שתר לו אחרי בייניש.
חפש בשווקים וברחובות.
בייניש שאהבה נפשו, להידבלל על סנטרו
להיות למשענת מאימת הראש ישיבע,
ולמפלט ממבוכת הגברת המשודכת,
שיוכל להתגרד לו בערגה בידיים אמונות.
הלך לו הדבלול בין ישיבות קטנות וגבוהות אמיתיות ומזויפות. חפש לו בייניש דביק ולמדן.
בקש אגודלים מתנופפים ופתילות תכלת מתפתלות.
פגע בו זקן.
שאל לו- דבלול שכמוך- מה לך ברחובות העיר?
מצא לך איזה בייניש לדבוק בסנטרו.
פגע בו רוכל תמרוקים.
שאל לו- מה לך דבלול מצא לך צורב צעיר להשתרג על לחייו.
שאל הדבלול נפשו למות. יצאה בת קול ואמרה, "אשריכם ישראל שדבלולכם מבקשים תורה מפיכם ולא פיכם מדבלוליכם,
חנינא בן פופדיא בומזן לחיי העולם הבא"