מה בסך הכל הבנאדם ביקש.. ללמוד קצת תורה..יש לגיטימי יותר מזה??

לא יאומן שאנשים מגיעים גם בשם התורה לפעמים ומנסים לעזור לך..

עד עכשיו התירוץ שלי היה גיל 22 (בשביל גיוס מקוצר)

עכשיו אני צריך לחשוב על משהו חדש..

עצוב שאין כמעט אנשים בציבור שלנו שמעריכים את מי שלומד בישיבה הרבה שנים.

אבל אל תקשיב להם

אתה יודע מה הרב שלך אומר

ורק אתה יודע מה הכי טוב בשבילך

ושאתה תורם לעמ"י לא פחות ממי שהתגייס.

חילך לאורייתא

מלא בנות מהציבור שלנו גדלות עם מחשבות כאלה. ואפילו יותר גרועות - שמי שלומד בישיבה ולא עושה צבא זה בגלל שיש לו בעיה רפואית שהוא מסתיר. שבוע שעבר נגמר קשר עם אחת שלא הפסיקה לחשוד בי בגלל שהיא יצאה עם 2 כאלה בעברה. תראו גם כאן הן כתבו על זה למה יש בחורים בישיבות גבוהות - לקראת נישואין וזוגיות

וברור שזה שזה תורה הופך את זה ליותר חשוב ממחול.

תסלח לי אם אני פוגע בהערכה שלך למקצוע המחול.

להשאיר את שיקולי כח האדם לרמטכ"ל.

סתם נתון מעניין, אם כבר דיברנו על חוק. יש שלוש מאות פטורים מיועדים לבני הישיבות הציוניות "העילויים" מה שנקרא, מעל גיל 22 לפני צה"ל. הישיבות שלנו לא מספקות את השלוש מאות בחורים מעל גיל 22 האלה.

כרגע יש בערך 150 כאלה.

לפיד אישר לי, אתה לא?

אני דיברתי על הרצון החפשי שלי למרות שמותר לי להפטר מצה"ל אם רק ארצה בזה.

אלא שאני מכיר ישר והפוך גם את הפירות שלה.

אלו הם הפירות שלהם. גם אם יצאו כמה אנשים טובים וצדיקים משם.

עד שאתה מנופף ברב שמצאת שאתה חושב שאומר את מה שאתה אומר (מה ששווה מחאה בפני עצמה אבל קצרה היריעה) האם מותר לי ללכת על פי רבותי? אם שמי שלא חושב כמוך פסול מיד.

נתוני גיוס חודש יולי, מחזור הגיוס הקרבי הגדול של צה"ל שהסתיים זה עתה, העלה את מפלס הדאגה בקרב קברניטי הצבא וזאת בעקבות נתוני הגיוס המעידים על ירידה חדה במוטיבציה לשרת ביחידות קרביות.

על פי נתוני הגיוס שהובאו ב'ידיעות אחרונות', 68.8 אחוז מהמתגייסים ביולי 2016 ביקשו לשרת בקרבי לעומת 67 אחוז בקיץ.

מבחינת נתונים מדובר בשפל של עשור כאשר הפעם האחרונה בה נרשם נתון כה נמוך היה מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה. ראוי לציין כי ב־2010 הביקוש לשירות קרבי זינק לשיא של 80%, אך מאז שנה אחר שנה הוא חווה ירידה ועומד כיום כאמור על פחות מ-70%.

מנתוני אכ"א עולה כי הבעיה נמשכת כבר שלושה מחזורי גיוס רצופים: בגיוס מארס 2017 רק 71.5 אחוז מהמתגייסים ביקשו לשרת בקרבי לעומת 72.5 אחוז במארס 2016, ובגיוס נובמבר 2016 השיעור היה 69 אחוז לעומת 71 אחוז בנובמבר 2015.

הם ההוכחה שאפשר ללמוד וללחום והכל בסדר. 

חלקם מכהנים ברבנות מגיל מאד צעיר. 

תנוח דעתך שנה וחצי לא עושה את ההבדל בין להיות רב רציני לבין להיות מטאטא רחובות

שלא תברח אם תשמע משהו שלא יהיה לך נעים.

בוודאי שלא. 

זה יבזה את הת"ח שהזכרתי. 

כי כידוע הנייר סובל הכל. 

אז בוודאי שנעצור כאן. 

מתעלים לדרגת צדיקים. 

אבל תגיד איי ההוא לומד מחול? אז מה? הואצדיק יותר ממני וממך.

כי הוא מוכן למות למען אומתו. 

בס"ד

אוף אוף אוף.

אנשים לא מבינים מה זה תורה.

מה, רבנים גדולים "לא מבינים ערכה של תורה"? 

מה הם לא קלטו שפשוט אסור בתכלית האיסור להפסיק את הלימוד לשנה וחצי כי זה פוגע בלימוד (במלעיל)!!?

ומה היה במלחמות דוד ויהושע ? חלק ישבו בישיבות ולמדו? לא. נלחמו כמו גדולים. 

מאיזה צד להוכיח לך את זה: נשיאה בנטל? מלחמת מצווה? 

נ.ב. התורה שלהם לא נגמרת בסף בית המדרש. התורה שלהם מגיעה לכל תחומי החיים האישיים, הלאומיים, והעולמיים. 

הרב לומד ע"מ לעשות. לא רק ע"מ ללמד הלאה.

להלחם באויבים. זה תורה. להשכין שלום בין נצים ומקללים. זה תורה. בין תאבי כבוד ומדון, מחלוקות על כספים. זה תורה. להכנס למציאות הכי תחתונה הכי גשמית הכי מגושמת ולהראות שגם למצב הזה יש לתורה הכוח לעלות ולהאיר. 

תורה לא נגמרת ומתחילה פלפולים בבימ"ד. הפלפולים מטרתם לצאת ולעבוד עבודה בחוץ במציאות הנמוכה. להעלות אותה. זה לא חוכמה להאיר את הקודש. הקדוש ממילא.

נ.ב. מהיכן לומדים קדושת בית כנסת? (תשובה: ממחנה צבא ד'. כן. כן. מה שאתה שומע)

מחנה צבא ד' קדוש הרבה יותר מכל בימ"ד. 

אתה חושב שרק איפה שיושבים ונדמים כמלאכים זה קודש. 

ואני אומר לך לא. איפה שיש בוץ וקללות וריבים בין זוגות בית דין ומסירות נפש תחת אש שמה נמצא קודש. הקודשים. 

ואם אומרים לך שצבא זה לא איי איי ולא יקרה כלום אם תעשה שירות של שלושה חודשים 

ברבנות כי אתה מתופשי התורה  - זה חמור מאד. 

אבל תגיד אבל יש בנות שם, ויש ככה ואחרת, וסתם לא עושים כלום בצבא, וכל החוכמות הנפלאות. 

כל זה לא מעניין. 

נשיאה בנטל של הדם יחד עם כולם. 

מלחמת מצווה. 

כיבוש הארץ. 

הכל נדחה מפני זה. 

מאיפה ההזיה הזאת לא לעשות צבא? 

המקום היחידי שבו עמ"י חי יחד. ומת יחד. 

די להזיה הזאת.

אנחנו כולנו בעד שירות צבאי.

הדיון הוא על דחיה ממושכת.

אם אתה רוצה אפשר לפתוח שרשור אחר בנושא הזה.

של עצמך ושל אחרים. אתה תהיה לוחם שנה וחצי בגיל 25?

את האמת. אתה תהיה באותו כושר? 

האם אתה מוכן ל___ בקרב? 

תחשוב על זה.

האם זה גם שיקול: להיות בכושר שיא ע"מ לשרת את ד' בצורה הכי טובה. 

להסתער יותר מהר ויותר טוב האם זה לא פחות חשוב מללמוד עוד תורה"כמו שצריך"

זאת שאלה שאף אחד כאן לא טורח להתמודד איתה. 

וזה עוד שיקול פרקטי -פרטי שהוא פסיק בתוך השיקול הכללי. 

אני חושב שלימוד תורה חשוב פי אלף יותר משירות צבאי שגם הוא חשוב מאד.

נראלי שאפשר להתחיל מכאן את הדיון.

התורה כשהיא בביהמ"ד היא רק בכח.

בצבא התורה יוצאת לפועל בשיא תפארתה.

שתורה זה לא ספריה עם חוכמה נהדרת.

 תורה זה דיון עם קללות בבית דין. זה שיא התורה. 

 הסתערות כשאתה מתאמץ להרוג את אויבי ד' זה שיא התורה. 

אתה מצצמצם את התורה לגודל של ראש סיכה. 

התורה היא מאגר ידע שצריך לגרוס אותו. נהדר. 

התורה מטרתה להעלות את המציאות ולהגיע לכל פינה.לא רק לאומית אלא עולמית. 

זה תורה. 

לומדים קדושת ביכנ"ס ממחנה צבא. האם אתה קולט את עוצמת הענין. 

בדיוק כמו שא-לוקים ניצב בעדת ק-ל עם הדיינים. ד' נמצא עם הלוחמים ממש. 

האם אתה קולט את עוצמת העניין? 

הרבה הרבה יותר מצבא.

לכן כשעובדים בראש מערכתי ומתוכנן מבינים שצריך למלא את קומת הרוח באנשי רוח גדולים מאד מאד שלא באו לישיבה לשנה, התגייסו, חזרו חלקית אחרי שנה וחצי במקרה הטוב, ועשו פסיכומטרי בשיעור ה'.

יהיה אדם שיהיה חלק מהשכבה הזאת באוכלוסיה. אלו יהיו האנשים הכי טובים שלנו. מדינת ישראל נמצאת בשגשוג חומרי מדהים, וצריך שגשוג רוחני באותה המידה לפחות.

מבחינת זה היום אנחנו בערך ברמה של העליה השניה או השלישית..

יצאו כל שכבת הרבנים של היום. ורבותיכם הם תלמידיהם.  

פוק חזי שזה עניין אישי. ולא צריך לתלות את זה באף אחד אחר אלא בי.

וכולם התגייסו ב19 וחצי. 

וכולם נכנסו לרבנות בגיל 25-30 גג.

שנה וחצי לפני הצבא עד גיל 25 זה יוצא חמש וחצי שנים בישיבה.. בתור עולה לשיעור ה', זה לא הרבה...

אתה בטוח בנתון הזה? זה אומר שאף אחד מהם לא למד בישיבה יותר מעשר שנים מקוטעות.

תעשו מה שאתם מבינים. 

תלמד עשר שנים. ותתגייס בהתחלה לשנה וחצי. 

זה ההמלצה שלי. 

תעשו מה שאתם רוצים. 

אם היה חשוב לכם מאד מאד ללכת לצבא הייתם מתייסרים ונקרעים מעניין עשיית הצבא הדלה והמאוחרת 

אבל זה לא מזיז לכם יותר מדי. פוטרים את זה ב:

נו סתם מבזבזים שם את הזמן. 

תורה היא מעל הצבא (כשבעצם צבא זה הוצאה של ביהמ"ד לפועל. זה מטרת התורה. שיוציאו אותה לפועל לא רק שילמדו אותה). 

נשים 

וכו וכו

עם יד על הלב אתם לא מתחבטים בזה יותר מדי.

ואתם צריכים לשאול את עצמכם למה דחיית הצבא לא קורעת אתכם. למה הדחיה באה לכם בקלות רבה מדי. 

ופוטרים את זה בעניני תכנון מערכתי ושאר ירקות וכו' עיין לעיל. כשבכלל מי שאל אותך 

אתה ראש אכ"א? אתה שר הביטחון? 

יש משימה לאומית. וגם מצווה גדולה. תן כתף. אתה בתוך משימה אחרת. תדחה אותה. לשנה וחצי. 

לך תשאל רב שנכנס להוראה בגיל מוקדם ושעשה צבא (ודווקא אל תשאל רב של הסדר מרכז) 

ותשאל אותו. 

רבני ישובים ושכונות שאני מכיר עשו צבא ואפילו היו קצינים. 

אין לי בעיה שיהיו 100 מובחרים שיעשו הסדר מרכז בתנאי שהם עוברים בדיקה שהם באמת יכולים להיות ראויים לקצפת של הקצפת. חוץ מהם - כולם שנה וחצי. 

תעשו מה שאתם מבינים. להתראות. 

הדיון ללא תוחלת ותכלית. 

כשאני אומר צבא זה שיא התורה עונה לי שתורה כוללת הכל אבל יותר חשובה מהצבא. זה חוסר הבנה של מה שאמרתי. אני מרגיש שלא ניסיתם להבין מה אני אומר.

להתראות. 

זה כמו להכנס לים אבל רק לרדודים.

אתה בלבד.

איך אפשר לומר למישהו שרוצה להמשיך ללמוד שיפסיק??

'במקום' שליבו חפץ דווקא.
אבל השאלה היא על הכמות וההיקף.

אם אדם טיפש גמור, לכל הדיעות, ירגיש שהוא רוצה לשבת 20 שנה ללמוד (אני מקצין בכוונה) אזי וודאי שלא נאמר שההרגשה שלו קובעת באופן מוחלט - פשוט שלא.
לאדם הזה יש תפקיד אחר בחיים, ולהיות אברך למשך תקופה זה לא צד בתפקיד.
אז הוא עצמו אוהב את התורה וכו' וזה מצויין, אבל כשצריך להכריע בפועל מה לעשות אז יש להתייעץ עם אדם גדול ותלמיד חכם.
הוא הדין לכל אדם, לדעתי. אין לנו את היכולת להסתכל על עצמנו מנקודת מבט אובייקטיבית ולכן בדבר כ"כ קריטי בחיים אדם צריך להיות מודע למגבלות שלו ולהתייעץ עם אדם גדול ותלמיד חכם. ייתכן בהחלט שהרב יגיד לו שדווקא ההסתכלות שלו נכונה, אבל את זה אפשר לדעת רק בדיעבד.

נראה לי יש כאן כמה תובנות חשובות.

בראש העמוד יש שרשור ישיבות. יש שם קישור.

https://harova.org/hebrew/shiurim/view.asp?id=354

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....