התקופה האחרונה מרגישה לי ממש כמעמסה נפשית שמשפיעה עליי ויוצא שלפעמים אני די מבואסת או חסרת מצב רוח ואני רוצה לשתף, אבל לפעמים זה מרגיש לי שזה להעמיס על הבן אדם (בהנחה שלא פעם אחת מספרים ומשתפים, אלא כמה פעמים) ודי קשה לי להמשיך לפרוק בידיעה שזה מצער מישהו.
זה כואב לי ממש לדעת שסתן הכאבתי למישהו עם משהו שפרקתי.
לעיתים זה מרגיש שאנשים אומרים שאני יכולה לספר רק מתוך ׳אי נעימות׳ לסרב וזה מרגיש לי די לא נעים, כך שאני מרגישה שאני לא באמת יכולה לפרוק.
מה עושים?
איך מתמודדים עם הדילמה לפרוק או לא בנוגע למה שכתבתי למעלה?
לבינתיים החלטתי שלא לפרוק,
אבל ברור לי שזה יעשה לי לא טוב לשמור בבטן,
אבל מצד שני אדע שיהיה לאחרים טוב.
תודה רבה לעוזרים !(:
שיהיה יום טוב ומבורך בע״ה
זה כואב לי ממש לדעת שסתן הכאבתי למישהו עם משהו שפרקתי.
לעיתים זה מרגיש שאנשים אומרים שאני יכולה לספר רק מתוך ׳אי נעימות׳ לסרב וזה מרגיש לי די לא נעים, כך שאני מרגישה שאני לא באמת יכולה לפרוק.
מה עושים?
איך מתמודדים עם הדילמה לפרוק או לא בנוגע למה שכתבתי למעלה?
לבינתיים החלטתי שלא לפרוק,
אבל ברור לי שזה יעשה לי לא טוב לשמור בבטן,
אבל מצד שני אדע שיהיה לאחרים טוב.
תודה רבה לעוזרים !(:
שיהיה יום טוב ומבורך בע״ה
)
