קשה בהרבה... ויש לכל זה שורשים רוחניים אבל לא כאן המקום

** נא לא להטפל לקטנות בדוגמאות שלי, לא החלמתי בקסם, אז יתכן שלא דייקתי, המטרה פה הייתה להסביר את הרעיון, ולא ליצור תנ"ך להתאמות בנפש. נפשות הם דברים הרבה יותר מורכבים

אני רואה שאתה מתקשה קצת, אז אני אכתוב תכונות ותקיף בעיגול את התכונות המתאימות והנכונות לך..

א. הקרנת חום

ב. הכלה.

ג. עדינות.

ד. קנאה.

ה. יכולת וורבאלית (מילולית)

ו. הקשבה.

ז. שיתוף.

ח. להפגע מציניות.

ט. רגישות לאחר.

י. סדר.

יא. ניקיון.

יב. עיצוב.

יג. פירגון.

יד. נתינת תחושת שייכות.

טו. עצבנות.

טז. עידוד והעצמה.

יז. רכות.

יח. שימוש בשם המלא שלך כשכועסים עליך (מנחם עובדיה משולם כהן! עוד לא הורדת את האשפה??)

יט. אסרטיביות.

כ. רומנטיות.

כא. דאגה.

כב. חששנות.

כג. יכולת סיבולת גבוהה.

כד. התלהבות.

מוזמן לחשוב על עוד..

אהבתי את הדיוק לגבי הנשים..

כי על גברים זה משהו שהיה לי קל להגדיר, ואת עצמי משום מה יותר קשה..

לי קודם כל ממש חשוב שיהיה שמח!

מאיר פנים,מחייך.

אחד כזה שבאמת אוהב את עם ישראל(גם אם הוא לא מסכים עם דיעות של אחרים,עדין ידע להקשיב להם)

איש של חסד..רגוע,שיש לו נחת.

שעבודת ה' שלו גם אם היא קשה לו,הוא יעשה אותה.

שאוהב את ארץ ישראל,עם ישראל ותורת ישראל!

לראות בחורציק עם ילדים משחק איתם ונהנה שובה את ליבי,לגמרי.

וביישנות במידה החמודה זה גם

אחד שבשקט שלו מראה תביטחון.

וגם שיהיה אחד שארגיש איתו ביטחון,שאפשר לסמוך עליו..

עד כאן החלומות

מה התכונות ה*גבריות* שמושכות אותך?

שמחה זו לא תכונה גברית.

אהבת ישראל זו לא תכונה גברית.

עשיית חסד זו לא תכונה גברית..

מה תופס אותך בבנים דווקא?

למה לא חברה טובה שהיא גומלת חסדים, אוהבת ישראל ושמחה?

לסמוך עליו.

שייגן עליי ועל המשפחה שלנו.

תודה,

אני מבינה שאני יכולה לנוח

אני בתפקיד האחראי על הבנת הנקרא. שלא יהיו פה תשובות לתוכנית: 'חלום עליכם'..

עדיין מזמינה אותך לענות..

ו--

לאידת אם מיועד אלי, אבל אין לי יוטיוב

תודה בכל מקרה..

מבחינתי (ולא, אני לא חושד בך לרגע שלזה התכוונת), זה היה נשמע כמו:

אם לא היה אסור גבר ולא הייתה משיכה - למה דווקא אישה?

לא פשוט לענות, אבל ננסה בכל זאת:

- איזה שהוא רוך ועדינות, שלא מביע חולשה. כלפיי, כלפי ילדינו.

- יודעת לקבל נכון, וכך היא נותנת לי הרבה יותר.

- מכילה אותי ומקבלת אותי לגמרי (ולהיפך), זו מין תחושה של להרגיש בבית.

- אינטואיציה או חוויה, הדבר הזה שאין לי כגבר, ויכול לתסכל אותי לגמרי.

אני צריך אותו וצריך ללמוד לחיות איתו, כי זו עוד דרך מדהימה לגשת לחיים וחבל לפספס אותה.

- צניעות. לא שאני פטור, ולא שאני לא עובד על זה בעצמי,

אבל אצל נשים זה אחרת, הרבה יותר אצילי וקדוש.

אני נותר בלי מילים כשאני מנסה להסביר את זה.

- איכפתיות (יותר ממני) מסדר, אסתטיקה, וכל הנראות של הבית וכו'.

- כמובן, יש משיכה ונשיות. לא נאריך.

כל זה חוץ מתכונות אחרות שאני מחפש, שהן אוניברסליות,

כמו: יראת שמיים, אינטליגנציה ויכולת לחשוב שוב על דברים,

שמחה, עין טובה, מידות וכל מה שלא רצית לשמוע.

שיודעת לשתף ולהקשיב, שאפשר לשוחח איתה עמוקות.

חסד ממיס אותי בקטע אחר...

אהבת תורה, כי על זה בע"ה ייבנה הבית.

חלומות (ישמח אותי, לא לעיכובא):

מוזיקלית...

אהבת טבע וטיולים

שתוסיף לי, מבחינה תורנית ואינטלקטואלית.

הלוואי שתהיה יותר חכמה ויותר צדיקה ממני,

אם היא תדע לקדם אותי בנעימות ובלי לכפות.

איזה תשובה יפה ומושקעת,

נראית עם הרבה חשיבה,

וחידדת לי כמה נקודות בענין הנשיות ומה גברים מחפשים

זה היה בשבילי,

תודה...

אם גם עזרתי לך - 

והיה זה שכרי..

יש כאן שיעור שלדעתי שווה לראות, קצת קשור אולי, ואולי לא, אבל לי זה הזכיר.

אין לי יוטיוב

אני מפסידה הרבה שאני לא רואה את השיעור הזה?

מוזמנת לענות

@כמעין הנובע

ברוכה הבאה

ועוד בהתחלה פחדת להגיב...

@כמעין הנובע מוזמנת לענות..

תגובות יפות ומחכימות זה תמיד כיף

(ואת יכולה להאשים את רחפת אם זה חופר לך כל הבקשות, אשמתה, הא הלשינה)

(התנצלות גם בשם @רחפת.. )

בכל מקרה, תהני מהקריאה..

|קד קידה|

אני גם רוצה לחשוב, זה טוב לחשוב על הדברים האלה..

ואולי זה יתן דוגמא טובה למה התכוונתי בשרשור..

למי שלא הגיב,

וגם מי שהגיב- אם ש מה להוסיף, ניתן להגיב שוב

אני אתחיל מהדברים שלא קשורים לשאלה שלי ספציפית,

אבל הרבה אנשים התיחסו אליהם,

אז יאללה גם אני..

אני רוצה שבעלי יהיה ירא שמיים, שיהיה לו אכפת מדת- שלא יהיה דתי כי נולד כך, אלא כי בחר בכך.

שיהיה אדם שמח ואפטימי, שיכול לשמוח מהדברים הקטנים של החיים.

חכם מאד ועמוק, שיהיה אפשר לנהל איתו שיח על רמה (ואם יהיה אפשר גם לדבר איתו שטויות מדי פעם זה יהיה בונוס)

שיהיה לו לב טוב ורחב.

מה אני מחפשת בגבר?

שיתן לי ביטחון.

שיהיה אדם אחראי, שאני ארגיש לידו שהענינים בשליטה. שאני אוכל להאמין לו כשהוא יגיד 'יהיה בסדר..' גם אם המצב מלחיץ (ושיגיד!)

אני רוצה להרגיש שאני יכולה להישען עליו, בכל הכח, ושהוא לא ייפול מזה. (זה מטאפורי..)

שלא ייבהל מעומס הרגשות שלי, שיוכל להכיל אותם ולכבד אותם.

ולמתן אותם עם השכליות שלו..

שיהיה לו עמוד שדרה ודיעה יציבה. שידע לקבל החלטות בקלות (ולעזור לי בזה..) 

שתהיה לו דרך תורנית ברורה, והוא ינהיג בה את הבית.

(@גברים, למה זה מבהיל כשבחורה אומרת שהיא רוצה שבעלה ינהיג מבחינה תורנית?)

אהה, וגם שיהיה גבר בקטע הג'נטלמני. שידע לפנק

אממ,

זהו

לבינתיים

מפחיד כמה השאלה הזאת תתופסת את המחשבה והתשובה לא ברורה כ"כ, אפילו שהנושא מעסיק אותנו כרגע הרבה מהזמן. זה טבעי וככה אנחנו חיים - שגבר מחפש אישה ואישה מחפשת גבר, אבל אף פעם לא השקענו (לפחות מספיק) מחשבה בזה..

תודה!

כשתגמור לחשוב, נשמח לקבל מסקנות

מנסה - לקראת נישואין וזוגיות

אני חושבת שאני צריכה בחור עמוק, עולם פנימי עשיר, בחור מתבונן, בחור שתמיד שואף קדימה,

ועם זאת שיודע לשלב קלילות וזרימה... וזהו האמת בתחום האישי....

ברוחני זה קצת יותר מורכב.. 

מתנצלת אם הניסוח של השאלה לא היה לך נוח..

זו היתה רק צורת התנסחות,

שבאה לבטא (ומקווה שאני לא הולכת לחזור על אותה טעות)

"אני יודעת שאת מחפשת גבר.. אז- מהו גבר בעיניך?"

נשמע יותר טוב?

אם לא, תנסי לנסח לך את זה בראש בצורה שתישמע טוב, כי הכונה היתה טובה

ובכל מקרה,

תודה על השיתוף..

אהבתי את 'לקבל את זה שהוא לא מבין'

רק הבהרתי לך את הניסוח.. (כלומר.. את עצמי.. את כוונותי)

ראיתי שענית,

וגם הגבתי לך על התגובה..

נראה לי ששורש העניין הוא הרגישות ההכלה והרוגע שאוכל למצוא באישה. אני חושב שהרבה מזה נובע מטבע המשיכה שבין הגבר לאישה - כל אחד/ת מחפש/ת במין השני איזשהו עוגן. בנוסף לזה יש גם רצון לתת ולהעניק ברמה שלמה יותר.

קצת כללי אבל זה נראה לי הכי מדויק שיש לי.

תודה על השיתוף

הייתי צריכה לשבת לכם על הוריד בשביל זה..

אתה רוצה לקחת את היוזמה ולהתחיל לשדך?

ומה זה ח"ח חוץ מחפץ חיים?

(סליחה על הבורות)

זה ביטוי שמגיע מאיזה עולם?.. (סליחה על הבורות)

נראה לך הוא הולך להשתמש בזה לצרכי עצמו, או לצרכי הכלל?

@בך לי קר

מגיע לך חֵית-חֵית!

@שריקה

יישר כוח – ויקיפדיה

מופיע בסוף הערך הביטוי ח"ח..

תודה..

(גם לך @מור ולבונה)

מענין, פעם ראשונה שנתקלת בזה..

כנראה הבדלי תרבות וכו'..

ח"ח - ויקימילון

טוב, זה לא עולם מאד מוכר לי

היו כמה קורסים בתואר שהזכירו אותו..

אבל בשימוש יומיומי, קצת פחות, (ובטח שלא כראשי תיבות..)

ועל זה שאלתי..

מבינה שזה מגיע מעולמות שאני פחות מכירה מטבע הדברים והחברה בה אני חיה (צבא, קומונריות..)

אז הגיוני שלא הכרתי..

מוציא דברים מהקשרם!!

(ואגב, אני מאד מדופלמת באופן כללי)

די להתמרמרות הגברית הזאת

היא הודיעה לי להיות בטוחה שאתה עומד להשתמש בשרשור הזה לצורך הרצת שידוכי פורום..

(בכל מקרה קשה להאמין שדרך הערוץ, כי לא אמורים להיות פה אנשים בסגנון..)

אבל אני תמיד בעד להרבות טוב בעולם,

ובטח טוב מהסוג של לשדך שידוכים...

אם תעשה מפה שידוכים אני אפרגן לך את השליש מכל הלב..

איזה יופי!

ממש נוגע ללב..

אתה רוצה לשתף במקום לצחוק לבד?

כן, שחורה למדי..

אני מבינה שאתה מסיר אחריות ומעביר למור, יפה.

תזכור שבנות מחפשות גבר אחראי..

אז.. ד"ל

ואני עדיין חושבת שאין כאן בחורים חרדים, אז..

כבר פנית לבחורה?

קבעתם דייט?

(אל תשכחו להודיע לי כשאתם מתארסים, והשליש גן עדן כמובן מגיע לי)

חחחח... תו"כ שאני קורא פה את התגובות של האנשים- קפצה לי לראש איזה הבחנה מעניינת, על גבול הפסיכולוגיה החברתית... אולי אזכה בגללה באיזה פרס נובל- ואתרום חלק מהסכום לפורום .

שמתי לב, שהתכונות שהבנים מחפשים- זה איזשהו תמהיל של דמות 'האמא', ודמות 'הבת'. ואצל הבנות- דמות 'האבא' ו'הבן' (הווי אומר: אבא+בן=בעל, אמא+בת=אישה...)... כמובן, כשהם מקבלים איזה גרסה מתונה יותר.

דמות ה'אמא': הקשבה, הכלה, מתעניינת בי, מישהי להתרפק עליה, לגיטימי להרגיש ילד לידה, מרככת אותי, עדינה ואצילה (חסד/נתינה, סבלנות, צניעות), דואגת לי- בצרכיי הרגשיים והפיזיים (מסדרת, מנקה, מייפה, מנעימה...), כמובן- אוהבת אותי בלי תנאי... וכו' וכו'. (תו"כ, אני נזכר, שעל חווה נא': "אם כל חי", לכאו'- גם לאדה"ר עצמו!, ז"א- שהיא הייתה דמות אימהית גם לבעלה רעים אהובים, עמ' 30... )

דמות ה'בת': תום, תסיסה וחיות, שמחה, ענווה, מובלת/מונהגת- להוביל/להנהיג אותה, להגן/לשמור עליה, לדאוג לה, לתת לה את כל מה שאני יכול, להדריך/להצמיח אותה, מתמסרת לי, נותנת בי אמון מוחלט...

דמות ה'אבא': לסמוך עליו/לבטוח בו- משרה ביטחון ועוצמה, יעזור לי/יגן עליי, החלטי/סמכותי- יעזור לי לקבל החלטות, ייצב אותי מהתנודתיות הרגשית, יוביל/ינהיג... יוצא שזה סוג של דמות המראה של ה'בת' . (ר' לא כ"כ מבין את התרעומת - הורות )

דמות ה'בן': להכיל/לחבק אותו, לדאוג לצרכייו הפיזיים והנפשיים (להרגיע, להתעניין, לשמח, לעודד, לשחרר...), סומך עליי/נותן בי אמון מוחלט, לקבל אותו איך שהוא, כמובן- לאהוב אותו ... שוב, זה נראה כמו דמות המראה של ה'אמא'.

מעניין...

ואולי אני רק מדבר מהרהורי ליבי...?   😩...

@שריקה

ותייגתי את פותחת השרשור כדי שתראה את תגובתך..

ותיוגזה אומר שאתה לוחץ במקלדת "שטרודל" ואז את שם הניק (ואולי יש דרכים נוספות), והוא מקבל התראה שהזכירו אותו בהודעה כלשהי..

לדוגמא: @זהב שב"א

א"ר יצחק: חזרתי בכל המקרא ולא מצאתי שעשתה בת שבע עטרה לשלמה. רשב"י שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: איפשר ששמעת מאביך מהו "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ"?

אמר לו: הן. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי (=מאוד). והיה קורא אותה 'בתי'; לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי'; ועד שקראה 'אמי'.

כך הקב"ה:

בתחלה קרא לישראל 'בת' שנאמר (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך";

לא זז מחבבן עד שקראן 'אחותי' שנא' (שיר ה, ב): "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה";

לא זז מחבבן עד שקראן 'אמי' שנאמר (ישעיה נא, ד): "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ";

עמד רשב"י ונשקו על ראשו.

(שמות רבה נ"ב).

וכיהודה ועוד לקרא, כבר אמר המשורר:

'הכניסיני תחת כנפך, היי לי אם ואחות'

גם הדמויות, גם השתלשלות העניינים, גם הרמזים, וגם הסיום!

ישר כח, נהניתי מאוד מהמדרש.

זהב שבא דיבר באופן כללי על דמות אם ואב..

לא ספציפית על הדמויות שאדם חווה כהוריו..

אכן כן. דיברתי על הדמויות התיאורטיות, המופשטות, שמיוצגות בתכונות מסויימות ע"פ רוב...

אא"כ, כוונתו של פרוייד- היא שלא רק מדובר על תכונות אופי, במובן האישי/סובייקטיבי שבדבר, אלא גם על התכונות ה'אבהיות' וה'אימהיות' כנ"ל... 

ע"כ, ניצלו"ש... סליחה מ'שריקה'.

חבל שאין לי את המדר"ר תחת ידי כרגע... נראה שווה ללמוד לעומק...

בכל מקרה, אני לא כ"כ הצלחתי להבין את הסיעתא לדבריי מהמדרש?... זם מדבר על יחסי אבא ובת- שמתפתחים לכדיי יחסי אח ואחות, ולבסוף- בן ואמא...

אא"כ תסביר, שבעצם, בסש"ד- כל היחסים האלו קורים במקביל: בסוף יש יחס של אבא ובת, ושהיא גם אחות ושהיא גם אמא. ואז זה מקביל למה שאמרתי- שבעל מחפש באשתו גם את דמות הבת, האחות=חברה, והאמא?

בכל מקרה, לפי 'הרהורי קודשי'- הכוונה היא שאלו רבדים של קשר שקורים במקביל, כן... איש רוצה באשתו- קודם כל חברה, אבל גם תכונות מסויימות של בת ושל אמא...

נקווה שכל ההרהורים הללו יהיו 'הרהורי תשובה', לקראת היישום של התשובה בפועל ...

כתוב שתשובה זה תשוב ה',

ואיש ואשה שזכו - י' ו-ה' (שכינה) ביניהם,

(סוטה י"ז ורש"י)

אז, בע"ה! בקרוב!

... אז אם אני האיש- אז יש לי כבר את ה-י', ובזכות התשובה- יש לי את ה-ה'... אז זה יוצא נחמה פורתא, שאפעס- יש לי קצת 'שכינה', גם כשאני בגפי... חחח...

אני לא באמת מבין בזה, כן... אני באמת יהודי פשוט, בניגוד אלייך .

כ"כ יפה ומסדרת את הראש..

@רק שתדע... תודה על התיוג, הוא היה נצרך בהחלט!!

(ואני עוד מחכה לתגובתך!)

וזו לא ישיבה, ככה שלא כולם פה פתרני ראשי תיבות..

עכ"כ= עד כדי כך

רק תזהרי לא לגלות שאני שוליה מרדן..

תגיב כבר!

במקום לחלק פה הוראות לכולם...

ומחדדת עוד קצת..

(וייראו את זה גם מעבר לעור פניי החום ...)

ומה זה עכ"כ?

(סליחה על הבורות)

ובאמת התגובה שלך היתה מקסימה ומלמדת!!

יש ראשי תיבות לא מוכרים.. - לקראת נישואין וזוגיות

בטח שעד כדי כך!!

תגובה מעולה!!

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך