לא יודע אם קשור כל כךעזיהו

אני חייב לשתף.

לפני כמה זמן היה לי דייט,דייט של כמה שעות טובות.

בוא נאמר, שהבחורה הזאת נהנתה להתעלל בי באופן קבוע.היא קראה מאמרים באינטרנט וגרמה לי להתאהב בה קשות.העניין הוא, שהיא לא רצתה להיות אתי. היא רק רצתה שאתאהב בה והיא תזרוק אותי לעזאזל.שתוכל להשפיל אותי ואז תרוץ לספר לחברות שלה שאני רודף אחריה.מלא פגישות שהייתי יוצא איתה הייתי בבאסת על.יוצא שמח, חוזר עצוב.לפעמים היא ''צ'יפרה'' אותי ונתנה לי לחזור שמח מדי פעם,כלב טוב!

היא שכנעה אותי שאני רוצה בחורות שאני בכלל לא רוצה ושכנעה אותי לשלוח צד שלישי לומר להן.עכשיו הבחורות האלו חיות בסרט שאני רוצה אותן.היה לה כל כך הרבה ביטחון עצמי עליי כל כך הרבה זמן והחלטתי שהפעם אני משנה את זה.יש לציין שאת הרעיונות לא המצאתי, לפחות את חלקן/רובן(לא בטוח).

אני נפגש עם הבחורה מאחורי הבית שלי, במקום הרגיל.

אני מגיע עם מכנסיים שהם בגד ים, וחולצה ב10 שקל.

הבחורה מגיעה יותר מושקעת ממני. לדעתי זאת היתה על מנת לגרום לי ציפייה להאמין שהולך להיות בינינו משהו הערב ושהדייטים בינינו יימשכו באופן רומנטי.

הבחורה מגיעה ומתחילה לצחוק על המכנסיים שלבשתי, זה פגע בה כמובן.

''מה זה המכנסיים האלו"? היא כולה צוחקת עליי ועוד מתנשאת.(מבחן ראשון שלי אצלה היום,איך אני אתמודד עם זה שצוחקים עליי?)

היא היתה בטוחה שאגיב במשהו כמו ''סתם, לא היה לי מה ללבוש'' אבל מה שאמרתי לה הוא ''התאמתי את הבגדים במיוחד בעבורך''. הביטחון העצמי שלה נפגע!היא נכנסה להלם! ואני ממשיך ואומר ''עשיתי את זה בכדי שתביני שאת לא יכולה להשיג אותי'' והיא עונה:''אני,להשיג אותך?אל תצחיק אותי'' (מוסיפה חיוך מתנשא). ואני עונה לה ''כן,אם את יכולה להשיג אותי'' (מבט שמשדר כולו ביטחון).

התקרבנו,בערך אחרי 20 דקות הפלאפון שלי צלצל.זה היה החבר שתכננתי אתו.

הוספתי חיוך של מאוהב כשאני מדבר אתו בפלאפון, ואמרתי לו ''היי מאמי...מה שלומך?קבענו אצלך הערב, נכון?'' והוא נשמע מחייך בפלאפון(הפלאפון שלי משמיע קול די חזק, הבחורה שמעה את כל השיחה במרחק ממני).

הבחורה פשוט נכנסה לסקרנות מטורפת!התחילה לשאול שאלות שקשורות לנושא.כל היום חפרה לי, ואני מוסיף מסגרת הערכות שליליות ואומר לה ''את אף פעם לא מדברת עם חברות שלך בפלאפון''? הבחורה פשוט השתגעה.החבר שלי, לפני שמסיים את השיחה אומר ''ראית את המתנה שהשארתי לך בתיק הגב''? , אני פותח את תיק הגב שלי , ואני רואה הפתעה.אני יודע מה יש בפנים.תכננו את זה ביחד. ''תפתח את זה רק כשתהיה לבד''. הבחורה התחננה שאפתח ואסתכל מה יש בפנים, היא היתה סקרנית בטירוף!הסתובבנו בשכונה במשך חצי שעה בערך.ואז, שלפתי הפתעה.מתנה ארוזה. נתתי לה לסבול 15 דקות בערך, כשאני אומר לה שזה בשבילה ומוסיף כל מיני מילים יפות "אני מקווה שזה לא יהרוס את הידידות שלנו, וכו' ''.

הבחורה פשוט נכנסה לאטרף וסקרנות מטורפת מה יש בפנים.כשהיא פתחה חיכתה לה איזה במבה בשקל וחצי שהיא אוהבת.(העיקר שהיא לא התאכזבה שזאת לא טבעת נישואין).

אחרי 35 דקות של שיחה, שבה אנחנו קרובים אחד לשנייה, כשהבחורה על סף עילפון...פתאום היא מקבלת שיחה ומשתיקה אותי, כמו שהיא רגילה.דחתה איזה בחור שרצה לצאת איתה, כרגיל.היא אמרה שהיא עם חברות שלה עכשיו וניתקה לו בפנים. גיבורה! במצב רגיל הייתי סותם את הפה שלי וממשיך מאיפה שהיינו אבל לא!התחלתי לרדת עליה במשך שעה שלמה על כל זיוף שקיים בה והיא מנסה להסביר לי למה היא עשתה כך ואני אומר לה שכך היא היתה צריכה לנהוג...היא מנסה להסביר את עצמה בפניי!יופי!אמרתי לה מילים ממש קשות ורציתי לראות מתי היא תחליט ללכת.היא אפילו עשתה את זה.וחזרה אחרי חצי דקה ואמרה ''הייתי חייבת את הסיבוב הזה''(כמובן, כמובן שהיא ציפתה שארדוף אחריה, כרגיל).היא היתה בהלם!

אחרי רבע שעה של ויכוחים באמצע הדייט, התקרבנו.הבחורה ניסתה להסביר לי למה היא עשתה את כל זה ושתמיד התייחסו אליה מגעיל ולכן היא עושה כך וכו'...הבחורה התחילה לבכות,ואז הפלאפון שלי שוב צלצל(הפעם לא תכננתי את זה!) והתחלתי לדבר במשך חצי שעה רצוף בכוונה כשהבחורה מיובשת ובוכה!סיימתי את השיחה ואז התעלמתי ממנה.כאילו היא לא היתה באמצע סיפור קורע לב על כמה מגעיל התייחסו אליה כשהיתה צעירה יותר.הבחורה התפוצצה עליי אחרי 3 דקות ורבה איתי בטירוף ואני טוען ואומר שהיא משוגעת ואין לי מושג על מה היא מדברת!(שוב, הרעיונות האלו לא שלי, קראתי את זה איפשהו!ומאד אהבתי את הרעיונות האלו)

הבחורה החליטה לבחון אותי שוב(לידיעתכם, כל מבחן שאתם עוברים אצל בחורה מגביר את המשיכה שלה כלפיך, יש בנות שבכלל לא יודעות שהן בוחנות, חלקן/רובן עושות את זה באופן לא מודע).

אז, הבחורה החליטה לבחון אותי שוב.היינו קרובים, צוחקים ופתאום היא התרחקה ממני באגרסיביות ואמרה ''שמור מרחק, אל תנסה כלום.חבל שתיפגע''.(ומוסיפה מבט מתנשא).היא ציפתה שאעלב ואלך.במקום זה פתחתי עימות עם הבחורה, של מסגרות הערכה.

''את תמיד מתרגשת כשמתקרבים אלייך''?

והיא עונה ''אני יודעת מה אתה רוצה, לא יצא לך מזה כלום.''.

ואני אומר לה(מילה במילה מהסיפור הגאוני שקראתי) ''את עוד הפעם מדברת אתי סחור סחור בגלל שאת מפחדת להגיד את מה שיש לך בפנים''?

הבחורה פשוט בהלם!אין לה מה להגיד לי!

את הרעיון הגאוני הבא גם לקחתי מהסיפור:

רבתי איתה המון, ואז אמרתי לה ''אני אתן לך עוד דוגמא לכנות''. חיכיתי עשר שניות ואז אמרתי ''אני לא נמשך אלייך.''.אמרתי בטון שקט ונינוח, ועם חיוך!הבחורה פשוט היתה בהלם!לא ידעה מה להגיד לי!היא התחילה לבכות!

פה הייתי כבר צריך ללכת, לא הספקתי את כל מה שרציתי עם הבחורה והיו כאלו שהתפספסו, אבל הרוב עבד!

הבחורה ניסתה לנשק אותי בסוף הפגישה, דחיתי אותה באגרסיביות.הבחורה רוצה אותי ואני דוחה אותה!ניצחתי במשחק!לאחר יום(בסיפור המקורי ההטרדות התחילו לאחר פחות מ10 דקות שהוא יצא מהבית שלה) היא שולחת לי הודעה ''שנצא ביום חמישי''? ועניתי לה ''לא יכול נשמה, הזמינו אותי לנאום איפשהוא ביום חמישי) וניסתה לקבוע אותי כל יום כמה שיותר, וזאת לאחר ימים שלמים שהייתי מנסה לקבוע איתה והיא היתה מסננת כל יום!!!ועד שהיא הואילה בטובה לתת לי את זה, היא היתה קרה והתייחסה אליי כמו לזבל.

קיבלתי את הכבוד שלי בחזרה, וזה מה שרציתי!

ניצחתי במשחק.

זאת היתה הפעם האחרונה שאת משפילה אותי, גורמת לי לשלוח צד שלישי לבחורות אחרות ולומר להן שאני אוהב אותן רק בכדי שיהיה להן אגו עליי, זאת פעם אחרונה אי פעם שאני נפגש אתך או חושב על להיכנס אתך למערכת יחסים רומנטית זוגית!

אספתי את עצמי מהרצפה, סוף סוף!

זה הסיפור.

התלבטתי אם להגיב בכללבעזרתו!

כי אם אתה רוצה לעורר פרובוקציות אז אני קצת עוזרת לך עכשיו.

אבל..

לא כ"כ הבנתי את הפואנטה. מה אתה מנסה להגיד בקטע הזה שהצלחת להראות לבחורה הזאת איזה גבר אתה?

נראלי שלהיות גבר זה לאהוב באמת. לא את עצמך. את מי שמולך.

 

אה, ואם אתה מלמד אותנו מה בחורות אוהבות?

אז אני יגלה לך שהם לא אוהבות בנים שעפים על עצמם מידי. 

 

חס ושלוםעזיהו
המקרה הזה הוא מקרה קיצוני, בדרך כלל עם בחורות צריך להתנהג לפי המראה שלהן
לפי המראה שלהן אפשר לדעת אם הרבה גברים התחילו איתן,ולפי זה לדעת אם הבחורה מקצוענית בדחיית בחורים
6-10
בחורות שנראות 7, אפשר להיות נחמד וחברותי
בנות שנראות 9 יש להיות מאתגר וחצוף
מה שבאתי לעשות כשעשיתי את התרגיל הזה הוא להחזיר לעצמי את הערך בעיני הבחורה.פרסמתי את זה פה בשביל לפרוק.
אני חושבת שקשר יכול להיות כל כך מהמם וטהורבעזרתו!

אם הוא מגיע ממקום אמיתי

שפשוט אל. אל תגיד דברים כאלה.

תן לנו להישאר בתמימות שלנו.

וברצון האמיתי הזה לאהוב. באמת. בלי פוזה.

זהו שקר.עזיהו

בחורות משתמשות בכל כך הרבה טכניקות מול גברים, ואפילו בלי לדעת!

כגון:

בחורות הופכות את עצמן להיות הפרס דרך דברים קטנים שהיא אומרת, עד שהגבר מרגיש שכל זמן שהוא מדבר איתה הוא חייב להודות לה)

 

זה כל כך לא.בעזרתו!

לפחות הבנות שנמצאות בסביבה שלי. 

קשר אמיתי ונכון מגיע מצד שני הצדדים- ולא איזה משהו תחרותי סמוי מתחת לשטח.

הוא.. פשוט. כל כך פשוט.

ואמיתי. זהו.

חחחחחחחחחעזיהו

יכול להיות שאפילו את עושה את זה, באופן לא מודע.

בחורות הופכות את עצמן להיות הפרס, ומשדרים לנו דרך הטלוויזיה שזה חייב להיות כך ושזהו טבע העולם.

סדרות טלוויזיה דתיות, וסדרות טלוויזיה לא דתיות.

אם אתה חושב שטלוויזיה זה מקום אמיתיבעזרתו!

זה כבר בעיה אחרת.

הם.. כל כך מייצרים לנו מה להרגיש מתי.

איככ. 

קיצור. אין לי מה להגיד. בהצלחה. באמת. מאחלת לך שתזכה להרגיש אהבה אמיתית מה היא.

זה לא מה שכתבתי...עזיהו
עבר עריכה על ידי עזיהו בתאריך כ"א באב תשע"ז 21:02

מה שכתבתי הוא שמשדרים לנו דרך סדרות טלוויזיה שהבחורה היא הפרס וכך צריך להיות.אני אומר שהטלוויזיה גורמת לנו להאמין שהבחורות הן הפרס...בחורות הופכות את עצמן לפרס.

ואם את חושבת שבאמת אין משחקים בין בני זוג...את זאת שחיה באשליות.אבל זה עוד יגיע...תהיי בטוחה.מעניין אם זה יהיה מצד הבחור או מצדך.כנראה שזה יהיה מצדך.

הממ... אני לא אצא בזמן הקרוב כנראה אבל...נחמיה17

אני חייב לומר שהסיפור הזה שלך די מזעזע אותי, באמצע התחלתי רק לרפרף... אני לא יודע אם אתה אדם דתי. אבל לא תיארתי מעולם שככה זה נראה אצל אנשים שיהדות היא בראש כל חייהם.

אני מצטער שאני קראתי את הסיפור הזה לפני שאני נשוי כבר ומקווה שכשאגיע לעולם של דייטים אראה משהו יותר צנוע. משהו יותר טהור.

צר לי שזעזעתי אותך נחמיה,עזיהו

לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך.

זה לא פגע בי סובייקטיבית. זה דבר שראיתי כמזעזע אובייקטיבינחמיה17

לא, לא אישי. אוהב אותך. בנאדם.

אבל הצורה הזו שבה הצגת את עולם הדייטים גורמת לי לרצות לברוח לקיצוניות השניה, ולשוב לראות את הדרך בה מציגים את זה בנוג"ה....

אל תיקח את זה קשה.עזיהו

המקרה הזה הוא מקרה קיצוני.

מוזמן לפרסם בלנ''ונפתלי הדגאחרונה
חברה הראתה לי. מה חושבים?שלום לך ארץ

משפחה יקרה!
ראיתי אותו רץ 
בדמי חייו, אחרי כלנית או כלב שובב
מנסה לחזר למרות המשבר
מצא אהובה בתוך הכאב
ראיתיו שטוף בזיכרונותיו על חבריו שאין הם עוד כאן

ולך אימא רציתי לומר
שאיתך אני אבלה
קרעתי את הדש
וישבתי על שרפרף
הלב שבור
שתיים מדם
ועוד אלפים, אלפים מהאומה הגדולה
ישבתי, ובכיתי, ונקרעתי לגזרים
את הלב שלי אפחד כבר לא ישלים
כעסתי, את העולם שברתי.
איתך אבא כבר לא דיברתי
דיברתי כמו אומללה
מה נראלך? אתה משוגע? אתה בכלל לא מבין מה לקחת!
רציתי לשבור אותך בחזרה
את הלב שלך. שלי. בעוצמה.
לנקום על מה שנלקח ולא אקבל לעולם
אבל נמשכתי אליך בחזרה
אל הלב של אבא
למרות שלקבל ממך כבר לא יכולתי יותר
 

אז רציתי לספר שהלב נשאר שבור. מרוסק לחתיכות.
גם אם את זה קשה לראות
אבל מה לעשות שכבר אמרת
"אין דבר שלם יותר מלב שבור"
אז אבא שתדע שלמרות הכל אני סולחת'ך 
גם אם מה שעשית לא צודק
כי מה לעשות אתה חכם פי אלף.

נב. אז אותך מדינה, עליך עדין חולמת.
בך אקים משפחה לתפארת.
אך תמיד אשאיר בך חותם
שעליך נקבר אהובי ולא חזר

היא כתבה, שומרת על זכויות יוצריםשלום לך ארץאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

 


 

מדבראני הנני כאינני

מחפש מוצא, אולי איזו דרך

פתחתי פתח, האם יש בזה ערך?

שוב נפלתי, מי יקימני?

וכל כך התחננתי, פניך אנה ממני


מאמין בהסתר, בכל התפאורה

ואין עם מי לדבר, לזרוק בו מרה

ואם אשבר, כבר לא נותרה בי צורה

וכיצד אתחבר, אמצא כנגד עזרה


נזרקתי בבור, אין פנים אין אחור

רק עקרב ונחש, מעורפל מהשחור

שדים וקליפות, פרשת אחרי מות

מול עדשת מצלמות, תופפות עלמות.


והנפש במנוסה, מאלקים התביישה

המרחק שוב כיסה, ערוותה הלבושה

והוא קורא לה שובי, זהו שמה (מ)מכבר

שכחה זהותה, בשטטה במדבר.

"ולמוות לא נתנני"תמהון לבב
עבר עריכה על ידי תמהון לבב בתאריך י"ד בכסלו תשפ"ו 18:16

ראיתי כופר אחד, מת באיוולתו,

קרבן על מזבח מולדתו.

שורות שורות באו לסופדו ולבכותו.


 

"זה העלם! הצעיר בשנים – בכיר בניו של ריבון העולמים!

והוא כתכשיט בהיכלו! קדוש יאמר לו!"


 

ואני מהרהר...

הרי בחייו היה כה שחור,

ובמותו – הרב אומר: "אין כמוהו צחור!"

"אם פשע וסרח – כעת הריהו מלאך!"

"מותו – כפרתנו, מותו – כפרתו, ונפלאית נחלתו"


 

ואני??

אלוהים, יודע תעלומות

– האין אני כופר, פושע וסורח??

ומה לי בעולם כזה להיות גורלי כאורח

בשבט עברתך מזדעק וצורח?


 

אם גם למעלה יש ניסים ואנשים הופכים לקדושים

בגופה מחוללת

– לכזאת נפשי מייחלת.

ואם על כל פשעים יכסו חיים המשתתקים

– הנה כל סעיפיי משתוקקים.


 

אלוהים אתה ידעת,

גופי ונפשי – כבר שבורים...

אך רוחי ונשמתי עדיין רק אליך הם עורגים,

קח אותי אליך! כאותם ההרוגים.


 

אם זו המשמעות, להיות רק שלך,

טהור, נקי, דבוק בשלימות

– אני כבר לא יכול לחכות למות...

...רחל יהודייה בדםאחרונה
יש בזה משהו שמעביר רטט
חיפוש קוראים לסיפור קצראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

 

...רחל יהודייה בדם

והפחד.

הפחד מהריק הזה.

הדבר הריק הזה שרוצה שאהיה כמוהו.

שאבלע בתוכו.

שאבלע את עצמי.

הפחד שיחזור.

הפחד שהוא שם.

אורב. עדיין מחפש אותי.

איזה נאמנות.

אנשים כל כך רוצים נאמנות כזו אה?!.

ואני רק רוצה שייתן לי. ייתן לי להישאר אני.

ייתן לי מקום. ישאיר אותי אני.

והפחד הזה נמצא שם.

ואני מרימה את הראש.

וממשיכה.

לתפוס מקום. שאני אני.

יפה. נסתר. גבוה.טויוטה

תודה.

יפייפה וכל-כך נכוןידידיה ג
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה..
מנהל? אפשר להעביר שירשור שלי לפה?תמהון לבב

(שתיקה רועמת) - ריק ומוסתר

 

זה? במקום שיהיה בפורום השני

בלתי אפשרי 😐אני הנני כאינני
כנס להודעה שםארץ השוקולדאחרונה

תלחץ על עריכה, תלחץ על בחר הכל, העתק ואז תפתח שרשור כאן.

(אל תעשה גזור כדי שלא יימחק לך בטעות)


אחר כך אתה יכול שוב לערוך שם ולמחוק את התוכן

תנועהמוריה.

הידית עולה אט אט ובסיבוב יורדת מטה. ועוד סיבוב: למעלה במאמץ ודחיפה חזקה למטה.

היא מתנשפת, אבל לא פוסקת. זוהי מלאכתה ואין לה אלא לעשותה בלי להתלונן. כל יום היא כאן, ניצבת על המשמר. דוחפת, מסובבת, מסיעה את הידית שוב ושוב על צירה בסיבוב.

כל תנועה שלה, כל דחיפה ולו הקטנה ביותר מקדמת עוד ועוד את המנוע, כל סיבוב וחצי סיבוב, מניע את העצם. בסוף כל יום היא מאשרת, אכן נראית התקדמות. היא סוקרת בעיניים מצומצמות את המרחק בין המקום בו היתה בתחילת היום לבין המקום בו היא כעת לאחר עבודה של יום תמים. אז היא מתמלאת סיפוק ונחת. אז היא יכולה לפרוש לנוח, להרוויח בביתה עם היקרים לה ולדעת כי עשתה את מלאכתה להיום.

ישנם ימים שהכל חלק והסיבוב פשוט הוא, כאילו מעצמה מסתובבת הידית. לעומתם יש ימים שהידית שחוקה וקשה לה לאחוז בה, שהיד האוחזת עייפה, או שהגלגל כבד עד מאד. לעיתים קרובות קורה שידיים נוספות בוחשות איתה בקלחת, ומסובבות ידיות הפוכות. אבל כל אלו, כמו אינם נוגעים לה, היא מגיעה בכל יום בשעת בוקר מוקדמת, מתייצבת בעמדתה ומסובבת, והידית נעה, והסיבוב מניע.

היא לא מנסה להיאבק, היא לא מוכיחה לאיש דבר, היא נוכחת ומסובבת ומניעה. אף כוח בעולם לא יוכל לה, אף כוח בעולם לא ימנע ממנה למלא את תפקידה במסירות. אף כוח בעולם לא יעצור אותה מלסובב ולהניע.

ויש התקדמות, וישנה תנועה.

תמיד ישנה תנועה.

° ° °

אלוקי, נשמה נתת בי, והיא אינה פוסקת מלסובב ולקדם אותי.

אתה בראתה, אתה יצרתה, ונפחתה בי והיא מניעה אותי אליך.

כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך עליה.

מענייןיוני.ו.אחרונה

אולי יעניין אותך