הכל תלוי איזה סוג נוער. הר"מ שלי שנה שעברה היה תמיד אומר בתקופת הפיגועים שאנחנו נוער יבש, שהוא בתור תיכוניסט היה יורד כל פיגוע לכניסה לירושלים עם דגלים ושלטים. שגם אנחנו צריכים, אבל היינו גרים בעיר. עכשיו שאני גר בישוב זה שונה. דבר ראשון חיים את ארץ ישראל יומיומי, כשנוסעים בכבישים בין ערבים מבינים שאם לא היינו פה מזה לא היה שלנו, זה מסירות נפש גדולה. כשאני רואה חברים מהישיבה מוותרים על דברים חשובים ונוסעים לפינוי עמונה אני רואה שהם עושים משהו. שכאני רואה את חברי בגבעות אני רואה מסירות עצומה, למרות שעם רובם אני לא מסכים על הדרך. מי שזה באמת בוער לו עושה הרבה.

בהצלחה!

עדיין צעירה... משתדלת ללמוד-לחבר את הנשמה... להבין באמת באמת את החשיבות ומתוך כך לפעול...

אתה שואל במה אני פועלת יענו??

אני חברה בתנועה לעשייה בארץ... השבת בעזרתו אני אהיה בגבעה ובר"ח בדוכנים... לצערי עשייה סטנדרטית כזאת לא משו מפוצץ...לא מספיק משתדלת

ואשרייך לגמרי-כי נראה לי עליתי עליך ואני יודעת שאתה פועל (נראה לי)

כמו שאתה לא מצפה שאנחנו לומדים 12 שעות ביממה למרות שאנחנו אוהבים את התורה ואנחנו לא מתפללים שעות למרות שאנחנו רוצים ואוהבים את רבש"ע ככה אנחנו לא עושים (לא שזה טוב) את המקסימום בשביל ארץ ישראל.

אבל בהחלט מתפללים, מבקשים. וגם לגור בה זה כבר סיוע רציני לעניין. לבקר במקומות שצריכים חיזוק.

רשימה של @נגרינסקי

*התיישבות ביו"ש או בפריפריות (נגב, ערבה וכו'...)
*תמיכה בעליה לארץ ובעולים עצמם...
*פעולות להגברת המודעות בארץ ובעולם על חשיבות ההתיישבות (כמו סרטוני הסברה, הצטרפות לארגונים שונים וכו'...)
*גם הדברים הקטנים (טיולים לדוג') נחשבים...

ממש מתחברת לשני- ממש אבל ממש חשוב לעשות! אתם לא קולטים אפילו כמה..

לדעתי זו המשימה העיקרית שחשובה עכשיו.

שכל העם-

א. יגיע לארץ, יחזור מהגלות,

ב-יקלט כאן בשמחה מצדנו     נק למחשבה! פירוט למטה

ג- ויהיו תושבים מאושרים בארץ

                                                                                                                                                        בטוח כמעט כל אחד כאן מכיר איזה עול/ה חדש/ה או בן/בת לעולים חדשים שעדיין מרגישים שונה. ממש חשוב לא לצחוק עליהם ולא לתת להם להרגיש שונים .  משתדלת מאוד! בעז'ה בעקבות ההערה שלך אשתדל עוד ולראות מה אפשר לעשות בעניין, אבל לדעתי זו השליחות שלי בעניין הזה, יותר מאשר ישוב הארץ וכאלה.. כמובן שלא מזלזלת בזה אבל עדין חוושבת שכרגע יותר חשוב לקבל את העולים יפה ולעזור להם לעלות ולהשתלב.

השאר חלק זכיתי  חלק בעז'ה בקרוב מאוד וחלק בעתיד הרחוק אי"ה

אבל ממש תודה שהערת את הנושא- באמת שזה חשוב לעצור מידי פעם ולעשות חשבון נפש בנושא. אשריך!

כדי להתחבר באמת.

אחר כך זה מה שאבא ואמא מסכימים

לצערי זה לא הרבה

נכון, אולי לא מספיק.. אבל יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות דוקא כי אנחנו נוער

וכן, הרבה!! אפילו עצם העניין שאתה גר כאן זה כבר משהו.. אבל תצמיד יש לאן לשאוף ומה לעשות

אני אישית הולכת פעם בשבוע לכפר התימנים- מתחמים שמפוזרים בלב הכפר הערבי- הזמני סילוואן.

זה להיכנס בליווי בגי'פ ואז ללכת רגלית עם מאבטחים ומג"ב. זה לחכות הרבה זמן עד שיהיה אבטחה- ותוכלי לצאת אות להיכנס ( כל כניזה ויציאה לוקחת הרבה זמן) זה להיכנס בלילה בחושך רגלית ולחטוף בלוק- קרה לי בליל ט' באב!!!!!!!!!! זה להיות בגי'פ שזורקים עלו בקבוקי תבערה ואבנים! מסירות נפש של ממש! וזה גם להיות עם קהילה ומשפחות שכולם בה מצדיעים לא"י ברגלים, מראים כמה עמ"י וא"י חשובה להם! זה להרגיש את החוזק והעוצמה של- העם והארץ בחוש!

רכב אבטחה הוצת, המציתים נעצרו - כך זה!

נראה לי שבמצב הנוכחי אין לנו יותר מידי מה לעשות.

אני מנסה פשוט להתאהב בה אם זה בטיולים אם זה בלימוד עליה אבל לא נראה שיש עוד דברים מעבר לזה ואני חושב שזה מספיק

א. לשים גדל ישראל על התיק, ולכול מקום שאתה הולך- תילך איתו בגאווה

ב. וגם תתפלאו- אבל גם לערים לכלוך מהריצפה של א"י הקדושה זה עזרה, וזה עושה קידוש ה' עצום!!! 

ג. להתנהג פה בקדושה. להתנהג ברחוב בצורה יפה- וצנועה לעשות חשק למי שפה להישאר פה. ולהראות את הפנים היפות של ישראל. להראות לתיירים ועולים- שזה לא מקום כ"כ גרוע, לעזור להם ברחוב וכו'... זה משאיר רושם טוב, ועושה חשק להישאר כאן בקדושה.

ואהבתי את הליכלוך זה פשוט נכון

1.הולכים לגבעות

2.הפגנות

3.נוכחות ברובע המוסלמי ומקומות כאלה

4.מתפלל 

5.לומד עם אהבת הארץ ובניה בה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....