בפרשה כתוב שעם ישראל יכנסו לארץ ישראל וילחמו בגויים
ו ינצחו אותם בעזרת ה'
אחרי התיאור של ההצלחות שיהיו במלחמות,
יש פסוק
"וגם את הצרעה ישלח ה' אלוקיך בם, עד אבוד ה.. והנסתרים מפניך" (מהזיכרון)
מה הסיפור של הצרעה הזו?
נראה שהיא היתה כלי מסויים שפגע באויבים שלא היה אפשר לפגוע בהם בצורה מלחמתית רגילה.
אבל יש להבטחת הצרעה הזו משמעות הרבה יותר גדולה.
אנחנו מתכננים דברים, הכל בדרך הטבע. לא מנסים לקפוץ לניסים גלויים.
וה' מלמד אותנו לימוד חשוב לחיים.
תלחצו, תפעלו, אבל אל תשכחו אותי, ואם נראה לכם שגם לי יש הגבלות(דרך הטבע אפילו וכו') , תמיד יש את הצרעה, הכלי שלי לפתור לכם את בעיית המלחמה הלא פתירה לכאורה..
מלא פעמים אני עצמי 'מתייאש' מראש מדברים שאני לא יכול לפעול בהם. ובע"ה מעכשיו, אזכור את הצרעה
️
)
ברור שבכך יש איסור חמור