חשבתי שלא אחזור לכתוב כאן.
הוא אולי שונא אותי.
והוא סובל ממני.
הוא נפגע ממני כי אני מדברת אליו לא יפה ליד הילדים.
לדעתו זה שאני חוצפנית ועזת מצח גורם גם לאחים להיות כאלה.
מה הכי כואב?!
הפסקתי להתרגש ממנו.
כבר לא מזיז לי כשהוא נחנק מדמעות בגללי.
מיליון פעמים אני בכיתי בגללו והוא אפילו לא הסכים להבין שהוא טעה ולהתנצל.
הוא ראה אותי בוכה מכאב, מתסכול והמשיך בשלו.
אני חצופה. והייתי אמורה למות מזמן.
ההורים שלי בסוף יתגרשו בגללי.
אני יודעת שזה מרחף באוויר מאז המריבה האחרונה שלי איתו.
מאז הוא לא כל כך מדבר איתי.
מסכן. באמת. אוף
באיזו זכות אני נשארת בבית ומחריבה את המשפחה?!
באיזו זכות אני נשארת בבית ויורקת להם בפרצוף על כל מה שהם נותנים לי?!
שיעיפו אותי. שיזרקו אותי לעזאזל. שלא יתנו לי להישאר בבית עוד דקה.
לא מגיע לי שיאהבו אותי. ושיתנו לי. ושידאגו לי.
אני ילדה רעה ואכזרית ואגואיסטית ומעצבנת וחוצפנית ומטומטמת.
אני שונאת אותי. וכואב לי מאוד.
אני רוצה שהמצב יהיה אחרת.
אבל הוא מטומטם.
אני לא מצליחה לשנות את המצב.
יש לו בעיה בשכל שאני לא מצליחה לעכל ולהשלים איתה.
אולי עדיף שאמות.
יבכו עליי שבוע.
יצטערו עוד חודש וימשיכו הלאה.
כל עוד אני כאן זה סבל מתמשך בשבילם.
(אם מישהי (או מישהו) מזהים אותי, בבקשה אל תכתבו את זה על גבי הפורום)
הוא אולי שונא אותי.
והוא סובל ממני.
הוא נפגע ממני כי אני מדברת אליו לא יפה ליד הילדים.
לדעתו זה שאני חוצפנית ועזת מצח גורם גם לאחים להיות כאלה.
מה הכי כואב?!
הפסקתי להתרגש ממנו.
כבר לא מזיז לי כשהוא נחנק מדמעות בגללי.
מיליון פעמים אני בכיתי בגללו והוא אפילו לא הסכים להבין שהוא טעה ולהתנצל.
הוא ראה אותי בוכה מכאב, מתסכול והמשיך בשלו.
אני חצופה. והייתי אמורה למות מזמן.
ההורים שלי בסוף יתגרשו בגללי.
אני יודעת שזה מרחף באוויר מאז המריבה האחרונה שלי איתו.
מאז הוא לא כל כך מדבר איתי.
מסכן. באמת. אוף
באיזו זכות אני נשארת בבית ומחריבה את המשפחה?!
באיזו זכות אני נשארת בבית ויורקת להם בפרצוף על כל מה שהם נותנים לי?!
שיעיפו אותי. שיזרקו אותי לעזאזל. שלא יתנו לי להישאר בבית עוד דקה.
לא מגיע לי שיאהבו אותי. ושיתנו לי. ושידאגו לי.
אני ילדה רעה ואכזרית ואגואיסטית ומעצבנת וחוצפנית ומטומטמת.
אני שונאת אותי. וכואב לי מאוד.
אני רוצה שהמצב יהיה אחרת.
אבל הוא מטומטם.
אני לא מצליחה לשנות את המצב.
יש לו בעיה בשכל שאני לא מצליחה לעכל ולהשלים איתה.
אולי עדיף שאמות.
יבכו עליי שבוע.
יצטערו עוד חודש וימשיכו הלאה.
כל עוד אני כאן זה סבל מתמשך בשבילם.
(אם מישהי (או מישהו) מזהים אותי, בבקשה אל תכתבו את זה על גבי הפורום)
