להאשים בכלום שהגיע מעצמו.
מישהו לתת לו אחריות על כל הבלגן, שיתמודד איתו בעצמו. להוריד מעצמי אחריות.
אבל, אבל יש המון אנשים.
כל אחד הוסיף עוד טיפה, עוד נגיעה של רוע, עוד נקודה של כאב.
ואף אחד לא אשם.
והשאירו אותי להתמודד לבד, עם הטעויות של כולם.
טעויות קטנות שלא משפיעות כנראה.
אבל כן, הם השפיעו. מאד.
וכל טעות רק מוסיפה ומגדילה.
ובסוף, בסוף אני אשמה בהכל.
עם הכל אני מתמודדת.
בסוף הכל צריך לעשות בעצמי.
מי בכלל רוצה אנשים סביבי?
שמקשים. שמוסיפים.